ואני חשבתי שזה המקום לקטר
בטח שאין לי אפשרות להחליף אותה ! ואם זה היה תלוי בי לא הייתי נפגשת איתה לעולם. וגם הייתי מתעלמת ממנה. היא גרה מרחק שעה נסיעה מכאן וגם זה לא מספיק. וכשאני אהיה זקוקה לעזרה, אני אשלם עבורה ולא אקרא לה. אני אוותר על מה שאני צריכה ולא אקרא לה. בחיים לו !!!! אבל ואני חושבת שכבר אמרתי את זה, בעלי מתעקש שנפגש איתם. ולכן עדיין אני צריכה מקום לקטר בו. ואת הבעיה שלי פטרתי - אני לא מתייחסת אליה. מיים על נוצות ברווז. היא והרגשות שלה לא מעניינים אותי בדיוק כמו שהרגשות שלי לא מעניינים אותה. היא לא מזיזה לי. אמנם זו גישה שאני צריכה לעבוד עליה, כי היא לא טבעית לי, אבל היא בהחלט הגישה שמתאימה לי.