טיילתי פה ומספר הערות
- פותח הנושא DUDI2004
- פורסם בתאריך
תפקידו בכח
אותו junk DNA אינו יכול לשמש מאגר אינפורמציה גנטית לתכונות שאבדו. כיוון שרב המוטציות שליליות, הסיכוי שתכונה מסויימת תחזור להיות כשהיתה הוא אפסי. אמנם כך, אבל אותם רצפים יכולים לשמש (בהיעדר תפקיד ברור אחר) תיאורתית בשני תפקידים: א. להפחית הסיבוי למוטציות בגנום על ידי כך שהם מגדילים הסיכוי לנפילת המוטציה על רצף שאינו מקודד ב. מאותם רצפים יכולות להתפתח תכונות חדשות (לא אותן שהיו קודם), שלא יבואו על חשבון תכונות קיימות.
אותו junk DNA אינו יכול לשמש מאגר אינפורמציה גנטית לתכונות שאבדו. כיוון שרב המוטציות שליליות, הסיכוי שתכונה מסויימת תחזור להיות כשהיתה הוא אפסי. אמנם כך, אבל אותם רצפים יכולים לשמש (בהיעדר תפקיד ברור אחר) תיאורתית בשני תפקידים: א. להפחית הסיבוי למוטציות בגנום על ידי כך שהם מגדילים הסיכוי לנפילת המוטציה על רצף שאינו מקודד ב. מאותם רצפים יכולות להתפתח תכונות חדשות (לא אותן שהיו קודם), שלא יבואו על חשבון תכונות קיימות.
ומה ששכחת בתפקיד של non-coding DNA
וזה את מה שכבר יודעים ומה שמתגלה ומצטבר יום יום : רגולציה ובקרה של בטוי גנים. אינטרונים היו junk DNA עד שהתברר, למשל , מנגנון ה- alternative splicing או הטרנספוסומים. המינוח לפעמים עושה הכל. כשגילו שחלבונים עוברים 'עיבוד' נמצא התפקיד של ה - signal peptide ומי שהגדיר אותו זכה בנובל. במקביל לו היה מדען ישראלי שגילה אותו אבל קרא לו extra piece.
וזה את מה שכבר יודעים ומה שמתגלה ומצטבר יום יום : רגולציה ובקרה של בטוי גנים. אינטרונים היו junk DNA עד שהתברר, למשל , מנגנון ה- alternative splicing או הטרנספוסומים. המינוח לפעמים עושה הכל. כשגילו שחלבונים עוברים 'עיבוד' נמצא התפקיד של ה - signal peptide ומי שהגדיר אותו זכה בנובל. במקביל לו היה מדען ישראלי שגילה אותו אבל קרא לו extra piece.
הבעיה היא
הבעיה עם גנים של בקרה שלא מבוטאים היא שלאורך זמן יופיעו מוטציות נוספות (שהרי הסלקציה אינה פועלת על תכונה שאינה מתבטאת) ויקטינו עוד ועוד הסיכוי ל"חזרה" של התכונה לתפקודה המקורי. חלק מהמוטגנים (קרינה למשל) אינם תלויים באורך הגנום, אבל רובם כן. רב המוטגנים הם חומרים כימיים והם תלויי ריכוז. בנוסף, רב האורגניזמים מגינים עצמם מפני מוטציות על ידי מנגנוני הגנה ותיקון שונים. כך שאם יש לנו כמות מוגבלת של מוטגנים ליחידת זמן, ככל שהגנום יכלול יותר אתרים לא מקודדים, כך יקטן הסיכוי של כל מוליקולה לפגוע ברצף.
הבעיה עם גנים של בקרה שלא מבוטאים היא שלאורך זמן יופיעו מוטציות נוספות (שהרי הסלקציה אינה פועלת על תכונה שאינה מתבטאת) ויקטינו עוד ועוד הסיכוי ל"חזרה" של התכונה לתפקודה המקורי. חלק מהמוטגנים (קרינה למשל) אינם תלויים באורך הגנום, אבל רובם כן. רב המוטגנים הם חומרים כימיים והם תלויי ריכוז. בנוסף, רב האורגניזמים מגינים עצמם מפני מוטציות על ידי מנגנוני הגנה ותיקון שונים. כך שאם יש לנו כמות מוגבלת של מוטגנים ליחידת זמן, ככל שהגנום יכלול יותר אתרים לא מקודדים, כך יקטן הסיכוי של כל מוליקולה לפגוע ברצף.
TheFinalCut
New member
"ג'אנק DNA" ורגולוציה על התבטאות
לפי צמד מאמרים ב- Scientific American (המתבססים על פרסומים בכתבי עת יוקרתיים יותר), היו מספר פריצות דרך לאחרונה בהבנת תפקידים נוספים של דנ"א שאינו מקודד לחלבונים. בקצרה, קטעים רבים מדנ"א שאינו מקודד לחלבונים, כן מקודדים ל- RNA, המתפקד ברגולציה על התבטאות גנים ע"י היקשרות לדנ"א ויצירת רנ"א דו-גדילי המשמש כחלק ממערך הצנזורה הפנימי של התא ( בשיטת RNAi או RNA Interferance). קישור להמאמרים ב- Scientific american : SCIAM1 SCIAM2
לפי צמד מאמרים ב- Scientific American (המתבססים על פרסומים בכתבי עת יוקרתיים יותר), היו מספר פריצות דרך לאחרונה בהבנת תפקידים נוספים של דנ"א שאינו מקודד לחלבונים. בקצרה, קטעים רבים מדנ"א שאינו מקודד לחלבונים, כן מקודדים ל- RNA, המתפקד ברגולציה על התבטאות גנים ע"י היקשרות לדנ"א ויצירת רנ"א דו-גדילי המשמש כחלק ממערך הצנזורה הפנימי של התא ( בשיטת RNAi או RNA Interferance). קישור להמאמרים ב- Scientific american : SCIAM1 SCIAM2
TheFinalCut
New member
צודק... להלן פתרון:
אפשר להכנס לאתר SCIAM: http://www.sciam.com ולהקליד את משפט החיפוש: The Unseen Genome זה שמה של דו-סדרת הכתבות. החלק הראשון נקרא "Beyond DNA" החלק השני נקרא "Gems among the Junk"
אפשר להכנס לאתר SCIAM: http://www.sciam.com ולהקליד את משפט החיפוש: The Unseen Genome זה שמה של דו-סדרת הכתבות. החלק הראשון נקרא "Beyond DNA" החלק השני נקרא "Gems among the Junk"
חמוד, דווקא יש תודעה בהחלט
להפתעתנו כי רבה, ניסיון חדשני של Gazinga הראה לנו שיש תודעה ואפילו "כנראה" (כי זה תמיד מה אומרים עד שבטוחים) איפה היא נמצאת. אבל ראשית, לפני שאספר לך את עיקרי הניסוי הנפלא: עובר-אורח חביב, נראה כי בלבלת בין תודעה לבחירה. הללו שני דברים שונים הם. אם כבר, אולי רצית לומר כי הבחירה היא פונקציה של התודעה, כלומר שהתודעה מבצעת בחירות. אך הנח לי להרשימך - בחירות רבות אין להן כלל תלות בתודעה, ורבות ביותר מתעלמות מהאזור בו, כנראה, שוכנת תודעה זו (מערכת העצבים המרכזית - המוח), ואלו הן הבחירות הרפלקסיביות, שמתבצעות במנגנון בחוט השדרה, ללא מעורבות נוירולוגית של המוח (ואני יודעת מה שאני מדברת כי אך זה עתה חרשתי על הנושא להוציא 96). כעת לניסוי המדהים: אדם שעבר חיתוך של הקורפוס קאלוסום - כפיס המוח המחבר בין אונה ימנית לשמאלית, מתפקד רגיל מאוד להוציא תופעה של "עיוורון צד שמאל". תופעה מדהימה זו משמעה, כפי שסיפר לנו המורה שלנו שעובד בבית לווינשטיין, שאם תתן לחולה צלחת מלאה, הוא יאכל רק את מה שיש בצד ימין, ויגיד שהוא רעב, ואז תהפוך לו את הצלחת, והוא יאכל את מה שבצד ימין - שוב. אנשים בעלי עיוורון צד שמאל רואים רק את מה שנמצא לימינם ומה שמשמאלם לא קיים. אני יכולה לספר לך עוד פרטים רבים על הנושא אם מעניין אותך. לאותו מטופל, איש צעיר ושמח, היתה תופעה נוספת ומאוד ייחודית: blind sight - או "ראייה עיוורת". משמעות התופעה כלהלן:אם מראים לאדם שתי מיילם על צג המחשב, אחת בצד שמאל ואחת בצד ימין, הוא יראה את המלה בצד ימין בלבד. אם יבקשו ממנו לצייר ביד שמאל את המלה שמופיעה בצד שמאל, שהוא לא יודע על קיומה, הוא יצייר אותה! הוא אפילו עשוי לא לדעת מה צייר או לנחש משהו לא נכון (כי זה ציור ביד שמאל), אבל אנחנו, שראינו את המלה, רואים שהוא צייר אותה בדיוק!!! !!!!!!!!!!!!!!! מכך הסיק גזינגה, שיש חלק במוח, כנראה אצל האדם הזה בחלק השמאלי של המוח (השולט על יד ימין) שבו נמצאת המודעות!!! כלומר, הדבר הזה שיודע את מה שהוא ראה!!!. כי הנה, האדם יכול לצייר מה שכתוב, והוא לא יודע מה היה כתוב שם ואפילו מה צייר!!! (לגבי אזורים במוח, יודעים מ-PET או fMRI שהם מכשירים שמאפשרים סריקת פעילות באזורי המוח, ויש עוד דרכים). מדהים, נכון?
להפתעתנו כי רבה, ניסיון חדשני של Gazinga הראה לנו שיש תודעה ואפילו "כנראה" (כי זה תמיד מה אומרים עד שבטוחים) איפה היא נמצאת. אבל ראשית, לפני שאספר לך את עיקרי הניסוי הנפלא: עובר-אורח חביב, נראה כי בלבלת בין תודעה לבחירה. הללו שני דברים שונים הם. אם כבר, אולי רצית לומר כי הבחירה היא פונקציה של התודעה, כלומר שהתודעה מבצעת בחירות. אך הנח לי להרשימך - בחירות רבות אין להן כלל תלות בתודעה, ורבות ביותר מתעלמות מהאזור בו, כנראה, שוכנת תודעה זו (מערכת העצבים המרכזית - המוח), ואלו הן הבחירות הרפלקסיביות, שמתבצעות במנגנון בחוט השדרה, ללא מעורבות נוירולוגית של המוח (ואני יודעת מה שאני מדברת כי אך זה עתה חרשתי על הנושא להוציא 96). כעת לניסוי המדהים: אדם שעבר חיתוך של הקורפוס קאלוסום - כפיס המוח המחבר בין אונה ימנית לשמאלית, מתפקד רגיל מאוד להוציא תופעה של "עיוורון צד שמאל". תופעה מדהימה זו משמעה, כפי שסיפר לנו המורה שלנו שעובד בבית לווינשטיין, שאם תתן לחולה צלחת מלאה, הוא יאכל רק את מה שיש בצד ימין, ויגיד שהוא רעב, ואז תהפוך לו את הצלחת, והוא יאכל את מה שבצד ימין - שוב. אנשים בעלי עיוורון צד שמאל רואים רק את מה שנמצא לימינם ומה שמשמאלם לא קיים. אני יכולה לספר לך עוד פרטים רבים על הנושא אם מעניין אותך. לאותו מטופל, איש צעיר ושמח, היתה תופעה נוספת ומאוד ייחודית: blind sight - או "ראייה עיוורת". משמעות התופעה כלהלן:אם מראים לאדם שתי מיילם על צג המחשב, אחת בצד שמאל ואחת בצד ימין, הוא יראה את המלה בצד ימין בלבד. אם יבקשו ממנו לצייר ביד שמאל את המלה שמופיעה בצד שמאל, שהוא לא יודע על קיומה, הוא יצייר אותה! הוא אפילו עשוי לא לדעת מה צייר או לנחש משהו לא נכון (כי זה ציור ביד שמאל), אבל אנחנו, שראינו את המלה, רואים שהוא צייר אותה בדיוק!!! !!!!!!!!!!!!!!! מכך הסיק גזינגה, שיש חלק במוח, כנראה אצל האדם הזה בחלק השמאלי של המוח (השולט על יד ימין) שבו נמצאת המודעות!!! כלומר, הדבר הזה שיודע את מה שהוא ראה!!!. כי הנה, האדם יכול לצייר מה שכתוב, והוא לא יודע מה היה כתוב שם ואפילו מה צייר!!! (לגבי אזורים במוח, יודעים מ-PET או fMRI שהם מכשירים שמאפשרים סריקת פעילות באזורי המוח, ויש עוד דרכים). מדהים, נכון?
אחרון הפילוסופים
New member
אתה צודק אחי, זה לא קשור מה שהיא
כתבה , אבל מה אתה רוצה? זו אישה...
כתבה , אבל מה אתה רוצה? זו אישה...
TheFinalCut
New member
ההודעה מכילה טעות בסיסית
רבים נופלים לבור החלקלק בו מתאחדים המונחים "תועלת אבולוציונית" ו"סיבה אבולוציונית [לקיומה של תכונה]". יש להבדיל בין שני המונחים. בעוד הראשון יחסית קל לתפיסה והבנה (בדרך כלל), השני מורכב וחמקמק בהרבה. לכל אורגניזם מודרני יש תכונות שאין בהן תועלת אבולוציונית, מאחר וכל אורגניזם מודרני בנוי על תשתית של אורגניזמים קודמים. כמו שבהנדסה לפעמים יעיל יותר לבנות משהו מחדש מאשר לקחת מנגנונים קיימים ולשפר אותם, כך גם בביולוגיה. אך כיוון שאף אחד לא מתכנן ובונה את האורגניזמים החיים - הדרך היחידה היא להתבסס על מנגנונים קיימים, בצורות שלפעמים בולטות במסורבלותן. באבולוציה מספיק שתשרוד, אתה לא חייב להיות הכי משוכלל ויעיל שאפשר. ולכן, קיימות שאריות של מאפיינים שברגע נתון עלולים להיות חסרי ערך ואפילו מזיקים, אם האורגניזם מסוגל לשרוד למרות קיומם. כשמדובר במיליוני שנות אבולוציה, קשה לשים את האצבע מתי היתה תכונה היתה מועילה / מזיקה / מיותרת, או מתי היא הפכה להיות כזו. קשה לדעת מה זמן / אורגניזם המקור לתכונות רבות, ואילו מבין התכונות באורגניזמים המודרניים הן שאריות שירשנו מאבותינו הקדמוניים (בניגוד לתכונות חדשות שהתפתחו). למרות שתועלת אבולוציונית היא נושא קל לתפיסה בהשוואה ל"סיבה/מקור אבולוציוני", הדיונים בנושא תמיד מלאי מחלוקות. כדוגמא אפשר לקחת את הדיון שנערך כאן על תודעה. ישנו ויכוח בנוגע לתועלת האבולוציונית של התודעה, שנערך לצד ויכוח עוד יותר בעייתי לגבי המקור האבולוציוני שלה. בשני המקרים חסר ידע כדי להכריע. בכל מקרה, לדעתי אין זה מן הראוי להגדיר תנאים מקדימים לדיונים בנושא אבולוציה ("ומי שלא מכיר זאת לא רשאי להתבטא בנושא אבולוציה" - ??), על אחת כמה וכמה כשהתנאי הוא "הבנה" (לקויה, כפי שהדגמת) של עקרונות כאלה ואחרים הקשורים לנושא. כדי לקיים דיון לא צריך לעמוד באף תנאי (חוץ מיכולת תקשור בסיסית, אני מניח), אם כי רצוי שתהיה פתיחות דעת מינימלית כדי שלא לבזבז את זמנם של משתתפי הדיון.
רבים נופלים לבור החלקלק בו מתאחדים המונחים "תועלת אבולוציונית" ו"סיבה אבולוציונית [לקיומה של תכונה]". יש להבדיל בין שני המונחים. בעוד הראשון יחסית קל לתפיסה והבנה (בדרך כלל), השני מורכב וחמקמק בהרבה. לכל אורגניזם מודרני יש תכונות שאין בהן תועלת אבולוציונית, מאחר וכל אורגניזם מודרני בנוי על תשתית של אורגניזמים קודמים. כמו שבהנדסה לפעמים יעיל יותר לבנות משהו מחדש מאשר לקחת מנגנונים קיימים ולשפר אותם, כך גם בביולוגיה. אך כיוון שאף אחד לא מתכנן ובונה את האורגניזמים החיים - הדרך היחידה היא להתבסס על מנגנונים קיימים, בצורות שלפעמים בולטות במסורבלותן. באבולוציה מספיק שתשרוד, אתה לא חייב להיות הכי משוכלל ויעיל שאפשר. ולכן, קיימות שאריות של מאפיינים שברגע נתון עלולים להיות חסרי ערך ואפילו מזיקים, אם האורגניזם מסוגל לשרוד למרות קיומם. כשמדובר במיליוני שנות אבולוציה, קשה לשים את האצבע מתי היתה תכונה היתה מועילה / מזיקה / מיותרת, או מתי היא הפכה להיות כזו. קשה לדעת מה זמן / אורגניזם המקור לתכונות רבות, ואילו מבין התכונות באורגניזמים המודרניים הן שאריות שירשנו מאבותינו הקדמוניים (בניגוד לתכונות חדשות שהתפתחו). למרות שתועלת אבולוציונית היא נושא קל לתפיסה בהשוואה ל"סיבה/מקור אבולוציוני", הדיונים בנושא תמיד מלאי מחלוקות. כדוגמא אפשר לקחת את הדיון שנערך כאן על תודעה. ישנו ויכוח בנוגע לתועלת האבולוציונית של התודעה, שנערך לצד ויכוח עוד יותר בעייתי לגבי המקור האבולוציוני שלה. בשני המקרים חסר ידע כדי להכריע. בכל מקרה, לדעתי אין זה מן הראוי להגדיר תנאים מקדימים לדיונים בנושא אבולוציה ("ומי שלא מכיר זאת לא רשאי להתבטא בנושא אבולוציה" - ??), על אחת כמה וכמה כשהתנאי הוא "הבנה" (לקויה, כפי שהדגמת) של עקרונות כאלה ואחרים הקשורים לנושא. כדי לקיים דיון לא צריך לעמוד באף תנאי (חוץ מיכולת תקשור בסיסית, אני מניח), אם כי רצוי שתהיה פתיחות דעת מינימלית כדי שלא לבזבז את זמנם של משתתפי הדיון.
מיכאל ארביב
New member
אוקסימורון
מה זה "אשליית תודעה" ? אם ה"תודעה" לא קיימת, מי מושלה ? לכיסא- אין אשליות. לא בקשר ללונדון, בכל אופן.
מה זה "אשליית תודעה" ? אם ה"תודעה" לא קיימת, מי מושלה ? לכיסא- אין אשליות. לא בקשר ללונדון, בכל אופן.
מיכאל ארביב
New member
אוקסימורון
מה זה "אשליית תודעה" ? אם ה"תודעה" לא קיימת, מי מושלה ? לכיסא- אין אשליות. לא בקשר ללונדון, בכל אופן.
מה זה "אשליית תודעה" ? אם ה"תודעה" לא קיימת, מי מושלה ? לכיסא- אין אשליות. לא בקשר ללונדון, בכל אופן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.