חם רעיל + כלב (פרק א')

[ayaht]

הוא צריך להחזיר לך את הכספים של כל החסכונות ששרפת

צריך לפצות אותך על טקס חתונה עלוב,
על דברים מגעילים שנאלצת לנקות.
על עלבונות שספגת כי הוא איפשר לזה לקרות.

לא נראה לי שהוא אי פעם יצליח. או ינסה אפילו.
לא נראה לי שאת צריכה לשבת ולחכות שזה יקרה.

באופן אישי, קשה לי להבין למה את אוהבת אותו למרות כל מה שעברת בגללו.
את אמורה להיות בת הזוג שלו.
לא הפסיכולוגית שלו.

זו היתה אמורה להיות התקופה הכי יפה ומרגשת ושמחה בחיים שלכם.

צר לי.
קטונתי.
סליחה על הבוטות.

 

[Angbroda]

לא לא, את צודקת

למרות שטקס החתונה עלוב היה יותר בגלל דואר ישראל, הידוע לשמצה, שאיבד את המעטפה שבה נשלחה תעודת הלידה שלי, ואמא שלי הפכה סניפים בכל הארץ כדי למצוא את זה ולבסוף טסה הנה לביא את אותה אישית. כידוע, הפיצוי של הדואר אינו עולה על 600 שקל ואז עוד צריך להוכיח שנגרם לך נזק... נאלצנו לבטל 2 תאריכים פנויים שניתנו לנו ולהאריך לי ויזה 3 פעמים.

בעלי הבטיח שאם אני רוצה מסיבת חתונה, אז זה מקובל עליו והוא יגרום לזה לקרות. איך? אני לא יודעת והאמת זה כבר לא מעניין אותי. אני חושבת שמתוך הגינות הוא מוזמן לשלם על זה (רוב האורחים ממילא מהצד שלו). לשמחתו, החתונות כאן יותר צנועות ולא הפקה גרנדיוזית כמו בארץ, 30-40 אורחים, לא 300-400 (גם המחירים, אפשר לסגור משהו מאד מכובד סביבות 2000 יורו).

אני לא יודעת איך מפצים על עלבונות והיחס שסבלתי מאבא שלו. אנחנו מוגבלים מאד בכל מה שקשור לשליטה על מעשים של אנשים אחרים. הדרך היחידה שהוא יכל למנוע את זה הייתה לו לא היה עובר לגור ביחידת דיור בביתו מלכתחילה ושומר מרחק ממנו, וגם הוא לא שיער שככה יהיה. שוב, כי הוא היה תמים ולא מבין עד כמה אבא שלו אוהב לשלוח זרועות תמנון לכל כיוון.

אני חושבת ברצינות ללכת לפסיכולוג, תחילה בעצמי, אחר כך להכניס את בעלי לתמונה ואם הוא יתנגד ויסתגר בעצמו (הוא מרגיש מותקף והופך לילד קטן שמסתגר בתוך עצמו ששומע את ההורים שלו רבים כשאני מתעמתת איתו בנוגע לאבא שלו) אז כן, אני ארים ידיים ואגיד "שמע, נתתי מעצמי מספיק, לא יכולה יותר כשאתה לא משתף פעולה" ובאמת אעזוב. נכון, אינני הפסיכולוגית שלו, אבל אני מצליחה להבין שהוא עצמו עבר פגיעה, גם אם הוא לא מודע/מכיר בזה ואני רוצה לעשות את המינימום שנדרש ממני כאחת שרואה בעצמה אדם מוסרי ואכפתי ולעזור לו. לכן אני רוצה שהוא ייראה איש מקצוע.

נקודת האור היא, שאינני נכנעת למניפולציות של "אם את X אז את לא באמת אוהבת אותי", וברגע שאני שומעת את המשפט הזה אני אורזת.

 

[ayaht]

משפט אחרון כי חפרתי לך מספיק

"הוא מרגיש מותקף והופך לילד קטן שמסתגר בתוך עצמו ששומע את ההורים שלו רבים כשאני מתעמתת איתו בנוגע לאבא שלו"..

זה אומר שכרגע אין שום סיכוי לדבר איתו על אבא שלו ולהגיע איתו להסכמות בנושא.

אני מאחלת לך שיהיו לך הרבה כוחות להמשך.
שיהיו לך חיים טובים ומלאי אהבה.
כל הכבוד לך על האהבה והסיוע והחמלה לבעלי החיים.
תהיי טובה גם לעצמך. את זכאית לכך.

 

[פרפרי אהבה]

וואו חתיכת סיפור

נשמע שלא משנה כמה נתת מעצמך זה אף פעם לא הספיק לו-נתת לו אצבע והוא רצה את כל היד.
נשמע כמו אדם לא פשוט וכנראה שבאמת לא סתם אישתו התרחקה ממנו וכולם התרחקו ממנו.
&nbsp
כל ההסתרות וכו'... אולי יש אפשרות כן לתת את הכלב לאימוץ של משפחה אחרת כדי להקל עליכם? תנסו למצוא דרך לצאת מהבית הזה-זה לא בריא לכם כזוג.

 

[אמאשלשון]

בעלך לא הסביר לך שהוא מחפש אם בית לאבא שלו?

איך בעלך מסכים שתעבדי אצל אבא שלו בנקיון?
למה הוא מסכים שתבשלי כל יום לאבא שלו?
למה הוא מסכים שתתפלי בכלב של אבא שלו?

למה את חושבת שהבעיות שלך זה עם אבא של בעלך ולא עם בעלך.

 

[Angbroda]

שאלה מצויינת שאני שואלת כל יום

כל מה שהוא יכול להגיד לי "אז אל תעשי, אבל אל תשימי אותי ביניכם בין הפטיש לסדן כי אתם לא מסתדרים". בהתחלה הוא גם חשב שאנחנו רק עוזרים לו ושזה נחמד ארוחת ערב מדי פעם כולם ביחד, אבל אחר כך הוא התחיל להישאר פה עוד הרבה אחרי ארוחת הערב, לבלבל במוח, עד שבעלי כבר היה צריך ללכת לישון (כי הוא היה צריך לקום לעבודה) ואז, כמובן, אין סקס. מה כן, את עלית פה על משהו. הוא מעולם לא קם ואמר "שמע, אתה נשארת מעבר לזמן רצוי, הביצים שלי כבר כחולות, זה שאתה לא מקבל לא אומר שאף אחד לא צריך לקבל עכשיו", אלא היה שותק והולך לישון. יש מצב שגם הוא מפחד ממנו אבל לא מודע לזה / לא מודה בזה.

אני פשוט חושבת שהוא לא קולט שלולא הפאסיביות שלו אבא שלו היה מפסיק להציק לי ולו. אני רוצה להעלות זאת גם עם פסיכולוג. איש מקצוע צריך להסביר לו שלנתק קשר עם אבא כזה לא הופך אותו לבן אדם רע או בן גרוע, אבל להמשיך לשמור על קשר ולהביא אותו לבית שלנו (כשיהיה) הופך אותו לבעל גרוע.

 

[MOBY6]

אתייחס לנושא אחד ספציפי

ניתוק הקשר ביניהם, את עובר מקיצוניות אחת לשנייה. מזה שאתם בזוגיות של שלישיה לניתוק קשר.
יש אמצע, תיצרו אותו. תעברו דירה, אתם גם ככה משלמים שכירות ובעלך מוזמן לבקר את אביו. אבל, אתם כבר עסוקים באם האבא יבוא או לא יבוא. רגע, שלב, שלב.
במקום לדמיין ולפנטז מיחידת הדיור שכובלת אתכם לאבא, קומי ועשי מעשה. ולאט לאט תשנו את הדינמיקות.
ואגב, רוב אנשי המקצוע לא יבואו וסבירו לו שזה לא נורא לנתק את הקשר עם אביו. כי, זה כנראה כן נורא בשבילו וכי זו החלטה שהוא צריך לקבל ולא אף אחד בשבילו.
את מבזבזת אנרגיה על המקומות הלא נכונים. בעלך כרגע לא רוצה עזרה, בסדר, זכותו.
זה לא אומר שאת חייבת להסכים להישאר בדינמיקה הזו.
את צריכה מלהתחיל ליצור הפרדה ביניכם לבין האב.

 

[Angbroda]

לא אמרתי שאני רוצה שהוא ינתק קשר עם אביו

אני רוצה לנתק קשר עם אביו. אחרי כל מה שהוא עשה, לא רק לי, לכלב, חתול, לחמתי ועוד אנשים רבים שכבר לא רוצים קשר איתו, אין לי שום מחוייבות להישאר איתו בקשר. אם הם מעוניינים להיפגש, בבקשה, בבית קפה, אצלו בבית - לא אצלנו.

גם המשפחה המורחבת נתנו את דעתם, שעדיף שלא יידע אפילו איפה אנחנו גרים, כי אם אף אחד עכשיו לא הולך לשלם את החובות שלו משכירות (שלא בטוח שהולכת לזה), הוא עוד עשוי להופיע בפתח הבית ולבקש שנסעד אותו כי הבנק לקח את הבית וזרק אותו החוצה.

 

[חובטת שטיחים]

על זה נאמר: כל אחד אוכל את הדייסה שהוא מבשל לעצמו

את מצד אחד כל הזמן משתפת פעולה עם חמך (מנקה לו את הבית, מבשלת לו, מארחת אותו, מדברת איתו עד 3 בבוקר, עוזרת לו לבחור כלב, מטפלת לו בכלב וכו' וכו' וכו') ומצד שני מתלוננת על זה... (ואפילו מציגה הכל באור דרמטי מגוחך "הכלב הוא שד טזמני והחתול מלאך...")
בכל רגע ורגע ובכל סיטואציה וסיטואציה שתארת היית חופשייה לקום וללכת, להיסגר בחדרך, לעבור דירה, לחזור לישראל, להתרחק ממקור התסכול או להרחיק אותו ממך (מה פתאום הכלב שלו מבלה אצלך בבית? רוצה להיות נחמדה כלפי הכלב? קחי אותו לטיול ארוך ואחר כך תחזירי אותו לביתו).
בקיצור... את ורק את אשמה במצבך, כי את ורק את הסכמת לתנאים שבעלך וחמך הציבו בפנייך.
לכן את ורק את יכולה להוציא את עצמך מהמצב הזה (כמו שכתבו לך, על ידי התרחקות ממקור הבעיה: החם והבית שלו). זה ידרוש ממך לקחת סיכון מסויים (אולי פירוק הנישואים) וכמובן שזה לא יהיה בחינם, אבל זה חלק מלהיות מבוגר: לקחת החלטות ולהיות אחראי לתוצאות,גם הנעימות וגם הכואבות.

 

[הפוך עם ראש כפול]

ממש לא נעים לשמוע אבל זו האמת.
האמת היא שעם כל הצער, אני גם לא חושבת שכותבת הפוסטים תעשה כפי שהוצע לה כאן שוב ושוב - לקום וללכת. אם היא לא קמה והלכה עד עכשיו (כל דבר ודבר שהיא תארה כאן היה גורם לי בפני עצמו לרוץ ולברוח רחוק רחוק), קשה לי להאמין שגם עכשיו היא תעשה את זה. קשה לי גם להבין איך אימה אפשרה לה להישאר במצב הזה אחרי שביקרה אותה. אני בתור אימא שלה הייתי מנערת אותה טוב-טוב ומחזירה אותה איתי לארץ.
כשמאפשרים לעולם לדרוך עלינו - העולם ידרוך עלינו. וזה בדיוק מה שקורה כאן.

 

[הפוך עם ראש כפול]

קראתי את כל הטרילוגיה הארוכה. צר לי לומר לך, אבל בעלך לא
יעשה דבר, בדיוק כפי שעד עכשיו לא עשה דבר.
אני חושבת שאת חייבת לקום וללכת, עם או בלי חתול וכלב (אני די המומה שהם בכלל נכנסים בסדר העדיפויות שלך כרגע), רצוי למדינה אחרת, כדי שבן הזוג שלך יבין שאת רצינית.
אם את רוצה חצי סיכוי לחיים נורמליים - קומי ולכי.
אם הוא יבוא בעקבותייך - הרוויח. אם לא יבוא בעקבותייך - את הרווחת הצלה מוקדמת מהחיים המשוגעים האלו (אגב, רק באמצע הקריאה הבנתי שחצי מהדברים קרו עוד לפני שהתחתנתם. אין מצב שאני הייתי מתחתנת עם הבנאדם הזה אחרי כל הדברים שקרו).
מצטערת אם הדברים נשמעים קשים אבל אני לא חושבת שכדאי שבמצב הזה תקראי דברים שהם לא חד משמעיים - קומי ולכי עכשיו.

 

[הייתיאביבקיץ]

לכל מילה

גם אני לא הבנתי איך בכל הסיפור הזה, החתול והכלב עולים בתור שחקנים כלכך חשובים. לגור בתור עוזרת הבית של החם זו לא עצמאות כלכלית. זו תלות. עצמאות כלכלית זה לשכור דירה, ולעבוד בתור עוזרת בית של אנשים אחרים.

 

[ayaht]

 

[Angbroda]

עדכון - חמי קיבל עכשיו הוראה מרופא

ללכת ל-4 שבועות לאשפוז בבית הבראה והסתכלות פסיכיאטרית. אני חושבת שברגע שהפסיכיאטרים יבינו עם מה יש להם עסק, הוא הולך הרבה הרבה זמן. אולי גם ידבר עם בעלי ויסביר לו כמה זה מסוכן לנפש ולזוגיות שלנו אם הוא יישאר בתמונה, ואני לא אצטרך לגרור אותו לפסיכולוג בעצמי.

כנראה חמתו (אמו של אשתו) שמעה והלכה לספר למי שצריך. היא שונאת אותו שנאת מוות. כשהיה לו אירוע לב, היא אמרה "מה? למה הוא עוד חיי?!". היא יכולה להיות "רעילה" בעצמה, אבל משום מה רק לגברים. להוציא נכדים שלה.

 

[חובטת שטיחים]

עושה רושם שאת ממש מכורה לטלנובלה המשפחתית הזאת

הפרוגנוזה שלי: אין סיכוי שתסכימי לקום, לעזוב ולוותר על כל הדרמה...

 

[Angbroda]

יותר לכמה הדרמה הזאת משפיעה עליי

לא תיארתי לעצמי כמה שרצים יש תחת לאבן. יש לי היסטוריה של חרדה ואני חרדה שאוטוטו הוא, במקום הכלב, יזמין לעצמו כלה ממדינת עולם 3 ואחרי שנה הוא יזרוק עליי תינוק.

 

[אמאשלשון]

עדכון מוזר מאוד

 

[mykal]

העדכון הזה בעייתי

כי את בטוחה 'שיעלו' על הבעיה שלו,
ואי לא בטוחה שיש לו בעיה.
הוא יגיד שחמותו נגדו ושהתלונה והסיפור עליו הוא ריב משפחתי,
ויאמר--שאת בכלל רצית את הכלב ואת עובדת אצלו (שילם לך נכון?
גם אם מעט, הסכמת.)הם יקבלו והוא ישוחרר מהר מאוד.
ויש סיכוי שבעלך יעזור לו להשתחרר.
כל הסיפור שלך הוא בעייתי, אני מבינה שאת אוהבת את בעלך,
וזה בסדר מקומכם במקום הזה הוא טעות--
תתרחקי, אם בעלך אוהב אותך גם הוא יבוא--אם לא--למה לך לסחוב חיים שלמים
בצורה עקומה. ואת יודעת שזה מקום רע לך.
האשליה שבעוד רגע יהיה אחרת זו אשליה.
ואת לא הפסיכולוגית של בעלך את אשתו. ההסברים שלך לא ישכנעו אותו.
חבל! חבל!
באוירה כזו גרועה

 

[חובטת שטיחים]

מסכימה, יכול להיות שהחם קצת טרלה-לה-לה-לה

אבל זה לא מפחית מאחריותה של הכותבת את החובה לנהל את חייה באופן שיעשה אותה מאושרת.

 

[mykal]

נכון, מצד שני

הרבה פעמים אנחנו 'נשבים' בתוך מציאות,
שלקחת צעד אחורה, ולחשב מסלול מחדש, זה קשה.
נראה למתמודד שזו נקודת אלחזור,
ואז מתרצים כל מיני תירותים ומנמקים באלפי הסברים--
כדי לחולל שינוי צריך החלטה ובהחלט 'קבוצת תמיכה' --ולא תמיד יש בנמצא.
היא חיה במדינה זרה לבד, ומתמודדת.
לא קל לה--אני מקוה שהכותבות כאן לאור מה שכתבו
יעירו אותה ויתנו לה מעוף וכח לשינוי מצב.
שתעזוב את הבית של החם כצעד ראשון שגם יאפשר בחינת מצב מחודשת.