טוטו בעידן מושיק רוט
זוכרים את התלבטות שילה או קיטשן מרקט ליום הולדתי? דבר ראשון תודה על התגובות, הייתה לי בעיה להתחבר לתפוז מהעבודה, הייתי בעיקר בעבודה השבוע, ולכן לא הגבתי. אז בשילה עד שהתעוררתי כבר לא היה מקום, ואחותי פסלה את קיטשן מרקט והזמינה בטוטו, בלי לדעת בכלל על התחלופה של השפים, כאשר מסתבר שטוטו נפתחה מחדש מסתבר רק אתמול אחרי 3 ימים בהם המסעדה הייתה סגורה.
אז הלכנו "על-עיוור", בלי לראות תפריט וכמובן גם בלי לראות מחירים.
במאמר מוסגר - יתכן שאילו היינו רואים, היינו בוחרים אחרת - כי השורה התחתונה היא: טעים, אבל יקרררר.
יש תפריט עסקית של 140 ש"ח שלא אכלנו ממנו - הציע בעיקר את מנות הפסטה כמנות עיקריות.
הזמנו לאחת וחצי, היה חצי מלא, והתמלא עוד בהמשך. מושיק ישב ליד הבר וצפה על המסעדה, שוחח עם המלצרים ואנשים נוספים שאת תפקידם אינני יודעת, ובדק מנות כשהם יצאו מהמטבח. היה נחמד לראות אותו מראה נוכחות, ומעניין כמה זמן זה ימשך.
אני מעלה את התפריט החדש יחד עם התמונות.
אין יותר מדי מנות ראשונות שניתן לחלק, בטח לא מבחינת מחירים. מרק (עליו המלצרית המליצה) היא מנה בעייתית מהבחינה הזו. זה משאיר פיצות (שזו מנה כבדה כמנה ראשונה) וסלט. כמובן שגם טורטליני ניתן לחלק - תכף נתייחס לזה - אבל כשאני חושבת על מנה ראשונה מנה של 92 ש"ח זה לא מה שאני חושבת עליו.
בכל מקרה, הזמנו פיצה קלאסית (מוצרלה-רוטב עגבניות ובזיליקום) - 58 ש"ח, לחלוקה ביננו, שהייתה דקה ועשויה היטב ומאוד מאוד טעימה. וסלט עלים ירוקים עם ויניגרט בלסמי לבן ושאלוט ב-48 ש"ח (טעמים מעודנים)
לפני זה הגיעו לחמניות קטנות ומעודנות שלמיטב ידיעתי - ולמרות שיש ציון מחיר בתפריט - לא חוייבו בתוספת תשלום (אמרנו למלצרית שנוותר בגלל שהזמנו פיצה והיא אמרה שתוציא בכל זאת), שהיו מאוד טעימות, והגיעו עם שמן זית ובלסמי. כמות נדיבה של לחמניות ושתי סלסלות. למיטב זכרוני הם גם הוציאו refill.
ואז הגיע לשולחן טורטליני לחי עגל- אפונת גינה, שמנת פורציני ופניני חומץ בלסמי ב-92 ש"ח. (תוספת כבד אווז ב-40 ש"ח - לא קיבלנו - תכף יוסבר מדוע - ואני תוהה האם בכלל היה כבד אווז לאור התקרית), מאחר שלא הזמנו את המנה החזרנו אותה חזרה, אבל מסתבר שהיא נשלחה אלינו על חשבון הבית.
עכשיו, אני לא יודעת האם זה בגלל שהם שאלו אותנו מה אנחנו חוגגים בהתחלה (יום הולדתי), או בגלל שמישהו ראה אותי מצלמת את התפריט והלחם, אבל המנה הזו הייתה מכוכבות הארוחה, שישה טורטליני בגודל יפה כמספר הסועדים, צילחות מופלא, והרוטב, או הרוטב. הפורציני הורגשו, פניני הבלסמי (איך עושים את זה? עם חנקן?) הוסיפו מנעד טעמים מיוחד, כולנו התלהבנו, וניגבנו את הרוטב עם שאריות הלחם.
אחרי המתנה של כ-15 -20 דקות שנתנה לנו קצת זמן לקשקש הגיעו העיקריות.
קצת קפצתי לסוף. אני לא בטוחה שהתפריט מציע המון אפשרויות שמאוד מלהיבות אותי, חסרה לי עוד מנת פירות ים חוץ מהמנה שנבחרה (תכף נרחיב לגביה), אבל אני חייבת לומר שכולנו נהנינו מהמנות שלנו ויש שם כל מיני אפשרויות שכנראה הייתי שמחה להתנסות בהן, זה לא מטעמי בררנות - אני אוהבת הכל - פשוט אני לא בטוחה שחלק מהמנות שם מצדיקות את המחיר.
דבר נוסף - בדגים ובבשר, המחיר הוא X לקילו. ה-X - לא זול, והנתחים שהם מציעים גדולים. אמא שלי רצתה דובר סול - אבל היה דג של 400 גרם, 80 ש"ח למאה גרם.
להרבה אנשים זה פשוט נתח גדול מדי, ואמא שלי ויתרה, בנתחי הבקר - בסינטה (63 ל-100 גרם) היה נתח הכי קטן של 350 גרם, 400 גרם, 450 גרם. באנטריקוט התחילו מ-400 גרם. לאבא שלי זה ישב בול, גיסי לא סיים את המנה שלו, והם שני גברים. לא להיות שוביניסטית - אבל רוב הנשים שאני מכירה לא אוכלות סטייק של 400 גרם, אפילו אני, שלא חסר לי כלום - 300 גר' זה בערך הגבול.
טוב, אז אני הזמנתי דג ים (מוסר) ברוטב מרסו, שמעולם לא טעמתי קודם ואולי מישהו יוכל להסביר מה יש בו טוב ממני כי בגוגל לא הצלחתי למצוא אזכור שלו- הזכיר לי קצת רוטב מרינייר, פונדו כרישה (כלומר - כרישה בהרבה חמאה) וריזוטו שהייתה בו גם אפונה. התלבטתי קצת בגלל המחיר (188 ש"ח), היא אמרה שהטעמים מעודנים, והמנה הייתה נפלאה, באמת - הרוטב היה מקסים, משהו עם טיפטיפה לימון מרענן, והריזוטו שהגיע בנפרד ובכמות נדיבה החמיא למנה ונהניתי ממנו. הרגשתי שכאן המחיר פחות או יותר מוצדק. הייתי אוכלת אותה בתענוג פעם נוספת. הערה אחת - קיבלתי את המנה כ-5-7 דקות אחרי שהאחרים קיבלו את המנות שלהם(המנות של האחרים יצאו בו זמנית). רק באסה שלא שמתי לב שהתמונה יצאה מטושטשת כשצילמתי אותה.
אמא שלי לקחה - אחרי התלבטות גדולה, טאג'ין פירות ים. צדפות, פירות ים, חצילים, קוסקוס וגרידת הדרים ב-188 ש"ח. המלצרית ציינה בפנינו שאין דגים במנה (שכתובים בתפריט), ובעיני המנה הייתה זקוקה לקצת דגים. היו שם שני קוקי סאן ז'אק, תמנון. התלונה של אמא שלי הייתה שהגזר היה קשה (אמרה גם למלצרית), ושאם כבר הולכים על משהו בסגנון מרוקאי, צריך ללכת יותר רחוק עם התיבול. היא קראה לה "פיוזן פשטני" - אמרה שלקחו את הקונספט המרוקאי והפירות ים ושמו אותם בצלחת אחת, אבל בלי חיבור מיוחד, ושהמחיר לא הצדיק.
אחותי ואחי לקחו שניהם פפרדלה ונתחי פילה בגריל פחם, שמנת שבלי, גבינת קונטה, פטרוזיליה, בזיליקום. מנה מאוד טעימה, אני חשבתי שהיא טובה ושני הסועדים שלקחו אותה חשבו שהיא טובה. הפילה היה טעים. הכמות הייתה יפה. הרוטב היה טוב, מי שאכל אותה נהנה ממנה. עדיין, 148 ש"ח...זה מחיר שקשה לבלוע אותו למנה שהיא בסה"כ לא בלתי שכיחה במקומותינו ואין בה איזה WOW שירים אותה, כמו נניח הרוטב הבלתי שגרתי בדג שלי.
הלאה לשני הסטייקים (פעמיים סינטה, 350 גרם). הבשר היה מעולה בעיני (מגיע מלימוזין), רך ויאמי. אבא שלי חשב שהמחיר (220 ש"ח) מוגזם לחלוטין, שהוא אכל סטייקים בהרבה מסעדות נחשבות ומחירים עד כדי כך גבוהים הוא לא פגש.
אבל מה - המנות מגיעות עם התפוצ'יפס תפו"א ובטטה המסולסל המגוחך הזה שכבר התלוננתי עליו כשאכלתי אותו במקום של בשר.
בעיני - זה קישוט ולא אוכל, וחבל שאין ליד הסטייק תוספת רצינית יותר - צ'יפס אמיתי או פירה כלשהו, כי נראה לי שזה מתבקש. טרנד שאני לא אוהבת.
יין שתינו סוג של מבעבע שאינני מסוגלת לשחזר את שמו במחיר של 140 ש"ח לבקבוק והוא בהחלט עשה את העבודה.
לקינוחים - אויש, את התפריט הזה כבר לא צילמתי, והתמונות יגיעו בשלב הבא.
קינוח אחד היה מילפיי עם קרם פטסייר ורוטב קרמל. המלצרית שפכה את הקרמל על המילפיי (שאני מאוד אוהבתי) אבל הקרמל הופך את המנה למתוקה קצת יותר מדי, אין שם מה שישבור את המתוק.
לעומתו - הקינוח השני - שמו קרם לימון - ששם הייתה מסקרפונה, פטל, לימון וקראמבל - היה שילוב נהדר של מתיקות וחמיצות.
עם בקבוק יין אחד, בלי שתיה קלה ובלי קפה (כולנו מיהרנו) - 1440 ש"ח ל-6 סועדים. היה טוב - אבל כאמור - יקר.
מושיק ניגש לשולחן שלנו בשלב כלשהו ושאל עם הכל בסדר והכל טעים. ענינו בחיוב ובאמת לא שיקרנו. אם משהו היה לא בסדר - יתכן שהיינו אומרים לו, אבל לא היה לאף אחד לב לומר לשף בפניו שלא אהבנו את מנת הטאג'ין, ואני בטוחה שהוא יודע שיקר
זוכרים את התלבטות שילה או קיטשן מרקט ליום הולדתי? דבר ראשון תודה על התגובות, הייתה לי בעיה להתחבר לתפוז מהעבודה, הייתי בעיקר בעבודה השבוע, ולכן לא הגבתי. אז בשילה עד שהתעוררתי כבר לא היה מקום, ואחותי פסלה את קיטשן מרקט והזמינה בטוטו, בלי לדעת בכלל על התחלופה של השפים, כאשר מסתבר שטוטו נפתחה מחדש מסתבר רק אתמול אחרי 3 ימים בהם המסעדה הייתה סגורה.
אז הלכנו "על-עיוור", בלי לראות תפריט וכמובן גם בלי לראות מחירים.
במאמר מוסגר - יתכן שאילו היינו רואים, היינו בוחרים אחרת - כי השורה התחתונה היא: טעים, אבל יקרררר.
יש תפריט עסקית של 140 ש"ח שלא אכלנו ממנו - הציע בעיקר את מנות הפסטה כמנות עיקריות.
הזמנו לאחת וחצי, היה חצי מלא, והתמלא עוד בהמשך. מושיק ישב ליד הבר וצפה על המסעדה, שוחח עם המלצרים ואנשים נוספים שאת תפקידם אינני יודעת, ובדק מנות כשהם יצאו מהמטבח. היה נחמד לראות אותו מראה נוכחות, ומעניין כמה זמן זה ימשך.
אני מעלה את התפריט החדש יחד עם התמונות.
אין יותר מדי מנות ראשונות שניתן לחלק, בטח לא מבחינת מחירים. מרק (עליו המלצרית המליצה) היא מנה בעייתית מהבחינה הזו. זה משאיר פיצות (שזו מנה כבדה כמנה ראשונה) וסלט. כמובן שגם טורטליני ניתן לחלק - תכף נתייחס לזה - אבל כשאני חושבת על מנה ראשונה מנה של 92 ש"ח זה לא מה שאני חושבת עליו.
בכל מקרה, הזמנו פיצה קלאסית (מוצרלה-רוטב עגבניות ובזיליקום) - 58 ש"ח, לחלוקה ביננו, שהייתה דקה ועשויה היטב ומאוד מאוד טעימה. וסלט עלים ירוקים עם ויניגרט בלסמי לבן ושאלוט ב-48 ש"ח (טעמים מעודנים)
לפני זה הגיעו לחמניות קטנות ומעודנות שלמיטב ידיעתי - ולמרות שיש ציון מחיר בתפריט - לא חוייבו בתוספת תשלום (אמרנו למלצרית שנוותר בגלל שהזמנו פיצה והיא אמרה שתוציא בכל זאת), שהיו מאוד טעימות, והגיעו עם שמן זית ובלסמי. כמות נדיבה של לחמניות ושתי סלסלות. למיטב זכרוני הם גם הוציאו refill.
ואז הגיע לשולחן טורטליני לחי עגל- אפונת גינה, שמנת פורציני ופניני חומץ בלסמי ב-92 ש"ח. (תוספת כבד אווז ב-40 ש"ח - לא קיבלנו - תכף יוסבר מדוע - ואני תוהה האם בכלל היה כבד אווז לאור התקרית), מאחר שלא הזמנו את המנה החזרנו אותה חזרה, אבל מסתבר שהיא נשלחה אלינו על חשבון הבית.
עכשיו, אני לא יודעת האם זה בגלל שהם שאלו אותנו מה אנחנו חוגגים בהתחלה (יום הולדתי), או בגלל שמישהו ראה אותי מצלמת את התפריט והלחם, אבל המנה הזו הייתה מכוכבות הארוחה, שישה טורטליני בגודל יפה כמספר הסועדים, צילחות מופלא, והרוטב, או הרוטב. הפורציני הורגשו, פניני הבלסמי (איך עושים את זה? עם חנקן?) הוסיפו מנעד טעמים מיוחד, כולנו התלהבנו, וניגבנו את הרוטב עם שאריות הלחם.
אחרי המתנה של כ-15 -20 דקות שנתנה לנו קצת זמן לקשקש הגיעו העיקריות.
קצת קפצתי לסוף. אני לא בטוחה שהתפריט מציע המון אפשרויות שמאוד מלהיבות אותי, חסרה לי עוד מנת פירות ים חוץ מהמנה שנבחרה (תכף נרחיב לגביה), אבל אני חייבת לומר שכולנו נהנינו מהמנות שלנו ויש שם כל מיני אפשרויות שכנראה הייתי שמחה להתנסות בהן, זה לא מטעמי בררנות - אני אוהבת הכל - פשוט אני לא בטוחה שחלק מהמנות שם מצדיקות את המחיר.
דבר נוסף - בדגים ובבשר, המחיר הוא X לקילו. ה-X - לא זול, והנתחים שהם מציעים גדולים. אמא שלי רצתה דובר סול - אבל היה דג של 400 גרם, 80 ש"ח למאה גרם.
להרבה אנשים זה פשוט נתח גדול מדי, ואמא שלי ויתרה, בנתחי הבקר - בסינטה (63 ל-100 גרם) היה נתח הכי קטן של 350 גרם, 400 גרם, 450 גרם. באנטריקוט התחילו מ-400 גרם. לאבא שלי זה ישב בול, גיסי לא סיים את המנה שלו, והם שני גברים. לא להיות שוביניסטית - אבל רוב הנשים שאני מכירה לא אוכלות סטייק של 400 גרם, אפילו אני, שלא חסר לי כלום - 300 גר' זה בערך הגבול.
טוב, אז אני הזמנתי דג ים (מוסר) ברוטב מרסו, שמעולם לא טעמתי קודם ואולי מישהו יוכל להסביר מה יש בו טוב ממני כי בגוגל לא הצלחתי למצוא אזכור שלו- הזכיר לי קצת רוטב מרינייר, פונדו כרישה (כלומר - כרישה בהרבה חמאה) וריזוטו שהייתה בו גם אפונה. התלבטתי קצת בגלל המחיר (188 ש"ח), היא אמרה שהטעמים מעודנים, והמנה הייתה נפלאה, באמת - הרוטב היה מקסים, משהו עם טיפטיפה לימון מרענן, והריזוטו שהגיע בנפרד ובכמות נדיבה החמיא למנה ונהניתי ממנו. הרגשתי שכאן המחיר פחות או יותר מוצדק. הייתי אוכלת אותה בתענוג פעם נוספת. הערה אחת - קיבלתי את המנה כ-5-7 דקות אחרי שהאחרים קיבלו את המנות שלהם(המנות של האחרים יצאו בו זמנית). רק באסה שלא שמתי לב שהתמונה יצאה מטושטשת כשצילמתי אותה.
אמא שלי לקחה - אחרי התלבטות גדולה, טאג'ין פירות ים. צדפות, פירות ים, חצילים, קוסקוס וגרידת הדרים ב-188 ש"ח. המלצרית ציינה בפנינו שאין דגים במנה (שכתובים בתפריט), ובעיני המנה הייתה זקוקה לקצת דגים. היו שם שני קוקי סאן ז'אק, תמנון. התלונה של אמא שלי הייתה שהגזר היה קשה (אמרה גם למלצרית), ושאם כבר הולכים על משהו בסגנון מרוקאי, צריך ללכת יותר רחוק עם התיבול. היא קראה לה "פיוזן פשטני" - אמרה שלקחו את הקונספט המרוקאי והפירות ים ושמו אותם בצלחת אחת, אבל בלי חיבור מיוחד, ושהמחיר לא הצדיק.
אחותי ואחי לקחו שניהם פפרדלה ונתחי פילה בגריל פחם, שמנת שבלי, גבינת קונטה, פטרוזיליה, בזיליקום. מנה מאוד טעימה, אני חשבתי שהיא טובה ושני הסועדים שלקחו אותה חשבו שהיא טובה. הפילה היה טעים. הכמות הייתה יפה. הרוטב היה טוב, מי שאכל אותה נהנה ממנה. עדיין, 148 ש"ח...זה מחיר שקשה לבלוע אותו למנה שהיא בסה"כ לא בלתי שכיחה במקומותינו ואין בה איזה WOW שירים אותה, כמו נניח הרוטב הבלתי שגרתי בדג שלי.
הלאה לשני הסטייקים (פעמיים סינטה, 350 גרם). הבשר היה מעולה בעיני (מגיע מלימוזין), רך ויאמי. אבא שלי חשב שהמחיר (220 ש"ח) מוגזם לחלוטין, שהוא אכל סטייקים בהרבה מסעדות נחשבות ומחירים עד כדי כך גבוהים הוא לא פגש.
אבל מה - המנות מגיעות עם התפוצ'יפס תפו"א ובטטה המסולסל המגוחך הזה שכבר התלוננתי עליו כשאכלתי אותו במקום של בשר.
בעיני - זה קישוט ולא אוכל, וחבל שאין ליד הסטייק תוספת רצינית יותר - צ'יפס אמיתי או פירה כלשהו, כי נראה לי שזה מתבקש. טרנד שאני לא אוהבת.
יין שתינו סוג של מבעבע שאינני מסוגלת לשחזר את שמו במחיר של 140 ש"ח לבקבוק והוא בהחלט עשה את העבודה.
לקינוחים - אויש, את התפריט הזה כבר לא צילמתי, והתמונות יגיעו בשלב הבא.
קינוח אחד היה מילפיי עם קרם פטסייר ורוטב קרמל. המלצרית שפכה את הקרמל על המילפיי (שאני מאוד אוהבתי) אבל הקרמל הופך את המנה למתוקה קצת יותר מדי, אין שם מה שישבור את המתוק.
לעומתו - הקינוח השני - שמו קרם לימון - ששם הייתה מסקרפונה, פטל, לימון וקראמבל - היה שילוב נהדר של מתיקות וחמיצות.
עם בקבוק יין אחד, בלי שתיה קלה ובלי קפה (כולנו מיהרנו) - 1440 ש"ח ל-6 סועדים. היה טוב - אבל כאמור - יקר.
מושיק ניגש לשולחן שלנו בשלב כלשהו ושאל עם הכל בסדר והכל טעים. ענינו בחיוב ובאמת לא שיקרנו. אם משהו היה לא בסדר - יתכן שהיינו אומרים לו, אבל לא היה לאף אחד לב לומר לשף בפניו שלא אהבנו את מנת הטאג'ין, ואני בטוחה שהוא יודע שיקר
