אתה בעצמך רשמת
ואני מצטט - "אם המסילות לא סימטריות, אז תהיה קיבולת עודפת בצד הצפוני, קיבולת שיכולה 'להצדיק' מסילה שביעית", אז אתה חושב שהדרישה תגיע למצב כזה שתדרש גם מסילה שביעית אבל לא חושב שצריך 7 מסילות באיילון? יש פה ניגודיות. עדיין לא הבנתי מה זה מסילות לא סימטריות, הרי זה לא משנה אם בחלק הדרומי יש הרבה מסילות עם פריסה גיאוגרפית רחבה ובחלק הצפוני יש רק את מסילת החוף, לא חייבים להעביר את כל הרכבות מדרום הלאה עד לחיפה והלאה וגם אין סיבה שיעשו זאת(הרבה מעבר למה שנדרש). זה גם לא משנה כמה מסילות מתנקזות לציר האיילון(כשיש מחלף מופרד מפלסית ולא חציה עם חסימה שגורמת להגבלת קיבולת), מסילה היא לא שירות אלא תשתית. מה שמשנה בשורה התחתונה זה כמה רכבות מגיעות לנקודת ההתחלה של ציר האיילון בטווח זמן קבוע, זה לא משנה אם מ2 מסילות כפולות מגיעות 12 רכבות בשעה מכל אחת מהן או מ6 מסילות כפולות מגיעות 4 רכבות בשעה מכל אחת מהן, בשני המקרים מדובר ב24 רכבות בשעה. לגבי "מודל למספר מסילות אופטימלי בקטע" , חיפשתי ברשומה לגבי זה ואני מניח שהכוונה היא לקטע הזה - "אם כן אנו יודעים שלמסדרון האיילון יתנקזו בעתיד הלא רחוק שלוש מסילות צפון דרום ושלוש מסילות דרום צפון. כלומר. צוואר הבקבוק הקיים, אם לא ייפתר, יחתוך את הפוטנציאל בדיוק בחצי. שש מסילות באיילון יאפשרו בעצם למסמס לחלוטין את צוואר הבקבוק הזה." ההסבר למעלה תקף גם לעניין הזה, זה לא משנה אם 12 מסילות מתנקזות ל2 או 6 ל4, השירות בפועל הוא זה שרלוונטי לקיבולת.
לגבי הטענות שאתה מייחס לי:
" ** מתכנני הרכבת פישלו בזמן בניית המסילה השלישית בגלל שלא קישרו בין שלושת המסילות כיאות." - לא ברור לי איפה ראית את הטענה הזו, ומה זה לקשר בין שלושת המסילות. אולי אתה מתכוון לתכנון של חיבור איילון דרום למסילה השלישית, זו לא פשלה אלא תכנון שיצא מנקודת הנחה שהמסילה הרביעית גם תקום במהרה, התכנון עצמו הוא נכון לטווח הרחוק כשהקיבולת שתדרש תהיה גדולה ממה שזוג מסילות יכול לתת ואז באמת ידרשו 4 מסילות. במציאות המסילה הרביעית לא הגיעה במהרה וכיום יש את קטע המסילה היחידה שמהווה בתנאים כיום גורם מגביל(כשההגבלה נקבעת על ידי זמן החסימה של הקטע, שהוא דווקא עניין שניתן לשפר) לתדירות השירות. אם היו מתחברים לזוג המסילות המערביות ובתנאי שהיו מפעילים את המערכת עם הציוד המתאים שיאפשר קיבולת גבוהה(24-30 רכבות בשעה, תלוי במערכת האיתות), היו יכולים להסתפק בזוג מסילות באיילון למשך הרבה שנים עד שהיו מגיעים לצורך ביותר רכבות, כמובן שבמצב כזה כל הרכבות חייבות לעצור בכל תחנות האיילון(לא שזה דבר שלילי, יתכן שזה אפילו עדיף למרות תוספת הזמן כשיהיו זוג מסילות לרשת הפרברית וזוג לרשת המהירה בגלל החשיבות של התחנות הללו).
** הרכבת מעבירה במסדרון האיילון לכל היותר חצי ממה שהיא אמורה היתה להעביר (ואי אפשר להאשים רק ציוד בזה - כי ע"פ הרכבת עצמה הנתון הזה ישאר כמעט זהה אפילו לאחר חשמול, החלפת איתות, ציוד חשמלי וכד'). - זו לא טענה אלא עובדה מהמציאות, הרכבת כיום מעבירה 14 רכבות בכיוון לשעה על 3 מסילות, זה פחות חצי מהקיבולת המרבית של מסילה כפולה כפי שמדגימות מסילות עורק של מערכות אחרות בעולם. האשם היחיד פה הוא הציוד שבו משתמשת הרכבת, הוא גם זה המבדיל בין המערכות האחרות בעולם למערכת של ר"י. החשמול שלעצמו הוא לא הגורם להגדלת הקיבולת, הוא רק זה שיאפשר להפעיל ציוד שיגדיל את כמות הרכבות האפשריות במסילה. גם לשדרג מערכת איתות לא עוזר להגדלת הקיבולת כשהציוד לא באמת משתמש בפוטנציאל שלה. גם אחרי החשמול וגם שדרוג מערכת האיתות רוב הציוד שיפעל באיילון יהיה רכבות מודו עם קטרים חשמליים, אמנם הם מגדילים במידה מסויימת את התאוצה של המערכים(ומכאן השיפור הקטן בקיבולת האפשרית באיילון) אך עדיין לא מדובר ביכולת של קרנועים חשמליים פרבריים. והם לא משפיעים במאומה על זמן החלפת הנוסעים שתלוי בקרונות. 2 הפרמטרים האלו הם אלו ש
קובעים למעשה(לאחר הקטנת האורך הפיזי של מקטעי האיתות) את כמות הרכבות שיכולת לעבור על מסילה בטווח זמן מסויים, והם תלויים אך ורק בציוד הנייד.
** לא קשה כל כך לעשות מסילה רביעית, פשוט המתכננים לא יודעים מה הם עושים. - אכן אין פה קושי הנדסי להוסיף אותה, המסילה הרביעית חסרה לאורך של מעט יותר מ3 ק"מ ולרוחב הרצועה חסרים מעט יותר מ3 מטר כדי שיהיה מקום להוסיף מסילה נוספת(כל אחד יכול למדוד את זה בGIS של עיריית תל אביב). את ה"שטח"(אורך כפול רוחב) החסר לרצועה אפשר להוסיף על ידי הרחבה פיזית של הרצועה(הקטנה משמעותית יחסית של יכולת הזרימה בתעלה) או באופן זול ופשוט יותר על ידי "מרפסת" עם ניצבים דקים ככל האפשר בתעלה(הקטנה מינימלית של יכולת הזרימה בתעלה), זה גם הפתרון המתכונן כיום. הוספת המסילה היא כמובן רק חלק אחד מהפרוייקט. חלק שני הוא מענה לצוואר הבקבוק של התעלה מבחינת ניקוז מי גשמים, דבר שצריך לבצע בלי קשר להוספת המסילה מכיוון שהיא כבר לא עומדת במקרי קיצון(ר"ע ההצפות שכבר התרחשו באיילון), בעבר חשבו על פתרון יקר של הגדלת יכולת הניקוז ע"י מנהרה לים, כיום חושבים בכיוון ניהול והשהיית הניקוז(לדוגמא האגם בפארק אריאל שרון ו/או פתרונות נוספים במעלה אגם הניקוז של הנחל, ששטחו בערך 850 קמ"ר) פתרון שיש לו גם יתרונות כלכליים וסביבתיים. עם כל הכבוד למתכנן/מתכננים, הם לא תמיד מודעים או "רואים" את *כל* הפתרונות האפשריים, מרבה מהנדסים מרבה חכמה. עובדה שהחליפו במהלך השנים דיסקט.
** הרכבת מאוד בזבזנית מבחינת עלות תפעול לק"מ. - זה נכון(כלומר עלות ק"מ נסועה שהרכבת מייצרת הוא גבוה), וזו גם לא טענה אלא עובדה שמשתקפת מהדו"חות הכספיים. זה נובע ממספר גורמים עם משקלים שונים, עלויות אנרגיה ותחזוקה גבוהות(תפעול בדיזל), תחנות רבות "over-dimensioned"(קל להבין את הנקודה אם מכירים מערכות פרבריות אחרות בעולם) עם הוצאות תפעול גדולות (מבנים גדולים, כוח אדם רב - אבטחה, קופות, הנהלה), עלויות שכר גבוהות, וסביר שגם כוח אדם מיותר, לא מעט הוצאות מיותרות(מסיבות שונות) ועוד מספר גורמים שלא חשבתי עליהם.
"אני לא יודע אם כל זה נכון (הייתי מאוד רוצה לשמוע את הצד השני)" - אני גם הייתי שמח אם הרכבת הייתה יותר שקופה ונגישה לציבור בנושאים שמחוץ לשירות עצמו, בעבר ניסיתי לקבל הסבר מהרכבת לגבי המרחק הגדול בין מסילות צמודות שנדרש לפי הנחיות התכנון ועד היום לא קיבלתי תשובה, ניסיתי גם אצל נתיבי ישראל(שהם אחראים על פרוייקט המסילה הרביעית שאליה למעשה העניין הזה מתקשר) והתגובה שקיבלתי הייתה "אנחנו מקבלים את הנחיות התכנון מר"י ופועלים לפיהם".
"א. הפרוייקט החשוב ביותר של הרכבת אינו החשמול, המסילה הרביעית באיילון ו/או שאר שטויות, אלא סבב פיטורים." - זה בהחלט חשוב להקטין את עליות התפעול של הרכבת לטובת חסכון בכספי ציבור/+לטובת הוזלת מחירי הנסיעה, זה לא במקום אלא במקביל לפרוייקטים חשובים אחרים. לדעתי הדרך לפתרון הבעיה היא להפריד בין התשתית לתפעול(בדומה לקיים באיחוד האירופי) וליצור לרכבת תחרות במקטע התפעול(תמחור לפי ק"מ נסועה בחוזה עלות כוללת עם תמריצי רמת שירות). כמו שנעשה עם הנמלים(נמלים חדשים פרטיים שיתחרו מול נמלים בבעלות ממשלתית) וחברת החשמל(הכוונה של המדינה להפריד את מקטע ההולכה ממקטע היצור). המודל הזה לא שונה בהרבה ממה שנעשה בקווי האוטובוסים, הבדל הוא שאחת השחקניות היא חברה בבעלות ממשלתית ושכמות אשכולות התפעול האפשרית קטנה יותר באופן טבעי.
"ב. היות וסבב הפיטורים הזה לא יקרה בעתיד הקרוב, מכל בחינה מעשית הרכבת כן מוגבלת לצוואר בקבוק באיילון." - מה הקשר בין הקיבולת באיילון לבין עלות התפעול לק"מ נסועה? מבחינה מעשית הרכבת בצורת התפעול הנוכחית שלה מוגבלת בכמות הרכבות שהיא יכולה להעביר באיילון, זה כאילו יש כביש של 3 נתיבים והיא משתמשת רק בנתיב אחד, ואז לטעון שצריך להרחיב את הציר ל6 מסילות זה כמו לטעון שצריך להוסיף עוד נתיבים במקום להשתמש ב2 האחרים.