טוב אז חזרנו ל1988

[הפסימיסט1]

טוב אז חזרנו ל1988

אולימפיאדה בלי מדליה ישראלית. קצת יותר גרוע אפילו ממה שאני חזיתי אבל צפוי מבחינה סטטיסטית. כשבארבע מתוך שש אולימפיאדות אתה מוציא רק ארד אחת אתה מתנדנד על הקצה וכשחיים על הקצה בסוף נופלים ממנו. בהצלחה ללי מחרתיים אבל עם הרוחות הצפויות הסיכויים אפסיים. מקווה מאוד שI will have a better life באולימפיאדה הבאה מאשר לצפות למדליה ישראלית שלעולם לא מגיעה.

 

[JonJon9]

אולי טוב שזה יקרה

אולי זה סוף סוף יזעזע קצת את העסקנים שלנו.
בעצם, מה אני מדבר- בטח יגידו על שטילוב וקורזיץ (אם היא לא תביא מדליה) שהם באו "שבעים מדי".

 

[cscan]

מסכים. למרות שבגדול ההישגים באולימפיאדה

הזו לא היו חריגים לטוב ולרע מאולימפיאדות קודמות שכן לקחנו בהן מדליה, ההרגשה של לחזור בלי מדליה תהדהד בראשי בראשם של מקבלי ההחלטות בועד האולימפי ושאר העסקנים.
למרות שקשה לי לראות את זה קורה, אני מקווה שהספורט כאן יפורק מהמרכזים ומהעסקונה שפוגעת בו, ונראה תוכנית ברורה ומסודרת להצמחת ספורטאים אולימפיים שיגיעו, אם לא לריו אז ל-2020, כאשר אנחנו יודעים, סמוכים ובטוחים שיביאו יותר ממדליה אחת או שתיים ולא על סמך כישרון ומזל בלבד, אלא ע"י הצמחה של ספורטאים מהיסוד.

 

[JonJon9]

הבעיה היא

שאני לא רואה את זה קורה, בייחוד לאור גל הגזירות שניתך על הציבור כעת- כשהלחם נהיה יקר יותר, מי ישקיע בספורט אולימפי? (אך לכדורגל מסוג ז' תמיד יהיה כסף, אל חשש...)
לכן, הפתרון נעוץ במגזר העסקי וגם בנו, האזרחים הפשוטים. כדאי להזכיר שבכנסת יש שדולה לספורט הישגי (האם זה משנה משהו? לא יודע, אבל כל עוד ישנו סיכוי ולו קטן, אולי כדאי לציבור שאוהד את הספורט האולימפי לעשות בו שימוש).
כדאי גם לזכור דבר נוסף- ב-20 השנה האחרונות גודל המשלחת נע בערך סביב 30-32 ספורטאים (30, 25, 40, 36, 43 ו-37 מברצלונה ועד לונדון) ומתוכם יצאו מדליסט אחד או שניים. כלומר, הגודל, ובעיקר הפוטנציאל למדליות, לא התפתח ב-20 השנה הללו.

 

[RoieS316]

זה מה שאני חושב. אני כבר מתאר לעצמי את ההתלהות של צביקה'לה נגד שטילוב, כמו שקרה עם ולריה מקסיוטה. העיקר להגן על אח שלו בראש האיגוד..

כמו שהם תמיד יודעים לעשות, הם יציירו את זה יפה מאוד ככישלון של הספורטאים, שהציפיות היו מלחיצות וכו' וכו'.

 

[trilliane]

הבעיה שזה יזיז אותם למקום הלא נכון

ובמקום להשקיע יותר בספורט פשוט יקשיחו את הקריטריון הישראלי...

 

[הפסימיסט1]

אשרי המאמין

ורשביאק לא יזוז מתפקידו גם אם ירחיקו את ישראל מהאולימפיאדה לצמיתות. אני לא רואה שום דבר טוב שיוצא מהאין מדליות הזה. זה יותר מדי מדכא וזה ייקח אנשים למקום של טוב אין לנו מה לחפש שם אנחנו גרועים בספורט וצריך לקבל את זה. ואולי באמת צריכים לקבל את זה.אף אחד לא באמת יעשה עם זה משהו.

 

[trilliane]

אנחנו לא *גרועים* בספורט; זו הקיצוניות השנייה

אבל אכן אין לנו מסורת ספורט אלא כמות קטנה מאוד של ספורטאים בצמרת העולמית וביניהם יש רק בודדים שנמצאים ממש ממש בפסגה, אז מראש הסיכויים למדליה נמוכים (כי באותה פסגה נמצאים ספורטאים אחרים רעבים לא פחות, ואין דבר כזה "מדליה מובטחת").

 

[JonJon9]

במקרה הזה, הגודל כן קובע

כשהתקוות הריאליות לנו הן על 2 ספורטאים בלבד (ולא פי שלושה או ארבעה מזה, כמו שניסו לצייר בתקשורת), הסכנה של אי השגת מדליות הרבה יותר מוחשית.

 

[trilliane]

אכן, אם כי דווקא היו לנו 3–4 סיכויים למדליה

אבל זה תאורטי ויש הרבה "אם" בדרך... ומלכתחילה אין לנו מועמדים לזהב שבמקרה שיפשלו קצת יזכו רק בכסף או בארד (אם כי כבר היו כאלה שנותרו מחוץ לפודיום לחלוטין) למעט קורזיץ, וגם היא לא אגדה כמו פלפס, בולט וכו'; בסה"כ מועמדת ריאלית אבל כזו שזקוקה להרבה מזל ויש לה תחרות קשה (ואפילו פלפס כבר הגיע רביעי, אבל היו לו עוד הרבה מקצים; בשחייה זה קצת פחות אכזרי מהבחינה הזו).

 

[JonJon9]

לפני האולימפיאדה, הערכתי

שנזכה בשתי מדליות- קורזיץ ושטילוב, כי הם היחידים שבאופן מתמשך היו באחד משלושת המקומות הראשונים (3 פעמים בשנתיים האחרונות, אאל"ט).
לגבי השאר שסומנו כמועמדים:
אליס- דורגה שישית לפני האולימפיאדה, סיימה שביעית (לכן ההישג שלה הוא סביר בהחלט),
אריק- דורג שביעי, והתרסק....
סרגיי- דורג תשיעי וסיים תשיעי (סביר לחלוטין)
במילים אחרות- השלושה לא היו מועמדים מובהקים (כמה שאפשר להיות מובהק בספורט) למדליה. הם היו כאלה שביום "טוב במיוחד" היו עשויים להגיע לפודיום, כלומר כאלה שהיו זקוקים ליותר מזל מהשניים הנ"ל כדי להגיע לשם.
אם היו לנו 3-4 או אפילו חמישה מובהקים, המצב היה אחר, ככל הנראה.

 

[yati6]

אבל כשמסתכלים על רשימת המשתתפים ועל הציונים

במוקדמות שטילוב לא בא כפייבוריט.

לדעתי מההתחלה המקום הריאלי עבורו היה 5-4.

 

[JonJon9]

ייתכן שהמיקום באליפות אירופה

הוא לא מדד משקף, כי לא משתתפים בו היפני, הסיני, האמריקאי והברזילאי (שלא היה בגמר).
מצד שני, אני אומנם לא מומחה להתעמלות, אבל שלושה מקומות ראשונים שקובעים 15.8 זה נראה לי מטורף וסגר מראש את האופציה למדליה.

 

[trilliane]

נכון. הוא מלכתחילה היה גבולי

מכיוון שדרגת הקושי שלו מעט נמוכה יותר הוא נזקק לתרגיל מושלם כדי להתברג לפודיום (או לביצוע קצת פחות טוב של המתחרים, אבל על זה אי אפשר לבנות). היה לו תרגיל טוב, אפילו טוב מאוד, אבל לא מצוין. טעות אחת משמעותית וירדו כמה עשיריות קריטיות. ככל הנראה לו היה מצליח להימנע מהטעות ההיא היה לו סיכוי ממשי להיות הערב על הפודיום. היתרון של מי שמתחיל בדרגת קושי גבוהה יותר היא שהוא מייצר לעצמו קצת יותר מרווח לטעות בביצוע. זה משהו שאין לשטילוב נכון להיום, למרבה הצער.

 

[aaa123]

לא יודע מה זה ריאלי

אבל אני חושב שהיו הרבה יותר משני ספורטאים שהיה להם סיכוי להשיג מדליה של יותר מ1 ל100 ,ואני לא בטוח שאין ספורטאים נוספים חוץ מלי קורזיץ עם סיכוי להשיג מדליה.

לא מבין בהתעמלות אמנותית ולא ברור לי מראש שאין לנבחרת ישראל סיכוי לארד(קראתי בויקיפדיה שנבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית זכתה באליפות העולם ב2010 במקום רביעי בקרב רב ושבאליפות העולם ב2011 הנבחרת זכתה במדלית ארד בגמר התרגיל המשולב.

האם הרמה של האולימפיאדה גבוהה בהרבה מהרמה של אליפות העולם?


הנה רשימה נוספת של 11 ספורטאים שהסיכוי שלהם להשיג מדליה לדעתי לא היו אפסים מלכתחילה,ואני כותב 11 כי אנדי רם ויוני ארליך הם 2 וכנ"ל ורד בוסקילה וגיל כהן.

1)אלכס שטילוב(היה לו סיכוי והבנתי שבלי הטעות שעשה בגמר היה מגיע למקום השני)
2)אליס שלזינגר(בבית הניחומים היריבה ניצחה אותה בקושי ואילו לא היתה נפצעת בקרב הקודם בו הפסידה מול הסלובנית יכול להיות שהיתה מנצחת ומשיגה בהמשך את הארד)
3)אריק זאבי(זכה באליפות אירופה ובהחלט היו לו סיכויים להשיג מדליה גם אם הוא לא היה פיבוריט להשיג מדליה)
4)אנדי רם ויוני ארליך(הפתיעו בסיבוב הראשון והיו קרובים להפתיע בסיבוב השני)
5)סרגיי ריכטר(מקום 9 ברובה אויר ופספס בקצת את העליה לגמר ולא נראה לי שמדליה לא אפשרית)
6)אלכס שטילוב(ציפו שישיג מדליה)
7)לי קורזיץ
8)שחר צוברי(זכה בעבר במדליה כך שאי אפשר להגיד מראש שהסיכויים שלו הם אפסים)
9)ורד בוסקילה וגיל כהן(מקום רביעי באליפות העולם כך שאפשר היה לקוות למקום שלישי באולימפיאדה)

 

[uma cuica]

הגישה שלך שייכת לשנות השמונים

 

[guinnart]

אכן אין סיכוי שיזוזו

ענפים או מועדונים שרוצים להצליח ולגדל אלופים ברמה אולימפית צריכים ללמוד לגייס משאבים (כסף, מתקנים, ידע, שיווק) בעצמם. הבעיה שכל הצלחה מייד "מנוכסת" לעסקנים - והם מנסים להכניס אליה את הידיים.

עולם הפילנטרופיה מתעסק, ובמידה רבה של צדק, בצרכים ובעיות אחרות (ועדיין לדעתי אם מישהו ילך ליהודים רפובליקנים בארה"ב יוכל להוציא משם הרבה כסף).

בסדרי העדיפויות הלאומיים, וגם בצדק, המון דברים קודמים (למרות שגם בתחומים אחרים המשאבים מנוהלים בצורה מזעזעת בדרך כלל).

סתם רעיון - אולי אפשר להקים רשת של "ידידי ספורט אולימפי" שיכלול אנשי מקצוע מתחומי ניהול, התנהגות, גיוס משאבים ועוד, שיהיו מוכנים לסייע למועדונים והנהגת ענפים מסוימים שרוצים לפרוץ לבנות תכנית מתאימה.

 

[טראח קטן]

כשלונות כבר הזיזו בעבר דברים אז אולי...

דוקטרינת הספורט ההישגי נולדה בין היתר בעקבות כשלונות לוס אנג'לס.

אף אחד לא אוהב כשלונות (חוץ מקופמן ודומיו שחיים על זה אבל שם זו כבר פתולוגיה אחרת)

מצד שני אם לרגע נדמה לך שישבן עסקני אחד יזוז ממקומו אתה כנראה הגעת הרגע ממאדים
זאת לא המצאה שלנו.
עסקנים מטבעם משמרים את מקומם.
זו תוחלת הקיום שלהם בכל מקום על גבי הגלובוס וזה הולך להשתנות גם אם לכל הספורטאים שלנו יגנבו את הנעלים בזמן שהם נפלו מהקורה ואף אחד מהם לא יתעורר בזמן לתחרות.

 

[JonJon9]

לא באמת חשבתי שצביקה ושות'

אכן יזוזו ממקומם, אבל...
אם בתקשורת פינטזו שצוברי יביא הפעם מדליה, למה לנו אסור לפנטז על שינוי מערכתי?

 

[טראח קטן]

זה בדיוק ההבדל ביננו לבין התקשורת

אנחנו מנסים גם לחשוב

בתקשורת לא באמת בדקו אם שחר יכול להביא מדליה או לא.
אלי אילדיס העדיף להתלקק עם צוברי ולהעביר דחקות על האופן שבו הוא שבר מנטלית את משיח במקום לראיין את מעיין ושטיינברג ולשאול אותם מה לעזאזל עבר להם בראש כשבנו את לוח התחרויות בין השניים.

אף אחד שם לא באמת מנסה להתעמת עם מקבלי החלטות כאלה או אחרים בספורט
ואף אחד שם לא מנסה להרים תחקירים או כתבות מעמיקות
זה פשוט לא מתגמל. הרבה יותר כדאי להרים תוכנית של צעקות עם כלום ושום דבר ולקבל רייטינג שיא.