אני פשוט לא חושבת שחבויה סיבה עמוקה מדי
לכל עניין הבוטוקס. כאילו,כל הקטע של "לא אני ולא את יודעות מה עומד מאחורי זה" , יודעת מה? לא נראה לי שמשהו מערער סדרי עולם עומד מאחורי זה, מבחינתי, טורי פשוט מסרבת להזדקן עד שזה נהיה מחליא(כאילו,גם נראה על הפנים ...תרתי משמע,סטיגידיש.) ושוב- מבחינת הבוטוקס בגיל של זיקנה, ממש לא משהו אישית נגד טורי... לי זה מוריד מהערך של בנאדם. שוב,כמו שמישהו אמרה כאן(אין לי כח לחזור לבדוק) שאתה בוחר "למלא" את עצמך בפן החיצוני ולא הפנימי. ובכלל.. לא להיות שלם עם התהליך הטבעי של החיים,ולחבק את הקמטים ואת כל מה שהם מסמלים. הרצון הזה להמשיך להישאר חטוב,יפה,נוצץ... לא עושה לי את זה כשמדובר באנשים בגיל הזה. ועוד איך מאכזב כשאני תופסת מהאנשים האלה.. יודעת כמה הם עברו וחושבת שהם הבינו חיים מה הם. ואז הם נופלים(מבחינתי)על שטויות... וגם כן,כמו שכמה וכמה אמרו עוד לפני, מה שמבאס אותי בטורי זה המוסיקה בזמן האחרון ולא הקמטים , למרות שלא אסתיר את זה שגם אם הייתה לה מוסיקה טובה - לא. לא הייתי מבסוטה מהפאה השופעת,העיניים הקטנטנות,הלבוש הגרנדיוזי , אבל כן הייתי יודעת על מה לשים את הדגש. כמובן,על המוסיקה. ולכן היה לי יותר קל להתעלם מזה, או לא לייחס לזה חשיבות יתר. עכשיו,כאמור,המצב הרבה יותר מורכב... גם אם זה לא אומר יותר מדי,הטיימינג של זה גרוע,זה מעלה יותר מדי דברים ונותן להמון שאלות לצוץ, ומסתדר באופן די מדהים עם כל המצב ה"התרחקותי",כביכול. ואם זה כן אומר- באסה. כי זה אפילו לא כביכול. בכל מקרה,לא משנה איזה אחד מהם הוא הנכון, השילוב של ההתרחקות מהאמת כפי שהיא, בין אם זה מהסתכלות שטחית על החיצוניות ובין אם זה מהסתכלות פנימית על המוסיקה, פשוט מעיק ומאכזב בצורה די מוחלטת. ת'כלס.... הכל ת'כלס.