חזרתי מביקור בארץ

alexsandria

New member
עמי, שחר פאר
היא במקרה לא אחותך הקטנה?

 

alexsandria

New member
את זה אתה צריך לשאול את ההורים שלך, לא אותי

אני מקווה מאוד שהם לא "קשישים" ועדיין מסוגלים להיזכר מי נגד מי...
 

ErezInTornoto

New member
סליחה, אבל זה קשקוש מוחלט

לחיות בישראל זה עדיף על פני 80% מהמקומות בהם ניתן להיוולד ולחיות ברחבי העולם.
העובדה שבקנדה טוב יותר לא מחייבת מסקנה שישראל מתמוטטת. מי שיקרא כתבות דעה ומי ששמע אנשים מדברים על ישראל בשנות ה-50, 60, 70, 80, 90 וכו' תמיד שמע את אותן תחזיות שחורות. בינתים רמת החיים עלתה אלפי מונים.

תעמולה שלטונית ישראלית רקובה ? הצחקת אותי. אני לא מכיר עוד מדינה עם תקשורת עצמאית ונשכנית יותר, וזה דבר נהדר.
 
עתונים זה לא הכל

כל ישראלי אומר וכותב כל מה שעולה בדעות, ללא מגבלה כמעט ( להוציא את הצנזורה הצבאית). באינטרנט, ברדיו, בטלווזיה, בעלונים ובמנשרים. חפש באינטרנט אתרים מר"ץ ושל ישראלים סוציאליסטים וקומוניסטים ותראה ביקורת ברוכה, שלוחת רסן - כפי שצריך להיות בארץ חופשית.

ובינתיים "הארץ" למרות הנבואות השחורות בשבמאמר שהבאת, ממשיך להצליף בממסד ובממשלה ללא רחם. כך גם העתונים בשפה הערבית.
 
עיתונים זה לא הכל, אבל זה חלק מרכזי.

אל תשכח שכמו בכמעט כל ארץ, מי שקובעים תוצאות בחירות הם הקולות הצפים שבמרכז. הגרעינים של הימין-ימין קיצוני ושל השמאל-שמאל קיצוני, פחות או יותר קבועים. ה-10-15 מנדטים שבמרכז, הם פוטנציאל ההכרעה, ומטבע הדברים הם גם היותר "פתוחים" להשפעה. עיתון מטעם כמו "ישראל היום", שמחולק חינם בכל פינה, ומהלל חד-צדדית את נתניהו, עלול בהחלט לגרום לנטייתם ימינה בעיקבות דיסאינפורמציה, כיסוי עובדות וכתיבה מגמתית. כל העיתונים הפחות או יותר אזוטריים מבחינת תפוצה, מסוכלים אמנם לבצע פה ושם תחקירים ולשאול שאלות קשות, אבל אלו, במקרה הטוב, רק ישכנעו את המשוכנעים. אגב, גם בטלוויזיה יש סתימת פיות בערוץ הראשון, ודחיקה לפינה של ערוץ 10 (הערוץ הנשכני היחידי). ערוץ 2 תמיד הולך על הקונזנזוס ולא ממש נחשב.
 
מה שרואים מבחוץ לא רואים מבפנים וכו'

בשנים האחרונות אני נמצא בארץ כמה חודשים בשנה, ולפני כן ביקרתי בארץ כ 50 פעמים. אני מבקר אצל אנשים רבים בארץ. אני רואה מעמד בינוני די שבע, מורגל במותרות, נוסעים לטיולים בחו"ל, בעלי דירה, מכונית, ומחזיקים במישרה יציבה. אני לא רואה אצלם עוני, חרדה או יאוש. נכון, אני רואה כעס על המערכת. אבל כך זה היה מאז ומתמיד. בזמנו הספרדים כעסו על ממסד האשכנזי, ותמיד החילונים כעסו על ה"סחיטה" ע"י הדתיים.
אני ער לעובדה שישנו מגזר שלם שאין לו את כל התנאים הנ"ל. אבל הם לא אותו הרוב הדומם שמפעיל את את המדינה, אלה מיעוט גדול.
כפי שכתוב במאמר שצירפת: "אני המיעוט"., מדובר באדם שלא מרגיש יותר שייך למדינה. הוא אכן המיעוט. אבל הרוב מרגישים שייכים , תורמים ופעילים.
אני חושב שהסכנה העיקרית למדינה היא מבחוץ, מהאוייבים הקלאסיים של המדינה , מדינות ואירגוני טרור שתמיד רצו להשמיד אותה.
 
יש לי כמה השערות

על הרכב חוג המכרים שלך בארץ.

יש לי רושם שניתן לשייך (בגדול, כמובן) איפה הם עומדים על צירים כגון עדתיות סלאש ותק בארץ, גיל, חינוך, מצבת הוצאות, ומצב כלכלי. זה לא פוסל אותך בתור נותן דעה, ולא את דעותיך. אני רק מורה על, בוא נקרא לזה הטייה סטטיסטית שמשפיעה על דעות אלה.

בקשר לקביעה האחרונה, נראה לי שלתשובה פה יש קורלציה חזקה עם הגיל. צעירים יותר חושבים יותר על התפוררות מבפנים, ותיקים יותר על איום מבחוץ. זאת רק התרשמותי המאוד אישית.
 
אני יכולה להגיד לך שהחברים שלי מספרים אחרת

חברה צעירים 20-30 מרוויחים משכורות מומוצעות וטובות 5500-11000
קשה להם לגמור את החודש, ואם אין עזרה מההורים אז בכלל...
 
מפני שבגיל 25 הציפיות שלהם לחיות כמו בני 50

השגת רמת חיים גבוהה לוקחת זמן. מתחילים בתחתית הסולם וצוברים נכסים עד שמגיעים לרמת חיים של בני 50. מי שמנסה לחיות בגיל 25 כמו אדם בן 50, לא יגיע לעולם לרמת חיים גבוהה, משום שהוא מבזבז כסף על מותרות. ראיתי גרפים רבים על כוחו של החיסכון שמתחיל בגיל צעיר, והופך לנכס משמעותי בגיל אמצע החיים.
-
אתה צודק, חומוסון, אני לא מתיימר לקחת חתך סטטיסטי תקני. נכון שחברים שלי ובני המשפחה שלי שעליהם דיברתי בפוסט לעיל ,הם בוגרים, שהגיעו למעמד כלכלי סביר ואף טוב, אמנם גם תודות לעזרת ההורים, אבל גם תודות לשמירה על רמת חיים במשך עשרות שנים, שתאמה את רמת ההכנסה שלהם. כרגע הם רוב דומם, שלא יוצא למחאות וחי בנוחות וברמה סבירה.
נראה מה ייקרה שחלק מבני ה 25 יגיעו לגיל 50 וחלומותיהם עדיין לא יתגשמו. מעניין כמה מהם כן הולכים בדרך הנכונה, וחלומותיהם כן יתגשמו.
 

shuttles

New member
ישראל היא תרבות אינסטנט

רוצים הכל ועכשיו. כמו שרואים בסרטים.

בגיל 25 לא חיים כמו בני 50. זה לא יתכן. בגיל 25 לומדים, עובדים הרבה וקשה וחוסכים כל שקל. בגיל 50 עושים "טיול גדול" וחבריו.
 

drz400e

New member
אני חולק על הרעיון הזה.

הרעיון לעשות דברים כשכבר אין לי כוח לא היה נראה לי הגיוני בגיל עשרים , והוא עדיין לא נראה לי הגיוני. חיים רק פעם אחת , ולדחות חויות הרבה פעמים שווה ל "לוותר על חויות". לדחות סיפוקים זה כבר משהו אחר , שאני מניח שעליו אתם מדברים, אבל את הטיול הגדול? זה צריך לעשות אחרי הצבא , לראות עולם , לפתוח את הראש , ולראות עם העתיד שאתה חושב עליו עדיין מחזיק מים לאור זה.
 
חוק שימור הכסף

צעיר שאין לו כסף רב מההורים (או מהגרלת לוטו), חייב להחליט: או להוציא הרבה כסף בגיל צעיר או להוציא אותו בגיל מבוגר. הסכום הכולל מתסתכם לאותו דבר. וגם זה לא מדויק, בעצם זה אפילו יותר גרוע: כסף שנחסך ע"י צעיר יהפוך לסכום גדול בהגיעו לגיל מבוגר.
זאת המתמתטיקה.
אבל אם מדברים על ענייני רגש ושמחת חיים - את זה אי אפשר למדוד בכסף. מסכים איתך שאדם שלא חווה חויות בגיל צעיר עלול לבלות את שארית חייו בחרטות וספקות שמא לא בחר בדרך הנכונה.
 


למי שאין כסף להכל, צריך להחליט מה על מה לוותר.
בד"כ יש מספיק כסף לדברים החשובים (וכן, יש אנשים שטיולים ארוכים בחו"ל חשובים להם)

בסה"כ צריך קצת סדר עדיפויות
 

shuttles

New member
אני חולקת על הרעיון הזה

לעשות "טיול גדול" אחרי הצבא? למה? מה יש לילד "לראות עולם"? למה זה כבר מגיע לו? ממה הוא כל כך צריך לנוח ולברוח? סביב גיל ה-50, כאשר יש כסף והילדים גדלו, כאשר בן אדם יודע להעריך את מה שהוא רואה ואיך שהגיע לשם, אפשר לעשות "טיול גדול" כמתנה לעצמך על השנים שהשקעת בלהגיע לנקודה אליה הגעת. אז זה כבר באמת מגיע לך. לא מבזבזים עשרות (מאות?) אלפי שקלים שאין או שאפשר להשקיע בהשכלה טובה. או אולי באותה "דירת חלום", שלה "אין כסף במדינה הזו (ההיא)"? אז זהו, שיש כסף, יכול להיות כסף. אם לא זורקים אותו מסביב.

סייג: מי שלא מלמד את ילדיו את ה"שיטה" הנ"ל, לא יצא לאותו "טיול גדול" באף גיל. כי הוא ישלם על הטיולים ויתר דברים "חשובים" (עם ובלי מרכאות) של ילדיו.


חיים פעם אחת ויש זמן לחיות. חובה לקחת את הזמן לחיות. ולבנות את החיים כמו שצריך.
 

idohatam

New member
סליחה על ההתפרצות, אבל הוד נחרצותה

מוכנה להסביר לי מה שונה טיול תרמילאות של ישראלי אחרי צבא לטיול תרמילאות של קנדי אחרי שלוש או ארבע שנים של קולג'?!
גיברתי טיילה פעם בעולם? אם כן היא בוודאי היתה רואה שתרמילאות היא אינה המצאה ישראלית.
 

shuttles

New member
לא שונה בכלל.

השוני היחיד הוא שאותו קנדי לא מאשים את מדינתו בכך שאין לו כסף לדירה, לרכב, לאייפאד, לאוניברסיטה או למה שזה לא יהיה. הוא מאשים את עצמו, כי הוא יודע על מה בזבז את כספו.

הגברת לא טיילה בעולם ולא בהתה בתרמילאים. הגברת חסכה שקל לשקל במשך שנתיים כדי ללמוד באוניברסיטה (שבמהלכה עבדה ב-3 עבודות), אחר כך חסכה שקל לשקל עוד שנתיים ואז שילמה על לימודיה בקנדה כדי לקבל את הזכות לחיות כאן. כאן הגברת השתמשה בחסכונות שלה (שנצברו יחד עם בעלה) כדי לקנות דירה, עם משכנתא ארוכההההה, ועכשיו הגברת חוסכת דולר לדולר כדי אי פעם לצאת סוף סוף לחופשה, ראשונה, קצרה, איפשהו לא משנה איפה. כי לעולם לא היתה בחופשה (חוץ מפעמיים 4 ימים באירופה). גם לא בירח דבש.

והגברת לא חושבת לרגע שמישהו, ישראל או קנדה או זימבבווה, אשמה בכך שלא היתה בחופשה או שאין לה בית גדול או שאין לה איפאד (אין לי בכלל סלולרי). אבל לגברת יש השכלה טובה שרכשה במו ידיה וכספה שיום אחד תאפשר לה כמעט את כל מה שתרצה (הגברת לא רגילה לרצות הרבה בכל מקרה).
 
למעלה