חייבת ייעוץ ודחוף!!!!!
כולכם יודעים שהאקס שלי הוא אבא איום ונורא. לא מעורב, לא נמצא, לא מתקשר, לא תומך ולא כלום - בבת שלו כמובן. (אני לא צריכה את התמיכה שלו...) אני שואלת את השאלה הבאה, בהנחה ברורה שכולכם כבר יודעים ומכירים את סיפור האבהות הלוקה בחסר שלו, כדי שלא תשפטו אותי. לפני שלושה ימים, הוא צלצל לילדה ואמר לה שאח של חברתו לחיים מתחתן בתחילת ספטמבר ושהיא מוזמנת לחתונה. היא כמובן הייתה מאושרת מאוד (אגב, מיותר לציין שהוא לא אמר לי את זה, שאשריין את התאריך וכו' וכו', בשביל הילדה, הוא בכלל, קובע איתה דברים אחת לכמה זמן ואחר כך נזכר שבעצם הוא צריך לתאם את הדברים איתי...) אני התרגזתי נורא. לא רוצה שהיא תלך. לא מגיע לו. הוא חלאה. הוא לא היה בבית חולים לידה למעט חצי שעה כשהיא הייתה קודחת ומנומנמת מאוד באחת עשרה בלילה, שבע שעות אחרי שהגענו לבית החולים. הוא לא נמצא אף פעם שכשצריך אותו, הוא דוחה אותה באופן קבועעעעעעעעעעע, אבל כשבא לו להתגאות שיש לו ילדה יפה ומקסימה וחכמה, הוא יזמין אותה לקרקס לבוא לעשות שואו. לא אמרתי כלום. אמרתי לעצמי שיחלוף זמן ואמצא תירוץ שלא לשלוח אותה באיזשהו אופן, כי כל כך כעסתי. אתמול, הבן-זו** צלצל והיא ענתה. הוא דיבר מהדיבורית באוטו עם חברתו לחיים, ואמר לה שהם רוצים שהיא תהייה שושבינה בחתונה.. היא כמובן הייתה מאושרת ואמרה תודה וכשבאה להגיד לי את זה, התגובה האמוציונלית הראשונה שלי הייתה, שאני בכלל לא יודעת אם היא תלך כי יכול להיות שיהיה לה משהו בתאריך הזה. היא התבאסה וביקשה וכו' וכו', ואני אמרתי, טוב, נדבר עוד על זה, יש זמן. אין לי ספק שהיא תטחן אותי היום בעניין הזה. עכשיו תשמעו איזו עיצה אני רוצה מכם: אני לא רוצה לשלוח אותה. צאו מנקודת הנחה שאני לא שולחת אותה!!! רק תנו לי עצה איך לעשות את זה. מה להגיד לה בדיוק, ואיזה "אירוע" להמציא וכמובן גם ליישם, באותו יום אומלל של החתונה הזו. אוף, אני תולשת את השערות שלי בייאוש עכשיו. כו*- אמא שלו. הוא כזה חרא בנאדם. הוא גורם לה לכזה נזק, ופתאום מחליט שהוא "אב השנה". בא לי להקיא. וגם לבכות. בבקשה, אל תשפטו אותי, רק תייעצו לי עד כמה שתוכלו. היא עוד ישנה עכשיו. אין לי ספק שכשהיא תקום, היא תטחן לי את השכל בעניין הזה. תודה,
כולכם יודעים שהאקס שלי הוא אבא איום ונורא. לא מעורב, לא נמצא, לא מתקשר, לא תומך ולא כלום - בבת שלו כמובן. (אני לא צריכה את התמיכה שלו...) אני שואלת את השאלה הבאה, בהנחה ברורה שכולכם כבר יודעים ומכירים את סיפור האבהות הלוקה בחסר שלו, כדי שלא תשפטו אותי. לפני שלושה ימים, הוא צלצל לילדה ואמר לה שאח של חברתו לחיים מתחתן בתחילת ספטמבר ושהיא מוזמנת לחתונה. היא כמובן הייתה מאושרת מאוד (אגב, מיותר לציין שהוא לא אמר לי את זה, שאשריין את התאריך וכו' וכו', בשביל הילדה, הוא בכלל, קובע איתה דברים אחת לכמה זמן ואחר כך נזכר שבעצם הוא צריך לתאם את הדברים איתי...) אני התרגזתי נורא. לא רוצה שהיא תלך. לא מגיע לו. הוא חלאה. הוא לא היה בבית חולים לידה למעט חצי שעה כשהיא הייתה קודחת ומנומנמת מאוד באחת עשרה בלילה, שבע שעות אחרי שהגענו לבית החולים. הוא לא נמצא אף פעם שכשצריך אותו, הוא דוחה אותה באופן קבועעעעעעעעעעע, אבל כשבא לו להתגאות שיש לו ילדה יפה ומקסימה וחכמה, הוא יזמין אותה לקרקס לבוא לעשות שואו. לא אמרתי כלום. אמרתי לעצמי שיחלוף זמן ואמצא תירוץ שלא לשלוח אותה באיזשהו אופן, כי כל כך כעסתי. אתמול, הבן-זו** צלצל והיא ענתה. הוא דיבר מהדיבורית באוטו עם חברתו לחיים, ואמר לה שהם רוצים שהיא תהייה שושבינה בחתונה.. היא כמובן הייתה מאושרת ואמרה תודה וכשבאה להגיד לי את זה, התגובה האמוציונלית הראשונה שלי הייתה, שאני בכלל לא יודעת אם היא תלך כי יכול להיות שיהיה לה משהו בתאריך הזה. היא התבאסה וביקשה וכו' וכו', ואני אמרתי, טוב, נדבר עוד על זה, יש זמן. אין לי ספק שהיא תטחן אותי היום בעניין הזה. עכשיו תשמעו איזו עיצה אני רוצה מכם: אני לא רוצה לשלוח אותה. צאו מנקודת הנחה שאני לא שולחת אותה!!! רק תנו לי עצה איך לעשות את זה. מה להגיד לה בדיוק, ואיזה "אירוע" להמציא וכמובן גם ליישם, באותו יום אומלל של החתונה הזו. אוף, אני תולשת את השערות שלי בייאוש עכשיו. כו*- אמא שלו. הוא כזה חרא בנאדם. הוא גורם לה לכזה נזק, ופתאום מחליט שהוא "אב השנה". בא לי להקיא. וגם לבכות. בבקשה, אל תשפטו אותי, רק תייעצו לי עד כמה שתוכלו. היא עוד ישנה עכשיו. אין לי ספק שכשהיא תקום, היא תטחן לי את השכל בעניין הזה. תודה,
