אבל... יש שלוש בעיות:
האחד, והוא ברייתא שהביאה אבן עזרא על שמות יב' וז"ל כי הנה אמרה הברייתא "הרוצה לידע מקום הלבנה יחשוב שנות העולם ויעשה מהם ויתן לכל חדש כט' יום וחצי ושתי ידות שעה שהם תשכ' חלקים והנה חסר עג' חלקים עכ"ל. וכן כתב ר' אברהם הנשיא בספר העיבור וז"ל ובבריתא זו בשם שמואל כתוב מדת החדש רק כט' יום יב' שעות ושני שלישי שעה עכ"ל. הרי ברייתא אשר בה זמן הממוצע הסינודי שונה מזמנו של רבן גמליאל ועוד גם חלוקת השעה לחלקים אין לו זכר בברייתא. והשני, חלוקת השעה לתתר"ף חלקים אין לו אח ורע בגמרא מלבד מקום זה, ובתוספתא בברכות פ"א נאמר "העונה אחד מעשרים וארבעה בשעה והעת אחד מעשרים וארבעה בעונה והרגע אחד מעשרים וארבעה בעת" הרי שחז"ל חילקו השעה ל 576 עתים ול 13824 רגעים. ולא חילקו לתתר"ף חלקים בשום מקום ולא עלתה על ליבם. ועכשיו נבוא לראיה השלישית הנכבדה מכולן. אכן הדיוק אשר בדברי רבן גמליאל הוא רק על החודש הסינודי הממוצע ולא על חודש לבנה אמיתי כלשהו. שהרי זמן כט' יב' תשצ"ג הוא זמן האמצעי ולא זמן חודש לבנה אמיתי וכמ"ש הרמב"ם הלקה"ח פ"ו ה"ג, שהוא זמן ממוצע ופעמים יהיה חסר או יתר כדי י"ד שעות וכמ"ש אבן עזרא פרשת בא "והנה אם סמך (על דברי מקרא) על המולד היה לו לפרש אם הוא כפי המהלך האמצעי או כפי מולד אמיתי שהוא כנגד גלגל מזלות שפעמים יהיה בין מולד העיבור למולד אמיתי פעם להוסיף ופעם לגרוע קרוב מי"ד שעות ובעבור זה אמרו רבותינו פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה". וכן פירש הרמב"ם את מאמר הגמרא (ראש השנה דף כה/א) "אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים בקצרה". בפי"ז הלכה כ"ג "ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה כמו שתראה מחשבונות אלו שפעמים תוסיף ופעמים תגרע". ופרש"י והתוספות על העדים שקבלן ר"ג (במסכת ראש השנה) תמוהים וכבר העיר הרמב"ם בפירוש המשניות על פירושם וז"ל ושמא תחשוב באומרם ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב מה שחושבין הטפשים (רש"י והתס') שהאמינם בשני הדברים וכו' ואין מאמין זה אלא אדם עם הארץ טפש בתכלית הטפשות לא ירגיש מן הגלגל אלא כמו שירגיש השור והחמור עכ"ל . הנה מפיו של רבן גמליאל עצמו מצינו שחודשים הרבה הלבנה פחותה (קצרה) מכט' יב' תשצ"ג והיאך יאמר ר"ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חידושה של לבנה פחותה מכט' יב' תשצ"ג!? והרי סתירה מיניה וביה. והנראה ברור שהיה צריך לאמר אינה פחותה מכט' יום בלבד כלומר שאין בנמצא חודש של עשרים ושמונה יום וא"א לעשות את יום כט' ראש חודש. ע"כ בעל כורחנו נאמר יב' תשצ"ג תוספת מאוחרת היא של מי שאינו מבין כלל והביא את דברי ר"ג לידי סתירה. ברור וגם ודאי שיתכנו הוספות מאוחרות בגמרא ואתה התלמיד צריך לידע ולהתבונן שלא רק במקום זה יש זיופים ושינויים והוספות אלא במקומות רבים ואנו נביאם בקונטרסים הבאים וכל דבר דבור על אופניו
האחד, והוא ברייתא שהביאה אבן עזרא על שמות יב' וז"ל כי הנה אמרה הברייתא "הרוצה לידע מקום הלבנה יחשוב שנות העולם ויעשה מהם ויתן לכל חדש כט' יום וחצי ושתי ידות שעה שהם תשכ' חלקים והנה חסר עג' חלקים עכ"ל. וכן כתב ר' אברהם הנשיא בספר העיבור וז"ל ובבריתא זו בשם שמואל כתוב מדת החדש רק כט' יום יב' שעות ושני שלישי שעה עכ"ל. הרי ברייתא אשר בה זמן הממוצע הסינודי שונה מזמנו של רבן גמליאל ועוד גם חלוקת השעה לחלקים אין לו זכר בברייתא. והשני, חלוקת השעה לתתר"ף חלקים אין לו אח ורע בגמרא מלבד מקום זה, ובתוספתא בברכות פ"א נאמר "העונה אחד מעשרים וארבעה בשעה והעת אחד מעשרים וארבעה בעונה והרגע אחד מעשרים וארבעה בעת" הרי שחז"ל חילקו השעה ל 576 עתים ול 13824 רגעים. ולא חילקו לתתר"ף חלקים בשום מקום ולא עלתה על ליבם. ועכשיו נבוא לראיה השלישית הנכבדה מכולן. אכן הדיוק אשר בדברי רבן גמליאל הוא רק על החודש הסינודי הממוצע ולא על חודש לבנה אמיתי כלשהו. שהרי זמן כט' יב' תשצ"ג הוא זמן האמצעי ולא זמן חודש לבנה אמיתי וכמ"ש הרמב"ם הלקה"ח פ"ו ה"ג, שהוא זמן ממוצע ופעמים יהיה חסר או יתר כדי י"ד שעות וכמ"ש אבן עזרא פרשת בא "והנה אם סמך (על דברי מקרא) על המולד היה לו לפרש אם הוא כפי המהלך האמצעי או כפי מולד אמיתי שהוא כנגד גלגל מזלות שפעמים יהיה בין מולד העיבור למולד אמיתי פעם להוסיף ופעם לגרוע קרוב מי"ד שעות ובעבור זה אמרו רבותינו פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה". וכן פירש הרמב"ם את מאמר הגמרא (ראש השנה דף כה/א) "אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים בקצרה". בפי"ז הלכה כ"ג "ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה כמו שתראה מחשבונות אלו שפעמים תוסיף ופעמים תגרע". ופרש"י והתוספות על העדים שקבלן ר"ג (במסכת ראש השנה) תמוהים וכבר העיר הרמב"ם בפירוש המשניות על פירושם וז"ל ושמא תחשוב באומרם ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב מה שחושבין הטפשים (רש"י והתס') שהאמינם בשני הדברים וכו' ואין מאמין זה אלא אדם עם הארץ טפש בתכלית הטפשות לא ירגיש מן הגלגל אלא כמו שירגיש השור והחמור עכ"ל . הנה מפיו של רבן גמליאל עצמו מצינו שחודשים הרבה הלבנה פחותה (קצרה) מכט' יב' תשצ"ג והיאך יאמר ר"ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חידושה של לבנה פחותה מכט' יב' תשצ"ג!? והרי סתירה מיניה וביה. והנראה ברור שהיה צריך לאמר אינה פחותה מכט' יום בלבד כלומר שאין בנמצא חודש של עשרים ושמונה יום וא"א לעשות את יום כט' ראש חודש. ע"כ בעל כורחנו נאמר יב' תשצ"ג תוספת מאוחרת היא של מי שאינו מבין כלל והביא את דברי ר"ג לידי סתירה. ברור וגם ודאי שיתכנו הוספות מאוחרות בגמרא ואתה התלמיד צריך לידע ולהתבונן שלא רק במקום זה יש זיופים ושינויים והוספות אלא במקומות רבים ואנו נביאם בקונטרסים הבאים וכל דבר דבור על אופניו