חזרתי לכאן....עם חבילות....../images/Emo8.gif
הקדמה-בעקבות הודעה שעסקה בנושא של העברת משמורת לאב בפורום אחר, כתבתי שם הודעה ורציתי להביאה גם לכאן כי היא שייכת למעשה מבחינתי גם לפורום הזה. אז למי שירצה לעיין בנושא הראשון-מוזמן. ןלמי שירצה להגיב לי כאן-גם מוזמן. מתנצלת על ההעדרות שלי. מברכת את רולן על ניהול הפורום ומקווה להספיק להשלים את מה שהפסדתי. סוף ההקדמה. ועכשיו לנושא שלי שכותרתו -מחיר ה"וויתור". מיכלי העלתה שאלת העברת משמורת וכו', לדעתי התנהל פה(שם-בפורום פרק שני) יופי של דיון בנושא. אז רציתי להביא דוגמא למחיר שאני לדעתי משלמת ואולי גם ילדיי... רק דוגמא קטנה. ממש טריה מהיום. התקשרתי לאבא של ילדיי כי בשיחה קודמת עם הבת שלי היא נשמעה לי קצת לא טוב, אף סתום , עייפה, אז רציתי לבדוק איתו שהכל בסדר איתה, ושזה אכן רק צינון...ובנוסף רציתי לבקש שיעביר מסר לבן שלי,למחר, כי לא איתרתי אותו..אז התשובה שקיבלתי שהוא עכשיו נמצא עם אשתו של האבא, ועם הבן שלה והם הלכו לקנות בגדים לבר מצווה של שני הבנים.... שאלתי אותו אם הוא חושב שהבן שלי מרגיש עם זה בסדר שלא אני הולכת איתו לקנות...אז הוא ענה לי שכן, שהוא-הבן שלי רצה ללכת איתם לקנות גם בשבילו, למרות שהוא חוגג רק בקיץ. לא יודעת איך אתן כאמהות הייתן מרגישות. לא יודעת מה באמת עובר על הבן שלי... מה באמת הוא מרגיש וחושב.... גם לא יודעת אם אשאל אותו מה יענה לי, ואם בכלל כדאי לשאול אותו. לא רוצה להציק. אני מצידי-בוחרת לקחת את זה כעובדה, להסתכל על הצד הטוב שבכך,שהולכים וקונים גם לו וכו', כי אין לי ברירה אחרת, אבל לא יכולה לאמר שאין לי גם קצת תחושה של החמצה. ואולי אפילו קצת פחד-שאני מאבדת אותו, את הילד שלי.... לא בטוחה. קצת מבולבלת, אבל לפחות אין לי כאב. יכול להיות שזה בסדר? מי יכולה לנסות להכנס לנעליים שלי? או לכתוב לי איך היא היתה מקבלת זאת? תענו בבקשה..... בזמנכם החופשי..... תודה.
הקדמה-בעקבות הודעה שעסקה בנושא של העברת משמורת לאב בפורום אחר, כתבתי שם הודעה ורציתי להביאה גם לכאן כי היא שייכת למעשה מבחינתי גם לפורום הזה. אז למי שירצה לעיין בנושא הראשון-מוזמן. ןלמי שירצה להגיב לי כאן-גם מוזמן. מתנצלת על ההעדרות שלי. מברכת את רולן על ניהול הפורום ומקווה להספיק להשלים את מה שהפסדתי. סוף ההקדמה. ועכשיו לנושא שלי שכותרתו -מחיר ה"וויתור". מיכלי העלתה שאלת העברת משמורת וכו', לדעתי התנהל פה(שם-בפורום פרק שני) יופי של דיון בנושא. אז רציתי להביא דוגמא למחיר שאני לדעתי משלמת ואולי גם ילדיי... רק דוגמא קטנה. ממש טריה מהיום. התקשרתי לאבא של ילדיי כי בשיחה קודמת עם הבת שלי היא נשמעה לי קצת לא טוב, אף סתום , עייפה, אז רציתי לבדוק איתו שהכל בסדר איתה, ושזה אכן רק צינון...ובנוסף רציתי לבקש שיעביר מסר לבן שלי,למחר, כי לא איתרתי אותו..אז התשובה שקיבלתי שהוא עכשיו נמצא עם אשתו של האבא, ועם הבן שלה והם הלכו לקנות בגדים לבר מצווה של שני הבנים.... שאלתי אותו אם הוא חושב שהבן שלי מרגיש עם זה בסדר שלא אני הולכת איתו לקנות...אז הוא ענה לי שכן, שהוא-הבן שלי רצה ללכת איתם לקנות גם בשבילו, למרות שהוא חוגג רק בקיץ. לא יודעת איך אתן כאמהות הייתן מרגישות. לא יודעת מה באמת עובר על הבן שלי... מה באמת הוא מרגיש וחושב.... גם לא יודעת אם אשאל אותו מה יענה לי, ואם בכלל כדאי לשאול אותו. לא רוצה להציק. אני מצידי-בוחרת לקחת את זה כעובדה, להסתכל על הצד הטוב שבכך,שהולכים וקונים גם לו וכו', כי אין לי ברירה אחרת, אבל לא יכולה לאמר שאין לי גם קצת תחושה של החמצה. ואולי אפילו קצת פחד-שאני מאבדת אותו, את הילד שלי.... לא בטוחה. קצת מבולבלת, אבל לפחות אין לי כאב. יכול להיות שזה בסדר? מי יכולה לנסות להכנס לנעליים שלי? או לכתוב לי איך היא היתה מקבלת זאת? תענו בבקשה..... בזמנכם החופשי..... תודה.
