חזון המסילה השישית באיילון

מצב
הנושא נעול.

Rubim88

New member
אתה הופך את היוצרות, הרשת לא נבנתה כתצורת כוכב

הסבר
לא הבנת אותי לגמרי, כנראה לא התנסחתי טוב מספיק (אבל שים לב שהמילה להצדיק נכתבה במקור בגרשיים). אסביר בבירור מה אני חושב:

* הרשת הנוכחית בנויה בתצורת כוכב, ות"א היא המרכז. זהו מאפיין טבעי של תצורות כאלו שהחיבורים למרכז הם ה'עבים' ביותר והמרכז מתחזק יותר מכל החלקים האחרים. כולם מסכימים שזו היתה הדרך הנכונה לבנות את השרת עד עכשיו.

* יש אנשים (כמוני וtby4) שהיו רוצים מבנה קצת אחר של הרשת, מעט מבוזר יותר [וזה שאפשר אולי לתת כמה אלטרנטיבות לכך לא רלוונטי לצורך הטיעון הזה]. ניתנות לכך בעיקר שתי הצדקות שונות. אפשר גם לתת טיעונים לגבי יתירות או שירות לאלו במסלול האלטרנטיבי שישתמשו בו וכד', אבל אלו שני הטיעונים הראשיים:

א. גיאורגרפית/דמוגרפית - הרצון לחזק אזורים מחוץ למרכז, בדומה למדיניות הממשלה המוצהרת.

למעלה, עמוד השדרה טען כנגד שהשקעה בשיטת tby תחליש את הפריפריה הרחוקה וכד'. מכל מקום, אתה (Rubim88) מעולם לא נגעת בנושא הזה אז אקצר כאן.

ב. הטיעון השני היה שהשקעות בעורק המרכזי נהיות יקרות יותר ויותר ומסובכות יותר ויותר. לאורך זמן ההשקעות מביאות ביקוש שמצריך עוד השקעות וכן הלאה. לכן, צריך לבזר את הרשת כי זו הבחירה הזולה יותר.

** אתה תמיד טענת שאם האיילון יופעל בתצורה מסוימת, אפשר יהיה להעביר שם די והותר רכבות, מספיק לביקוש שיהיה בכל מצב ריאלי בעתיד הקרוב/בינוני/אולי אפילו רחוק. יש לך כל מיני טענות טכניות, שלעין המאוד לא-מיומנת שלי נראות כלכל הפחות קוהרנטיות. אפשר להגיד שאם הרוכב חשב שדי ב6 מסילות (ניסיתי לטעון שהמודל שלו לא באמת מגביל או מדויק, ואפשר יהיה לתרץ עוד ועוד מסילות איתו), המספר שלך הוא בסופו של דבר 4.

הטיעון הזה שלך נראה חזק. לכל הפחות, אין לי היכולת הטכנית לסתור אותו. חוץ מדבר אחד: האנשים שאנחנו הציבור משלמים להם כדי שידעו איך להפעיל רכבות או לתכנו תכניות מתאר וכד', לא בדיוק פועלים לפי המרשם שלך. ההצעה למתווה התת-קרקעי (כולל מסילה רביעית וחמישית) לא באה מהרוכב - היא באה מהרכבת (הוא רק הוסיף מסילה שישית). העיכוב בבניית הרביעית קשור מאוד לרכבת, נתיבי ישראל, וכן הלאה והלאה.

נתתי רשימה חלקית לטענות שלך כלפי הרכבת, ואני רואה שחוץ מהטענה הראשונה אתה מסכים שאלו הטענות שלך וחוץ מהשניה אתה מסכים שיש קשר לכשלונות-כביכול של הרכבת (שתי הערות קטנות: ע"פ התיאור של הרוכב בפוסט, ברכבת החליטו לבנות את השלישית כי היו צריכים אותה מיידית, והם דווקא כן ידעו שהרביעית מסובכת הרבה יותר ולא ציפו לה במהרה כל כך. חפש את הקטע שמתחיל ב"שאלתי אותו". שנית, לגבי ציוד, יש לזכור שהרכבת ציפתה לבלגן הזה ממזמן, והיה לה די והותר זמן להזמין את הציוד שהיא רוצה).

קיימות שתי אפשרויות:

** אם הרכבת ושאר המתכננים צודקים ואפילו המסילה הרביעית נהייתה מאוד מאוד מסובכת, אז נראה לי שכבר נכנסנו לשלב של השקעות גדולת והולכות. בוא נגיד שמישהו היה מצליח לשכנע אותך שמאיזושהי סיבה אי אפשר להפעיל את מסדרון האיילון בצורה שאתה חושב שאפשר להפעיל אותו ו/או שחייבים פרוייקט תת-קרקעי יקר מאוד. נגיד למשל שהמסילה הרביעית באיילון אינה אפשרית מעל לקרקע משום מה. אני חושב שתסכים איתי שאז הטיעון למבנה רשת אחר (ב' למעלה) היה נראה לך חזק הרבה יותר, לא?

** אם אתה צודק, לדעתי יש לזה משמעויות מעבר לנושא הטכני הצר:

1. הפרוייקטים האלו ו/או עיכובם עולים לנו מיליארדים! ישירות או בנזק עקיף. אם לדוגמא המתכננים כשלו באיילון בגלל שהתעקשו על מרווח גדול מדי (כרגע אני מניח שזה נכון), אז נוצר עיכוב במסילה הרביעית שפוגע בנו, והעיכוב הזה עולה בנזק עקיף (איחורים, שירות חסר, פקקים וכד') ויתכן גם נזק ישיר (נגיד שבעתיד יאשרו פרוייקט יקר מאוד לתוואי תת-קרקעי בגלל שלא יוכלו להכניס אחד מלמעלה).

2. אנו משלמשים למתכננים, סגל הרכבת וכד' הרבה. הדיון כאן ברשת מעניין, אבל אנחנו לא אמורים ללמוד כאן משהו שהם לא יודעים עליו. אחרת, בשביל מה אנחנו משלמים להם??

3.האופציה הקונספירטיבית, שלא הייתי מזכיר אם לא היו טיעונים ברוח זאת בפורום בהקשר דומה, היא שהם יודעים שאפשר להפעיל את הרשת בצורה כזו וכזו אבל מונעים זאת בועדות כדי שיאשרו פרוייקטים אחרים יקרים באמת (בין אם כדי לעודד השקעות ברשת שהם חושבים שצריכות להיות, ובין אם בגלל רווח אישי שאולי בא בצורה עקיפה).

יש מקום לסלחנות לטעויות, אבל קצת פחות כשמדובר בעלויות כאלו, לכן כל אחת מהסיבות למעלה אמורה להיות סיבה לפיטורים. ולכן דיברתי על סבב פיטורים, לא בגלל העלות התפעולית.
אתה הופך את היוצרות, הרשת לא נבנתה כתצורת כוכב
כדי לחזק את המרכז. היא בצורת כוכב כי כך נראה הפיזור הגיאוגרפי של המטרופולינים וגם כי הביקושים מ/ואל המרכז הם הגדולים ביותר(וככל שמתקדמים למרכז הם גדלים - חוק הגרביטציה והזמן המקסימלי שאנשים מוכנים לנסוע לעבודה) בתצורת כוכב(זה לא בדיוק כוכב אבל נקרא לזה ככה) ככל שמתקרבים למרכז גם השירות גדל בהתאם, דבר שמתאים לגדילה בביקוש ככל שמתקרבים למרכז. תצורת הרשת יעילה היא תצורה שמתאימה לצורת ההתיישבות, וצורת ההתיישבות במטרופולינים היא בצורה טבעית - מרכז צפוף וטבעות מסביבו שהופכות פחות ופחות צפופות. במטרופולין יש כמובן גם מרכזים משניים או מקומיים שמרוחקים יותר מהמרכז, אבל כשמם ועקב מרחקם ממרכז הראשי יכולים וצריכים להיות מונגשים על ידי מערכות שנמצאות נמוך יותר בהיררכיה ולא ע"י המערכת שנמצאת בראש(המערכת הרכבתית הפרברית/ארצית).

"* יש אנשים (כמוני וtby4) שהיו רוצים מבנה קצת אחר של הרשת, מעט מבוזר יותר [וזה שאפשר אולי לתת כמה אלטרנטיבות לכך לא רלוונטי לצורך הטיעון הזה]. " - ההסבר למעלה מתייחס ללמה מבנה הרשת לא צריך להיות מבוזר יותר, והאלטרנטיבות מאוד רלוונטיות לדיון, וההסבר למעלה נוגע גם בזה. לא צריך רשת מבוזרת כדי לשרת מרכזים משניים במטרופולין, אלא צריך להשתמש בכלי תחבורה אחר בהיררכיה, שגם מתאים יותר לשירות הזה.

"אפשר גם לתת טיעונים לגבי יתירות או שירות"- יתירות אפשר להשיג גם עם אלטרנטיבות וגם עם 4 מסילות בציר ראשי, רמת השירות מעורק נוסף של רכבת פרברית או ארצית דווקא נמוכה יותר ממספר אלטרנטיבות, שיהיו תדירות יותר ונגישות יותר מבחינת תחנות, המהירות עצמה צריכה להיות דומה מכיוון שבכל מקרה מדובר בקטע עם מרחקים קצרים בין התחנות.

"א. גיאורגרפית/דמוגרפית - הרצון לחזק אזורים מחוץ למרכז, בדומה למדיניות הממשלה המוצהרת." - לנסות לחזק מרכזים של מטרופולינים אחרים זה דבר הגיוני, לחזק את טבעות חיצוניות על חשבון המרכז זה כמו לפעול כנגד הטבע של התיישבות האדם וההתפחתות הטבעית של מטרופולין, צפיפות וריכוז הם מנוע כלכלי שגם מאפשר לספק שירותים יעילים וזולים יותר.

"ב. הטיעון השני היה שהשקעות בעורק המרכזי נהיות יקרות יותר ויותר ומסובכות יותר ויותר. לאורך זמן ההשקעות מביאות ביקוש שמצריך עוד השקעות וכן הלאה. לכן, צריך לבזר את הרשת כי זו הבחירה הזולה יותר." - השקעות במרכז תמיד יהיו יקרות יותר פר ק"מ כי זהו המרכז, ערך הקרקע בו גבוה יותר והצפיפות בו גבוהה יותר. דווקא התשתית במרכז היא זו שמנוצלת הכי טוב, תפוסת המסילות גדולה ביותר, התפוסה במערכים היא גדולה יותר וההיצע מתאים עצמו לביקוש(תצורת כוכב). הקמת תשתיות מחוץ למרכז אולי יותר זולה פר ק"מ אבל בגלל שהשטח גדל כך היקף התשתיות הנדרש גדל, ואילו כמות התושבים דווקא קטנה, משמע ניצול נמוך של התשתית.

"** אתה תמיד טענת שאם האיילון יופעל בתצורה מסוימת, אפשר יהיה להעביר שם די והותר רכבות, מספיק לביקוש שיהיה בכל מצב ריאלי בעתיד הקרוב/בינוני/אולי אפילו רחוק. יש לך כל מיני טענות טכניות, שלעין המאוד לא-מיומנת שלי נראות כלכל הפחות קוהרנטיות. אפשר להגיד שאם הרוכב חשב שדי ב6 מסילות (ניסיתי לטעון שהמודל שלו לא באמת מגביל או מדויק, ואפשר יהיה לתרץ עוד ועוד מסילות איתו), המספר שלך הוא בסופו של דבר 4." - שוב, זו לא טענה אלא הבאת עובדה הקיימת במציאות, לא במקרה אחד אלא בכל העולם, מדובר בState of the art(מה שאתה קורא לו משום מה "טענה טכנית") שנכון להיום ר"י עדיין לא יישרה איתו קו. זה שזה יספיק לביקוש זו כבר טענה שמבוססת על חישוב פשוט של כמות הרכבות שידרוש גם בעתיד הרחוק מול הקיבולת המרבית של המסילות. כשזוג מסילות מאפשרות להעביר עד 30 רכבות בשעה בכיוון, וצריך יותר מזה(ובעתיד הרחוק אכן יהיו גם יותר ולכן הצורך ב4 מסילות)אוטומטית קופצים ל4, אי אפשר להגדיל את הקיבולת באופן "רציף" אלא רק באופן "בדיד" וקפיצה ל4 מביאה איתה הכפלה של הקיבולת המרבית למרות לא יתקרבו אליה, ככה שזה לא "בסופו של דבר 4 במקום 6".

האנשים שאנחנו הציבור משלמים להם כדי שידעו איך להפעיל רכבות או לתכנו תכניות מתאר וכד', לא בדיוק פועלים לפי המרשם שלך. ההצעה למתווה התת-קרקעי (כולל מסילה רביעית וחמישית) לא באה מהרוכב - היא באה מהרכבת (הוא רק הוסיף מסילה שישית). העיכוב בבניית הרביעית קשור מאוד לרכבת, נתיבי ישראל, וכן הלאה והלאה. - זה תמים לחשוב שאנשי מקצוע(כלומר אנשים שאמורי להבין בנושא מסויים) שמקבלים תשלום יובילו לפתרון האולטימטיבי אם בתכנון ואם בישום(שתלוי יותר בפוליטיקה ומטרות השלטון), זה הרבה יותר מורכב מזה. ולא מדובר במרשם שלי, מדובר במרשם כלל עולמי שעל פיו פועלים בעולם, אני בסה"כ מביא אותו לידיעת אנשים שאינם מעורים בתחום ואינם מכירים אותו. אגב ההצעה למסילות תת קרקעיות לא הגיעה מהרכבת אלא כהמלצה לרכבת מחברת יעוץ מסויימת(שאת מעללי השוחד העולמיים שלה תמצא בגוגל), ואם בר"י כל כך מעורים ומודעים להכל בתחום, למה הם צריכים חברת יעוץ? אני אגלה לך "סוד", הידע הרכבתי(המוגבל) בארץ והנחיות התכנון לא נוצרו באופן מקומי(ואיך יווצרו במקום חסר ניסיון ומסורת בתחום), מדובר בייבוא מחו"ל(בעיקר מגרמניה - ר"ע הסכם השילומים וחברות יעוץ שונות שזוכות מידי פעם להתקשרות בפטור במכרז) אם כשכתוב לא עדכני ומופשט של הנחיות תכנון ואם כידע שהגיע עם העלייה מברית המועצות.

נתתי רשימה חלקית לטענות שלך כלפי הרכבת, ואני רואה שחוץ מהטענה הראשונה אתה מסכים שאלו הטענות שלך וחוץ מהשניה אתה מסכים שיש קשר לכשלונות-כביכול של הרכבת (שתי הערות קטנות: ע"פ התיאור של הרוכב בפוסט, ברכבת החליטו לבנות את השלישית כי היו צריכים אותה מיידית, והם דווקא כן ידעו שהרביעית מסובכת הרבה יותר ולא ציפו לה במהרה כל כך. חפש את הקטע שמתחיל ב"שאלתי אותו". שנית, לגבי ציוד, יש לזכור שהרכבת ציפתה לבלגן הזה ממזמן, והיה לה די והותר זמן להזמין את הציוד שהיא רוצה)." - אני מסכים שאלו הטענות שלי(כפי שאני הסברתי אותם), ומה שגם נדרש מגובה בנתונים ועובדות(שהעלתי כבר בפורום). אתה מבלבל בין הקמת המסילה השלישית לבין מה שהסברתי לגבי חיבור איילון דרום, המסילה השלישית היא הוקמה הרבה לפניו. דווקא לפי הרשום שם "את המסילה הרביעית,להערכתו דאז, יצטרכו רק אחרי 2010..." זה בדיוק מתחבר למה שהסברתי על התכנון של החיבור(שנפתח בסוף 2011). אגב בדיעבד זה לא משנה איך היו מחברים את איילון דרום, אם לזוג המסילות או למסילה המזרחית ביותר, בכל מקרה הייתה נוצרת בעיית קיבולת בגלל שמאז לא החליפו תצורת תפעול שתאפשר קיבולת גבוהה יותר.

** אם הרכבת ושאר המתכננים צודקים ואפילו המסילה הרביעית נהייתה מאוד מאוד מסובכת, אז נראה לי שכבר נכנסנו לשלב של השקעות גדולת והולכות. בוא נגיד שמישהו היה מצליח לשכנע אותך שמאיזושהי סיבה אי אפשר להפעיל את מסדרון האיילון בצורה שאתה חושב שאפשר להפעיל אותו ו/או שחייבים פרוייקט תת-קרקעי יקר מאוד. נגיד למשל שהמסילה הרביעית באיילון אינה אפשרית מעל לקרקע משום מה. אני חושב שתסכים איתי שאז הטיעון למבנה רשת אחר (ב' למעלה) היה נראה לך חזק הרבה יותר, לא? - לא ברור על סמך מה אתה רושם שהרכבת ושאר המתכננים(מי?) טוענים שהמסילה הרביעית מאוד מסובכת, כשהתכנון המוקדם כבר קיים(תת"ל 33) והמסילה מתכוננת להיות על גשר (זה מסובך?) עד כמה יכולה להיות מסובכת הרחבת רצועה על פני הקרקע לאורך 3 וקצת ק"מ וברוחב 3 וחצי מטר(מה שחסר למסילה רביעית) והנחת מסילה עליה? אם כבר קשיים הם עלולים להגיע במסגרת הוספת זוג מסילות בקטע לוד -ההגנה(גם חלק מהפרוייקט). המקרה שאתה מתאר הוא מקרה היפותטי שלא רלוונטי למציאות, אבל מן הסתם שאם הדבר באמת נדרש(לאחר שמוצתה עד תום הקיבולת של הציר הקיים, ולא רק מבחינת כמות רכבות אלא אורכן) אז צריך להשקיע בפתרון תת קרקעי יקר יותר(אתה מודע לזה שהמסילה הרביעית חסרה לאורך של מעט יותר מ3 ק"מ? זה ומאוד יקר לא מסתדרים ביחד).

לגבי 1 - והעיכוב בפרוייקט החשמול לא בזבז מיליארדים? השקעה של מילארדים בפרוייקטים עם תועלת נמוכה עד לא קיימת לא בזבזו מילארדים? ויש עוד.. זה נראה כאילו קמת משינה ארוכה ארוכה ואתה לא מודע למתרחש בפיתוח הרשת.
אני בספק אם המתכננים התעקשו על מרווח גדול מדי בין המסילות,סביר שהם פשוט לקחו את ההנחיות כתורה מסיני ולא מודעים שזה מוגזם.
אני לא מבין למה לקפוץ ישר לתת קרקעי בגלל חשש שלא ברור על מה מבוסס, התעלה רחבה דיה להוסיף עוד 3 מסילות בקירוי מלא שלה(לאחר טיפול מבחינת ניקוז) אם ירצו.

לגבי 2, אני מחזיר אותך לפסקה 7, לגבי אנשי המקצוע והידע המקצועי.
לגבי 3, אם לא חושב שצריך להגיע כזה רחוק, יתכן שמדובר באמת בחוסר מודעות(ואז מדובר ברמת מקצועית נמוכה) ויתכן שהמודעות דווקא קיימת(לפחות אצל מישהו) אבל אין לו יכולת לשנות ולהזיז.
 

cesium

New member
צריך להבדיל בין הקטע המקצועי לקטע הפוליטי

אתה הופך את היוצרות, הרשת לא נבנתה כתצורת כוכב
כדי לחזק את המרכז. היא בצורת כוכב כי כך נראה הפיזור הגיאוגרפי של המטרופולינים וגם כי הביקושים מ/ואל המרכז הם הגדולים ביותר(וככל שמתקדמים למרכז הם גדלים - חוק הגרביטציה והזמן המקסימלי שאנשים מוכנים לנסוע לעבודה) בתצורת כוכב(זה לא בדיוק כוכב אבל נקרא לזה ככה) ככל שמתקרבים למרכז גם השירות גדל בהתאם, דבר שמתאים לגדילה בביקוש ככל שמתקרבים למרכז. תצורת הרשת יעילה היא תצורה שמתאימה לצורת ההתיישבות, וצורת ההתיישבות במטרופולינים היא בצורה טבעית - מרכז צפוף וטבעות מסביבו שהופכות פחות ופחות צפופות. במטרופולין יש כמובן גם מרכזים משניים או מקומיים שמרוחקים יותר מהמרכז, אבל כשמם ועקב מרחקם ממרכז הראשי יכולים וצריכים להיות מונגשים על ידי מערכות שנמצאות נמוך יותר בהיררכיה ולא ע"י המערכת שנמצאת בראש(המערכת הרכבתית הפרברית/ארצית).

"* יש אנשים (כמוני וtby4) שהיו רוצים מבנה קצת אחר של הרשת, מעט מבוזר יותר [וזה שאפשר אולי לתת כמה אלטרנטיבות לכך לא רלוונטי לצורך הטיעון הזה]. " - ההסבר למעלה מתייחס ללמה מבנה הרשת לא צריך להיות מבוזר יותר, והאלטרנטיבות מאוד רלוונטיות לדיון, וההסבר למעלה נוגע גם בזה. לא צריך רשת מבוזרת כדי לשרת מרכזים משניים במטרופולין, אלא צריך להשתמש בכלי תחבורה אחר בהיררכיה, שגם מתאים יותר לשירות הזה.

"אפשר גם לתת טיעונים לגבי יתירות או שירות"- יתירות אפשר להשיג גם עם אלטרנטיבות וגם עם 4 מסילות בציר ראשי, רמת השירות מעורק נוסף של רכבת פרברית או ארצית דווקא נמוכה יותר ממספר אלטרנטיבות, שיהיו תדירות יותר ונגישות יותר מבחינת תחנות, המהירות עצמה צריכה להיות דומה מכיוון שבכל מקרה מדובר בקטע עם מרחקים קצרים בין התחנות.

"א. גיאורגרפית/דמוגרפית - הרצון לחזק אזורים מחוץ למרכז, בדומה למדיניות הממשלה המוצהרת." - לנסות לחזק מרכזים של מטרופולינים אחרים זה דבר הגיוני, לחזק את טבעות חיצוניות על חשבון המרכז זה כמו לפעול כנגד הטבע של התיישבות האדם וההתפחתות הטבעית של מטרופולין, צפיפות וריכוז הם מנוע כלכלי שגם מאפשר לספק שירותים יעילים וזולים יותר.

"ב. הטיעון השני היה שהשקעות בעורק המרכזי נהיות יקרות יותר ויותר ומסובכות יותר ויותר. לאורך זמן ההשקעות מביאות ביקוש שמצריך עוד השקעות וכן הלאה. לכן, צריך לבזר את הרשת כי זו הבחירה הזולה יותר." - השקעות במרכז תמיד יהיו יקרות יותר פר ק"מ כי זהו המרכז, ערך הקרקע בו גבוה יותר והצפיפות בו גבוהה יותר. דווקא התשתית במרכז היא זו שמנוצלת הכי טוב, תפוסת המסילות גדולה ביותר, התפוסה במערכים היא גדולה יותר וההיצע מתאים עצמו לביקוש(תצורת כוכב). הקמת תשתיות מחוץ למרכז אולי יותר זולה פר ק"מ אבל בגלל שהשטח גדל כך היקף התשתיות הנדרש גדל, ואילו כמות התושבים דווקא קטנה, משמע ניצול נמוך של התשתית.

"** אתה תמיד טענת שאם האיילון יופעל בתצורה מסוימת, אפשר יהיה להעביר שם די והותר רכבות, מספיק לביקוש שיהיה בכל מצב ריאלי בעתיד הקרוב/בינוני/אולי אפילו רחוק. יש לך כל מיני טענות טכניות, שלעין המאוד לא-מיומנת שלי נראות כלכל הפחות קוהרנטיות. אפשר להגיד שאם הרוכב חשב שדי ב6 מסילות (ניסיתי לטעון שהמודל שלו לא באמת מגביל או מדויק, ואפשר יהיה לתרץ עוד ועוד מסילות איתו), המספר שלך הוא בסופו של דבר 4." - שוב, זו לא טענה אלא הבאת עובדה הקיימת במציאות, לא במקרה אחד אלא בכל העולם, מדובר בState of the art(מה שאתה קורא לו משום מה "טענה טכנית") שנכון להיום ר"י עדיין לא יישרה איתו קו. זה שזה יספיק לביקוש זו כבר טענה שמבוססת על חישוב פשוט של כמות הרכבות שידרוש גם בעתיד הרחוק מול הקיבולת המרבית של המסילות. כשזוג מסילות מאפשרות להעביר עד 30 רכבות בשעה בכיוון, וצריך יותר מזה(ובעתיד הרחוק אכן יהיו גם יותר ולכן הצורך ב4 מסילות)אוטומטית קופצים ל4, אי אפשר להגדיל את הקיבולת באופן "רציף" אלא רק באופן "בדיד" וקפיצה ל4 מביאה איתה הכפלה של הקיבולת המרבית למרות לא יתקרבו אליה, ככה שזה לא "בסופו של דבר 4 במקום 6".

האנשים שאנחנו הציבור משלמים להם כדי שידעו איך להפעיל רכבות או לתכנו תכניות מתאר וכד', לא בדיוק פועלים לפי המרשם שלך. ההצעה למתווה התת-קרקעי (כולל מסילה רביעית וחמישית) לא באה מהרוכב - היא באה מהרכבת (הוא רק הוסיף מסילה שישית). העיכוב בבניית הרביעית קשור מאוד לרכבת, נתיבי ישראל, וכן הלאה והלאה. - זה תמים לחשוב שאנשי מקצוע(כלומר אנשים שאמורי להבין בנושא מסויים) שמקבלים תשלום יובילו לפתרון האולטימטיבי אם בתכנון ואם בישום(שתלוי יותר בפוליטיקה ומטרות השלטון), זה הרבה יותר מורכב מזה. ולא מדובר במרשם שלי, מדובר במרשם כלל עולמי שעל פיו פועלים בעולם, אני בסה"כ מביא אותו לידיעת אנשים שאינם מעורים בתחום ואינם מכירים אותו. אגב ההצעה למסילות תת קרקעיות לא הגיעה מהרכבת אלא כהמלצה לרכבת מחברת יעוץ מסויימת(שאת מעללי השוחד העולמיים שלה תמצא בגוגל), ואם בר"י כל כך מעורים ומודעים להכל בתחום, למה הם צריכים חברת יעוץ? אני אגלה לך "סוד", הידע הרכבתי(המוגבל) בארץ והנחיות התכנון לא נוצרו באופן מקומי(ואיך יווצרו במקום חסר ניסיון ומסורת בתחום), מדובר בייבוא מחו"ל(בעיקר מגרמניה - ר"ע הסכם השילומים וחברות יעוץ שונות שזוכות מידי פעם להתקשרות בפטור במכרז) אם כשכתוב לא עדכני ומופשט של הנחיות תכנון ואם כידע שהגיע עם העלייה מברית המועצות.

נתתי רשימה חלקית לטענות שלך כלפי הרכבת, ואני רואה שחוץ מהטענה הראשונה אתה מסכים שאלו הטענות שלך וחוץ מהשניה אתה מסכים שיש קשר לכשלונות-כביכול של הרכבת (שתי הערות קטנות: ע"פ התיאור של הרוכב בפוסט, ברכבת החליטו לבנות את השלישית כי היו צריכים אותה מיידית, והם דווקא כן ידעו שהרביעית מסובכת הרבה יותר ולא ציפו לה במהרה כל כך. חפש את הקטע שמתחיל ב"שאלתי אותו". שנית, לגבי ציוד, יש לזכור שהרכבת ציפתה לבלגן הזה ממזמן, והיה לה די והותר זמן להזמין את הציוד שהיא רוצה)." - אני מסכים שאלו הטענות שלי(כפי שאני הסברתי אותם), ומה שגם נדרש מגובה בנתונים ועובדות(שהעלתי כבר בפורום). אתה מבלבל בין הקמת המסילה השלישית לבין מה שהסברתי לגבי חיבור איילון דרום, המסילה השלישית היא הוקמה הרבה לפניו. דווקא לפי הרשום שם "את המסילה הרביעית,להערכתו דאז, יצטרכו רק אחרי 2010..." זה בדיוק מתחבר למה שהסברתי על התכנון של החיבור(שנפתח בסוף 2011). אגב בדיעבד זה לא משנה איך היו מחברים את איילון דרום, אם לזוג המסילות או למסילה המזרחית ביותר, בכל מקרה הייתה נוצרת בעיית קיבולת בגלל שמאז לא החליפו תצורת תפעול שתאפשר קיבולת גבוהה יותר.

** אם הרכבת ושאר המתכננים צודקים ואפילו המסילה הרביעית נהייתה מאוד מאוד מסובכת, אז נראה לי שכבר נכנסנו לשלב של השקעות גדולת והולכות. בוא נגיד שמישהו היה מצליח לשכנע אותך שמאיזושהי סיבה אי אפשר להפעיל את מסדרון האיילון בצורה שאתה חושב שאפשר להפעיל אותו ו/או שחייבים פרוייקט תת-קרקעי יקר מאוד. נגיד למשל שהמסילה הרביעית באיילון אינה אפשרית מעל לקרקע משום מה. אני חושב שתסכים איתי שאז הטיעון למבנה רשת אחר (ב' למעלה) היה נראה לך חזק הרבה יותר, לא? - לא ברור על סמך מה אתה רושם שהרכבת ושאר המתכננים(מי?) טוענים שהמסילה הרביעית מאוד מסובכת, כשהתכנון המוקדם כבר קיים(תת"ל 33) והמסילה מתכוננת להיות על גשר (זה מסובך?) עד כמה יכולה להיות מסובכת הרחבת רצועה על פני הקרקע לאורך 3 וקצת ק"מ וברוחב 3 וחצי מטר(מה שחסר למסילה רביעית) והנחת מסילה עליה? אם כבר קשיים הם עלולים להגיע במסגרת הוספת זוג מסילות בקטע לוד -ההגנה(גם חלק מהפרוייקט). המקרה שאתה מתאר הוא מקרה היפותטי שלא רלוונטי למציאות, אבל מן הסתם שאם הדבר באמת נדרש(לאחר שמוצתה עד תום הקיבולת של הציר הקיים, ולא רק מבחינת כמות רכבות אלא אורכן) אז צריך להשקיע בפתרון תת קרקעי יקר יותר(אתה מודע לזה שהמסילה הרביעית חסרה לאורך של מעט יותר מ3 ק"מ? זה ומאוד יקר לא מסתדרים ביחד).

לגבי 1 - והעיכוב בפרוייקט החשמול לא בזבז מיליארדים? השקעה של מילארדים בפרוייקטים עם תועלת נמוכה עד לא קיימת לא בזבזו מילארדים? ויש עוד.. זה נראה כאילו קמת משינה ארוכה ארוכה ואתה לא מודע למתרחש בפיתוח הרשת.
אני בספק אם המתכננים התעקשו על מרווח גדול מדי בין המסילות,סביר שהם פשוט לקחו את ההנחיות כתורה מסיני ולא מודעים שזה מוגזם.
אני לא מבין למה לקפוץ ישר לתת קרקעי בגלל חשש שלא ברור על מה מבוסס, התעלה רחבה דיה להוסיף עוד 3 מסילות בקירוי מלא שלה(לאחר טיפול מבחינת ניקוז) אם ירצו.

לגבי 2, אני מחזיר אותך לפסקה 7, לגבי אנשי המקצוע והידע המקצועי.
לגבי 3, אם לא חושב שצריך להגיע כזה רחוק, יתכן שמדובר באמת בחוסר מודעות(ואז מדובר ברמת מקצועית נמוכה) ויתכן שהמודעות דווקא קיימת(לפחות אצל מישהו) אבל אין לו יכולת לשנות ולהזיז.
צריך להבדיל בין הקטע המקצועי לקטע הפוליטי
קודם כל, כשאתה מצטט אותי, אתה פשוט מעתיק את מה שאני כותב בלי גרשיים או הטייה (italic) ואז מוסיף את התשובה שלך. זה קצת מקשה על הקריאה. אשמח אם בעתיד תפריד יותר.

מכל מקום, אין לי יותר מדי זמן ברגע זה, אז אענה מאוד בקצרה רק על חלק מהנקודות:

* נכון שיש בזבוזים אחרים, אבל שם מאוד לא ברור עד כמה הרכבת אחראית לנושא. האם הרכבת בונה מסילות 'מיותרות' בגלל שהיא רוצה, או בגלל ששרי התחבורה למיניהם רוצים לגזור סרט? או בגלל גישות פוליטיות ואידאלוגיות של חיזוק הפריפריה או ישוב הארץ או עזרה לערים חלשות? למשל, המסילה לכרמיאל בבירור נבחרה ככבדה בגלל שרוצים להמשיך אותה עד קרית שמונה. אם אפשר היה לעשות משאלי עם על החלטות כאלו, בהחלט יכול להיות שגישת ה'נבנה בשביל לעזור לגליל/נגב/פריפריה' היתה מקבלת רוב גם במקרים מאוד לא כלכליים.

באותה מידה, לא ברור עד כמה החשמול נתקע בגלל הרכבת, ועד כמה זה נתקע בגלל האוצר שזכור לי לא בדיוק היה עקבי בסוגיה.

* ההאשמות שלך חמורות מבחינה מקצועית הרבה יותר ממה שנראה לך. במקרה הטוב, אתה מאשים את המתכננים שהם תקועים בעבר הרחוק ולא מודעים להתפתחויות בעשורים האחרונים, ואת הרכבת שהיא בזבזנית בטירוף. במקצוע שלי (לא קשור לתחבורה בכלל), הייתי עף על דברים כאלו.

* אני משתמש במינוח קצת נייטרלי, כי נראה שיש כאן מחלוקת בינך לבין הרכבת, גם אם הרכבת שותקת ומסרבת לשתף את הציבור בשיקולים שלה. אתה, למשל, חושב שזה פרוייקט פשוט. הרוכב מצטט מהנדס ברכבת שחשב שהוא מסובך... כאשר הרכבת מביאה דוח של חברה חיצונית, ברור שהיא סומכת עליו, ובמידה רבה יש לה אחריות על הנכתב. וכן הלאה. (האם כאשר אתה מציין שיש לחברה הזו היסטוריה של שוחד אתה רומז למשהו?).
 

Rubim88

New member
חזון? אולי היזיון

חזון המסילה השישית באיילון
אצל הרוכב לאוטובוסים
חזון? אולי היזיון
אמנם רשמתי את זה בתגובה בבלוג אך אני אעתיק את זה גם לפה


כל כך הרבה דברים שגויים וחסרי בסיס.
"כבת ישראל כבר סוגרת 25 שנים של פיתוח אינטנסיבי, ומצליחה להציג אחוזי גידול מרשימים בכמויות הנוסעים כמעט מדי שנה. כדי להמשיך בכך היא צריכה לפרוץ כל שנה מחדש חסמים שעשויים למנוע ממנה את המשך הגידול. אחד החסמים האלה הוא "צוואר הבקבוק באיילון". שלוש מסילות בלבד בדיוק במקום שאליו כולם רוצים להגיע."
-גידול מ1 ל2 זה 100 אחוז גידול, עניין דומה הגידול ברכבת והפיתוח כשמסתכלים בפרופורציה הנכונה אי אפשר להגדיר את העניין כמרשים. עדיין לא מנצלים אפילו חצי מקיבולת המסילות באיילון ולכן זה אינו צוואר הבקבוק של המערכת, צוואר הבקבוק של המערכת הוא התפעול שלה באמצעים לא מתאימים שלא מאפשרים להרחיב את השירות.
"התדירות האפשרית של הרכבות על המסילות הכפולות האלה הלכה וגדלה, הסתבר ששתי מסילות באיילון זה פשוט לא מספיק לביקוש הרב. לתובנה הזו הגיעו כבר בסוף שנות ה-90 והחלו לחפש פתרונות. "
-שוב, היום לא מנצלים חצי מהקיבולת של זוג המסילות וזה בזכות תפעול באמצעים לא מתאימים, אם מישהו הגיע לתבונה שזוג המסילות הן הבעיה כנראה שהוא לאבדיוק מודע למציאות.
"שאלתי אותו למה בונים רק את המסילה השלישית ולא את המסילה הרביעית, הרי מסילות עובדות טוב יותר בזוגות. הוא ענה לי שבשביל המסילה הרביעית צריך להסיט את האיילון ליפו וזה פרויקט מורכב פי עשר בערך מפרויקט הוספת המסילה השלישית."
-טכנית היה אפשר להקים 4 מסילות ברצועה שהורחבה, רק שהיו צריכים למקם מחדש את המסילות ברצועה. הבעיה היא שלפי הנחיות התכנון של רכבת ישראל נדרשים באופן מוגזם לחלוטין 4.7 מטר בין מרכזי מסילות צמודות וזה בלי קשר למהירות התכן של המסילה. בעולם ממומש מרחק כזה ואף פחות מכך בקווירכבת מהירה של 300 קמ"ש ומעלה משיקולים אווירודינמים. מרחקים במסילות קונבנציונליות נעים בין 3.5 ל4 מטר.
"הסיפור הוא כזה. נחל האיילון הוא נחל די קטן ומסכן, שכיאה לאזורנו הצחיח למחצה, נתקף עוז ועזוז כל פעם שיורד גשם בהרי יהודה ומעביר כמויות מטורפות של מים. אגן הניקוז של הנחל המסכן הזה הוא ענק."
-נחל איילון הוא קטן ומסכן בקנה מידה עולמי, בישראל הוא הגדול שביובלי הירקון. גם אגן הניקוז עם 900 הקמ"ר שלו הוא קטן בקנה מידה עולמי. דווקא בגלל שהוא נמצא באזור גיאוגרפי שמועד למשקעים מתהליכים קונבקטיבים הוא דורש פתרונות לניהול הניקוז, דבר שלא באמת קיים אצלו למרות היתרונות האקולוגים והכלכלים(אפשר לראות לדוגמא מה עושים בקפריסין השכנה או במדינות אחרות) וכמובן הפחתת הנזקים.
"כולם תמימי דעים שכדי לעשות את המסילה הרביעית באיילון צריך להיפטר מהתעלה הזאת, והמומחים לתחבורה מציעים שנחל איילון יישפך לים בין יפו לבת ים כמו שהיה פעם, תוך שהם מציינים באדישות שבלית ברירה האזור כבר בנוי ולכן הנחל יעבור במנהרה סגורה ולא בתעלה פתוחה. ואם הוא יעלה על גדותיו? כן, הם מסכימים, זאת בעיה חמורה, אסור שזה יקרה, אפילו לא פעם בחמישים שנה, אבל אנחנו בכלל מומחים לתחבורה אז שמישהו אחר יגיד איך עושים את זה."
-מי זה בדיוק כולם? אולי ככה חשבו כמה מהנדסים לא יצירתיים, התכנון היום נראה שונה. התעלה הזו מתפקדת ללא בעיות חוץ מבעיה נקודתית במקרי קיצון כבר היום ועוד יותר בעתיד עם גדילת האזורים האורבניים, ולכן זה לא רק פרוייקט הוספת מסילה רביעית אלא פרוייקט למימוש פתרונות ניקוז והשהייה באגן הניקוז שדורש זאת כבר היום עם 3 מסילות. אין שום סיבה להשקיע כספים רבים בשינוי סדרי עולם. בשביל להרחיב את רצועת הרכבת בשביל המסילה הרביעית אפילו לא צריך להקטין בהרבה את קיבולת התעלה, חסרים של בערך 3 מטר לרצועה ואותם ניתן להשלים על גשר עם ניצבים צרים, זה גם התכנון היום, ניתן לראות את זה במסמכי תת"ל 33.
"אז מומחי התחבורה גייסו מומחים להידרולוגיה, אלה הציעו לבנות אגמים ענקיים, שיהיו יבשים כל השנה ורק יחכו לשיטפון, גם כדי להתמלא במים, גם כדי לרסן את כוח הזרימה השטפוני (ככה שייכנס למנהרה בזרם רגוע ונשלט, וגם כדי לשאוב עודפים החוצה בעזרת משאבות יקרות להחריד באירועים קיצוניים. אגם אחד באזור פארק אריאל שרון לא יספיק ולכן ההידרולוגים תכננו עוד כמה אגמים במעלה הנחל."
-אגמים ענקיים? בוא לא נסחף עם הסופרלטיבים, הם גם לא חייבים להיות יבשים כל השנה, יש הרבה פתרונות הנדסיים שונים לניהול הניקוז והגנת שטפונות. למה שיהיו משאבות אם אפשר לנצל את הגרביטציה ולאן בדיוק הן יובילו את המים? לאגן אחר? ומי אמר שאגם אחד לא יספיק?
"אי אפשר למתוח גשר מעל כל נתיבי איילון, כלומר אפשר, אבל זה מכוער מדי. אז נשארנו עם מנהרה. כמה כבר יעלה לעשות מנהרה מתחת לנתיבי איילון?"
-אין צורך בגשר מעל נתיבי איילון ובטח שלא במנהרה יקרה, מספיק להרחיב גשר צר שיוסיף את הרוחב החסר לרצועה מעל התעלה עם הקטנה מינימלית של שטח החתך שלה, אפשר לראות דוגמא במסמכי תת"ל 33.
" ואם כבר עושים, אז אני מציע מנהרה של שלוש מסילות ולא שתיים, כי העלות השולית של תוספת מסילה בעת הבנייה קטנה, והיא תצדיק את ההשקעה בצורה הטובה ביותר."
-הרכבת לא מנצלת חצי מהקיבולת של הקיימות היום, אז איך בדיוק להרחיב במנהור יקר ל6 מסילות יצדיק את ההשקעה בצורה הטובה ביותר?
"הבעיה הגדולה היא המחלפים המסילתיים"
-זו הבעיה הקטנה, הבעיה הגדולה של הרעיון הזה היא שאין בו באמת צורך, מערכות הרבה יותר מאסיביות(RER, קרוסרייל, מערכות SBahn שונות) מסתדרות עם 2 עד 4 מסילות. הקיבולת של זוג מסילות היא 24-30 רכבות בשעה, תלוי במערכת האיתות. 4 מסילות זה כפול מזה ואין שום תסריט שמתקרב למספרים האלה.
"מחיפה לתל אביב מגיעה היום מסילה אחת, המסיעה את הרכבות דרומה, ואחת המוציאה את הרכבות מתל אביב צפונה. אבל מתוכננת הכפלה שלהן (להלן "ריבוע מסילות החוף" - (סה"כ 2 לכל כיוון). בנוסף מגיעה מסילה אחת ממזרח (מכיוון ראש העין) ויוצאת אחת מזרחה.. סה"כ שלוש לכיוון.
בדרום המצב דומה, מסילה אחת מגיעה מכיוון חולון-בת ים, שנייה מכיוון לוד ושלישית מכיוון נתב"ג (המסילות מלוד ונתב"ג מתאחדות באזור שפירים אך בעתיד גם הן ירובעו עד ההגנה). וכמובן שיש לכל אחת מהמסילות האלה גם את התאומה שיוצאת מתל אביב לכיוונן.
אם כן אנו יודעים שלמסדרון האיילון יתנקזו בעתיד הלא רחוק שלוש מסילות צפון דרום ושלוש מסילות דרום צפון. כלומר. צוואר הבקבוק הקיים, אם לא ייפתר, יחתוך את הפוטנציאל בדיוק בחצי. שש מסילות באיילון יאפשרו בעצם למסמס לחלוטין את צוואר הבקבוק הזה. החישוב המתואר כאן גם עונה לשאלה למה לא צריך יותר מסילות מ-6."
-צוואר בקבוק לא נגרם כמות המסילות שמתנקזות לציר ראשי, אלא מכמות הרכבות שפועלת על הציר הראשי, גם אם יגיעו 20 מסילות מצפון זה לא אומר שום דבר.
" ועוד נקודה למחשבה. בקומה מתחת לרכבת מרכזניתן לעשות גם 10 רציפים (לפלוש מתחת לכביש ולתעלה). כלומר סה"כ 16 רציפים."
-עוד רעיון מיותר, בעתיד יהיו 8 רציפים ברכבת מרכז ואפשר להסתפק גם בפחות מזה, מה שחשוב יותר הוא שהרציפים יהיו רחבים מספיק.
"זו כבר חתיכת terminal. והמילה טרמינל מתורגמת בעברית ל"סוף" (ובהקשר שלנו - סוף קו). עם כל כך הרבה רציפים ברכבת-מרכז הרכבת תוכל לעבור לשיטה בה חלק מהרכבות (רכבות הבוקר האחרונות בקווים הבינעירוניים הארוכים) מסיימות בתחנת רכבת מרכז וממתינות לשעת יציאתן אחר הצהריים. שיטה הרבה יותר יעילה מהשיטה הקיימת בה כל הרכבות חייבות להמשיך, ריקות לגמרי, לבאר שבע, אשקלון, בנימינה או נהריה. בהשקעה גדולה נקבל מערכת יעילה בהרבה. גם זה חשוב."
-לא צריך תחנה עם הרבה רציפים כדי לסיים רכבות בת"א וגם לא צריכים השקעה גדולה, כל מה שצריך זה שהן ימשיכו בנסיעה קצרה לחנייה באזור תפעולי, אין שום הגיון להשאיר רכבת ברציף שעות, יש לציוד הנייד דברים נוספים לעשות חוץ מסתם להיות תקוע בתחנה.
"וכרגיל בואו נלמד מהעולם. בקישור הזה תוכלו ללמוד על הפרויקט הניו-יורקי להרחבת הגרנד סנטרל."
-מה הקשר בין רכבת מרכז לגרנד סנטרל? זו תחנת טרמינל ללא מוצא שדורשת רציפים רבים ומבזבזת שטח רב, יצור שהוא תוצר של ההתפתחות הרכבות במהלך ההיסטוריה ולא בגלל יתרונות מסויימים, אם כבר מדובר בתצורה עם חסרונות רבים שכבר מזמן לא בונים.
 

Bus Nerd

Active member
8 רציפים ברכבת מרכז?

חזון? אולי היזיון
אמנם רשמתי את זה בתגובה בבלוג אך אני אעתיק את זה גם לפה


כל כך הרבה דברים שגויים וחסרי בסיס.
"כבת ישראל כבר סוגרת 25 שנים של פיתוח אינטנסיבי, ומצליחה להציג אחוזי גידול מרשימים בכמויות הנוסעים כמעט מדי שנה. כדי להמשיך בכך היא צריכה לפרוץ כל שנה מחדש חסמים שעשויים למנוע ממנה את המשך הגידול. אחד החסמים האלה הוא "צוואר הבקבוק באיילון". שלוש מסילות בלבד בדיוק במקום שאליו כולם רוצים להגיע."
-גידול מ1 ל2 זה 100 אחוז גידול, עניין דומה הגידול ברכבת והפיתוח כשמסתכלים בפרופורציה הנכונה אי אפשר להגדיר את העניין כמרשים. עדיין לא מנצלים אפילו חצי מקיבולת המסילות באיילון ולכן זה אינו צוואר הבקבוק של המערכת, צוואר הבקבוק של המערכת הוא התפעול שלה באמצעים לא מתאימים שלא מאפשרים להרחיב את השירות.
"התדירות האפשרית של הרכבות על המסילות הכפולות האלה הלכה וגדלה, הסתבר ששתי מסילות באיילון זה פשוט לא מספיק לביקוש הרב. לתובנה הזו הגיעו כבר בסוף שנות ה-90 והחלו לחפש פתרונות. "
-שוב, היום לא מנצלים חצי מהקיבולת של זוג המסילות וזה בזכות תפעול באמצעים לא מתאימים, אם מישהו הגיע לתבונה שזוג המסילות הן הבעיה כנראה שהוא לאבדיוק מודע למציאות.
"שאלתי אותו למה בונים רק את המסילה השלישית ולא את המסילה הרביעית, הרי מסילות עובדות טוב יותר בזוגות. הוא ענה לי שבשביל המסילה הרביעית צריך להסיט את האיילון ליפו וזה פרויקט מורכב פי עשר בערך מפרויקט הוספת המסילה השלישית."
-טכנית היה אפשר להקים 4 מסילות ברצועה שהורחבה, רק שהיו צריכים למקם מחדש את המסילות ברצועה. הבעיה היא שלפי הנחיות התכנון של רכבת ישראל נדרשים באופן מוגזם לחלוטין 4.7 מטר בין מרכזי מסילות צמודות וזה בלי קשר למהירות התכן של המסילה. בעולם ממומש מרחק כזה ואף פחות מכך בקווירכבת מהירה של 300 קמ"ש ומעלה משיקולים אווירודינמים. מרחקים במסילות קונבנציונליות נעים בין 3.5 ל4 מטר.
"הסיפור הוא כזה. נחל האיילון הוא נחל די קטן ומסכן, שכיאה לאזורנו הצחיח למחצה, נתקף עוז ועזוז כל פעם שיורד גשם בהרי יהודה ומעביר כמויות מטורפות של מים. אגן הניקוז של הנחל המסכן הזה הוא ענק."
-נחל איילון הוא קטן ומסכן בקנה מידה עולמי, בישראל הוא הגדול שביובלי הירקון. גם אגן הניקוז עם 900 הקמ"ר שלו הוא קטן בקנה מידה עולמי. דווקא בגלל שהוא נמצא באזור גיאוגרפי שמועד למשקעים מתהליכים קונבקטיבים הוא דורש פתרונות לניהול הניקוז, דבר שלא באמת קיים אצלו למרות היתרונות האקולוגים והכלכלים(אפשר לראות לדוגמא מה עושים בקפריסין השכנה או במדינות אחרות) וכמובן הפחתת הנזקים.
"כולם תמימי דעים שכדי לעשות את המסילה הרביעית באיילון צריך להיפטר מהתעלה הזאת, והמומחים לתחבורה מציעים שנחל איילון יישפך לים בין יפו לבת ים כמו שהיה פעם, תוך שהם מציינים באדישות שבלית ברירה האזור כבר בנוי ולכן הנחל יעבור במנהרה סגורה ולא בתעלה פתוחה. ואם הוא יעלה על גדותיו? כן, הם מסכימים, זאת בעיה חמורה, אסור שזה יקרה, אפילו לא פעם בחמישים שנה, אבל אנחנו בכלל מומחים לתחבורה אז שמישהו אחר יגיד איך עושים את זה."
-מי זה בדיוק כולם? אולי ככה חשבו כמה מהנדסים לא יצירתיים, התכנון היום נראה שונה. התעלה הזו מתפקדת ללא בעיות חוץ מבעיה נקודתית במקרי קיצון כבר היום ועוד יותר בעתיד עם גדילת האזורים האורבניים, ולכן זה לא רק פרוייקט הוספת מסילה רביעית אלא פרוייקט למימוש פתרונות ניקוז והשהייה באגן הניקוז שדורש זאת כבר היום עם 3 מסילות. אין שום סיבה להשקיע כספים רבים בשינוי סדרי עולם. בשביל להרחיב את רצועת הרכבת בשביל המסילה הרביעית אפילו לא צריך להקטין בהרבה את קיבולת התעלה, חסרים של בערך 3 מטר לרצועה ואותם ניתן להשלים על גשר עם ניצבים צרים, זה גם התכנון היום, ניתן לראות את זה במסמכי תת"ל 33.
"אז מומחי התחבורה גייסו מומחים להידרולוגיה, אלה הציעו לבנות אגמים ענקיים, שיהיו יבשים כל השנה ורק יחכו לשיטפון, גם כדי להתמלא במים, גם כדי לרסן את כוח הזרימה השטפוני (ככה שייכנס למנהרה בזרם רגוע ונשלט, וגם כדי לשאוב עודפים החוצה בעזרת משאבות יקרות להחריד באירועים קיצוניים. אגם אחד באזור פארק אריאל שרון לא יספיק ולכן ההידרולוגים תכננו עוד כמה אגמים במעלה הנחל."
-אגמים ענקיים? בוא לא נסחף עם הסופרלטיבים, הם גם לא חייבים להיות יבשים כל השנה, יש הרבה פתרונות הנדסיים שונים לניהול הניקוז והגנת שטפונות. למה שיהיו משאבות אם אפשר לנצל את הגרביטציה ולאן בדיוק הן יובילו את המים? לאגן אחר? ומי אמר שאגם אחד לא יספיק?
"אי אפשר למתוח גשר מעל כל נתיבי איילון, כלומר אפשר, אבל זה מכוער מדי. אז נשארנו עם מנהרה. כמה כבר יעלה לעשות מנהרה מתחת לנתיבי איילון?"
-אין צורך בגשר מעל נתיבי איילון ובטח שלא במנהרה יקרה, מספיק להרחיב גשר צר שיוסיף את הרוחב החסר לרצועה מעל התעלה עם הקטנה מינימלית של שטח החתך שלה, אפשר לראות דוגמא במסמכי תת"ל 33.
" ואם כבר עושים, אז אני מציע מנהרה של שלוש מסילות ולא שתיים, כי העלות השולית של תוספת מסילה בעת הבנייה קטנה, והיא תצדיק את ההשקעה בצורה הטובה ביותר."
-הרכבת לא מנצלת חצי מהקיבולת של הקיימות היום, אז איך בדיוק להרחיב במנהור יקר ל6 מסילות יצדיק את ההשקעה בצורה הטובה ביותר?
"הבעיה הגדולה היא המחלפים המסילתיים"
-זו הבעיה הקטנה, הבעיה הגדולה של הרעיון הזה היא שאין בו באמת צורך, מערכות הרבה יותר מאסיביות(RER, קרוסרייל, מערכות SBahn שונות) מסתדרות עם 2 עד 4 מסילות. הקיבולת של זוג מסילות היא 24-30 רכבות בשעה, תלוי במערכת האיתות. 4 מסילות זה כפול מזה ואין שום תסריט שמתקרב למספרים האלה.
"מחיפה לתל אביב מגיעה היום מסילה אחת, המסיעה את הרכבות דרומה, ואחת המוציאה את הרכבות מתל אביב צפונה. אבל מתוכננת הכפלה שלהן (להלן "ריבוע מסילות החוף" - (סה"כ 2 לכל כיוון). בנוסף מגיעה מסילה אחת ממזרח (מכיוון ראש העין) ויוצאת אחת מזרחה.. סה"כ שלוש לכיוון.
בדרום המצב דומה, מסילה אחת מגיעה מכיוון חולון-בת ים, שנייה מכיוון לוד ושלישית מכיוון נתב"ג (המסילות מלוד ונתב"ג מתאחדות באזור שפירים אך בעתיד גם הן ירובעו עד ההגנה). וכמובן שיש לכל אחת מהמסילות האלה גם את התאומה שיוצאת מתל אביב לכיוונן.
אם כן אנו יודעים שלמסדרון האיילון יתנקזו בעתיד הלא רחוק שלוש מסילות צפון דרום ושלוש מסילות דרום צפון. כלומר. צוואר הבקבוק הקיים, אם לא ייפתר, יחתוך את הפוטנציאל בדיוק בחצי. שש מסילות באיילון יאפשרו בעצם למסמס לחלוטין את צוואר הבקבוק הזה. החישוב המתואר כאן גם עונה לשאלה למה לא צריך יותר מסילות מ-6."
-צוואר בקבוק לא נגרם כמות המסילות שמתנקזות לציר ראשי, אלא מכמות הרכבות שפועלת על הציר הראשי, גם אם יגיעו 20 מסילות מצפון זה לא אומר שום דבר.
" ועוד נקודה למחשבה. בקומה מתחת לרכבת מרכזניתן לעשות גם 10 רציפים (לפלוש מתחת לכביש ולתעלה). כלומר סה"כ 16 רציפים."
-עוד רעיון מיותר, בעתיד יהיו 8 רציפים ברכבת מרכז ואפשר להסתפק גם בפחות מזה, מה שחשוב יותר הוא שהרציפים יהיו רחבים מספיק.
"זו כבר חתיכת terminal. והמילה טרמינל מתורגמת בעברית ל"סוף" (ובהקשר שלנו - סוף קו). עם כל כך הרבה רציפים ברכבת-מרכז הרכבת תוכל לעבור לשיטה בה חלק מהרכבות (רכבות הבוקר האחרונות בקווים הבינעירוניים הארוכים) מסיימות בתחנת רכבת מרכז וממתינות לשעת יציאתן אחר הצהריים. שיטה הרבה יותר יעילה מהשיטה הקיימת בה כל הרכבות חייבות להמשיך, ריקות לגמרי, לבאר שבע, אשקלון, בנימינה או נהריה. בהשקעה גדולה נקבל מערכת יעילה בהרבה. גם זה חשוב."
-לא צריך תחנה עם הרבה רציפים כדי לסיים רכבות בת"א וגם לא צריכים השקעה גדולה, כל מה שצריך זה שהן ימשיכו בנסיעה קצרה לחנייה באזור תפעולי, אין שום הגיון להשאיר רכבת ברציף שעות, יש לציוד הנייד דברים נוספים לעשות חוץ מסתם להיות תקוע בתחנה.
"וכרגיל בואו נלמד מהעולם. בקישור הזה תוכלו ללמוד על הפרויקט הניו-יורקי להרחבת הגרנד סנטרל."
-מה הקשר בין רכבת מרכז לגרנד סנטרל? זו תחנת טרמינל ללא מוצא שדורשת רציפים רבים ומבזבזת שטח רב, יצור שהוא תוצר של ההתפתחות הרכבות במהלך ההיסטוריה ולא בגלל יתרונות מסויימים, אם כבר מדובר בתצורה עם חסרונות רבים שכבר מזמן לא בונים.
8 רציפים ברכבת מרכז?
איפה ידחפו שם עוד רציפים? קטע הנחל שם כל כך צר שייאלצו לכסות את כולו (אלא אם מתכוונים לצמצם את הכביש שם.
 

Rubim88

New member
רשמתי בשרשור כבר הודעה בנוגע לזה

8 רציפים ברכבת מרכז?
איפה ידחפו שם עוד רציפים? קטע הנחל שם כל כך צר שייאלצו לכסות את כולו (אלא אם מתכוונים לצמצם את הכביש שם.
רשמתי בשרשור כבר הודעה בנוגע לזה
פה, ואכן חייב להיות מעל התעלה. אני לא רואה מה בדיוק ההרחבה הזו נותנת ואיפה הבעיה ב6 רציפים(שוב חוזרים לדוגמאות מהעולם של רציפים במערכות שונות שעוברות בהם 20-30 רכבות בשעה), עדיף שירחיבו את הרציפים בתחנה כמה שניתן.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה