טוק, טוק, יש מישהו בבית
- פותח הנושא tch111
- פורסם בתאריך
נדירון מצוי
New member
דעתו של אפיקורס
במקרה הגעתי לפורום הזה, אני מדשדש לעיתים במרחבי המדיה לחפש את שאני מכנה לעיתים "התחליף לחיים". לדעתי שיחות ווצסאפ ופייסבוק ושמייסבוק וצט
ופורום כולן תחליף לקשר שאיננו, או שדל מקומו בחיים, כך על כל פנים זה אצלי. אין הקלדה דומה לשיח פנים אל פנים המלווה בחיוך, במנוד ראש, קריאת ביניים וכל שקורה בשיחות בני אדם.
בהצצה קצרה לאשר מדובר בו כאן ראיתי, איך לא, את נושא ההתנדבות הצמודה לעיסוקי הגיל השלישי. למען האמת גם אני מתנדב פה ושם (אני מרצה ומספר סיפורים) ואני עושה זאת רק מפני שאני מחפש למלא את ימיי, אבל אין אני שלם לחלוטין עם כל המוסד הזה הקרוי התנדבות, שאני רואה בו בעצם אמירה מעין זו: "אדוני, ניסיונך בחיים וכל שצברת בעשרות שנים לא יסולא בפז ועל כן נשמח אם תעניק זאת לנו חינם. עבודתך שווה המון רק לא כסף! אתה רוצה להוציא את האף מהבית? להרגיש שאתה שווה משהו? - בוא נעסיק אותך חינם!" אני יודע שאני פוגע בקודש הקודשים של רבים, אבל זו דעתי, מצטער.
במקרה הגעתי לפורום הזה, אני מדשדש לעיתים במרחבי המדיה לחפש את שאני מכנה לעיתים "התחליף לחיים". לדעתי שיחות ווצסאפ ופייסבוק ושמייסבוק וצט
ופורום כולן תחליף לקשר שאיננו, או שדל מקומו בחיים, כך על כל פנים זה אצלי. אין הקלדה דומה לשיח פנים אל פנים המלווה בחיוך, במנוד ראש, קריאת ביניים וכל שקורה בשיחות בני אדם.
בהצצה קצרה לאשר מדובר בו כאן ראיתי, איך לא, את נושא ההתנדבות הצמודה לעיסוקי הגיל השלישי. למען האמת גם אני מתנדב פה ושם (אני מרצה ומספר סיפורים) ואני עושה זאת רק מפני שאני מחפש למלא את ימיי, אבל אין אני שלם לחלוטין עם כל המוסד הזה הקרוי התנדבות, שאני רואה בו בעצם אמירה מעין זו: "אדוני, ניסיונך בחיים וכל שצברת בעשרות שנים לא יסולא בפז ועל כן נשמח אם תעניק זאת לנו חינם. עבודתך שווה המון רק לא כסף! אתה רוצה להוציא את האף מהבית? להרגיש שאתה שווה משהו? - בוא נעסיק אותך חינם!" אני יודע שאני פוגע בקודש הקודשים של רבים, אבל זו דעתי, מצטער.
שפירא מאיר
New member
על ההתנדבות למבוגרים
יש להתנדבות מספר פנים.
מחד, מי שלא ממש יכול למלא את חייו בפעילות יזומה מצידו, זה טוב מידי פעם להתנדב למקומות כאלו כמו יד שרה ואחרים שבאמת עוזרים למי שצריך ובלי נדבות, גם מרגיש שהוא עושה משהו וגם נפגש עם אנשים.
מאידך, יש כאלו שעוסקים בפעילויות שונות וממלאים את יומם (וגם נחים !!!) כך שהם לא זקוקים להתנדבויות.
לי אישית יש דיעה שלילית על מוסדות התנדבות שונים שמתגלה אחרי תקופה מסויימת שהפעילים מתנדבים בחינם ורק מקבלים הוצאות כמו הוצאות רכב וכיסוי הוצאות אישיות שמגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, או סתם גונבים לעצמם (ושוב , יד שרה לא בדוגמא הזו) , ומתברר לאט לאט שכל ההתנדבויות הללו ובעיקר על ידי אנשים מפורסמים, היא התנדבות בשכר מלא ופי כמה ממשכורת של אדם סביר.
או כל מיני עמותות שהנהלת העמותות מתפרנסת יפה מאוד מהן ולא נותנים דין וחשבון לאף אחד.
לגבי המפגשים האישיים, נכון שזה חשוב גם היום, אבל דברים רבים השתנו, ומי שלא נע עם הזרם הוא בעצם נע הפוך ומפגר אחרי כולם.
למשל נושא המחשבים,
זה שמדובר כאן באנשים מבוגרים, לא אומר שהם לא מפעילים מחשבים (עובדה, הם בפורום), אז הם לא "עובר בוטל".
היום יש פעילויות רבות שניתן לבצע במחשב וזה מקל על החיים, למשל תשלום רשיונות ותשלומים שונים למוסדות, למשל עיון בחשבון הבנק, למשל הזמנת תרופות מה שהופך המתנה כל פעם של חצי שעה עד שעה לעיכוב קל של שתי דקות, ועוד המון פעילויות.
הבעיה שהדור הנוכחי, במקום שהציוד הטכנולוגי ישרת אותו, הוא הפך להיות לעבד נרצע של הציוד הטכנולוגי. וזה אמנם מתחיל באייפון שמיפון שאנשים הולכים איתו ביד כל העת כדי להיות זמינים לתגובה לכל אלפי המתכתבים איתם, שסתם טוחנים-מים. קח לאנשים הללו את השמייפון, והם אבודים. לאמר להם "קח ספר ביד" זו קללה נוראית.
מאידך יש אנשים שהשמייפון משמש להם כמו טבלט ככלי עבודה חיוני (אני רואה זאת אצל הבת שלי שהיא מורה).
אז כן, גם בפורום יש אנשים שיש להם שמייפון, אבל הם לא מכורים לו (חוץ מאנשי קנדי קראש...) , אבל לקבל תמונות של הנכדים אני לא זקוק לשמייפון שעולה הון עתק, יש לי טלפון פשוט עם צג-מגע והיום הנכדה מהצבא שלחה לי תמונות שלה.
חשבתי כמה פעמים האם כדאי לי לקנות שמייפון, ומסתבר שאין לי צורך בזה. בטלפון הרגיל שלי יש לי המון פונקציות ואני משתמש בקושי ב-3-4 מהם.
אם אני רוצה שיח אישי עם חברים, זה כשאנחנו מדברים בטלפון, או נוסעים ביחד לבדוק אתרים ברחבי הארץ או בחו"ל, או שהם באים לבקר אותי או אני נוסע אליהם.
אז צריך לקחת את הדברים בפרופורציה, כמו שהיום הולכים לקניון ולא כמו פעם לשוטט ברחובות בין החנויות , כך היום מרבים לבצע פעילות במחשב ולא ללכת למשרדים השונים ולבזבז ימים.
מאידך, אני לא קונה שום דבר באינטרנט, לפי הסיסמא:"מוטב להיות חכם ולא להיכנס לבעיה, מאשר פיקח שאולי יודע איך לצאת ממנה".
עוד משהו קטן.
פעם גם אני הייתי מאוד הומני וחילקתי עבודות שלי בחינם, עד שלמדתי בדרך הקשה ובאופן חד משמעי :
"הישראלי המצוי, אם הוא מקבל משהו בחינם, הוא מזלזל בו ומתייחס אליו כשום דבר".
מאז, מי שרוצה איזה מהספרים שלי או מהמחקרים שלי, שישלם.
יש להתנדבות מספר פנים.
מחד, מי שלא ממש יכול למלא את חייו בפעילות יזומה מצידו, זה טוב מידי פעם להתנדב למקומות כאלו כמו יד שרה ואחרים שבאמת עוזרים למי שצריך ובלי נדבות, גם מרגיש שהוא עושה משהו וגם נפגש עם אנשים.
מאידך, יש כאלו שעוסקים בפעילויות שונות וממלאים את יומם (וגם נחים !!!) כך שהם לא זקוקים להתנדבויות.
לי אישית יש דיעה שלילית על מוסדות התנדבות שונים שמתגלה אחרי תקופה מסויימת שהפעילים מתנדבים בחינם ורק מקבלים הוצאות כמו הוצאות רכב וכיסוי הוצאות אישיות שמגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, או סתם גונבים לעצמם (ושוב , יד שרה לא בדוגמא הזו) , ומתברר לאט לאט שכל ההתנדבויות הללו ובעיקר על ידי אנשים מפורסמים, היא התנדבות בשכר מלא ופי כמה ממשכורת של אדם סביר.
או כל מיני עמותות שהנהלת העמותות מתפרנסת יפה מאוד מהן ולא נותנים דין וחשבון לאף אחד.
לגבי המפגשים האישיים, נכון שזה חשוב גם היום, אבל דברים רבים השתנו, ומי שלא נע עם הזרם הוא בעצם נע הפוך ומפגר אחרי כולם.
למשל נושא המחשבים,
זה שמדובר כאן באנשים מבוגרים, לא אומר שהם לא מפעילים מחשבים (עובדה, הם בפורום), אז הם לא "עובר בוטל".
היום יש פעילויות רבות שניתן לבצע במחשב וזה מקל על החיים, למשל תשלום רשיונות ותשלומים שונים למוסדות, למשל עיון בחשבון הבנק, למשל הזמנת תרופות מה שהופך המתנה כל פעם של חצי שעה עד שעה לעיכוב קל של שתי דקות, ועוד המון פעילויות.
הבעיה שהדור הנוכחי, במקום שהציוד הטכנולוגי ישרת אותו, הוא הפך להיות לעבד נרצע של הציוד הטכנולוגי. וזה אמנם מתחיל באייפון שמיפון שאנשים הולכים איתו ביד כל העת כדי להיות זמינים לתגובה לכל אלפי המתכתבים איתם, שסתם טוחנים-מים. קח לאנשים הללו את השמייפון, והם אבודים. לאמר להם "קח ספר ביד" זו קללה נוראית.
מאידך יש אנשים שהשמייפון משמש להם כמו טבלט ככלי עבודה חיוני (אני רואה זאת אצל הבת שלי שהיא מורה).
אז כן, גם בפורום יש אנשים שיש להם שמייפון, אבל הם לא מכורים לו (חוץ מאנשי קנדי קראש...) , אבל לקבל תמונות של הנכדים אני לא זקוק לשמייפון שעולה הון עתק, יש לי טלפון פשוט עם צג-מגע והיום הנכדה מהצבא שלחה לי תמונות שלה.
חשבתי כמה פעמים האם כדאי לי לקנות שמייפון, ומסתבר שאין לי צורך בזה. בטלפון הרגיל שלי יש לי המון פונקציות ואני משתמש בקושי ב-3-4 מהם.
אם אני רוצה שיח אישי עם חברים, זה כשאנחנו מדברים בטלפון, או נוסעים ביחד לבדוק אתרים ברחבי הארץ או בחו"ל, או שהם באים לבקר אותי או אני נוסע אליהם.
אז צריך לקחת את הדברים בפרופורציה, כמו שהיום הולכים לקניון ולא כמו פעם לשוטט ברחובות בין החנויות , כך היום מרבים לבצע פעילות במחשב ולא ללכת למשרדים השונים ולבזבז ימים.
מאידך, אני לא קונה שום דבר באינטרנט, לפי הסיסמא:"מוטב להיות חכם ולא להיכנס לבעיה, מאשר פיקח שאולי יודע איך לצאת ממנה".
עוד משהו קטן.
פעם גם אני הייתי מאוד הומני וחילקתי עבודות שלי בחינם, עד שלמדתי בדרך הקשה ובאופן חד משמעי :
"הישראלי המצוי, אם הוא מקבל משהו בחינם, הוא מזלזל בו ומתייחס אליו כשום דבר".
מאז, מי שרוצה איזה מהספרים שלי או מהמחקרים שלי, שישלם.
נדירון מצוי
New member
מי שלא יכול למלא את חייו
האמירה הזו: "למלא את החיים" נשמעת לי מדכדכת עד מאד. עד צאתי לגמלאות לא הייתי צריך "למלא את החיים" כי אם למצוא חריץ זמן עבור עוד מטלה ועוד משהו ועוד עשייה. לקום בבוקר ולשאול את עצמך : "אז מה אני אעשה ביום הזה?" זו השלמה עם עובדת היותי מיותר, כן מיותר. אז שמעתי הרצאה על מרגרט טאצ'ר, על גידול האפונה המנומרת באוזבקיסטן הצפונית, מה אני אעשה עם האינפורמציה הזו? לשם מה בכלל נחוצה לי אינפורמציה אם את מרבית מה שידעתי פעם טוב אני שוכח בהדרגה? נכון שמצבי הרוח משתנים ואולי לא אסכים עם דבריי המדכאים מחר, כשהשמש הפרטית שלי תזרח עם משהו חיובי, אבל היו לי כבר ימים שבהם מסוגל הייתי לכתוב:
קם אל הבוקר (נכתב בינואר 2010)
ואני קם אל הבוקר ואין בו דבר,
לא זיכרונות מאתמול, גם לא ציפיות למחר.
רק נוכחות דחוסה של שיממון מחלחל,
עצבות מעוגנת וייאוש מנטרל.
האמירה הזו: "למלא את החיים" נשמעת לי מדכדכת עד מאד. עד צאתי לגמלאות לא הייתי צריך "למלא את החיים" כי אם למצוא חריץ זמן עבור עוד מטלה ועוד משהו ועוד עשייה. לקום בבוקר ולשאול את עצמך : "אז מה אני אעשה ביום הזה?" זו השלמה עם עובדת היותי מיותר, כן מיותר. אז שמעתי הרצאה על מרגרט טאצ'ר, על גידול האפונה המנומרת באוזבקיסטן הצפונית, מה אני אעשה עם האינפורמציה הזו? לשם מה בכלל נחוצה לי אינפורמציה אם את מרבית מה שידעתי פעם טוב אני שוכח בהדרגה? נכון שמצבי הרוח משתנים ואולי לא אסכים עם דבריי המדכאים מחר, כשהשמש הפרטית שלי תזרח עם משהו חיובי, אבל היו לי כבר ימים שבהם מסוגל הייתי לכתוב:
קם אל הבוקר (נכתב בינואר 2010)
ואני קם אל הבוקר ואין בו דבר,
לא זיכרונות מאתמול, גם לא ציפיות למחר.
רק נוכחות דחוסה של שיממון מחלחל,
עצבות מעוגנת וייאוש מנטרל.
שפירא מאיר
New member
יש כאלה ויש כאלה
יש מי שחייו עוברים בטל, ואני קורא לזה "הוא מחכה למות".
יש לי גיס כזה. הוא בן 70 מבוגר ממני בשנה, יש לו סדר יום קבוע:
קם בבוקר, אוכל, מתיישב מול הטלויזיה בערוץ הספורט, צהרים אוכל ושוב מול הטלויזיה ואותו ערוץ הספורט, בערב ארוחת ערב צופה קצת בטלויזיה באותו ערוץ הספורט הולך לישון. (אגב הוא מעולם לא עסק בספורט) מעולם לא ראיתי אותו קורא ספר או עיתון והם לא מנויים על שום עיתון.
בניגוד לו, אני קם בבוקר ואחרי המטלות אם אין לי יציאה לסידור זה או אחר, אני יושב לעבוד על הספר הבא או לקרוא חומר הנוגע לאחד המחקרים שלי (לפני שבועיים סיימתי לכתוב את הספר העשרים שלי) צופה בתוכנית שמעניינת אותי בטלויזיה, ועובד לרוב עד 0200-0300 לפנות בוקר.
יש ימים בהם אני בכלל לא בבית כל היום , כמו שסיפרתי שאני יוצא לשטח עם חברים, או נוסע לחו"ל (אני חוקר את כרתים זו השנה ה-25) . אחד הדברים בטלויזיה שמוציאים אותי מהכלים אלו הפרסומות. ערכתי פעם בדיקה ומצאתי שהפרסומות תופסות יותר מ-50% מזמן השידור. ככה מרשים לעצמם לבזבז את זמני בצפיה בפרסומות הטיפשיות שלהם כל הזמן, וקורה לי שאני יכול לקום אפילו באמצע החדשות וללכת לענייני כי נמאס לי מהפרסומות, ולפעמים מרוב פרסומות, אני בכלל שוכח שזו אמצע התכנית בכלל, אבל הפרסומות התכופות הוציאו לי את החשק לראות את התכנית.
הפתרון הוא או לוותר על התכנית או להקליט אותה ומאוחר יותר לראותה בלי הפרסומות.
יש מי שחייו עוברים בטל, ואני קורא לזה "הוא מחכה למות".
יש לי גיס כזה. הוא בן 70 מבוגר ממני בשנה, יש לו סדר יום קבוע:
קם בבוקר, אוכל, מתיישב מול הטלויזיה בערוץ הספורט, צהרים אוכל ושוב מול הטלויזיה ואותו ערוץ הספורט, בערב ארוחת ערב צופה קצת בטלויזיה באותו ערוץ הספורט הולך לישון. (אגב הוא מעולם לא עסק בספורט) מעולם לא ראיתי אותו קורא ספר או עיתון והם לא מנויים על שום עיתון.
בניגוד לו, אני קם בבוקר ואחרי המטלות אם אין לי יציאה לסידור זה או אחר, אני יושב לעבוד על הספר הבא או לקרוא חומר הנוגע לאחד המחקרים שלי (לפני שבועיים סיימתי לכתוב את הספר העשרים שלי) צופה בתוכנית שמעניינת אותי בטלויזיה, ועובד לרוב עד 0200-0300 לפנות בוקר.
יש ימים בהם אני בכלל לא בבית כל היום , כמו שסיפרתי שאני יוצא לשטח עם חברים, או נוסע לחו"ל (אני חוקר את כרתים זו השנה ה-25) . אחד הדברים בטלויזיה שמוציאים אותי מהכלים אלו הפרסומות. ערכתי פעם בדיקה ומצאתי שהפרסומות תופסות יותר מ-50% מזמן השידור. ככה מרשים לעצמם לבזבז את זמני בצפיה בפרסומות הטיפשיות שלהם כל הזמן, וקורה לי שאני יכול לקום אפילו באמצע החדשות וללכת לענייני כי נמאס לי מהפרסומות, ולפעמים מרוב פרסומות, אני בכלל שוכח שזו אמצע התכנית בכלל, אבל הפרסומות התכופות הוציאו לי את החשק לראות את התכנית.
הפתרון הוא או לוותר על התכנית או להקליט אותה ומאוחר יותר לראותה בלי הפרסומות.
נדירון מצוי
New member
כתבתי שני ספרים שאיש לא קרא
אני מגזים קצת אבל מה שברור לי שספר שלישי לא אכתוב. את שני הספרים שלי הוצאתי בהוצאה פרטית ועל כן אין אותם בחנויות. הראשון הוא לקט שירים וליריקה והשני הוא קורות חיי. את השני חילקתי למשפחתי ולכמה מקורבים, בקושי שמעתי ציוץ תגובה ולי לא נעים לשאול אם קראו כמובן. החלטתי לא לעשות לו השקה ולהניח אותו ליורשיי (לשימוש במדורת ל"ג בעומר למשל).
הגעתי למסקנה שמאז אפלטון, אריסטו והתנ"ך ממילא לא אמר איש דבר שלא נאמר כבר קודם שהרי "אין חדש תחת השמש" אז בשביל מה לכתוב בכלל? לא פעם כתבתי משהו שהתגובה אליו הייתה: אהה, זה כמו ש..כתב, אההזה דומה לרעיון שקראתי בעיתון..וכו וכו'
בקיצור שבת נעימה לכולם
אני מגזים קצת אבל מה שברור לי שספר שלישי לא אכתוב. את שני הספרים שלי הוצאתי בהוצאה פרטית ועל כן אין אותם בחנויות. הראשון הוא לקט שירים וליריקה והשני הוא קורות חיי. את השני חילקתי למשפחתי ולכמה מקורבים, בקושי שמעתי ציוץ תגובה ולי לא נעים לשאול אם קראו כמובן. החלטתי לא לעשות לו השקה ולהניח אותו ליורשיי (לשימוש במדורת ל"ג בעומר למשל).
הגעתי למסקנה שמאז אפלטון, אריסטו והתנ"ך ממילא לא אמר איש דבר שלא נאמר כבר קודם שהרי "אין חדש תחת השמש" אז בשביל מה לכתוב בכלל? לא פעם כתבתי משהו שהתגובה אליו הייתה: אהה, זה כמו ש..כתב, אההזה דומה לרעיון שקראתי בעיתון..וכו וכו'
בקיצור שבת נעימה לכולם
שפירא מאיר
New member
אני דווקא לא כותב הגות או שירה
אני עוסק בעיקר במציאות , למשל: מלחמות יום הכיפורים,ששת הימים, שלום הגליל, כיתת השועלים על פעילות מעבר לקווי האוייב, ספר על ההיסטוריה של משטרת מחוז תל אביב, קורותיי לאורך 30 שנה במשטרה, מחקר בן 17 שנה על רכבת העמק, מחקר 25 שנה ושני ספרי טיולים על כרתים, וכו.
כתבתי כמובן גם את קורות חי ולמיטב ידיעתי כל מי שקיבל את הספר ממני בהחלט קרא בו וכמובן שהצלחתי למצוא בכל המשפחה המורחבת תמונות, כך שיש בו מעל 1200 תמונות.
כמובן שכל הספרים שלי על תקליטורים, כיוון שלהוציא ספר על נייר זה הון תועפות, מה גם שהוא לא יכול להתחדש בניגוד לתקליטור.
אני עוסק בעיקר במציאות , למשל: מלחמות יום הכיפורים,ששת הימים, שלום הגליל, כיתת השועלים על פעילות מעבר לקווי האוייב, ספר על ההיסטוריה של משטרת מחוז תל אביב, קורותיי לאורך 30 שנה במשטרה, מחקר בן 17 שנה על רכבת העמק, מחקר 25 שנה ושני ספרי טיולים על כרתים, וכו.
כתבתי כמובן גם את קורות חי ולמיטב ידיעתי כל מי שקיבל את הספר ממני בהחלט קרא בו וכמובן שהצלחתי למצוא בכל המשפחה המורחבת תמונות, כך שיש בו מעל 1200 תמונות.
כמובן שכל הספרים שלי על תקליטורים, כיוון שלהוציא ספר על נייר זה הון תועפות, מה גם שהוא לא יכול להתחדש בניגוד לתקליטור.
ידידי נדירון,אנחנו בערך באותו גיל,אני מבין
אותך היטב, ומזדהה איתך בהחלט,כמובן יש ימים ויש ימים,אינני מכיר את מצבך הרפואי,או המשפחתי,או מקום מגוריך, לכן קשה לי להכנס יותר לעומק ,או להביע
דעה מבוססת יותר.
אם אתה אוהב לכתוב, למרות האכזבה הראשונית, אל תפסיק, תמשיך לנסות, אפילו אם בגמר הכתיבה, זה ילך למגירה, נסה לכתוב תסריטים, סיפורים קצרים, זכור אתה עושה
זאת עבור עצמך, לא עבור אחרים, זה יגרום לך לסיפוק, זה יפעיל את הדמיון והמוח, דברים שאנחנו זקוקים להם נואשות.
נסה לפרסם פה בפורום, קטעים מענינים מהשירים והליריקות שלך, או סיפורים קצרים,מבטיח לך פה חברים יקראו ויתיחסו.אל תפחד מהביקורת, זה רק יכול לשפר את
כתיבתך.
לאחר שאכיר אותך יותר ואתה אותי, נוכל להחליף בינינו,יותר מידע שיכול אולי לתרום לשנינו.
אותך היטב, ומזדהה איתך בהחלט,כמובן יש ימים ויש ימים,אינני מכיר את מצבך הרפואי,או המשפחתי,או מקום מגוריך, לכן קשה לי להכנס יותר לעומק ,או להביע
דעה מבוססת יותר.
אם אתה אוהב לכתוב, למרות האכזבה הראשונית, אל תפסיק, תמשיך לנסות, אפילו אם בגמר הכתיבה, זה ילך למגירה, נסה לכתוב תסריטים, סיפורים קצרים, זכור אתה עושה
זאת עבור עצמך, לא עבור אחרים, זה יגרום לך לסיפוק, זה יפעיל את הדמיון והמוח, דברים שאנחנו זקוקים להם נואשות.
נסה לפרסם פה בפורום, קטעים מענינים מהשירים והליריקות שלך, או סיפורים קצרים,מבטיח לך פה חברים יקראו ויתיחסו.אל תפחד מהביקורת, זה רק יכול לשפר את
כתיבתך.
לאחר שאכיר אותך יותר ואתה אותי, נוכל להחליף בינינו,יותר מידע שיכול אולי לתרום לשנינו.
נדירון מצוי
New member
להכיר דרך הכתיבה
לא יודע מה גורם לי להיות כה גלוי כאן והרי אני רק אורח, אבל החלטתי לשתף אותך, אתכם במשהו מכתיבתי המספר גם את חיי:
פסגות
טיפס הבחור לשיאים, לא מעט,
דרגות של קצונה – הפסגה האחת.
נכון, לא גבוהות ומתנשאות אלי על,
גם לא בשלדג או בסיירת מטכ"ל.
ומשם, והנה כבר בית ספר מנהל,
אמת, את גודלו לא נוכל להלל,
קטן לא מוכר, נשכח עם הזמן,
כמו כל השיאים, נחמד – אך קטן.
ולא פסק מצעדו באקדמיה גם,
שם רשם לזכותו עוד מעלה בסולם,
ולא נהיה קטנוניים כאן, הרי,
אם השיג הוא שם רק אות של BA
ובזה השלב חייבים לציין כבר,
הישגים בתחום אחר – המסחר.
חנויות לא מעט פתח והפעיל,
נכון, לא רשת, כי סתם עסק רגיל.
וגם בעבודת הציבור לא החסיר,
ואף התמודד על ראשותה של עיר,
אמת כי בשלהי אותה מערכה,
הסתפק בלהיות חבר מועצה.
וכך, מפסגה לפסגה ניווט את חייו,
צפה למרחק...עד קצה סוליותיו,
כובש מישורים, מעפיל אלי רום,
אם לא במציאות...לפחות בחלום.
ומקומו לא נגרע גם מבין הכותבים,
דברים של הגות ודברי הימים,
שירה וויכוח, הומור וגערה,
ולבטח קראוהו כשניים שלושה.
ולא נוכל לחתום סיפורו כאן,
בלי להזכיר היותו גם שחקן,
אבל, לא לאולמות העיר קהל דחס,
כי אם רק לשוליו של איזה מתנ"ס.
וברור שמנינו כאן רק מעט,
ודרכו רוויה היא, אחת לאחת,
הישגים ופסגות, רגעים מרשימים,
שאכן קצת גמדו, וקצת זעירים.
ולמען סיים כאן, אפשר כך לחרוז:
גודל הישג כגודל העוז,
ומי שחושש ובוחן וניזהר ותוהה,
יכבוש פסגות רק בגודל הזה.
לא יודע מה גורם לי להיות כה גלוי כאן והרי אני רק אורח, אבל החלטתי לשתף אותך, אתכם במשהו מכתיבתי המספר גם את חיי:
פסגות
טיפס הבחור לשיאים, לא מעט,
דרגות של קצונה – הפסגה האחת.
נכון, לא גבוהות ומתנשאות אלי על,
גם לא בשלדג או בסיירת מטכ"ל.
ומשם, והנה כבר בית ספר מנהל,
אמת, את גודלו לא נוכל להלל,
קטן לא מוכר, נשכח עם הזמן,
כמו כל השיאים, נחמד – אך קטן.
ולא פסק מצעדו באקדמיה גם,
שם רשם לזכותו עוד מעלה בסולם,
ולא נהיה קטנוניים כאן, הרי,
אם השיג הוא שם רק אות של BA
ובזה השלב חייבים לציין כבר,
הישגים בתחום אחר – המסחר.
חנויות לא מעט פתח והפעיל,
נכון, לא רשת, כי סתם עסק רגיל.
וגם בעבודת הציבור לא החסיר,
ואף התמודד על ראשותה של עיר,
אמת כי בשלהי אותה מערכה,
הסתפק בלהיות חבר מועצה.
וכך, מפסגה לפסגה ניווט את חייו,
צפה למרחק...עד קצה סוליותיו,
כובש מישורים, מעפיל אלי רום,
אם לא במציאות...לפחות בחלום.
ומקומו לא נגרע גם מבין הכותבים,
דברים של הגות ודברי הימים,
שירה וויכוח, הומור וגערה,
ולבטח קראוהו כשניים שלושה.
ולא נוכל לחתום סיפורו כאן,
בלי להזכיר היותו גם שחקן,
אבל, לא לאולמות העיר קהל דחס,
כי אם רק לשוליו של איזה מתנ"ס.
וברור שמנינו כאן רק מעט,
ודרכו רוויה היא, אחת לאחת,
הישגים ופסגות, רגעים מרשימים,
שאכן קצת גמדו, וקצת זעירים.
ולמען סיים כאן, אפשר כך לחרוז:
גודל הישג כגודל העוז,
ומי שחושש ובוחן וניזהר ותוהה,
יכבוש פסגות רק בגודל הזה.
נדירון מצוי אני מאד נהניתי לקרוא את כתיבתך
היטבת לתאר חלק מחייך, שהוא מרשים ומגוון ומאפשר להסתכל אחורה בגאווה רבה. עכשיו אני מביו אותך עוד יותר טוב למה מצבך היום אינו מספק אותך, ואפילו נותן לך הרגשה של
חוסר מעש ואפילו חוסר תחליט. למה להצטער שלא העזת יותר ,שחשבת על בטחון משפחתך, שלא יצאת למסעות שסופן היה בערפל, מעטים כבשו פסגות גבוהות משלך, הבט וחשוב על חצי הכוס המלאה.
עכשיו אני משוכנע שאסור לך להפסיק לכתוב, אלא ההפך ,להגביר אותו גם בכיוונים שונים, כמו סיפורים קצרים ותסריטים....ועוד... הלוואי והייתי ניחן בכישרון הכתיבה שלך....
היטבת לתאר חלק מחייך, שהוא מרשים ומגוון ומאפשר להסתכל אחורה בגאווה רבה. עכשיו אני מביו אותך עוד יותר טוב למה מצבך היום אינו מספק אותך, ואפילו נותן לך הרגשה של
חוסר מעש ואפילו חוסר תחליט. למה להצטער שלא העזת יותר ,שחשבת על בטחון משפחתך, שלא יצאת למסעות שסופן היה בערפל, מעטים כבשו פסגות גבוהות משלך, הבט וחשוב על חצי הכוס המלאה.
עכשיו אני משוכנע שאסור לך להפסיק לכתוב, אלא ההפך ,להגביר אותו גם בכיוונים שונים, כמו סיפורים קצרים ותסריטים....ועוד... הלוואי והייתי ניחן בכישרון הכתיבה שלך....
נדירון מצוי
New member
לחיות כדי לחיות
בעקבות דבריך, ובמחשבה שנייה אני חושב שגם מי שהעפיל לפסגות הרבה גבוהות משלי היה חש כמוני עם הגיעו אל "שלב הדממה". יכול להיות אף שכגודל הישגי העבר עשויים להיות תסכולי ההווה חסר העניין מעיקים עוד יותר. אין בזה כדי לעודד. כשאני מדבר על "פסגות" אני לא מביע צער על כך שאינני משאיר אחרי חותם גדול, אם בכלל. אפלטון, אריסטו, גלילאו ומיליוני אחרים אינם מתנחמים לדעתי ברגע זה בחברת התולעים בכך שהשאירו מורשת. אני רוצה לעשות דברים כדי ליהנות מהם בעת עשייתם. לצערי התחומים שבהם אני מרגיש באורח חיובי הם כמעט תמיד בנוכחות אדם או אנשים נוספים. אף כי יש לי זמן אני קורא היום פחות מבעבר, את הטלוויזיה אני מתעב עקב רדידותה וריבוי הפרסומות שבה, כך שנותר לי לחפש שותפים לדרך וקהל להופעותיי, שני דברים שקשה מאד להגיע אליהם בגילי (ובכלל). מודה לך מאד על הפרגון פזי, זו בהחלט מתנה מהסוג שדרוש לאדם המחפש סובבים לו.
בעקבות דבריך, ובמחשבה שנייה אני חושב שגם מי שהעפיל לפסגות הרבה גבוהות משלי היה חש כמוני עם הגיעו אל "שלב הדממה". יכול להיות אף שכגודל הישגי העבר עשויים להיות תסכולי ההווה חסר העניין מעיקים עוד יותר. אין בזה כדי לעודד. כשאני מדבר על "פסגות" אני לא מביע צער על כך שאינני משאיר אחרי חותם גדול, אם בכלל. אפלטון, אריסטו, גלילאו ומיליוני אחרים אינם מתנחמים לדעתי ברגע זה בחברת התולעים בכך שהשאירו מורשת. אני רוצה לעשות דברים כדי ליהנות מהם בעת עשייתם. לצערי התחומים שבהם אני מרגיש באורח חיובי הם כמעט תמיד בנוכחות אדם או אנשים נוספים. אף כי יש לי זמן אני קורא היום פחות מבעבר, את הטלוויזיה אני מתעב עקב רדידותה וריבוי הפרסומות שבה, כך שנותר לי לחפש שותפים לדרך וקהל להופעותיי, שני דברים שקשה מאד להגיע אליהם בגילי (ובכלל). מודה לך מאד על הפרגון פזי, זו בהחלט מתנה מהסוג שדרוש לאדם המחפש סובבים לו.
נדירון,אשמח להיות פה תמיד עבורך כל פעם
שתצטרך אותי,דרך אגב כל פעם אתה מזכיר את גילך כמכשול כלשהו,לדעתי אחד הפסגות בחיינו, שהיגענו לגילינו , במצב שמאפשר לנו, לתפקד כאחד האדם, להנות כל
יום מיום חדש, עם שמש, או עם גשם, לעשות מה שבא לנו, אפילו לתכנן לעצמנו פעילויות שונות ומגוונות, להנות מרגעי קסם, משיר יפה, מיצרה פרי ידינו ומוחנו הקודח,
קניה שעשינו שמאפשרת להשיג ביצועים טובים יותר בהובי שאנחנו עוםקים בו....ועוד....ועוד...ועוד בונוס, לא לבד עם אישה אהובה ומשפחה תומכת, מה צריך יותר בן אדם ?
שתצטרך אותי,דרך אגב כל פעם אתה מזכיר את גילך כמכשול כלשהו,לדעתי אחד הפסגות בחיינו, שהיגענו לגילינו , במצב שמאפשר לנו, לתפקד כאחד האדם, להנות כל
יום מיום חדש, עם שמש, או עם גשם, לעשות מה שבא לנו, אפילו לתכנן לעצמנו פעילויות שונות ומגוונות, להנות מרגעי קסם, משיר יפה, מיצרה פרי ידינו ומוחנו הקודח,
קניה שעשינו שמאפשרת להשיג ביצועים טובים יותר בהובי שאנחנו עוםקים בו....ועוד....ועוד...ועוד בונוס, לא לבד עם אישה אהובה ומשפחה תומכת, מה צריך יותר בן אדם ?
בכל דבר צריך שיטה.אם לא זכית לתגובה אז
השיטה לא נכונה. ב-1959 כתבתי סיפור שפורסם ב'דבר'..ואחרי זה נאדה. באתר סיפורי הקיבוצים פורסמו 10 סיפורים של הח"מ..שיטה אחרת זמנים אחרים.
גם הסיפור מ'דבר' ז"ל פורסם שם. ואני קורא שם המון סיפורי קיבוצים. והנה כאן..משהו בקשר לשיטה..רעיון ששווה מליון כמו היה אומר אבא שלי.
השיטה לא נכונה. ב-1959 כתבתי סיפור שפורסם ב'דבר'..ואחרי זה נאדה. באתר סיפורי הקיבוצים פורסמו 10 סיפורים של הח"מ..שיטה אחרת זמנים אחרים.
גם הסיפור מ'דבר' ז"ל פורסם שם. ואני קורא שם המון סיפורי קיבוצים. והנה כאן..משהו בקשר לשיטה..רעיון ששווה מליון כמו היה אומר אבא שלי.
ולמי שאין מה לעשות-שילמד תורה...
ואתם מבינים מי הם לומדים...ואני קורא ספרים..והספר האחרון שהתגלגל לידי הוא 'הקתדרלה..איפה שהוא..'על ספרד במאה ה-13 ובתחילת הספר האדון מגיע לחתונת הואסל שלו-ותובע את זכות הלילה הראשון..והסופר מתאר את המעשה..ולאחריו הוא מבקש שהחתן גם יממש כדי שלא ייוולד ממזר...
אז יש מה לעשות..לקרוא ספרים..גם כאלה..[וזה לאחר שב'תמול שלשום' של עגנון הגעתי לשני השליש הספר והוא קצת חוזר על עצמו..]
ובעוד שבועיים יש טיול ביפו בעקבות הסיפור 'שבועת אמונים' של עגנון..במוצאי שבת בערב..בקיצור יש מה לעשות תלוי מה מעניין אותך.
נ.ב.
ותשאלו את המנהלת ותראו שממש יש לה מה לעשות..בכל יום.
ואתם מבינים מי הם לומדים...ואני קורא ספרים..והספר האחרון שהתגלגל לידי הוא 'הקתדרלה..איפה שהוא..'על ספרד במאה ה-13 ובתחילת הספר האדון מגיע לחתונת הואסל שלו-ותובע את זכות הלילה הראשון..והסופר מתאר את המעשה..ולאחריו הוא מבקש שהחתן גם יממש כדי שלא ייוולד ממזר...
אז יש מה לעשות..לקרוא ספרים..גם כאלה..[וזה לאחר שב'תמול שלשום' של עגנון הגעתי לשני השליש הספר והוא קצת חוזר על עצמו..]
ובעוד שבועיים יש טיול ביפו בעקבות הסיפור 'שבועת אמונים' של עגנון..במוצאי שבת בערב..בקיצור יש מה לעשות תלוי מה מעניין אותך.
נ.ב.
ותשאלו את המנהלת ותראו שממש יש לה מה לעשות..בכל יום.
שפירא מאיר
New member
כן , יודעים מי
חבר טוב שלי יצא לגימלאות, השתעמם, והלך לישיבה חילונית (יש דבר כזה שמפעילים המסיונרים החרדים) והתחיל ללכת חבוש כיפה, ושם הוא עוסק בקבלה ושומע סיפורי סבתא ונמשך לזה.
כל ההסברים שלי לא הועילו, ובאחד הימים רציתי להוכיח לו משהו בתנ"ך ומסתבר שאין לו בבית בכלל תנ"ך.....
טוב, אם כוכבי קולנוע מתעסקים בשטויות הללו של הקבלה בלי שום קשר לתנ"ך, אז גם הוא יכול.
כעת הוא החל לעבוד כנהג אוטובוס, ואני מקוה שינטוב את ההבל הזה של סיפורי הסבתא.
אגב, בעולם של המאה -18 ואחורה, זכות הלילה הראשון היתה מפורסמת.
בארץ מי שהנהיג זאת, ז"א התפרסם בזה, הוא כמובן אבו-גוש (הארמון שלו נמצא מאחורי משטרת אבו גוש).
עד שקמה בחורה, וליד הבחורים שצפו בבחורות ליד הבאר, היא הרימה את השמלה כדי לשבת ולכבס (ואז לא היו תחתונים.....) ואחד הזקנים ניגש אליה ושאל איך היא לא מתביישת לנהוג כך ליד הגברים. והיא ענתה לו שמי שמאפשר לאבו גוש להתנהג כך , הוא לא גבר. באותו לילה אבו גוש חוסל.
אגב זה לא היה שם אלא כינוי ששובש. הכינוי היה "אבו-ג'וש" (אבי הרעש) על המהומות שהיה מחולל.
חבר טוב שלי יצא לגימלאות, השתעמם, והלך לישיבה חילונית (יש דבר כזה שמפעילים המסיונרים החרדים) והתחיל ללכת חבוש כיפה, ושם הוא עוסק בקבלה ושומע סיפורי סבתא ונמשך לזה.
כל ההסברים שלי לא הועילו, ובאחד הימים רציתי להוכיח לו משהו בתנ"ך ומסתבר שאין לו בבית בכלל תנ"ך.....
טוב, אם כוכבי קולנוע מתעסקים בשטויות הללו של הקבלה בלי שום קשר לתנ"ך, אז גם הוא יכול.
כעת הוא החל לעבוד כנהג אוטובוס, ואני מקוה שינטוב את ההבל הזה של סיפורי הסבתא.
אגב, בעולם של המאה -18 ואחורה, זכות הלילה הראשון היתה מפורסמת.
בארץ מי שהנהיג זאת, ז"א התפרסם בזה, הוא כמובן אבו-גוש (הארמון שלו נמצא מאחורי משטרת אבו גוש).
עד שקמה בחורה, וליד הבחורים שצפו בבחורות ליד הבאר, היא הרימה את השמלה כדי לשבת ולכבס (ואז לא היו תחתונים.....) ואחד הזקנים ניגש אליה ושאל איך היא לא מתביישת לנהוג כך ליד הגברים. והיא ענתה לו שמי שמאפשר לאבו גוש להתנהג כך , הוא לא גבר. באותו לילה אבו גוש חוסל.
אגב זה לא היה שם אלא כינוי ששובש. הכינוי היה "אבו-ג'וש" (אבי הרעש) על המהומות שהיה מחולל.
תודה למאיר על ההסבר מי היה אבו ג'וש..
לגבי לימוד תורה. בארה"ב ישנה כת האמיש. לי נראה שהם העתק של הכת החרדית אצלנו. כמו שמצאתי בזמנו דמיון בין אש"פ תנועת שחרור לאומית לארגון 'נרוניה ווליה' רצון העם-שלבסוף ביצע את המהפכה הרוסית- ב-1882 הם רצחו את הצאר -אלכסנדר השני וגרמו ל'סופות בנגב'..[העליה הראשונה שלנו..] אחיו של לנין שהיה חבר בארגון נתלה..] לאחר עשרות שנים ב-1917 הגיעה עת המהפכה. אש"ף מתקרב גם..כידוע..למימוש מטרותיו ואל לנו לשכוח מה היא המטרה הסופית.
על הנושא הזה הרציתי במחלקה להיסטוריה בבאר שבע- גם בכיתות אחרות- כי הפרופסור ראה כי טוב.
אז היינו בלימוד תורה. לדעתי- זהו ממסד רגיל שהועתק מהגולה. כך היה שם- כשעל היהודים נאסר לרכוש אדמות ולעבוד בחקלאות. כאן הכל אחרת אבל המסגרת נותרה.
כמובן עם ההרגלים. ועם ההמצאה שלימוד תורה שומר על עם ישראל. ושאלהים שומר על עם ישראל מה שהוכח שכנראה לא נכון. ועוד המצאות שונות ומשונות.
אבל לגבי מילוי הזמן..זה פשוט נהדר. ואמונה היא ענין של נוחות כתב פרנסוא מוריאק בעל םרס נובל[1952.] בספרו 'תרז דאקורו'..
לגבי לימוד תורה. בארה"ב ישנה כת האמיש. לי נראה שהם העתק של הכת החרדית אצלנו. כמו שמצאתי בזמנו דמיון בין אש"פ תנועת שחרור לאומית לארגון 'נרוניה ווליה' רצון העם-שלבסוף ביצע את המהפכה הרוסית- ב-1882 הם רצחו את הצאר -אלכסנדר השני וגרמו ל'סופות בנגב'..[העליה הראשונה שלנו..] אחיו של לנין שהיה חבר בארגון נתלה..] לאחר עשרות שנים ב-1917 הגיעה עת המהפכה. אש"ף מתקרב גם..כידוע..למימוש מטרותיו ואל לנו לשכוח מה היא המטרה הסופית.
על הנושא הזה הרציתי במחלקה להיסטוריה בבאר שבע- גם בכיתות אחרות- כי הפרופסור ראה כי טוב.
אז היינו בלימוד תורה. לדעתי- זהו ממסד רגיל שהועתק מהגולה. כך היה שם- כשעל היהודים נאסר לרכוש אדמות ולעבוד בחקלאות. כאן הכל אחרת אבל המסגרת נותרה.
כמובן עם ההרגלים. ועם ההמצאה שלימוד תורה שומר על עם ישראל. ושאלהים שומר על עם ישראל מה שהוכח שכנראה לא נכון. ועוד המצאות שונות ומשונות.
אבל לגבי מילוי הזמן..זה פשוט נהדר. ואמונה היא ענין של נוחות כתב פרנסוא מוריאק בעל םרס נובל[1952.] בספרו 'תרז דאקורו'..
שפירא מאיר
New member
לגבי כת האיימיש בארה"ב
זה בכלל לא דומה למה שקורה אצלנו.
האיימיש בארה"ב שהם יחסית כת זעירה מאוד שלא מפריעה לאף אחד (בינם לבין עצמם כמו בכל כת ישנם חוקים מחמירים מאוד ואין שם דמוקרטיה) אבל הם חיים חיים יצרניים, עובדים ומפרנסים את עצמם ולא מבקשים מאף אחד נדבות.
אצלנו החרדים הם מקבצי נדבות עלובים שחיים כמו עלוקות על חשבון החילוניים שבהתנהלות כל הממשלות החילוניים הפכו לחוטבי עצים ושואבי מים של החרדים, כאשר החרדים מחד לוקחים את כספנו ומאידך יורקים עלינו ומקללים אותנו ושונאים את המדינה.
זו התנהלות לא הגיונית ועל דעת הפוליטיקאים שמוכנים למכור את כל החילוניים בעבור כסא בטוח.
והנה, אחת התוצאות היא הסרוב החד-משמעי של החרדים להשתף בהגנת המדינה, ובצעקות של "הקוזק הנגזל" הם דורשים להמשיך להסתר בישיבות בעוד החילוניים יקריבו את חייהם בשמירה על המדינה.
זו מנוולות ממדרגה ראשונה, והנה הם מאיימים שינטשו את המדינה בהמוניהם. ואני אומר "ויפה שעה אחת קודם".
בנושא הצעתי פעם להקים על משקל האיימיש את "איימישראל", בקצרה, לשכן את החרדים בערים משלהם ושיסתדרו לבד .
אבל אני יודע שזה לא יקרה (ראה תקדים בית שמש) כי הפוליטיקאים זקוקים לקולות שלא יקבלו מהחרדים, ועובדה חוק השוויון בנטל שהוא שקר מרמה והונאה אחד גדול נגד החילוניים, והם, הפוליטיקאים הם אלו שתומכים בכל מי שבא להרוס את המדינה, בגלל תאוות השלטון.
זה בכלל לא דומה למה שקורה אצלנו.
האיימיש בארה"ב שהם יחסית כת זעירה מאוד שלא מפריעה לאף אחד (בינם לבין עצמם כמו בכל כת ישנם חוקים מחמירים מאוד ואין שם דמוקרטיה) אבל הם חיים חיים יצרניים, עובדים ומפרנסים את עצמם ולא מבקשים מאף אחד נדבות.
אצלנו החרדים הם מקבצי נדבות עלובים שחיים כמו עלוקות על חשבון החילוניים שבהתנהלות כל הממשלות החילוניים הפכו לחוטבי עצים ושואבי מים של החרדים, כאשר החרדים מחד לוקחים את כספנו ומאידך יורקים עלינו ומקללים אותנו ושונאים את המדינה.
זו התנהלות לא הגיונית ועל דעת הפוליטיקאים שמוכנים למכור את כל החילוניים בעבור כסא בטוח.
והנה, אחת התוצאות היא הסרוב החד-משמעי של החרדים להשתף בהגנת המדינה, ובצעקות של "הקוזק הנגזל" הם דורשים להמשיך להסתר בישיבות בעוד החילוניים יקריבו את חייהם בשמירה על המדינה.
זו מנוולות ממדרגה ראשונה, והנה הם מאיימים שינטשו את המדינה בהמוניהם. ואני אומר "ויפה שעה אחת קודם".
בנושא הצעתי פעם להקים על משקל האיימיש את "איימישראל", בקצרה, לשכן את החרדים בערים משלהם ושיסתדרו לבד .
אבל אני יודע שזה לא יקרה (ראה תקדים בית שמש) כי הפוליטיקאים זקוקים לקולות שלא יקבלו מהחרדים, ועובדה חוק השוויון בנטל שהוא שקר מרמה והונאה אחד גדול נגד החילוניים, והם, הפוליטיקאים הם אלו שתומכים בכל מי שבא להרוס את המדינה, בגלל תאוות השלטון.
האמיש הם נוצרים והנצרות קיימת כמעט אותו זמן.
אז הדת היא פרמטר אחד. זה שיש הבדלים לא אומר שאין דמיון ברוב הדברים הדבר העיקרי הוא ההתבדלות מהחברה הסובבת. וההימנעות מלצרוך את המוצרים שבחברה החילונית. אין בעולם עוד שני מקרים כאלה. וכמובן גם הלבוש והחינוך המתבדל. והאמריקאים מאפשרים להם לחיות את חייהם בגלל החוקה האמריקאית.
אז הדת היא פרמטר אחד. זה שיש הבדלים לא אומר שאין דמיון ברוב הדברים הדבר העיקרי הוא ההתבדלות מהחברה הסובבת. וההימנעות מלצרוך את המוצרים שבחברה החילונית. אין בעולם עוד שני מקרים כאלה. וכמובן גם הלבוש והחינוך המתבדל. והאמריקאים מאפשרים להם לחיות את חייהם בגלל החוקה האמריקאית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.