במבט מבחוץ (לגמרי), איני מבין מה לא מובן.
אני עוקב אחרי השרשור הזה כבר כמה ימים. לא התערבתי, בגלל שאני עוד רחוק מלהיות בתוך ההוויה הזו של הדוקטורט, ולכן אין לי מושג איזו עצה אפשר לתת. עם זאת, אני מבין את ניצת הגפן, ולא מבין את הטענות כאילו מדובר בדרמה דמיקולו. נראה לי הגיוני שמי שעבד על משהו במחקר יקבל על כך קרדיט. נראה לי לא הגיוני שיבוא תלמיד MA, יקבל חומר מוכן עוד בטרם הדוקטורנט סיים, פרסם ורשם לעצמו את הראשוניות, ובעצם יעקוף את הדוקטורנט בסיבוב. זה נראה לי לא אתי ולא הגיוני שזה יקרה באותה האוניבריסטה ועוד תחת אותו מנחה. אחרי שניצת הגפן תסיים לכתוב ותפרסם, אז המידע שלה יהיה זמין לכולם. מובן שדוקטורט אינו פטנט, ואפשר יהיה לעשות שימוש בכל הידע שלה, ברעיונות, בנתונים, אבל יהיה ברור מי היה כאן קודם ומי הרחיב, התבסס על... וכיו"ב. כרגע נוצר מצב שחוקר אחד לוקח מהשני את החומר שזה עובד עליו, בלי רשותו, בלי לתת קרדיט ותוך כוונה להתחרות בו על ראשוניות של רעיון זה או אחר. זה נראה לי לא תקין, לא סביר ולא בסדר. זה נחשב לדבר לא אתי בכל תחום אחר פרט לאקדמיה, ד"א. מישהו יעלה על דעתו לקרוא טיוטות של הרומן החדש של דוד גרוסמן ואז לכתוב רומן בעל דמיון מפתיע ליצירה שקרא, ולפרסם אותו לפני גרוסמן? יכול להיות שכן, אבל אז זה בהחלט יחשב לדבר מאד פסול. למה זה צריך להיות אחרת באקדמיה? ובכלל, שיתוף פעולה הוא לא דבר שמתבסס על הסכמת הצדדים לשתף פעולה?