איזה כיף לראות שרשור ברכות גדול../images/Emo24.gif../images/Emo51.gif
חזרתי הביתה מכול האירועים אתמול רק ברבע לאחת בלילה(שזה כבר היום בעצם)ובשש שוב התארגנתי לעבודה ככה שהרבה זמן לא היה לי(ב19:30 יש לי בייביסיטר וגם מחר מהצהריים ילד מגיע אליי הביתה לכמה שעות,זה הילד עם הנכות הפיזית והפיגור הבינוני שבא אליי כבר בל"ג בעומר ובשבועות)...אבל ידעתי שאני צריכה להיכנס ולשמחתי לא הצטערתי שנכנסתי-
רבה לכול אלה שהצטרפו לחגיגה ורשמו ברכה גם אם עד כה הפורום היה זר להם-זה עדיין משמח שבאתם לכבד את חגיגות החמש שלנו,
ענקית לחברי הפורום(מיליהו,אני אענה לאימייל,פשוט לא הספקתי...) הקבועים שלא שכחו לברך ולהשקיע בפעילויות לכבוד חגיגות החמש(שאגב לא נגמרו...)-התרגשתי מאוד לקרוא שכמוני אתם מוצאים במקום הזה למרות שהוא קטן את התחושה הבייתית והיכולת לשתף ולחלוק מבלי לפחד ובכלל אני מאמינה שאתם יודעים במדוייק מה אני מרגישה כלפיכם וכמה נוכחותכם בפורום חשובה והופכת אותו למה שהוא-
. למי ששאל לגביי התמונות ששמתי של "החדשות" ושער "דיסני"-גיליתי לא מזמן תוכנה שנקראית "איחולן",זאת תוכנה ישנה ופשוטה(אבל אני לא הכרתי אותה,מצאתי אותה במקרה כי חשבתי על מתנות לסוף שנה וגלשתי לכיוונים של ספר/עיתון אישי לכול אחד בתור התחלה ותוך ניצול כמות התמונות העצומה שיש לי מתחילת השנה של הילדים והצוות,בלי קשר שיש עוד תכנונים וגם כול אחד יקבל דיסק תמונות שלו),בתוכנה יש אפשרות בערך לעצב שערים-כלומר יש תבניות של שערים ולתוכן צריך להכניס תמונות וטקסט לפי מה שבא(גם בגבולות התבנית,אי אפשר הרבה לחרוג מהתבנית ולהשתולל),הרבה בעיצוב גרפי ובכלל במה שקשור לציור ועיצוב אני לא יודעת ובכול זאת רציתי לעשות משהו יצירתי לחגיגות החמש שהן מבחינתי ציון דרך אמיתי אז השתמשתי בתוכנה דיי לראשונה ובינתיים מה שיצא יצא נחמד,הלוואי והייתי יכולה לעשות משהו מעוצב יותר,אבל בנאדם צריך לדעת מה היכולות שלו ולהשאיר מקום לאחרים כשהוא לא מספיק טוב במשהו ופה בפורום יש מספיק מוכשרים שאין לי ספק שאם יתחשק להם יעשו דברים הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר יפים(כן,זה הזמן לעשות...)ומה ששמתי זה סתם כהתחלה,לפחות זה נעשה באמת מה
... איזה כיף לנאום....נמשיך... חשוב לי שתדעו שהפורום הזה מהווה בערך רבע מהחיים שלי(אני קשישה בת 20 ושמונה חודשים בערך),חושבים שחמש שנים זה זמן קצר,תלוי למה מתכוונים,בשנים של כדור הארץ למשל חמש שנים זה באמת לא מספר שמחשיבים כקנה מידה אבל בחיים שלי מדובר בזמן בהחלט נחשב-כשהתחלתי לנהל את הפורום(אחרי שעבדתי בשקט על הקמתו ועל השכנוע של כול הגורמים שיש סיבה לפתוח אותו,בתקופה שלא היו פותחים פורומים לכול נשימה)הייתי תלמידה בתיכון-בין כיתה י' לי'"א,באותו החופש הגדול הספקתי גם לעבור דירה ממקום שהיה לי בית 11 שנים(והוא עדיין בית בהמון מובנים) למקום חדש(הכול בארכיון),הספקתי מאז הקמת הפורום לסיים תיכון כשאחרי הרבה זמן של מאבקים קיבלתי את מה שרציתי-עורכת עיתון ביה"ס ושברתי שיאים בכמות העיתונים באותה השנה ובמעבר להוצאה פרטית ובעיקר בתכנים שאקטואלים ברובם גם כיום,לטפל יחד עם כול המשפחה באחי הקטן שעבר תאונת דרכים-דבר שהשפיע עליי ולימד אותי רבות על אנשים,חברים ורגשות,אחרי השנה הקשה ההיא הצלחתי להשתחרר מהצבא ממש יום לפני הגיוס להתחיל שירות לאומי בתחומי החינוך המיוחד,לעבור תקן במהלך השנה שעברה ולהמשיך לתקן חדש לחלוטין בספטמבר האחרון כשאני מרגישה את השמחה לקום בכול יום לעבודה כי אני נמצאת איפה שאני צריכה מבחינתי להיות ויש לי את כול האנרגיות לטפל בילדים ולהיכנס לכיתה עם הצוות המדהים שקיבלתי מאוקטובר אחרי שעברתי מהכיתה הראשונה באותו ביה"ס לנוכחית ולא להאמין אבל אפילו את השירות לאומי של השנתיים אני מסיימת עוד מעט עם המון פרגונים והערכה גם מאלה שפקפקו בי(כשכנראה,עוד לא סגור מאה אחוז,אני נשארת בתפקיד אבל בתשלום מלא) כשבמהלכו ערכתי עיתוני ביה"ס של אחי ועיתון+אתר וירטואלי של ביה"ס בעפולה שהוא מבחינתי עוד אחד מהמקומות בהם אני מרגישה ב
...כשחושבים רק על האירועים שציינתי תוך ידיעה ברורה ששכחתי לכתוב על רבים אחרים מבינים שחמש שנים יכולות להיות המון המון זמן ואת כול הזמן הזה חוויתי יחד עם הפורום הזה שהוא באמת המקום שאני הכי אוהבת להיות בו באינטרנט,עצם זה ששרדנו כשהעונה הרביעית נגמרה מזמן ועל העונה החמישית שמענו רק שנתיים אחרי מוכיחה שהמהות של הפורום היא לא רק הפרקים של הסדרה אלא בעיקר האנשים שאני מרגישה כבוד גדול להכיר ולקחת חלק כולשהו בחייהם ורואה איך התבגרו והתפתחו יחד איתי ויחד עם הבייבי
מקווה שנמשיך להיות כאלה ונעבור תהליכים עם הפורום ומי יודע אבל אולי בשנה הבאה נוכל לספר על עוד שנה של התעצמות כבני אדם
אוהבת
אתכם הכי הרבה שאפשר