מה היא האלטרנטיבה
כל כניסה של אדם לתא שטח טבעי גורמת נזק!!! הן הולכי רגל הן אופניים הן ג'יפים ואפילו מטוסים שעוברים בשמיים גורמים נזק כלשהו לחי, לצומח ולדומם בטבע. למסקנה זו כבר הגיעו חוקרי הטבע מזמן. מצד שני מהי האלטרנטיבה, האם בשל שמירת הטבע יש לסגור כליל את כל האזורים הטבעיים שנותרו לתנועת בני אדם? האם למנוע כניסה לשמורות טבע? אולי פשוט עלינו להשאר בבית כל חיינו ולא לטוס, לנסוע, ללכת או לרכב לשום מקום? בין רצון האדם לטייל ולחקור ובין הרצון לשמור על הטבע ישנו קונפליקט מתמיד ולכן השאלה שנשאלה קודם לכן בדיון, האם אמנע מריכבה במקרה בו קיים חשש שהרכיבה תפעג בטבע? אינה רלוונטית. בכל רכיבה אפילו בנחל אלכסנדר ישנה בפיעה כל שהיא בטבע (מי מאיתנו יודע איזו לטאה נדרסה תחת גלגיו, מתי הוא עולה על פקעת של צמח נדיר או סתם מועך מאות ביצי צב שהוטלו תחת גלגליו). השאלה שצריכה להישאל היא מהו הקף הפגיעה? מהו המחיר? הגישה שאני מכיר בהבטי שמירת הטבע גורסת כי אין לסגור את הטבע כליל בפני בני האדם, שכן תיירות בטבע הנו הדרל ליצר מודעות ולהמכניס כסף למטרות שימור ומחקר של האזורים הטבעיים. לכן יש להגדיר אזורים מסוימים שאסורים לכל כניסת אדם שהיא - שמורות סגורות (כדוגמת נחל חבר במדבר יהודה) - בהם יתקיים הטבע ללא מפרע. מצד שני יש לפתוח אזורים אחרים לתנועת אדם אל מנת שניתן יהיה להביא אליהם מה שיותר אנשים שיהנו מן הטבע, יפתחו מודעות לחשיבותו ויכניסו כסף לרשויות הדואגות לשמירתו. מכאן לנושא האופניים, מכיוון שקיימות מספר אפשרויות לכניסות לאזורים טבעיים: הליכה ברגל, אופניים, אופנעים, ג'יפים וכיו"ב, יש לאפשר את כניסת כולם לאזורים המותרים לטיול תוך מיזעור הנזק מכך. תוצאה של איסורים גורפים (כגון האיסור על כניסת אופניים לסינגלים) תמיד תהיה הגדלת הנזק במקום הקטנתו. רק דמינו לכם מצב בו היתה נאסרת כליל תנועת ג'יפים שלא בכבישי אספלט, המ היתה ההשלכה של כך על הטבע, כמובן שאם היו מצליחים לאכוף תקנה זו הטבע היה המרוויח העיקרי. אולם, סביר יותר של היה ניתן למנוע מהג'יפאים את הירידה לשטח ומה שהיה נוצר עקב כך היא נסיעה בילתי מבוקרת בכל דרך אפשרית על מנת להביא את יצר הג'יפאות לפרקו. כמובן שאכיפת החוק היתה מביאה לתפיסת חלק מהם, אולם הרוב לא היו נתפסים והנזק לטבע היה אף גדול יותר מבמצב הנוכחי כי הם היו נוסעים בדרכים הצדדיות ופותחים דרכים חדשות על מנת לא להתפס. כיום זהו המצב בדיוק עם רוכבי האופניים. מכיוון שאין אלטרנטיבה לרכיבה בסינגל טרקים בצורה חוקית ומבוקרת, מתבצעת הרכיבה בסינגלים בצורה פראית ולעיתים תוך גרימת נזק - לא אני אקבע מה מזיק יותר ומה מזיק פחות וגם אני נמנע בין המזיקים למרות שאני משתדל שלא-. לכן הפתרון היחיד הינו מתן אלטרנטיבה טובה, שתאפשר לרוכבי האופנים לרכב בסינגלים מאושרים, בטוחים ושבהם הנזק הנגרם לסביבה הנו המינימלי ביותר וכל עוד זה לא קורה, שיקול הדעת לגבי איפה לרכב ואיפה לא לרכב, ישאר בידי הרוכבים מכיוון שלמעשה כולנו פורעי חוק ומזיקי טבע בכך שאנו רוצים לרכב בדרך שבה אנחנו הכי אוהבים - סינגל טרקים.
) אנחנו גם לא נמנעים מלהניע את הרכב המזהם שלנו או לענות לטל' הנייד המטגן (כנראה) את הקופסא האפורה. מה לעשות, מנסים למצוא איזה שהוא שביל זהב, שיאפשר לנו , במגבלות הסביר, להנות מהעולם הזה. תפקידן של הרשויות לאפשר זאת, לאחר שהשקיעו מחשבה ומחקר ולמדו את הבעיה היטב.
