שם מלא: ירמיהו לימן
שם חיבה: ירמי
מין: זכר
גיל: 32
עיר מגורים: ירושלים
צבע אהוב: אפור
תחביבים: קריאה, משחקי לוח, משחקי מחשב, קולנוע, ציור, פילוסופיה
סדרות אהובות: לא צופה כמעט בטלוויזיה. לפני משחקי הכס זו הייתה דומני בטלסטאר גלקטיקה, ולפני כן אולי סיינפלד. בעצם גם את מראה שחורה ראיתי ואהבתי.
סרטים אהובים: טריינספוטינג, 12 המושבעים, הטוב הרע והמכוער, עיר אפלה, קבר הגחליליות, קולו של כוכב רחוק... יש עוד המון.
פרק אהוב במשחקי הכס: בחירה קשה. אולי "ועכשיו משמרתו מסתיימת", פרק 4 בעונה 3. מה אין שם? אציין רק את שחרור אסטאפור, שמצליח לרגש גם בצפיה חוזרת.
סצינה אהובה ממשחקי הכס: שוב, בחירה קשה. אולי "כאוס הוא סולם". הדיאלוג והמונטאז' הטובים ביותר. יש מונולוגים מוצלחים יותר ("לא הרגתי את ג'ופרי, אבל הלוואי שהייתי") סצינות אקשן טובות יותר ("אנסת אותה, רצחת אותה, הרגת את ילדיה!"), וסצינות קרב טובות יותר ("אלה אנשים אמיצים שם מחוץ לשערים. בואו נהרוג אותם!"), אבל "כאוס הוא סולם" הוא הסצינה הטובה ביותר בלי מדדים חיצוניים (כמו ההשפעה שיש לסצינה על הצופים בהקשר התרבותי שלהם, שאז עריפת הראש של נד או הגילוי כיצד נוצרים האחרים מרעישים הרבה יותר).
דמות אהובה ממשחקי הכס: טיריון. בנאלי, מתבקש, אבל אחרי שלקחתי ממנו את המונולוג במשפט שלו כסצינה, אני אקח אותו כדמות. ג'יימי גם עושה עבודה טובה, וכמובן ברון וסאנדור קלגאן. ועדיין טיריון מחזיק על הכתפיים הרחבות שלו חלק נכבד מההצלחה של הסדרה.
דמות שנואה ממשחקי הכס: סאנסה. בספרים יותר מאשר בסדרה, אבל גם בסדרה היא לחלוטין מוערכת יתר על המידה.
אם הייתה לך ההזדמנות לכתוב את הסוף של משחקי הכס, כיצד הוא היה נראה? דאני חוזרת לכס המלוכה בדרום ומייסדת ממלכת דרקונים, ג'ון הופך בסיוע האחרים למלך הלילה בצפון, הקסם חוזר לעולם והמפסידים הגדולים הם הפוליטיקאים הקטנים.
(אגב, השם לעיל בדוי. השם האמיתי כרוך ביותר מדי אאוטינג בשבילי. אז נתתי רמזים)