חשוב לקרוא בשקט וסבלנות

[שייח ספיר]

אה, ועוד כמה דברים:

"ואם אתה רוצה להבריח בעלי הון מהארץ הזאת ע"י מיסים אסטרונומים - אדרבה - לא תהיה לך מדינה כי לא יהיו משקיעים זרים." - הנה עוד אגדה של האחים גרים. לא ראיתי את המשקיעים נמלטים מסקנדינביה בגלל המיסים הגבוהים. אפשר, כמובן, גם להעניק הקלות מס להשקעות זרות. ובכלל, אני דיברתי על מיסוי משכורות ורווחי הון, לא על מיסוי השקעות. אבל, לומר את האמת, עצם הנהייה אחרי משקיעים זרים היא עניין די תמוה. שתי אפשרויות: אם ההשקעה איננה כדאית ממילא לא תצליח לשכנע אף אחד לבצע אותה. והם היא כדאית, הרי יכולת לבצע אותה ביוזמה ממשלתית ללא צורך בחסדים מבחוץ, ועוד להרוויח מהעניין. רק הרתיעה הדוגמטית ממעורבות ממשלתית ישירה בהשקעות במשק מונעת את הצעד ההגיוני הזה. "אם תוכל לספור את כל השביתות שעמיר פרץ עשה כשהיה יו"ר ההסתדרות" - הגזמת. זה מעל כוחי. היו כ600 סיכסוכי עבודה במשק בעשור האחרון, חלק לא מבוטל מהן בגיבוי של ההסתדרות. בכל אופן, ברור שלא כולן היו של הועדים הגדולים. אין 600 ועדים גדולים במשק.

 

[snea]

(תגובה למה שוינסטון סמית לא הגיב...

כיוון שלפחות בעניינים האלה אני מסכים איתו) נכון לעכשיו כלכלת גרמניה עדיין חזקה, אך כיוון שהיא ראתה שהיא מתחילה להפסיד כספים היא עשתה רפורמות כלכליות... זה שחכה איננו נותנים לעניים, זה לא הקפיטליזם אשם. אפשר, ואף צריך להיות קפיטליסט ולתת חכה לעניים. לגבי משפט אבא שלי - אני יותר מבהחלט מוכן לממן במיסיי ילדים רעבים ללחם, אבל אני לא מוכן לממן פרזיטים - שזה כרגע חלק עצום ממקבלי הקצבאות.

 

[וינסטון סמית]

תגובה

1.ראשית, עצם ההתייחסות שלך למאמיני האידיולוגיה המתחרה כמן תינוקות שנשבו במערכת של שטיפת מח מורידה מאוד מערך הויכוח. הנח שהפרטנר שלך הוא אדם רציונלי, בעל הנחות יסוד, טיעונים, שיקולים והסקות. במקום להתעסק בקונספירציות סביב מערכת התעמולה הקפיטליסטית ועל איך היא מלומדת כגירסא דינקותא, התייחס לעניין גופא. ההשוואה בין הדת לקפיטליזם ובין הישיבות לאוניברסיטיאות היא משוללת כל יסוד ואפילו מעליבה. 2. אינני חושב שיש בכלל טעם להתעסק בשאלה מהי עמדת פובליציסט כזה או אחר. מול שטרסלר עומדים מרדכי גילת וגדעון עשת, ובינהם סבר פלוצקר. חלקם תומכים במדיניותו הכלכלית של נתניהו וחלקם מתנגדים. למען האמת, הרושם שקיבלתי בתקופה בה הנושא היה בוער יותר, היה שהתקשורת, בעיקר בטלוויזיה, החליטה לקחת צד במאבק הזה ולהיות דווקא לצידם של ויקי כנפו ודומיה. הכל עניין של פרספקטיבה, מכל מקום, אני לא חושב שיש טעם לעסוק בכך. 3. הכלכלה הקיינסיאנית היתה הדוקטרינה השלטת החל משנות ה-30 של המאה העשרים, נכון, והיא אכן התבססה על עקרונות סוציאל-דמוקרטיים. ברם, עושה רושם ששכחת משהו. בשנות ה-70 חדלה השיטה הקיינסיאנית מלהוות פתרון קסם ומדינות מערביות רבות, כשארה"ב בראשן, נכנסו למשבר עמוק. אז החלו לפרוח מה שמקובל לכנות כיום הניאו-ליברליזם, שהגיע ממדרשו של זוכה פרס לכלכלה ע"ש נובל מילטון פרידמן, ויושם על ידי רייגן ותאצ'ר בארה"ב ובריטניה (בצורה מאוד מוצלחת) ועל ידי בגין ושלושת שרי האוצר שלו בארץ (בצורה טיפה פחות מוצלחת). לכן, הניאו-ליברליזם אכן שיטה חדשה יחסית, לא שזה משנה משהו. אגב, למרות המחאות הרבות בבריטניה כנגד התאצ'ריזם של האישה בעלת ביצי הברזל, בסופו של דבר המדיניות שלה חילצה את בריטניה מהמשבר, הובילה לצמיחה ואפילו יושמה לאחר מכן, על ידי כל ממשלות הלייבור שהגיעו אחריה. 4. לפנסיה שלך לא היה שום ערך אלמלא היא היתה "מחוסלת"! מהסיבה הפשוטה שניהולה הבלתי-אחראי על ידי ההסתדרות והפרשה, הלכה למעשה, של כספים יש מאין על חשבונו של הציבור, היתה מביאה ללא פחות מאשר קריסת קרנות הפנסיה בעוד פחות מעשרים שנים! פרץ לא עזר לועדים? המלחמה שלו למענם, נגד הפרטת רשות הנמלים או חברת החשמל, משרתת את מי שנוהג ביגואר מפני שהוא אוסף מכוניות יקרות או נהנה מחשמל חינם בביתו, לא אותך ובטח שלא אותי. 5. עושה רושם שאתה בנאדם חכם מאוד ושבהחלט יש לך הרבה מה לתרום. בכל זאת, כשאתה תוקף את הקפיטליזם אתה עושה זאת בד"כ בסיסמאות ריקות מתוכן (וזה לא משנה כמה הדברים מנוסחים היטב, הם עדין נבובים למדי) ולאחר מכן אתה מייחס למאמיניו, שבסופו של דבר ואחרי הכל הם עדין אנשים מלומדים ברוב המקרים, איזו הילה דתית, של עדר חסר כל יכולות חשיבה עצמאית שהולך אחרי רועה שקרן ורמאי. אם כך הדבר, הרי ששמיטת הבסיס הרעיוני מתחת לרגליו של הקפיטליזם אמורה להיות דבר קל מאוד. בכל זאת, לא עשית זאת עדין, לפחות בעיני. אם כך, או שתשפר את סגנונך ואת ההערכה שאתה רוחש (או לא רוחש) כלפי "יריביך", או שתוכיח קבל עם ועדה שהקפיטליזם הוא לא יותר מגיבוב אחד של שטויות שהצליח, בעזרתן של הנסיבות הנכונות, להיפך כיום לדוקטרינה הכלכלית השלטת.

 

[שייח ספיר]

תגובה:

1. ההתייחסות שלי לסיבות הפופולריות של התפיסה הניאו-ליברלית מטרה לתת מענה לטענה שעצם העובדה שכל כך הרבה פרשנים\מבינים\דברנים מאמצים אותה מהווה אות לתקפותה. והרי, אין שום סיבה לוגית או אמפירית לקבל תפיסה זו. קיימת הוכחה פורמלית לכך ששוק חופשי מוביל ליעילות כלכלית מקסימלית (אם בכלל זה מה שדורשים מכלכלה) רק תחת הנחות שמתקיימות בסרטים מצויירים: הרבה מאוד קונים ומוכרים בלתי מתואמים הסוחרים באותו מוצר בדיוק, אינפורמציה בלתי מוגבלת ומיידית, פעולה מתוך שיקולים רציונליים וחומריים בלבד וכו'. מאידך, יש הוכחות לאי תקפותה של התזה ברוב המקרים (ראה למשל בעבודתו של דניאל כהנמן, חתן פרס נובל בכלכלה ב2003) אז מדוע להאמין במיתוס חסר כל ביסוס? הרושם שלי הוא שיש פה שילוב של שני גורמים: הן אינדוקטרינציה במוסדות אקדמיים מסויימים, והן אימוץ אידאולוגיה המשרתת אינטרס אישי. 2. ההתייחסות של התקשורת לעניין הכלכלי-חברתי הייתה בעיקר מהזוית הפופוליסטית. צריך להראות "כמה העניים מסכנים" אבל עוד יותר חשוב להראות שזה לא כוח עליון ולא אסון טבע, אלא אסון מיותר ומעשה ידי אדם. קיימת התבטלות מוחלטת, בעיקר בתיקשורת האלקטרונית (למעט, אולי, אצל עודד שחר) בפני האקסיומות השמרניות המקובלות: גירעון בתקציב זה רע, הפרטה זה טוב וכו'. 3. השפעתה של הכלכלה הקינסיינית, זו שחילצה את ארה"ב מהשפל הגדול, הלכה ונחלשה עוד לפני שנות השבעים, למעשה, כבר מאז סיום מלחמת העולם השניה. מה שכן, השפעת אסכולת שיקגו הגיעה לשיאה בימי רייגן ותאצ'ר, המיטה אסון כלכלי על מליוני פועלי תעשיה וחקלאים בעודה מעשירה תאגידים. אבל לא מדובר בשום דבר חדש, אלא בחזרה, בכמה סייגים, אל כלכלת ה-laissez faire, שהצידוקים שלה מקורם באדם סמית מהמאה ה18. המשבר הכלכלי של שנות השבעים (אשר נגרם בעיקרו מעליית מחירי הנפט ומאי היציבות הפוליטית) שימש בסך הכל כתירוץ. אז מילטון פרידמן אולי זכה בפרס נובל, אך יש עוד זוכי פרס נובל, כמו למשל ג'וזף שטיגליץ, או דניאל כהנמן שהמחקרים שלהם די שומטים את השטיח מתחת לאידאולוגיה של פרידמן וחסידיו. 4. כדי להצדיק את ההתעללות בקרנות הפנסיה ניפחו באוצר את הגירעון האקטוארי שלהן בכל מני תעלולים תחשיביים. הטעייה זו נחשפה כבר על ידי מספר כלכלנים (אנסה לאתר את הרפרנס). ברור שבוצעו מחדלים בקרנות (רובם ככולם, הרבה לפני ימי פרץ), אבל הפתרון ה"מבריק" של האוצר הוא שהחוסכים לפנסיה כיום יממנו מכיסם את גרעונות העבר. למה הדבר דומה? לבנק שנותר עם חוב אבוד של אברהם, ולכן הוא גובה את החוב מחשבונו של יצחק. אינני רואה שום סיבה, פרט לאקסיומה המקדשת כל הפרטה באשר היא, להעביר גוף מונופוליסטי שאחראי על תשתיות כמו רשות הנמלים לידיים פרטיות, ועוד במחירי סוף עונה (ראה מקרה "אל-על"). וחששם של העובדים למשרתם מוצדק לחלוטין. אין בכך, כמובן, כדי להצדיק משכורות מופרזות או שחיתות של ועדים, אבל מגוחך לדרוש מפרץ להלחם בועד. האם אתה גם בא בביקורת אל סניגור על שאיננו מדבר בשם התביעה? תפקידו של ראש ההסתדרות הוא לייצג את העובדים, וכך הוא עשה. אשר לטענה שהוא ייצג רק את הועדים החזקים, הרי זה שקר גס. ובעיקרו של דבר, הוא השתמש בכוחם של הועדים החזקים על מנת לכופף את ידי הממשלה בסוגיות רחבות יותר. אין שום רע בסולידריות. 5. היכן מצאת בדברי "סיסמאות ריקות מתוכן"? אני משתדל לנמק כל טענה. מטבע הדברים אי אפשר במסגרת פורום לכתוב ספרים או מחקרים, וגם אינני מצוייד בידע הדרוש לשם כך. אני מציג את התרשמותי ומסקנותי. לא השתכנעת? מה לעשות. אני מקווה שעוררתי לפחות ספק קל. מרבית האנשים אינם מסוגלים, למרבה הצער, לצאת מן המסגרת המחשבתית על ברכיה חונכו. אני איש מדע במקצועי. ואפילו במדעים שאמורים להיות מבוססים על חשיבה ביקורתית אני נתקל לא מעט בחשיבה דוגמטית העיוורת לאקסיומות עליהן היא מבוססת. זה הטבע האנושי. ואולי אני חושב שאני מבין את המזדהים עם האידאולוגיה הקפיטליסטית משום שפעם גם אני נמנתי עליהם.

 

[וינסטון סמית]

תגובה

1.הפיסקה הראשונה אכן מהווה הסבר אלטרנטיבי, הגם שהוא קלוש במקצת, להיות הקפיטליזם התפיסה השלטת בקרב רוב הפובליציסטים והכלכלנים. הבעיה היא, שהיא מבוססת על הנחת יסוד שאיני רואה כל סיבה לקבלה. הוכחה מוחלטת, אמפירית או לוגית, במובן המתמטי של המילה, לא ניתן להמציא והרי שאתה יודע זאת טוב ממני (הרי הדבר איננו אפשרי תמיד בפיזיקה, לא כל שכן כלכלה). ניתן לבחון כל מיני מודלים, למשל, הודו, למשל אירלנד, למשל, ארה"ב ובריטניה בתקופת הרייגניזם-תאצ'ריזם, למשל קנדה, למשל - ישראל בעשרים השנים האחרונות. כל אלו דוגמאות לשווקים שנפתחו וכתוצאה מכך ארעה צמיחה פיסקלית, עלייה ברמת החיים ובחלק לא מבוטל מהמקרים גם ירידה באבטלה בסופו של דבר. הטענה כאילו מדובר באימוץ אידיולוגיה לטובת אינטרס, הרי שהיא בגדר הכשל הרטורי אד הומינם. יש להתייחס לגופם של הדברים, ולא לייחס אינטרס כזה או אחר שמוליך את הכותב. אם יבוא מולי, לצורך העניין, חבר ועד העובדים של חברת החשמל וינסה לשכנע אותי שהפרטת החברה תזיק למשק הישראלי, קודם כל התייחס לגופם של הדברים. 3. אני מסכים עם רוב מה שכתבת בסעיף הזה (טוב, היתה כאן בעיקר סקירה היסטורית). כמו כן, אני מסכים שאין בה חידוש של ממש למקורות של אדם סמית וג'ון סטיוארט מיל. מכל מקום, כפי שבעצמך כתבת בהמשך, ישנם זוכי פרס נובל (שהוא, אגב, לא נוסד מהקרן של אלפרד נובל אלא על ידי הבנק השבדי, דומני שב1969, כך שהוא לא *ממש* פרס נובל) בעלי אג'נדות מסוימות וישנם כאלו בעלי אג'דנות הפוכות. כך שבכל מקרה, אין לפסול אף אחת מהן כלאחר כיד כפי שלדעתי עשית. אם כבר בנובל עסקינן, הרי שניתן גם למצוא סתירות כלשהן בין עבודתו של דניאל כהנמן (אם כי זה יהיה שקר מצידי לומר שאני מכיר אותה על בוריה ונבכיה) לבין עבודתו של פרופ' אומן, שזיכתה גם אותו בפרס נובל לכלכלה. 4. אני רואה הרבה מאוד סיבות שיש בגינן להעביר לא מעט חברות ממשלתיות, בינהן רשות הנמלים, לידיים פרטיות. הבעיה היא, שאני חושש שאלה יהיה עבורך לא יותר מסיסמאות קפיטליסטיות זולות שכבר שמעת אינספור פעמים. ההעלאה בנטל הפנסיה באה לצד הורדה בנטל המס, כך שלא מדובר בעול משמעותי על הציבור, להיפך. אני מסכים שלא ראוי שהאזרחים יממנו את הגרעונות האקטוארים של קרנות הפנסיה שההסתדרות אחראית עליהן, אבל אני לא מוצא הרבה אלטרנטיבות אחרות. הבעיה היא, בעצם השיטה של הפנסיה ההסתדרותית שמוליכה כמעט בודאות לבזבזנות ולגרעונות. מבין גדול בתחום אני לא, אבל קראתי פעם כמה דברים על הנושא, אני אחפש את הרפרנסס הרלוונטיים.

 

[שייח ספיר]

ועוד תגובה

הניסיון הניאו-ליברלי להסיק את הצלחת התיאוריה מתוך דוגמאות היסטוריות הוא כושל ומוטה מכמה סיבות. ראשית, כלכלות אינן מערכות סטריליות ומבודדות, אלא הן נתונות להשפעות רבות, והבחירה אילו תוצאות לקשל לאילו סיבות תלויה פעמים רבות בעמדה ממנה יצאנו. שנית, אנשים נוטים לבחור את הדוגמאות ההיסטוריות המסייעות לתזה שלהם ולהתעלם מאלו הנוגדות אותה. ושלישית, עצם הקריטריונים על פיהם מודדים "הצלחה כלכלית" הם עניין שנוי במחלוקת. האם עליה בתוצר זו הצלחה כלכלית, גם אם היא לוותה בגידול בפערים החברתיים והכלכליים? בפגיעה אקולוגית קשה? בפגיעה בחרויות הפרט? תלוי את מי שואלים. משום שאין כמעט אפשרות אובייקטיבית לאמת אידאולוגיה כלכלית מתוך בחינה היסטורית ברמת המאקרו, יש לבחון תיאורטית את הנחות היסוד שעומדות מאחוריה, ולבצע מחקרים ברמת המיקרו. מכיוון שאין לניאו-ליברליזם שום בסיס תיאורטי אמיתי (למעט במקרי גבול קיצוניים, אשר הכלכלה המודרנית רחוקה מהם מאד) ומחקרים אמפיריים מפריכים את רוב התזות הניאו ליברליות במיקרו, אינני מוצא שום סיבה רציונלית להחזיק בהשקפה הזו. "הטענה כאילו מדובר באימוץ אידיולוגיה לטובת אינטרס, הרי שהיא בגדר הכשל הרטורי אד הומינם" - תלוי מה מטרת הטענה. אם המטרה הייתה להוכיח את שקריות האידאולוגיה, אזי אתה צודק, אבל מטרתי פה היא אחרת - לתת הסבר סוציולוגי אלטרנטיבי לפופולריות של הניאו-ליברליזם, כלומר להפריך את הארגומנט: "לא תתכן שום סיבה אחרת להתקבלותה של התזה הניאו ליברלית אלא רק מתוך כך שזו תזה נכונה, ואנשים נבונים, מתוך שיקולים אובייקטיביים ורציונליים החליטו לאמצה." "אין לפסול אף אחת מהן [האג'נדות הכלכליות] כלאחר כיד" - חלילה. מעצם העובדה שהניאו-ליברליזם זו הדוקטורינה השלטת בארץ אינני יכול, אפילו הייתי רוצה, לפסול אותה כלאחר יד. אני דווקא עומל די קשה כדי לפסול אותה. הצרה היא הפוכה - הרבה מאוד אנשים פוסלים כלאחר יד את האלטרנטיבה הסוציאל-דמוקרטית, לפעמים אפילו מבלי שיהיה להם מושג קלוש על עמדותיה וטיעוניה. "ניתן גם למצוא סתירות כלשהן בין עבודתו של דניאל כהנמן (אם כי זה יהיה שקר מצידי לומר שאני מכיר אותה על בוריה ונבכיה) לבין עבודתו של פרופ' אומן" - לא ברור לי למה אתה מתכוון. אבל אם הזכרת את אומן, כדאי לשים לב שמחקריו מוכיחים את היותם של שביתות מרכיב חיוני ביצירת יחסי עבודה תקינים במשק. יש בהם כדאי לתת מענה למבקריו של פרץ בעניין זה. אינני נגד הפרטה באופן גורף, ואינני תומך בבעלות כלכלית של הממשלה על גופים עיסקיים. אבל, מאידך, אינני חושב שגופים בבעלות פרטית מנוהלים, בעיקרון, יותר טוב מגופים בבעלות ממשלתית. יש דוגמאות לכאן ולכאן. הבעייה העיקרית היא כאשר מדובר בגופי תשתית, במיוחד כאלו המהווים מונופול. פה ממילא אין סיכוי לתחרותיות או שוק חופשי, והעברת הבעלות לידיים פרטיות מאפשרת לכל מני גורמים מהמאיון העליון לעשות קופה על חשבון הציבור. "ההעלאה בנטל הפנסיה באה לצד הורדה בנטל המס" - ההורדה בנטל המס מסייעת בעיקר לבעלי המשכורות הגבוהות. נטל הפנסיה הוא של כולם. עשה את החשבון בעצמך. "אני לא מוצא הרבה אלטרנטיבות אחרות" - האלטרנטיבה היא כיסוי גרעונות היסטוריים על ידי הממשלה (הגרעונות האמיתיים, לא אלו המנופחים לצרכי תעמולה), ושיפור הבקרה על הקרנות בהווה. הדבר הכי חמור שעולל נתניהו לקרנות זה שהוא מכריח אותן להשקיע את הכספים בשוק ההון במקום להמשיך ולקנות אגרות חוב בריבית מובטחת מהממשלה. במילים אחרות, הוא מאלץ את הקרנות להמר ברולטה על חסכונות הציבור לעת זקנה.

 

[וינסטון סמית]

תגובה

בנוגע לניסיון הוכחה על ידי דוגמאות אמפיריות - מן הסתם, הוא רחוק מלהיות הוכחה מוחלטת, אבל לא הייתי מגדיל ואומר שמדובר בניסיון מטעה ומוטה. זוהי ככל הנראה הדרך הטובה ביותר לבדוק מודלים כלכליים. והרי שאתה עשית בדיוק את אותו הדבר כשהשתמשת בסקנדינביה כהוכחה להצלחת הסוציאל-דמוקרטיה. "מכיוון שאין לניאו-ליברליזם שום בסיס תיאורטי אמיתי (למעט במקרי גבול קיצוניים, אשר הכלכלה המודרנית רחוקה מהם מאד) ומחקרים אמפיריים מפריכים את רוב התזות הניאו ליברליות במיקרו, אינני מוצא שום סיבה רציונלית להחזיק בהשקפה הזו" שרבבת לכאן איזשהי אקסיומה לכאורה שאני לא רואה סיבה לקבל אותה מבלי נימוקים. אני רואה את ההסקה, אבל אני לא רואה את הנחת היסוד ממנה אתה גוזר את ה"מכיוון" הזה. מה לא אמיתי בבסיס התיאורטי של הקפיטליזם? אילו מחקרים אמפיריים מפריכים את התזות הליברליות? בנוגע לקריטריונים על-פיהם מודדים הצלחה דמוקרטית, אני מסכים שאם אין הסכמה על הקריטריונים, אין כל טעם לעריכת ההשוואה. הנחתי שיש לנו קריטריונים דומים - צמיחה פיסקלית של המשק, שיעור אבטלה נמוך ורמת חיים ממוצעת גבוהה, אלו פחות או יותר הפרמטרים העיקריים שאני בוחן. בנוגע להזכרת שמו של אומן, היה בכך רק על מנת להראות שלעתים זוכי פרס נובל עשויים להחזיק בתזות שונות לחלוטין, בעיקר בתחום כגון כלכלה. כך שניפנוף בשמו של זוכה פרס נובל בעל אג'נדה מסויימת איננו מהווה הוכחה ניצחת כלל ועיקר. לא שעשית את זה, אגב, זה היה רק למען הסר ספק.

 

[שייח ספיר]

טגוווע

קצת לוגיקה. הטענה שלי היא: כלכלה סוציאל דמוקרטית יכולה להצליח. הדוגמה הסקנדינבית בהחלט מוכיחה טענה זו. לא טענתי שהמדיניות הסוציאל-דמוקרטית היא זו האחראית להצלחה הכלכלית, אלא, בסך הכל, שהיא מאפשרת הצלחה כזו. מאידך, הכלכלנים השמרניים מנסים לקשור התפתחויות כלכליות לצעדים ספציפיים שננקטו, ובכך הם כושלים, כפי שהסברתי. "מה לא אמיתי בבסיס התיאורטי של הקפיטליזם?" - חשבתי שזה ברור. הקפיטליזם מבוססת על ההנחה שיש גורם מיסתורי בשם "כוחות השוק", אשר אם ייתנו לו לפעול את פעולתו ללא הכוונה או התערבות מגבוה הוא יוביל לתוצאות כלכליות אופטימליות. לא רק שאין לתזה זו שום ביסוס תיאורטי (אלא בעולם פנטזיה דמיוני), מחקריהם של כהנמן, שטייגליץ ואחרים מוכיחים, תיאורטית ואמפירית, שהיא מוטעית לחלוטין. למעשה, יש מצבים כלכליים רבים האקווילנטיים ל"דילמת האסיר" בתורת המשחקים - הפעולה האופטימלית מבחינתו של כל פרט הפועל ללא תיאום וללא מגבלות מובילה דווקא לתוצאות הגרועות ביותר מבחינת הכלל. "הנחתי שיש לנו קריטריונים דומים - צמיחה פיסקלית של המשק, שיעור אבטלה נמוך ורמת חיים ממוצעת גבוהה" - רמת חיים של מי? נניח שרמת החיים הממוצעת גדלה, אבל רמת חייהם של העשירונים התחתונים ירדה, האם זה טוב או רע? נניח שהאבטלה אפסית, אבל הרוב מועסקים בשכר רעב, האם זה טוב או רע? "ניפנוף בשמו של זוכה פרס נובל בעל אג'נדה מסויימת איננו מהווה הוכחה ניצחת כלל ועיקר" - נכון, ולכן היותו של מילטון פרידמן חתן הפרס הזה, גם היא לא רלוונטית. לדעתי, כפי שאתה יכול לנחש, האידאולוגיה שהוא קידם היא שקרית והרסנית.

 

[וינסטון סמית]

תגובה

אני מוכן לקבל שכלכלה סוציאל-דמוקרטית עשויה להצליח בתנאים מסויימים. בנסיבות מסוימות, גם כלכלה ריכוזית לחלוטין עשויה להוביל את המשק לצמיחה ושגשוג יחסי (גרמניה, ברה"מ או סין, בתקופות שונות, מהוות דוגמא לכך). זו לא השאלה. היד הנעלמה, או כוחות השוק כפי שאתה מכנה אותה, רחוקה מאוד מהמיסטיפיקציה שאתה עושה לה. לא מדובר באיזו אמונה מטפיזית, אלא בהתבססות (לא בהכרח נכונה) על החלטות רציונליות של האנשים הולקחים חלק במשחק הכלכלי (ואם הזכרת את תורת המשחקים, הרי שהיא מהווה בסיס להרבה מאוד מודלים של שוק חופשי). כל זה בתיאוריה, בפועל, היד הנעלמה לא תמיד עושה את שלה. למשל, היא מניחה שהשכר המינימלי במשק יעמוד ויתאזן בדיוק בנקודה בה הוא פועל יכול להשתכר בצורה סבירה מחד והמעסיק יכול לעמוד בנטל השכר ולצאת מורווח מאידך. מה שקורה דה פקטו הוא שהשכר המינימלי שהיה נקבע היה הרבה מתחת לרף שאנחנו מגדירים כ"סביר", שכן עובדים במדינות העולם השלישי מהווים הוכחה לכך שתמיד יהיו אנשים שיהיו מוכנים לעבוד עבור שכר רעב. לכן, יש להתערב ולקבוע שכר מינימום. פרופ' כהנמן עמד על הבעייתיות הזו והראה בעבודתו שבני אדם רחוקים מלפעול באופן רציונלי, פרופ' אומן, לעומתו, הרחיב את ההגדרה של פעולה רציונלית והדוגמא שהבאת קודם לכן, שביתות ככלי חיוני למשק, היא חלק מזה. הליברליזם הכלכלי לא הגיע משולחנם של בעלי הון שמנים, בעלי אף נשרי וסיגר יקר בפה. מטרתו היתה להגשים את הפרט ולמקסם את חירויותיו. הבעיה היא, שהשיטה הקפיטליסטית רחוקה מלהיות מושלמת והיא יצרה מוקדי כח אצל בעלי ההון, שיצרו, בעיקר בארה"ב של סוף המאה ה-19, פלוטוקרטיה, שלטון הכסף. אותם בעלי הון פעלו, מן הסתם, לטובת האינטרסים האישיים שלהם בלבד ופעלו לחקיקת חוקים אנטי-ליברליים, אבל זוהי לא דרכו של הקפיטליזם. לכן, בהחלט יש מקום להתערבות ממשלתית במקומות מסוימים (למשל, אם כבר הזכרתי את סוף המאה ה-19 בארה"ב, חוק שרמן נגד היווצרות מונופולין שנחקק ברוח הפרוגרסיבית של תחילת המאה ה-20). בנוגע לקריטריונים - רמת חיים של מי? אני חושב שעניתי על זה, ואם לא אז אני עונה עכשיו - רמת חיים ממוצעת. מן הסתם, אני לא מדבר על מצב בו יש הפרש כ"כ ניכר בין ממוצע השכר באלפיון העליון לממוצע שאר העובדים כך שנוצר ממוצע מוטה לחלוטין. מצב בו האבטלה אפסית אבל הרוב מועסקים בשכר רעב, מה שאנחנו מכירים ממשקים קומוניסטים, איננו מצב בו רמת החיים הממוצעת גבוהה, אני מאמין שזה עונה על השאלה שלך.

 

[YOU SEE]

מתי הוא תמך בדיוק ? איפה האמינות?

 

[byzon]

אחי מה אתה מעשן../images/Emo187.gif

 

[yogniz]

את האויר של המזוהם של מדינתינו.

 

[איש פשוט]

אכן אינטיליגנט

וכמו נתניהואיסט אמיתי- לא חשובות העובדות. מה שחשוב זה אמירה נחרצת. אחרי הכל זה דבר ידוע שאם אתה חוזר על שקר מספיק פעמים הוא הופך להיות אמת! ולמה בכלל לטרוח לנהל דיון רציני. אפשר לקרוא למישהו חמור ובזה נגמר הענין לא?

 

[ramizzz]

שנאה מפעפעת בך !תבחר שקרון

 

[איש פשוט]

אז זו הפוליטיקה?

או נתניהו או שרון? בחיים לא אצביע בשביל שרון ולא בשביל נתניהו. צמד חמד מושחת שהביא את המדינה אל עברי פי פחת...

 

[3דודה]

תעמולת בחירות ולא יותר

 

[nosharon]

כל מילה נכונה, רק נתניהו../images/Emo104.gif

 

[שייח ספיר]

קראתי בשקט וסבלנות.

ובשקט בסבלנות אני חייב לומר לך: נתניהו היה שר האוצר הגרוע ביותר שהיה במדינת ישראל מאז ומעולם (וכבר היו בה כמה גרועים מאד). חלק מהנזקים שהוא גרם לכלכלת ישראל יקח שנים רבות לתקן, אם בכלל. חלק מתומכיו, ואת בתוכם, מנסים לטפח מיתוס שקרי כאילו נתניהו "הציל את הכלכלה". זו שטות מוחלטת, משלוש סיבות עיקריות: 1) כלכלת ישראל לא נזקקה להצלה. המשק אכן היה במיתון כשנכנס נתניהו לתפקידו, עקב המשבר העולמי בהי-טק ועקב האינתיפאדה שהרחיקה משקיעים. אבל לא היה אפילו סיכוי קלוש שבקלושים להתמוטטות כלכלית. 2) לא היו לצעדים של נתניהו שום השפעה כלכלית חיובית. כשהתאושש השוק העולמי וחלה רגיעה בטחונית הוטב גם מצב המשק הישראלי, מבלי קשר למעשיו. אם כבר, מדיניות הריסון התקציבי המופרז שלו עיכבה את ההתאוששות. 3) מצבה של חברה לא נמדד רק בסך הכללי של התוצר, אלא גם באופן שבו מתחלקים המשאבים. מדיניותו של נתניהו הובילה לכך שיותר ויותר עושר מתרכז בידי שכבה מצומצמת, ואילו לשאר הציבור יש פחות ופחות. גם אם המשק הרוויח, הרי זה לא עוזר לי ולך כאשר הכל מגיע לידיה של שרי אריסון וחבריה במאיון העליון. חלק גדול משרי האוצר משנות השבעים ועד היום היו נאמנים, בעיקר בהשפעה אמריקאית-רפובליקנית, למשנה כלכלית מפוקפקת שנקראת "ניאו-ליברליזם". אבל אף אחד הגיע לדרגת חסיד שוטה כמו נתניהו. לרובם היה קצת שכל ישר וקצת מעצורים מוסריים ולא ניסו לממש את עקרונות הכת הניאו-ליברלית עד הסוף. אבל לנתניהו אין מעצורים, ולכן הוא אדם מסוכן כל כך. אם חולים צריכים למות מחוסר תרופות, אם ילדים וקשישים צריכים לרעוב, אם אנשים יוותרו ללא פנסיה בגיל הפרישה - לנתניהו זה לא אכפת. מדובר באדם אנוכי ואכזרי, ושום תמונות יפות שלו לא ישנו את העובדה הזו. אני מקווה שקראת בשקט ובסבלנות עד הסוף.

 

[yogniz]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo109.gif

נתניהו תמיד היה טוב בלקחת קרדיט שלא מגיע לו..

 

[nosharon]

ואתה נותן קרדיט למושחתים שרוניסט!