חשק אצל גברים
אנחנו באמצע שנות ה-30 לחיינו, נשואים כ-5 שנים (קדמה לזה זוגיות ארוכה), ללא ילדים (גם לא מנסים להרות כרגע).
בשנתיים-שלוש האחרונות אני רואה ירידת חשק משמעותית אצל בעלי, על אף הכחשותיו בנושא זה.
בעבר, הוא היה בא אליי בהרבה טענות לגבי התדירות (הייתה פעם בשבוע) ולגבי דברים שאני כן עושה או לא עושה במיטה. אני לא יותר מדי נהניתי גם ככה, אז לא היה לי המון רצון לשפר.
הוא טען שהוא "תמיד רוצה סקס" ושבגללי אנחנו שוכבים רק פעם בשבוע.
ואז... הפתעה. ב-3 השנים האחרונות משהו מאוד מאוד השתנה אצלי. החשק שלי עלה משמעותית, אני הרבה יותר נהנית מסקס, ופעם בשבוע כבר לא מספיקה לי. יש איזו שמועה שזה מגיע בגיל 30 אצל נשים, לא?
ואז פתאום מסתבר שבעלי, שאמר שהוא "תמיד רוצה", ממש ממש לא תמיד רוצה... פתאום זה אבל עשינו אתמול, או אני עייף, או אני רוצה רגע לעשות משהו במחשב, או אני מוטרד מהעבודה ואין לי כוח. פתאום אחרי שנטרלנו את ה"בעיה" לכאורה (אני), אז אני מגלה שהוא סתם בא אליי בטענות.
ניסיתי ליזום שוב ושוב ושוב, לאורך תקופה ארוכה (חודשים ארוכים), כדי שזה יהפוך להיות חלק מהשגרה שלנו. זה לא ממש החזיק מים.
ניסיתי גם לא ליזום ולראות מה קורה - מצידו אפשר להעביר גם שבועיים בלי שהוא יזום כלום.
בתקופה האחרונה, נראה כאילו המצב יותר חמור.
יום אחרי יום - אין בכלל על מה לדבר. אני אפילו כבר לא מציעה כי יודעת שהוא יגיד שהוא לא מסוגל (מבחינה פיזית). אני לא מבינה, זה מוגזם לצפות שגבר בן 35 יהיה מסוגל לסקס יום אחרי יום? לא אמרתי 3 פעמים ביום, בכל זאת הוא לא בן 16 כבר. אבל יום אחרי יום זה יותר מדי? אני מפספסת כאן משהו?
מעבר לזה, אני מרגישה שגם מבחינה פיזית משהו שונה אצלו. לפעמים לוקח לו זמן להיכנס לעניינים מבחינה פיזית... אתמול שכבנו אחרי שבוע שלא שכבנו, והייתי מצפה שתוך שניה הוא כבר יהיה מוכן, בכל זאת עבר שבוע, לא יומיים. אז זהו, שלא.... דקות ארוכות שאין התפתחות. אותי כמובן זה רק מייאש עוד יותר, אני מרגישה שהוא לא נמשך אליי וזה מבאס אותי ומוציא לי את החשק.
לפני כמה חודשים, הייתה פעם שהוא בכלל לא היה מסוגל לתפקד ופשוט ויתרנו. אני לא חושבת שזה קרה בעבר...
אני מיואשת...
מבחינות אחרות בזוגיות, עברנו תקופות קצת לא קלות של חוסר תקשורת ותסכול, היינו בטיפול זוגי. כרגע לדעתי אנחנו מבחינת תקשורתית ורגשית במצב הכי טוב שהיינו בו מעולם. ועדיין, הסקס נשאר איפשהו מאחור.
לא השתנה שום דבר אחר, אני נראית טוב, גברים מתחילים איתי. אני מתחילה לחשוש שבסופו של דבר אני אמצא את עצמי באיזה רומן מסעיר, כי מאוד קשה לי שאני מרגישה שבעלי לא הכי נמשך אליי. אני מתגעגעת לגבר שטורף אותי מרוב תשוקה. אנחנו כבר מזמן מזמן לא שם...
אז אוקיי, לא אמרתי שצריך סקס פרוע כל יום. אבל אחרי שלא שכבנו שבוע או שבועיים, אני ממש לא חושבת שהוא עוד צריך שכנועים פיזיים כדי שיוכל לתפקד. נראה לי מוזר.
שוחחנו על זה כמה וכמה פעמים. הוא מכחיש שמשהו בחשק השתנה, אומר שזה פשוט עניין פיזי שקשה לו כל יום ושככה זה אצל גברים בגילו כי הוא כבר לא מאוד צעיר (מזכירה שהוא רק בן 35), ושהוא לפעמים מגיע מאוחר או עייף וכו'.
מבחינתו הכל בסדר גמור (או שזה מה שהוא אומר לי לפחות).
לא נראה לי שהוא בוגד בי, למרות שאי אפשר להיות בטוחים במאה אחוז כמובן. אבל לא נראה לי. הוא לא הטיפוס וגם קשה לי לראות מתי זה אמור לקרות בלו"ז שלנו.
אשמח לשמוע את דעתכם.
יכול להיות שככה זה אצל כל הגברים מעל גיל 20 נגיד והציפיות שלי הן הלא נורמליות כאן?
אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב...
אנחנו באמצע שנות ה-30 לחיינו, נשואים כ-5 שנים (קדמה לזה זוגיות ארוכה), ללא ילדים (גם לא מנסים להרות כרגע).
בשנתיים-שלוש האחרונות אני רואה ירידת חשק משמעותית אצל בעלי, על אף הכחשותיו בנושא זה.
בעבר, הוא היה בא אליי בהרבה טענות לגבי התדירות (הייתה פעם בשבוע) ולגבי דברים שאני כן עושה או לא עושה במיטה. אני לא יותר מדי נהניתי גם ככה, אז לא היה לי המון רצון לשפר.
הוא טען שהוא "תמיד רוצה סקס" ושבגללי אנחנו שוכבים רק פעם בשבוע.
ואז... הפתעה. ב-3 השנים האחרונות משהו מאוד מאוד השתנה אצלי. החשק שלי עלה משמעותית, אני הרבה יותר נהנית מסקס, ופעם בשבוע כבר לא מספיקה לי. יש איזו שמועה שזה מגיע בגיל 30 אצל נשים, לא?
ואז פתאום מסתבר שבעלי, שאמר שהוא "תמיד רוצה", ממש ממש לא תמיד רוצה... פתאום זה אבל עשינו אתמול, או אני עייף, או אני רוצה רגע לעשות משהו במחשב, או אני מוטרד מהעבודה ואין לי כוח. פתאום אחרי שנטרלנו את ה"בעיה" לכאורה (אני), אז אני מגלה שהוא סתם בא אליי בטענות.
ניסיתי ליזום שוב ושוב ושוב, לאורך תקופה ארוכה (חודשים ארוכים), כדי שזה יהפוך להיות חלק מהשגרה שלנו. זה לא ממש החזיק מים.
ניסיתי גם לא ליזום ולראות מה קורה - מצידו אפשר להעביר גם שבועיים בלי שהוא יזום כלום.
בתקופה האחרונה, נראה כאילו המצב יותר חמור.
יום אחרי יום - אין בכלל על מה לדבר. אני אפילו כבר לא מציעה כי יודעת שהוא יגיד שהוא לא מסוגל (מבחינה פיזית). אני לא מבינה, זה מוגזם לצפות שגבר בן 35 יהיה מסוגל לסקס יום אחרי יום? לא אמרתי 3 פעמים ביום, בכל זאת הוא לא בן 16 כבר. אבל יום אחרי יום זה יותר מדי? אני מפספסת כאן משהו?
מעבר לזה, אני מרגישה שגם מבחינה פיזית משהו שונה אצלו. לפעמים לוקח לו זמן להיכנס לעניינים מבחינה פיזית... אתמול שכבנו אחרי שבוע שלא שכבנו, והייתי מצפה שתוך שניה הוא כבר יהיה מוכן, בכל זאת עבר שבוע, לא יומיים. אז זהו, שלא.... דקות ארוכות שאין התפתחות. אותי כמובן זה רק מייאש עוד יותר, אני מרגישה שהוא לא נמשך אליי וזה מבאס אותי ומוציא לי את החשק.
לפני כמה חודשים, הייתה פעם שהוא בכלל לא היה מסוגל לתפקד ופשוט ויתרנו. אני לא חושבת שזה קרה בעבר...
אני מיואשת...
מבחינות אחרות בזוגיות, עברנו תקופות קצת לא קלות של חוסר תקשורת ותסכול, היינו בטיפול זוגי. כרגע לדעתי אנחנו מבחינת תקשורתית ורגשית במצב הכי טוב שהיינו בו מעולם. ועדיין, הסקס נשאר איפשהו מאחור.
לא השתנה שום דבר אחר, אני נראית טוב, גברים מתחילים איתי. אני מתחילה לחשוש שבסופו של דבר אני אמצא את עצמי באיזה רומן מסעיר, כי מאוד קשה לי שאני מרגישה שבעלי לא הכי נמשך אליי. אני מתגעגעת לגבר שטורף אותי מרוב תשוקה. אנחנו כבר מזמן מזמן לא שם...
אז אוקיי, לא אמרתי שצריך סקס פרוע כל יום. אבל אחרי שלא שכבנו שבוע או שבועיים, אני ממש לא חושבת שהוא עוד צריך שכנועים פיזיים כדי שיוכל לתפקד. נראה לי מוזר.
שוחחנו על זה כמה וכמה פעמים. הוא מכחיש שמשהו בחשק השתנה, אומר שזה פשוט עניין פיזי שקשה לו כל יום ושככה זה אצל גברים בגילו כי הוא כבר לא מאוד צעיר (מזכירה שהוא רק בן 35), ושהוא לפעמים מגיע מאוחר או עייף וכו'.
מבחינתו הכל בסדר גמור (או שזה מה שהוא אומר לי לפחות).
לא נראה לי שהוא בוגד בי, למרות שאי אפשר להיות בטוחים במאה אחוז כמובן. אבל לא נראה לי. הוא לא הטיפוס וגם קשה לי לראות מתי זה אמור לקרות בלו"ז שלנו.
אשמח לשמוע את דעתכם.
יכול להיות שככה זה אצל כל הגברים מעל גיל 20 נגיד והציפיות שלי הן הלא נורמליות כאן?
אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב...
