חמתי לעתיד
אז הי, אני ובן הזוג ביחד כשנתיים, גרים ביחד חצי שנה ומתחתנים בקרוב.
המנטליות שלנו שונה מאוד. הוא מגיע ממשפחה פולניה ברובה. אני ממשפחה מרוקאית. ההבדלים ניכרים. אימא שלי היא אשת קריירה שעובדת המון ויודעת להעסיק את עצמה בחברות, תחביבים, משפחה. אנחנו קרובות.
אימא שלו לא עובדת. בן זוגי הבן הבכור ואין לו אחיות (רק אח). ניכר לי שמאוד קשה לה עם היציאה שלו מהבית ועם החתונה הזו.
היא מתקשרת אליו כל ערב ותופסת אותו לשיחות ארוכות מאוד, שואלת אם הוא אכל, שתה, אם הוא צריך משהו, אם חסר לו משהו. הוא מאוד פוחד לפגוע בה אז הוא לא אומר שום דבר למרות שלי הוא כן אומר הרבה פעמים שהיא חופרת לו. היא גם עוזרת לו כלכלית מה שלא עוזר לעניין... גורם לו לייסורי מצפון קשעם ולתחושה הוא חייב לה.
(עדיין לא איחדנו חשבונות, אנחנו מתנהלים בנפרד, אני מרוויחה מעל המינימום והוא מתחת כי הוא עדיין סטודנט שבקושי מספיק לעבוד).
בכל הזדמנות שיש לה היא מנסה לשכנע אותו להחליף את התואר שהוא לומד ולמצוא עבודה בחו״ל בתחום שהוא לא רוצה. היא מוסיפה ואומרת שבכל זוגיות יש פשרות ושלא נורא אם הוא יעבוד בחו״ל ואני אהיה לבד קצת.
לי הוא אומר שהוא החליט שהוא לומד בארץ והוא בכלל לא שוקל את זה אבל לידה הוא לא מסוגל להגיד כלום חוץ מלהשפיל מבט ולשתוק.
אולי כדאי לציין פה שבן זוגי הוא בחור שקט וצנוע שמאוד מאוד מאוד אוהב אותי.
שקט, אולי יותר מדי אפילו...
הייתי רוצה לפעמים שיצליח להגיד לאימא שלו משהו בסגנון: ״זה מה שבחרתי, אני רוצה להישאר בארץ עם אשתי, תכבדי את זה בבקשה״. אבל הוא לא מסוגל.
לפני זמן מה הוא היה בעבודה והיא התקשרה לשאול אם יש לו אוכל אז הוא אמר שלא ושאני בדרך לשם להביא לו (מה שהיה נכון) והיא בלי להגיד שום דבר פשוט הגיעה לשם והביאה לו אוכל. יצא ששתינו נפגשנו שם והוא נתקע עם מלא אוכל...
בנוסף אימא שלו מאוד רוצה להתקרב אלי. מאוד. היא מתקשרת אלי ומספרת לי דברים אישיים שלה שקשורים למשפחה וכו.
קרה כמה פעמים שהיא התקשרה כשהוא היה בעבודה ופשוט הודיעה לי שהיא עולה אלי הביתה.
לפני כמה זמן היא אמרה לי שהיא חווה אותי כמרוחקת ושהיא בסה״כ רוצה להתקרב אלי.
אני לא מבינה איך היא אומרת לי דבר כזה בכלל. היחסים הם בגדול טובים, למה היא מעזה לבוא אלי בביקורת שאני מרוחקת? אני לא מסוגלת להיות חברה טובה שלה. היא לא אימא שלי. אבל אני כן תמיד מתנהגת יפה ומכבדת ומשתדלת לתת לה מקום. אני חושבת שהיא חסרת טאקט.
אני אשמח לתובנות שלכם.
כרגע אני במצב שאני שוקלת ברצינות לבטל את החתונה.
אז הי, אני ובן הזוג ביחד כשנתיים, גרים ביחד חצי שנה ומתחתנים בקרוב.
המנטליות שלנו שונה מאוד. הוא מגיע ממשפחה פולניה ברובה. אני ממשפחה מרוקאית. ההבדלים ניכרים. אימא שלי היא אשת קריירה שעובדת המון ויודעת להעסיק את עצמה בחברות, תחביבים, משפחה. אנחנו קרובות.
אימא שלו לא עובדת. בן זוגי הבן הבכור ואין לו אחיות (רק אח). ניכר לי שמאוד קשה לה עם היציאה שלו מהבית ועם החתונה הזו.
היא מתקשרת אליו כל ערב ותופסת אותו לשיחות ארוכות מאוד, שואלת אם הוא אכל, שתה, אם הוא צריך משהו, אם חסר לו משהו. הוא מאוד פוחד לפגוע בה אז הוא לא אומר שום דבר למרות שלי הוא כן אומר הרבה פעמים שהיא חופרת לו. היא גם עוזרת לו כלכלית מה שלא עוזר לעניין... גורם לו לייסורי מצפון קשעם ולתחושה הוא חייב לה.
(עדיין לא איחדנו חשבונות, אנחנו מתנהלים בנפרד, אני מרוויחה מעל המינימום והוא מתחת כי הוא עדיין סטודנט שבקושי מספיק לעבוד).
בכל הזדמנות שיש לה היא מנסה לשכנע אותו להחליף את התואר שהוא לומד ולמצוא עבודה בחו״ל בתחום שהוא לא רוצה. היא מוסיפה ואומרת שבכל זוגיות יש פשרות ושלא נורא אם הוא יעבוד בחו״ל ואני אהיה לבד קצת.
לי הוא אומר שהוא החליט שהוא לומד בארץ והוא בכלל לא שוקל את זה אבל לידה הוא לא מסוגל להגיד כלום חוץ מלהשפיל מבט ולשתוק.
אולי כדאי לציין פה שבן זוגי הוא בחור שקט וצנוע שמאוד מאוד מאוד אוהב אותי.
שקט, אולי יותר מדי אפילו...
הייתי רוצה לפעמים שיצליח להגיד לאימא שלו משהו בסגנון: ״זה מה שבחרתי, אני רוצה להישאר בארץ עם אשתי, תכבדי את זה בבקשה״. אבל הוא לא מסוגל.
לפני זמן מה הוא היה בעבודה והיא התקשרה לשאול אם יש לו אוכל אז הוא אמר שלא ושאני בדרך לשם להביא לו (מה שהיה נכון) והיא בלי להגיד שום דבר פשוט הגיעה לשם והביאה לו אוכל. יצא ששתינו נפגשנו שם והוא נתקע עם מלא אוכל...
בנוסף אימא שלו מאוד רוצה להתקרב אלי. מאוד. היא מתקשרת אלי ומספרת לי דברים אישיים שלה שקשורים למשפחה וכו.
קרה כמה פעמים שהיא התקשרה כשהוא היה בעבודה ופשוט הודיעה לי שהיא עולה אלי הביתה.
לפני כמה זמן היא אמרה לי שהיא חווה אותי כמרוחקת ושהיא בסה״כ רוצה להתקרב אלי.
אני לא מבינה איך היא אומרת לי דבר כזה בכלל. היחסים הם בגדול טובים, למה היא מעזה לבוא אלי בביקורת שאני מרוחקת? אני לא מסוגלת להיות חברה טובה שלה. היא לא אימא שלי. אבל אני כן תמיד מתנהגת יפה ומכבדת ומשתדלת לתת לה מקום. אני חושבת שהיא חסרת טאקט.
אני אשמח לתובנות שלכם.
כרגע אני במצב שאני שוקלת ברצינות לבטל את החתונה.
