חייבת ייעוץ ודחוף!!!!!

[אסתיהאחד]

מוכרחה לשתף אותכם

כאמור ביני ובין אבי ילדי היתה כהגדרת כל הקרובים לעניין ממש מלחמת עולם שלישית. אחת מהבנות היום לפני גיוס הגיע למצב שכשלוש שנים בקושי חייכה אליו וגם לא הגיעה אליו. לפני סיום לימודה ישבה עם אביה וליבנו דברים ועכשו עובדת אתו גרה אצלו עד הגיוס מקבלת ממנו משכורת ופינוק. היו לי המון מחשבות ורגשות גם שליליים וגם לא ישנתי בלילה וחשבתי שזה ממש לא מגיע לו אחרי כל הדברים הנוראים... אז הבת מחלה לו על הכל.היתה מאושרת שלא מנעתי ממנה אלא עודדתי אותה. אני אומרת לזרום וגם הרגשות עם השנים משתנות ופתאום מגיעות תובנות חדשות. וההרגשה בשורה תחתןנה טובה וחץ מזה זאת תוספת נאה למזונות בלי בית דין ומרצונו החופשי לגמרי של אביה

 

[diana1973]

מזכירה לי

לבעלי הנוכחי יש אח גרוש ,אשתו עזבה את הבית,הוא גידל את הבן והתחתן עם גרושה + ילד באותו גיל של בנו וביחד הביאו בת. בקיצור בגיל 16 שני הבנים עזבו את הבית לצד השני והם נשארו עם הבת, מה אני אגיד לכם אני רואה את זה וכואב לי מכיוון ששני הצדדים היו @$%%#%^& (בשביל לא לקלל) ואח"כ הילדים פשוט קמו ועזבו אליהם. לכן מהיום הראשון שאנחנו נשואים בעלי כל הזמן עושי "שתיפת מוח" כדי שאני אהיה "מוכנה" ליום שבני יחליט לעזוב - מקווה שלא אבל אי אפשר לדעת. מדהים עד כמה הילדים מוכנים לסלוח לצד השני על כל דבר.

 

[blonda3]

הילדים לא אמורים להיות צד במלחמה

בין ההורים ולכן מה שנראה לאחד ההורים כמצב שאולי צריך לסלוח עליו לילדים יכול להראות בכלל כמשהו אחר, כצורך טבעי ולגיטימי של נוכחות ההורה השני בלי החשבונאות והפנקסנות של ההורה האחר שגידל את הילד. הצרכים הרגשיים כנראה הרבה יותר גדולים ממה שאפשר לתאר וכשיש חסך הילדים מנסים להשלים אותו-כי הם לא האשמים במלחמות של ההורים שנעשו על גבם. לכן-כשאמהות בטוחות שהן צודקות, שהן מגדלות לבד את הילדים ושמגיע להן צל"ש על כך-מסתבר שהן פשוט טועות-והמציאות מוכיחה זאת.....עובדה. ילדים צריכים את שני הוריהם , ולא הורה אחד שמגדל והורה שני ככספומט. וזה רק על קצה המזלג.....

 

[diana1973]

אף אחד לא אמר אף פעם שהילדים

לא צריכים את שני הצדדים, אבל כשצד אחד מסית (ולא משנה איזה צד המגדל או השני) אז השני חייב להגיב ואף אחד לא אמר ולא הזכיר על שימוש הילד במלחמות , דרך אגב את כותבת האמהות המגדלות וזה לא נכון כי דווקא אני נתתי דוגמא על אבא מגדל ובכלל פה לא דברתי על מלחמות בין ההורים על כספומט שדרך אגב בכלל לא הוזכרה המילה כסף אצלי לא הילד ולא אני מקבלים כלום ואת המזונות הוא נותן ישירות לצהרון של הילד כך שאם באותו חודש הצהרון עלה יותר זול מהמזונות אני לא מקבלת את ההפרשים והילד מטופל כי יש לו בעיות קשב וריכוז ואבא שלו לא רק שהוא לא עוזר כלכלית הוא אפילו לא מוכן לקחת אותו לפגישות.אז בהחלט לא מדובר על כסף. בקשר לכך שהילדים חושבים שאפשר לסלוח על דבר שאולי המבוגרים לא חושבים אז התשובה של כל הפסיכולוגים היא: לא שהילד סולח אלה שיותר קל לו לוותר להורה שלא לידו מפחד לאבד אותו מאשר להגן על ההורה שמגדל אותו ואשר נותן לו ביטחון והוא בטוח שאף פעם לא יפסיד אותו. בקיצור: למרות כל ההמלצות של הפסיכולוגים לפנות לעו"ס מכיוון שאצלי הילד מוגדר "עובר התעללות נפשית מצד אביו" ולא רק שלא פעלתי נגדו (רק כי הילד אוהב אותו) אני מעודדת את הילד ללכת אליטו וכל פעם שהוא מתאכזב מאבא שלו בעלי ואני יודעים שהילד יוציא את זה עלינו ולכך אנחנו מפנים לעצמנו זמן , נושמים עמוק ו"נכנסים למים העמוקים" עד שהוא נרגע. אני מצטערת שזה יצא ארוך אבל הייתי חייבת להסביר את עצמי. יום נעים לכולם.

 

[blonda3]

דיאנה....טוב שכך....../images/Emo45.gif

מהנסיון שלי.... דברים שרואים משם לא רואים מכאן ולהיפך. למה הכוונה? שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות אוביקטיביים, שאנחנו תמיד פועלים מתוך עצמינו, שהכי קל לנו לשפוט את הצד השני ושלפעמים לוקח שנים בכדי להבין את הצד השני, איך ולמה הוא פעל וגם להבין שהילדים שלנו יכולים באמת להיות מאד מניפולטיביים בגלל הנסיבות של הגירושין ולאף צד לא קל. לכן-באמת כפי שכתבת יש לכולנו הרבה מאד

לבלוע.... ולהמשיך הלאה ולקוות לטוב....