אתה שוב מפספס
אני לא היחיד שלא מוצא הגיון במילים הרנדומליות שאתה כותב כתגובה
 
ואם הייתי רוצה לא לשמוע אותך מזמן היית מקבל כרטיס אדום
הבעיה פה היא שאני אוהב אותך ואני בטוח שאתה אינטליגנט, ואני מנסה לשמוע ממך קצת חוכמה קצת רעיונות קצת משהו
ואתה כל פעם מחזיר לי במילים רנדומליות שאי אפשר להבין מהן דבר
אז בהתחלה הנחתי שאני לא מבין אותך, אבל לאט לאט קלטתי שאתה פשוט לטך עם תעודת הכשר
קלטתי שאתה בטוח שאתה כותב משהו וברור לך שזה ברור, וברור לך שהמלל האקראי שכתבת קשור או מחבר אותנו למחשבה או ההרגשה שנמצאת אצלך בלב/מוח
ואז התחלתי לנסות למשוך ממך משהו להגיד, בהתחלה קצת עקצתי בקטנה כדי לדחוף אותך ללהגיד משהו
וכל פעם אני שם לב שאתה יותר לטך ממה שחשבתי
אז העלתצי את רמת הגירוי כדי שסוף סוף יצא משהו, כבר לא אכפת לי בטוב או בפחות טוב, העיקר לראות אותך בוקע מהביצה ומסיר את קליפת הלטך האין סופית שמילותיך מציגות
ומשום מה אתה נלחם ונלחם שהלטך הזה הוא כל מה שיש
ולי קשה לקבל את זה שאתה כאילו לטך על מלא
"לא יכול להיות" אני אומר לעצמי "הוא משלנו"
אבל כן, פעם אחר פעם אתה מוכיח לי עוד ועוד שהלטך הזה הוא אתה, וכואב לי על זה
כואב לי שאתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה, ואתה אישית ממשיך לבחור בבחור הלטך הזה שאתה רץ אחריו
 
למה אלוקים למה
למה לא תתן לו את האור לראות ואת הכוח לתקן
 
תאכלס, אם אתה לא מתכוון לכתוב משהו כתגובה, ופשוט להמשיך את המלל האין סופי הזה, אז באמת עדיף לך לא להגיב לי
כי לי אין שום כוונה לתת לך להמשיך ככה, אני מתכוון להעמיד אותך במקום עד הרגע שתתקדם מהמקום הדבילי וחסר תכלית הזה שאתה מתעקש לאחוז בו
בשבילי זה כמו להציל אותך
אני אפילו כועס על פומה שזורמת ומאשרת לך את השטויות שאתה כותב (למרות שבאופן ברור היא לא מבינה אותם והיא רק עונה ממה שבא לה), כי לא צריך לאשר ללטך את דרכו, צריך להגיד לו, "הי חמוד, אתה סבבה והכל, אבל מפגר אתה לא יכול להשאר כל החיים, אז תתחיל להתאפס על עצמך לפני שהחיים יאפסו אותך"
 
מצחיק כמה אמוציות השום דבר שאתה כותב מוציא ממני