אני יודע שכבר חפרו לך כאן, אז הנה עוד קצת
אני חושב שהרצונות שלך הן מאוד לגטימיים.
מערכת יחסים היא במידה רבה עניין של פשרה. מה שמתאים לה אולי לא מתאים לך וכו' - אבל הרעיון הוא שזוג שאוהב אחד את השני ורוצה לעשות טוב אחד לשני, גם צריך למצוא את עמק השווה בין הרצונות של שני הצדדים.
צריך שיחה - לא מאשימה - לא לנסות לחנך - לא לנסות לשנות את השני, רק להגיד, שמעי, זה ממש חשוב לי, ואני לא אוהב את הרגשה הזו של נזקקות מתמדת. אני מרגיש קורבן, ואני לא אוהב את זה. אני אשמח אם נוכל מדי פעם לעשות X ו-Y, גם אם זה לא מדבר אליך. בזוגיות הולכים אחד כלפי השני, ואני ממש מוכן ומעוניין גם לעשות עבורך דברים שאת מעוניינת בהם, גם אם אליי זה לא ידבר.
(אגב, זה אפילו לא חייב להיות בתחום הסקס... מה לעשות, מערכת יחסים זו גם מערכת של פשרות, הסכמים, תן וקח, וכו').
 
אני אתן לך דוגמה מאצלי: אני הרבה יותר מיני מזוגתי. מבחינתי, אני מסוגל לקיים יחסי מין פעם ביום. היא, מבחינתה, היתה יכולה פעם בשבוע, או אפילו פעם בשבועיים, וזה לא היה מזיז לה. בתחילת היחסים זה גרם לאינספור חיכוכים.
עד שיום אחד, פשוט ישבנו ודיברנו על הנושא, והסכמנו שזה ממש בסדר שיש בינינו הבדלים, אבל שננסה ללכת אחד כלפי השני. אני אקבל פחות ממה שהייתי רוצה. היא תיתן יותר מהכמות שהיא מרגישה, וסיכמנו על שני ימים ושעות קבועים בשבוע, והתחלנו ליישם את זה באדיקות, גם אם יתהפך העולם.
זה נראה אולי לא רומנטי, אבל זה הכניס שקט מוחלט למערכת. במקום כל החיכוכים, נהיה רגוע וכיף. והכל בעזרת שיחה, הבנה, ורצון כנה שלשני הצדדים יהיה טוב.
