טוב רוצים עדכון מהסאגה שלי?

[ניצת הגפן]

טוב רוצים עדכון מהסאגה שלי?

אז ככה היה לנו מפגש משותף (כינסו אותנו לאיזו מטרה לסייע לארגן איזה כנס בחוג) ומאחר שנוצרו הנסיבות והיו שם עוד כמה דוקטורנטים, עלתה השאל ה- מה הנושא של כל אחד. כולם סיפרו מה הנושא שלהם, ואז הגיע גם תורו של ... שמוליק. ובלי למצמץ הוא סיפר שהנושא שהוא עובד עליו - הוא ... הנושא שלי. הוא אפילו הרחיב את המידע, כך שאם קודם היה לי חצי מידע והרבה תחושת בטן, עכשיו - יש לי 100% מידע, והנושא שלו זהה לגמרי לנושא שלי. טוב, הוא אולי לא יגיע להיקף מסד נתונים כמו שלי, אבל אם הוא יבסס איזושהי מסקנה ויפרסם אותה כתזה, לא יהיה לי מנוס מלהתייחס לממצא שלו ולאושש או להפריך את ממצאיו, וכך אני מאבדת את הראשוניות שלי ואת התרומה שלי למחקר. מה שנורא מכל הוא - שאת הנושא הזה אני חולמת לחקור מאז שנה ג' בתואר הראשון, ועד שסוף ססוף הגענו לשלב שהמנחה שלי מסכים לזה שאדום בסוגייה הכל-כך רחבה הזו... אני מוצאת את עצמי "נאבקת על חלקי"... הדבר החשוב היה שכל האחרים שמעו את הזהות בין הנושאים, אף ששמוליק נתן כותרת שונה לגמרי לעבודה שלו, כך שמי שאינו איש מקצוע "משלנו" ממש כיול שלא הרגיש שיש קשר בין הנושאים. הגבתי בהערה צינית מעט, והמנחה שלנו , הודיע שבעצם - זה לא אותו הנושא, אלא שאני מתמקדת בפן אחד של הענין ושמולירק - אמור להמתקד בפן האחר. אני ידעתי שזה לא כך, אבל לא היה לי סיכוי להוכיח את זה כשיצאנו מהפגישה הזו, ניגשו אליי שאר הדוקטורנטים ושאלו אותי איך קרה שמישהו נוסף עושה את הנושא שלי.... מכאן למדתי - שלא רק אני מבינה שזה כך, אלא שזה בהחלט שקוף ההמשך היה שכשיצאנו מהפגישה עוד תפס אותי שמוליק לשיחה , ושאל "למה באמת שלא תתמקדי בפן X ? תעשי שינוי קטן, כדי שזה לא יהיה אותו הדבר...." אתם הבנתם את זה? החצוף ! זהו ואחרי הלכתי הביתה מצאתי את עצמי מבולבלת ומהורהרת ברור שצריך לדבר עם המנחה. ההחלטה הזו נפלה בעקבות הדברים של רובכם כאן, ובמיוחד אחרי אתמול. אין ספק שחייבת להבהיר לו שאני לא מוכנה לעניין הזה שמוליק עוד בשיא חוצפתו הסביר אתמול שהא בעצם החליף נושא ושהבחירה בנושא הנוכחי (שלי) נעשתה רק לפי כחודשיים (ברור לגמרי של מי היה הרעיון הראשון, נכון?). הדבר היחידי שאני עודמתלבטת בו הוא איך לפנות למנחה, מה לומר לו, עד כמה להיות תוקפנית או להסתפק בתקיפה ורגישה ובעיקר - מה לעשות אם הוא לא יסכים "להעיף" את שמוליק מהנושא שלי.... רעיונות לניסוחים רגישים ונחושים? רעינוות אחרים??

 

[יעל אפריל]

אין לי רעיונות

רק להצטרף למה שמעין כתבה לך בשרשור הקודם - לא נתפס בעיני מצב כזה, שבו את לא יכולה לסמוך על המנחה שלך. מה שעולה לי בראש, אבל אני ממש לא יודעת כמה זה רלוונטי לתחום ולסיטואציה: א. פרסום כלשהו. ומהר. הרצאה בכנס, פוסטר, מאמר פרלמינרי בכתב עת מהיר ובינוני. משהו ששמוליק יצטרך לצטט בכל התייחסות. ב. להזכיר לשמוליק, בכל הזדמנות, בכמה דרכים, שכשאר הוא משתמש במידע שאת אספת, הוא צריך לצטט אותך. אם הוא לא יודע איך, תחלקי איתו את נפלאות ה- n.d. ג. לשמור על הקלפים אצלך. קולגיאליות? לא כשזה לא הדדי ופוגע בך. אני מניחה שבשלב שלך את יכולה לעבוד באופן עצמאי למדי, ולא על כל התקדמות המנחה צריך לשמוע. ד. והמנחה. להיפגש ולומר את עיקרי הדברים. פחות 'תחקיר אירוע' ויותר החשש שלך שזה ישפיע על הפרסום של המחקר שלך, על הקרדיט למחקר הזה כראשוני וכו'. שיסביר לך למה ששמוליק יכנס למחקר שלך וישתתף בפירותיו בשלב כל כך מאוחר. אגב, יש לך משהו להציע לשמוליק לעשות? לכוון אותו להיבט קצת אחר של הנושא ולהוריד אותו מהגב שלך? יש איזו עבודת איסוף נתונים מייגעת שלך אין זמן אליה ושמוליק יוכל לעשות אותה?

 

[יעל אפריל]

../images/Emo163.gif טוב, נו.

בעצם יש לי רעיונות, אני רק לא יודעת אם הם רלוונטיים. בעיקר אני יכולה להציע אמפטיה ו-

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo6.gif בינתיים .. הוא מכוון אותי להיבט אחר ...

כדי שארד מהגב שלו.... אבל את צודקת. י שלי בעוד זמן קצר הרצאה שאני אמורה לשאת, אני אמהר להכין אותה. השאלה שאני הכי מהרהרת בה בימים אלה היא - האם לבחור בנושא שהוא הכי קרוב למה ששמוליק עושה(כדי שהיה ברור של מי זכות הראשונים?) או לחלופין - לבחור דווקא במשהו הכי רחוק ממה שהוא עושה (כדי שלא לספרק לו מראש עבודה מוכנה וקלה מדיי לציטוט, ובכלל לא בטוח שאפילו ירפרר אליי...) במקביל, ברור שההרצאה הזו תיהפך מייד למאמר. וכן, אני לא מאמינה, אבל התחלתי לחפש עוד ועוד כנסים עם נושאים רלוונטיים, כדי להגיש הצעות של הרצאות. מי שמכיר אותי - לא היה מאמין שזה מה שקורה...

 

[tenshem]

באמת חצוף השמוליק הזה והמנחה שלך

אני הייתי מציעה לדבר/לכתוב על הנושא הכי קרוב למה ששמוליק עושה. שיהיה ברור שזה הרעיון שלך, החידוש שלך, הנושא שלך. אין לי ספק שאת חייבת לדבר עם המנחה, ולמרות שכדאי להיות נחמדה, את חייבת להבהיר לו שזה ממש לא לעניין, בייחוד הבנת כמה זה לא לעניין אחרי שפנו אליך דוקטורנטים שהיו בפגישה, ולא הבינו איך זה קרה העניין הזה (כלומר, זה לא רק את וה"over" רגישות). המון המון בהצלחה, אני מחזיקה לך אצבעות

 

[עדי כהן 111]

אני בהלם מהחוצפה של שמוליק

ואני עוד יותר בהלם מהמנחה החצוף שלך שמכריז קבל עם ועדה שאת תוקפת את הנושא מפן אחר... גשי למנחה שלך וספרי לו על כל חששותייך, פחדייך ובדברייך תרמזי על חוסר "מקצועיותו"...אני מקווה שדברייך יתקבלו וייפלו על אוזן קשבת ומתחשבת ובפרט שלך זכויות ראשונים על המחקר...בהצלחה

 

[LastFlowers]

לא נראה לי שאני אחדש לך משהו

א. לגשת למנחה - אפילו אם לא יצא מזה כלום, עדיף שהדברים יהיו על פני השטח במקום להסתובב עם המרירות והכעס (המוצדקים) בפנים. ב. לפחות לבינתיים, תעלי את הסיטואציה המקוממת הזו לטובת בעיטה עצמית בתחת: יותר כנסים, יותר הרצאות, יותר מאמרים - דחפי את השם שלך כשהוא מקושר לנושא המחקר כמה שיותר. גם אם הדבר לא יועיל לך במקרה דנן, הוא לבטח יועיל לך בעתיד. ג. תבהירי לפישר הקטן את הכללים: רוצה לקחת ממני משהו? פנה אלי. לקחת משהו? חובתך לצטט. רוצה לשתף פעולה? תעבוד על פן במחקר שעדיין לא הגעתי אליו, כדי שגם לי תהיה תועלת ממך. מקווה שיסתדר לך.

 

[מעיןבר]

שוב ../images/Emo24.gif

אני חושבת שהדבר הכי חשוב זה לדבר עם המנחה. שמוליק הוא רק ה"סימפטום" והוא עושה מה שהוא צריך לעשות כדי לשרוד. נכון שזה חצוף אבל זה גם המהלך הטבעי של העניינים. מה שכן, שמתי לב שציינת כמה פעמים שהוא מתכוון לסיים את העבודה הרבה לפנייך, אבל בתכל'ס הוא קיבל את הנושא רק לפני חודשיים, כלומר בזבז לא מעט זמן מהתואר שלו. את באמת חושבת שבזמן כל כך קצר הוא בכלל יצליח הגיע להישגים כל כך רבים עד כדי שזה יאיים עלייך? הרי בזמן שנותר לו, מעצם זה שהוא גם פחות מיומן ועדיין צריך ללמוד את תהליך הכתיבה וכו', יש סיכוי שתצא עבודה שטחית למדי. כדאי לך לקחת את זה בחשבון ואני מקווה שזה טיפה יעודד אותך. מחכה לעידכונים נוספים

 

[קיסרית הזאטוטית]

../images/Emo45.gif ואולי שווה לדבר עם המנחה ולהבהיר עניינים

אחד הלקחים הכואבים שלי מתקופת הלימודים הוא שהייתי "ילדה מאוד טובה" ומאוד מנומסת. לרוב, זה לא היה לטובתי.

 

[פלפל אנגלי]

אני מבינה קטנה מאד בפוליטיקה הפקולטטית

בישראל, אבל ברור שמה שנעשה לך לא תקין וזועק לשמיים. מי עוד היה בכנס אתמול מחברי הפקולטה (לא דוקטורנטים/מסטרנטים)? האם יש מישהו מחברי הסגל שיכול לגבות את העמדה שלך? כי מה שנראה לי נכון (אבל אני חמומת מוח קצת

) הוא לפנות למרצה באופן מאד ברור ותקיף, ולומר שלא מקובל עלייך שמסטרנט יעסוק ויפרסם את מה שאת עושה, שאושר כהצעת המחקר שלך זה מכבר, ושהשקעת בו את כל כולך. היה וזה לא יספיק - לעבור הלאה לסגל הבכיר של הפקולטה - דיקאן/ראש חוג. וכל זה, כמובן, במידה והמנחה שלך הוא לא אחד מאלה, או בעל השפעה רבה על אחד מאלה, כי אז את עלולה לשרוף גשרים באופן מוחלט. אני חייבת לומר שהסיפור שלך השאיר אותי המומה. אצלנו לא רק שזה לא יכול לקרות, כל הדוקטורנטים נאספים אחת לזמן מה (ביוזמתנו) כדי להחליף רעיונות ולתת פידבק. לא יעלה על הדעת שמישהו יעשה מחטף כזה.

 

[טקסטואלית]

מזעזע... אחרי מחשבה רבה יש לי כמה הצעות

הצעה א --------- מצטרפת לאלו שהציעו לך לפרסם ומהר מאמר (ואני מוסיפה: ואפילו מאמרים!) בנושא. ואת יכולה לבחור באחת מהדרכים הללו: (1) מאמר פרוגרמטי - מאמר שהוא מעין הדוקטורט שלך בזעיר אנפין, מעין תמצית של התוכן ושל המבנה באופן כללי. למשל, במאמר תוכלי להציג את הנושא המרכזי, את התיזה-הטענה המרכזית וגם את טענות המשנה, את המתודולוגיה, תגדירי בדיוק את התחום ואת התחומים המשיקים, תציגי את הבעיות המרכזיות, תציגי מסקנות שכבר הגעת אליהן וכו' (2) מאמר שעוסק באחד מנושאי העבודה, ורצוי דווקא בנושא שאותו שמיליק אמר שעליו יכתוב. אבל כחלק מהפתיחה למאמר תכתבי את הפרוגרמה הכללית של עבודת הדוקטור שלך, את הטענה המרכזית, כמה מטענות המשנה, את המתודולוגיה וכו'. אבל בשונה מהמאמר הקודם שהוקדש כולו להצגת הדוקטורט שלך בזעיר אנפין, כאן מדובר בכמה פיסקאות. וכמובן, ההערה הראשונה של המאמר תהיה הערת כוכבית משהו מהסוג: * מאמר זה נכתב כחלק מהכנת עבודת הדוקטור שלי בנושא "........" שעליה אני עובדת כבר שנתיים... או: מאמר זה נכתב במהלך כתיבת עבודת הדוקטור שלי... ואם את רוצה, זה לא מיותר בכלל להוסיף איזו תודה למנחה... אני מודה לפרופ'.... על עזרתו הרבה \ על הנחייתו המסורה \ או כל נוסח אחר. אגב, אם תבחרי במאמר מהסוג הראשון אולי כדאי לציין זאת במפורש בהערת הכוכבית [או במבוא למאמר], משהו כגון: במאמר זה בכוונתי להציג בראשי פרקים \ במאמר זה בכוונתי להציג את הפרוגרמה הכללית של עבודת הדוקטור שלי, שעליה אני שוקדת כבר שנתיים. נושא העבודה..... ואת כמובן יכולה לבחור ב-גם וגם: מאמר ראשון פרוגרמטי, מאמר שני על סוגיה מרכזית בעבודת הדוקטור (ודווקא זו ששמיליק אמר שהוא רוצה לעסוק בה). הצעה ב -------- הצעה זו נוגעת לפנייה למנחה. אם אין בכוונתך להחליף מנחה (זה יכול לגרום לעיכובים אדירים, זה תהליך מסובך, לא תמיד קל למצוא מישהו שמומחה לנושא, יש גם קולגיאליות בין המרצים...) - אז זה המנחה שיש לך... זה נראה לי רעיון מאוד לא מוצלח לעצבן אותו... לא בכל מצב אפשר להיות אסרטיבית... לפעמים באמת הקלישאה של תהיי חכמה ולא צודקת נכונה. ולכן, אני מציעה לפנות אליו בכיוון אחר לגמרי. את יכולה לבוא אליו עם פרצוף מאוד דואג (והרי זה לא שקר, את באמת דואגת), ו"לשתף" אותו בדאגות שלך: את מאוד מאוד מודאגת וקשה לך לישון בלילה מאז ששמעת על שמיליק וכו' וכו'. את מאוד מבקשת את עזרתו ואת תמיכתו, ושייתן לך עצה מה לעשות. את ממש לא יודעת מה לעשות במצב שכזה. וכו' וכו'. בקיצור, פני אליו ובקשי את עזרתו, ואז יש סיכוי כלשהו שהוא ירצה לעזור לך. אני כמובן לא מכירה אותו ולא יודעת מה האופי שלו, אבל נראה לי שבאופן כללי במקרים שכאלה של יחסי כוחות מאוד לא שקולים - לצד החלש לא כדאי לעצבן את הצד החזק... ומשום שאני לא מכירה את המנחה שלך, קחי מה שכתבתי עם הרבה גרגרי מלח. ואחרי שיקול דעת, פעלי לפי הבנתך ולאור היכרותך עם הנפשות הפועלות. כמה הצעות כלליות ------------------- * נסי לסיים את העבודה במהירות הרבה ביותר האפשרית בלי להתפשר על איכותה * ומצד שני, מסכימה שכדאי לך לכתוב מאמר או כמה מאמרים על הנושא כדי "לשים את הדגל שלך" על המפה של הנושא - מצד אחד, זה עלול לעכב מעט את סיום העבודה, מצד שני זה יעזור להוכיח את הראשוניות שלך בנושא * כשאת כותבת מאמר או מאמרים בנושא, נסי לכתוב בצורה מאוזנת: לגלות מספיק כדי שיהיה ברור שלך זכות הראשונים בנושא, ולא לגלות הכל כדי לא להקל על שמיליק יותר מדי. ומצד שני, כל מה שמודפס - הוא ההוכחה שלך. ואם הוא לא יצטט, זה יהיה בעוכריו - הרי תהיה לך הוכחה מודפסת שאת כתבת על הנושא ראשונה. ומי שאינו מצטט הוא זה שעובר על חוקי הכתיבה האקדמית. * את הדברים החשובים ביותר, מציעה לך לשמור לעצמך ולגלות אותם בשלב המאוחר ביותר האפשרי. או להיפך: לפרסם אותם במהירות במאמר. רק קחי בחשבון שלפעמים לוקח שנה וגם שנתיים וגם יותר בין מסירת המאמר ועד להדפסתו... ויש גם עורכים שמאפשרים לאנשים מסוימים לקרוא מאמרים שכתבו אחרים לפני שנדפסו... אבל אולי בכל זאת תהיה לך יכולת להוכיח שכבר השנה הרצאת על הנושא בכנס X וכבר השנה הגשת למערכת של כתב העת Y את מאמרך על... מאוד מקווה שמשהו ממה שכתבתי עזר ולו במקצת. מאחלת לך הצלחה גדולה!!!

 

[tulkin]

בהמשך להצעות האלה

אני מסכים באופן כללי עם האסטרטגיה: לעבוד מהר ולכתוב מאמרים. חוזר להצעה שהעלתי בשרשור הקודם - לשים מהר working paper באתר אינטרנט שלך. אם אין לך את ר אינטרנט, תדאגי לזה שיהיה לך כחלק מהאתר של המחלקה שלך (כמעט כל מחלקה מאפשרת היום לתלמידי המחקר שלה לפתוח דף פרטי משלהם על הדומיין של המחלקה ושאתר המחלקה יפנה אליו). מציע לך לחשוב (ובזה אפשר גם להתייעץ עם המנחה) איזה מאמרים תוציאי באמת בסופו של דבר מהדוקטורט. מה שצביה הציעה, מאמר פרוגרמטי, שבו יכול להיות גם תאור מסד הנתונים שבנית זו אופציה אחת. ניתוח מקרה פרטי זו אופציה נוספת... וכמובן יש את מסקנות הדוקטורט כולו - שאותם תפרסמי - אבל בינתיים עוד אין לך אותן. אחרי שתהיה לך תמונה מה את הולכת בסופו של דבר לפרסם - תתחילי לכתוב את מה שאפשר. ובמהירות. מיד כשזה מקבל צורה של מאמר שאת שלמה איתה - לשים כworking paper באתר האינטרנט שלך. לא צריך לחכות שזה יעבור שיפוט. כן צריך לעשות מאמצים שכמה שיותר אנשים יקראו ויביעו דעה. כן צריך להתעקש שכל מי שמשתמש בעבודה שלך יצטט את אותם מאמרים (נדמה לי שיש כללים לציטוט working papers). בהמשך תקדמי את פרסומם הממשי של המאמרים. אבל זה לכשעצמו פחות דחוף. קודם שיהיו מאמרים. נגישים. תמצאי כל דרך אפשרית להרצות עליהם, להפנות אליהם ולדאוג שאנשים (בעיקר חוקרים ואנשי סגל) ידעו על קיומם. בסופו של דבר השאלה "מי ראשון" היא שאלה של תודעה...לא שאלה עובדתית. ככל שתמסדי בתודעה את העבודה שלך, כך יכירו בה ובך יותר.

 

[טקסטואלית]

מסכימה מאוד, וממשיכה את קו המחשבה הזה

במקרה הזה - the more the merrier א) אתר אינטרנט ששמו יהיה כשם עבודת הדוקטור או אולי שם מהסוג: עבודת הדוקטור שלי, או הדוקטורט שלי. אם את לא יכולה להרשות לעצמך לקנות דומיין וכו', יש אתרים המאפשרים להקים אתר קטן חינמי. אגב, בלייבסיטי יש דילים לא יקרים (ליתר ביטחון נותנת לינק) לבניית אתר קטן של 5 דפים (אורך הדפים אינו מוגבל). ב) בלוג! הרי אפשר לפתוח בלוגים בחינם בהרבה פורטלים. כדאי להקדיש כמה ימים ולכתוב כמה רשומות שבהן תתארי מה שעשית עד עכשיו (ובכך תתפסי "חזקה" על הנושאים), ואחר תוכלי לכתוב כל פעם על נושא אחר דוגמה טובה, הבלוג של כרמל ויסמן, ששמו אומר הכל: דוקטור בלוג, ובו היא כבר זמן רב מתארת, וסוקרת ומתעדת את כל השלבים של כתיבת הדוקטורט שלה. קרוב לוודאי שאת מכירה את הבלוג, אבל ליתר ביטחון מוסיפה לו לינק. הפוסט האחרון מתחיל במילים אלו: "אני עומדת לסיים את כתיבת הפרק המתודולוגי של הדוקטורט. הוא יצא מרתק ופתח שאלות חדשות בנושא של אתנוגרפיה ברשת". וברור, שבאתר ובבלוג חשוב להדגיש מילות מפתח שונות שקשורות ישירות למחקר שלך, כדי שזה יופיע בגוגל. באתר ובבלוג תוכלי להעלות מאמרים והרצאות וסיכומים ולכתוב על מה את עובדת וכו' וכו'. בקיצור, לקבוע עובדות בשטח. והרי בבלוג יש תיעוד של היום ואפילו השעה של העלאת הפוסט וגם זו יכולה להוות הוכחה. ג) לכתוב מאמרים קצרים בנושאי העבודה שלך ולפרסם אותם באתרים שמפרסמים (בחינם) מאמרים, וגם שם יש תיעוד של היום. כלומר, זה לא חייב בהכרח להיות אתר אקדמי. ואם באתר האוניברסיטה שלך יאפשרו לך להקים אתר קטן או אפילו דף, מה טוב! שיהיה בהצלחה!

 

[MissScotland2004]

חבר'ה

הגזמתם. סידרתם לה פה שבועיים עבודה רצוף ופאראנויה מכאן ועד להודעה חדשה (אמרה אמא של הפאראנואידים...). יותר טוב שתשקיע את הזמן הזה בלעבוד במרץ על הדוקטורט. יש לי תחושה (תקני אותי אם אני טועה) שהבהלה נובעת מכך שהמאסטרנט מתקדם יחסית מהר. אז יאללה, להשקיע מרץ בלחקור ולפרסם. ואגב אתר אינטרנט לדוקטורנט זה אלף בית.

 

[22ק ו ס ם]

אני חושב שאת צריכה לקחת את שמוליק לשיחה ולנער

אותו קצת. יכול להיות ששווה לדבר עם המנחה קודם או שהוא יהיה נוכח בשיחה כזו, אבל חשוב כבר מעכשיו ליצור היררכיה ברורה לגבי מי אחראי למה ואיך דברים צריכים להתפרסם. זה יהיה אולי מאוד לא נעים ואפילו מכוער, אבל לדעתי משהו שחייבים לעשות עכשיו לפני שדברים יעשו גרועים ומכוערים יותר. אם המנחה שלך לא תומך בך לערב מרצים אחרים שאת תומכת בהם ולהגיע כמה רחוק שאת צריכה כדי שיהיה ברור מה בדיוק שייך לך. עכשיו את יכולה להביא הרבה עדים שיתמכו בך אבל בעוד כמה שנים אם יהיה מאבק מסוים ביניכם יהיה הרבה יותר קשה לשכנע מי היה הראשון והשמוליק הזה יכול לצבור ביטחון ולחשוב שלא איכפת לך.

 

[Unicorn98]

עקבתי אחרי העדכונים שלך כאן,

ורציתי להגיד לך - כל הכבוד על האיפוק. אני יכול לדמיין מצב שכזה שהיה קורה לי, הייתי שובר את הכלים והופך כמה שולחנות. מגיע אם צריך עד לועדת אתיקה או לועדת הוראה או אפילו לרשות ללימודים מתקדמים. המצב הזה שהמנחה שלך לא דואג לאינטרסים שלך - במיוחד שמדובר בדוקטורנט, שזה הנכס הגדול ביותר שיש לכל מחלקה - הוא פשוט שערורייתי. אני מזדהה מאוד עם הדאגה שלך ומקווה מאוד שתמצאי את הדרך להבטיח את הראשוניות שלך בתחום הזה. המהלך של המנחה הוא בלתי ייעשה.

 

[ghatto]

לא מבין מה הסיפור...

מה כל כך לא בסדר בזה שעוד מישהו יחקור את אותו הנושא. אם תסתרו אחד א השני יהיה ע מה להתווכח ואם לא, אתם רק תחזקו אחד את השני. בתחום שלי קראתי לא מעט מאמרים שחזרו על אותו הדבר. פעם מזווית אחת ופעם מזווית אחרת. בשביל מה לבזבז אנרגיה ולהלחם על אגו ? וחוץ מזה, אם הוא מצטט אותך בעבודה שלו, זה לא אומר שהוא נתן לך זכות ראשונית על הנושא ?

 

[ghatto]

וחוץ מזה, עבודות מאסטר...

פעם בתואר ראשון אני ועוד חבר ללימודים כתבנו עבודה בתחום מסויים. החלטנו לא לבזבז זמן ולבחור את התחום לפי עבודת מאסטר שבה נמצא רשימה בביליוגרפית ארוכה וזמינה. על המדפים של הספרייה היו מסדרות עבודות כל אחת בנשני עותקים. שני עותקים שהיו צמודים אחד לשני ומקומם מסומן לפי האבק ששקע על המדף. אף אחד לא מזיז אותן (כמעט) ואף אחד לא קורא בהן. אלה סתם עבודות מאסטר. תרגיל מחקר. זהו.

 

[MissScotland2004]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

גם אני לא ירדתי לסוף דעתה של הדרמה. לפני שנה המנחה שלי נתנה תרגיל בקורס שלה שדומה למשהו שאני עושה במחקר שלי. היא גם ביקשה ממני לעזור לשני המאסטרנטים בתרגיל. לא רק שהתחברנו בינינו, אלא שגם הם עשו משהו שהועיל לי בעבודה וחסך לי לעשות את בעצמי, ואולי אפילו נפרסם משהו יחד. מקריאה ראשונה (שימי לב לתגובה הראשונה שלי) היתה לי תחושה שנעשתה מעט דרמטיזציה לעניין. הוא כולה מאסטרנט. עבודה בהיקף מצומצם ביותר. איך אמר את זה מי שמעלי - תרגיל במחקר! אבל מה אני אומר לך, קטונתי.

 

[נועה לביא]

אני אתכם

אולי זה שייך ל...סוגי מחקר שונים?