טוב אז אני שמחה

mich12345

New member
אני חייבת להגיב על זה...

בתור בוגרת תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב, בעלת חצי תואר במינהל עסקים ועובדת היי טק במשרה מלאה (ניהול פרויקטים) - כל אישה בוחרת את הגבר שלה. נכון שבדרך כלל יש לנו יותר רגשות אשמה כל כך שאנחנו עובדות מחוץ לבית שאין לנו זמן להיות עקרות בית "כמו פעם" - אבל את חלוקת התפקידים בבית כל זוג מגדיר בעצמו. הוא עושה כביסה, אני מקפלת, הוא מבשל, אני מסדרת את הבלגן של שנינו, ושנינו משלמים יחד לעוזר שדואג שהבית יראה נורמלי. מי שעובדת במשרה מלאה ואחר כך באה "לפנק" את הגבר שלה והוא לא עושה כלום - מגיע לה. תחנכו את הגברים שלכם, תעמידו אותם על מקומם. נכון שבאופן אישי אנחנו נמצאים עדיין לפני השלב החשוב של הילדים, אבל גם שם אני בטוחה שגם אם החלוקה לא תהיה שוויונית היא תהיה חלוקה שתאפשר לכל אחד מאיתנו לעשות את מה שהוא טוב בו והכי פחות סובל ממנו בלי לפגוע בשני.
 
כמה קל להטיל *גם* את האחריות לחינוך

חייבת למחות על הקטע הזה. כמה "נשי" לקחת את האשמה על עצמנו או יותר נכון על ההיא-שמפנקת-את-בעלה. מאד קל לעשות את ההבחנות הללו "כל זוג מגדיר בעצמו". באמת? האם בתוך חלל ריק נולנו וגדלנו? אני בוחרת את אהובי לפי מגוון קירטריונים, וחינוך נורמלי (קרי- פמיניסטי)הוא קריטריון חשוב אך לא הכרחי, בדיוק בגלל האמונה הזו שניתן "לחנך".אבל לפי דעתך גם על החינוך הקלוקל שלו אני אחראית!? מה אין לו הורים? מצטערת, אין לי עכשו זמן לרגשי אשמה- אני בדרך לעבודה השנייה שלי ויש לי סל כביסה גדוווול ביד. תסבירי לי למה האשה אשמה אם הגבר בחייה עושה את השוביניזם שלו שלט לזפזפ בו (בעוד היא תולה כביסה לוקחת את הילד מרגיעה מניקה מנקה עושה כלים מגישה...) ממתי עניני המגדר מטשטשים גם את האחריות של כולנו- גם הגברים- למעשינו? והרי לא דין "חינוך" של מישהו שהוריו עשו את העבודה כדין "חינוך מחדש+מהפכת תרבות+תקפל כביסה עד שאני אגיע+ דרושות" שזה מה שאני עושה עכשו לבנזוגי. אצלו בבית אבא עובד 3 שעות ביום ואח"כ הוא נח. אמא עובדת ועבדה תמיד במשרה מלאה ואיש מלבדה אינו מרים כוס בבית (שלא להזכיר תחתונים מלוכלכים..). היא אשת חיל ורחוק מפנינים מכרה- מגהצת אפילו טי שירטס, בכל זמן נתון יש במקרר 8 סוגי בישולים, וזה נראה לכולם כנורמה נכונה וטבעית. אז כיוון שהיא באמת אשת חיל ויש לה חוש הומור אני אומרת לה שיצרה נסיך חסר אונים, אני צוחקת במלוא פה כשהיא מבררת "למה הוא הולך מקומט" ("תשאלי אותו. אני חושבת שהוא אוהב ככה. ) ועושה כמיטב יכולתי -בתמיכתה הפסיבית- לחנכו. אבל עדיין- זו דרך ארווווכה. אז בנוסף לזה שיש לי משרה שנייה בבית, שלישית בחינוך, אני גם יוצאת נאשמת? תחשבי שוב! ועוד משהו. הרי גבוה מאד הסיכוי שבן הזוג עובד יותר שעות, מסיבות שמחוץ לזוגיות (כי הוא גבר אז משלמים לו יותר על אותה עבודה; כי הוא חונך ללמוד מה שמפרנס; כי סיכוייו להחזיק בעבודתו ולהתקדם בה לאחריות ולשעות רבות ,גדולים יותר..וכו') כבר בתקופה של התחלת חיי הזוג -בה בד"כ מתעצבת חלוקת התפקידים. ואז האשה עושה יותר- כי יש לה יותר זמן וכי היא פחות מפרנסת. בהצלחה לכולנו.
 

siv30

New member
לא הבנתי על מה את כועסת...

יש נשים שעדין סבורות ש"חינוך" הבעל היא הדרך הנכונה...ויש כאלה שיוצאות מנקודת השקפה שלא משנה מה הן תעשנה הוא הביא את ההרגלים שלו מהבית ואין מה לעשות כנגד זה אלא למחות בצורה שקטה... אכן, יש צדק בדבריך אבל הצדק מדבר על דור אחר או על מערכת יחסים בה אין שוויון במעמד הקרייריסטי של שני בני הזוג או מערכת יחסים שמלכתחילה לאישה אין מעמד שיוויוני ואין לה SAY. כאשר שני בני הזוג משתכרים ברמה דומה ועובדים כמעט אותן השעות (כמו במקרה של בני זוג בהיי טק) וכאשר האישה מגיעה לקריירה ובני הזוג מסכימים שגם היא וגם הוא מנהלים קריירה וכאשר בני הזוג יוצאים מנקודה שבה שניהם קובעים את הטון של מערכת היחסים והתפקוד, התחליף למשרה שניה הוא עוזר/ת בית וכאשר יש ילדים מטפל/ת או אופר/ית. אם את מוכנה לקחת על עצמך את המשרה השניה ברוחב לב הוא בוודאי לא יתנגד. לעניות דעתי, חינוך היא חלופה מספיק טובה ויש לה סיכוי להצליח במערכת יחסים שכפי שהגדרת אותה מלכתחילה אינה שיוויונית.
 

mich12345

New member
וואו, איזו תגובה!

אז ככה - דרכי האישית היתה למצוא מישהו שאין צורך "לחנך" אותו, לשנינו היה מובן מאליו ששנינו עובדים, מתחלקים בעבודות הבית ומוצאים לנו את דרך השווה. אבל - יש נשים שמאמינות שצריך להיות שוויון אך לא מישמות אותו. הן מתעצבנות על כך ש"הגבר שלהן" לא מתחלק איתן בנטל, ובדרך כלל לא מדברות איתו אלא מקטרות לחברות. לאלו אני אומרת - או ש"תחנכו" אותו או שתפסיקו לקטר. אם את חושבת שהגבר צריך להתחלק בנטל - תדרשי את זה ממנו. זו לא עוד אחריות לאשה, זו האחריות הבסיסית שלך כלפי עצמך. ולא - לא בטוח שהוא עובד יותר שעות, לא בטוח שמשלמים לו יותר עבור עבודתו, ובכלל לא בטוח שלא הוא יחזור יותר מוקדם הביתה כדי להיות עם הילדים. הולך ומשתנה הדור...
 

siv30

New member
גם אם יש חלוקת עבודה כאשר יש

ילדים זה סרט אחר...ואז כל חלוקה שלא תהיה ;מטילה עומס יותר על האישה כי בתפיסה התודעתית שלה יש לה יותר אחריות ומחוייבות כלפי הילדים. זה לא משנה כמה הבעל יעזור, אם היא לא משתחררת מתחושה זו (ואני הראשונה להודות בכך שזהו משימה קשה לשחרר ולתת לו לנהל את הילד כפי שהוא רואה לנכון), עדין חלק הארי של המטלות יפול עליה בכל מקרה.
 
למעלה