טיסה לישראל

[mumfor4]

טיסה לישראל

אני רוצה להתעדכן ברשותכן, מה החליטה מי שאמורה לטוס...
כמו שנראה כרגע הולכים מדחי לדחי לא???
אשמח לשמוע את דעתכם אני ממש מתלבטת ונקרעת בין געגועים עזים לשפיות.

 

[Sinophile]

מבינה אותך...

כאמור, אנחנו היינו אמורים לטוס אתמול וביטלנו בשישי שעבר.
ברור לי שזו ההחלטה הנכונה לנו. עם זאת אני ממש מדוכאת והלב שבור.
לא יודעת מה לייעץ לך.
יש לי חברות שהחליטו כן לטוס...

 

[Sinophile]

חשוב לי לדייק...

שאצלנו ההחלטה לבטל לא נבעה מפחד להיפגע.
הסיכוי להיפגע באמת הוא ממש ממש נמוך.
ההחלטה נסובה בעיקר סביב מה שזה יעשה לילדים שלי, שהם אומנם לא קטנים ואפשר להסביר להם, אבל זו טראומה בכל גיל. וחלק מהילדים שלי רגישים במיוחד...
בנוסף, הביקור שלנו היה מוגבל מאוד ולא היינו יכולים לממש את תכניות הבילוי שלנו עם המשפחה והחברים, כי בכל אופן למי יש חשק לבלות בתקופה שכזו תוך כדי סירנות וכד׳.

אז זה גם תלוי בילדים שלך, באופי שלהם ושלך ובאיזורים בהם אתם מתעתדים לשהות ולבלות.

 

[Mottek]

לא ממש יכולה לענות לך

גיסתי ובעלה החליטו אתמול סוף כל סוף לנסוע לארץ למרות הכל אחרי המון התלבטויות (הטיסה היום).
ובדיוק שאלתי את בעלי מה היינו עושים לו היה לנו כרטיס לארץ לתקופה הזאת. הוא אמר שלו אין שום בעיה להיות בארץ לנוכח המצב. הוא רוצה שהילדים שלנו יעריכו יותר את השקט והבטחון באיפה שהם גרים כדי שלא יקחו את זה כמובן מאליו כמו הרבה אמריקיאים שהוא מכיר. זה אולי טוב ויפה לגדול שאפשר להסביר לו את הכל, להראות לו מפות, לדבר על ההיסטוריה, לענות על שאלות וכדומה, אבל אני חושבת שזה מאוד שונה לשני הקטנים שלא יכולם להבין את המצב. האזעקות קשות לכולם גם כשאנחנו "מבינים" את מה שקורה, אז על אחת כמה וכמה לילדים קטנים, ועוד כאלו שמגיעים מארץ אחרת.
אני חושבת שהייתי מחכה לראות מה יילד יום ולא ממהרת לנסוע. בפעמים אחרות ממה שזכור לי, זה היה בעיקר הדרום שהיה תחת התקפה, אז אם ביקרת בתל-אביב או צפונה לא הרגשת את כל ההמולה. נכון לעכשיו שני שליש מהארץ נתון תחת התקפת טילים ואין מקום בטוח. אני זוכרת איך שאני שיקשקתי מפחד במלחמת המפרץ והייתי אז כבר בכיתה יא ועד היום אני הלב מחסיר פעימה על כל סירנה שאני שומעת. לא יודעת, אולי אני גרה כאן כבר יותר מידי זמן, אבל מה שעולה לי לראש כל הזמן זה למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
בהצלחה בכל מה שתחליטי.

 

[1me too1]

החלטה קשה

אומנם אין לנו כרטיס לקיץ הזה, אבל אני מניחה שהיינו מבטלים. אני לא רואה טעם לתת לילדון לחוות את המלחמה הזו. אני כמבוגר עדיין סובלת מטראומות ממלחמת לבנון השניה ב 2006, לא רואה בזה טעם.
מצד שני, כל החברות שלי נסעו לארץ, אומנם לפני אבל הן לא חזרו.
יש לי חברה אחת שהבנות שלה נסעו לבד לבאר שבע והקטנה שבהן ממש מפוחדת ולא רוצה לצאת מהבית.
בכל מקרה, תחכו עוד קצת אם יש לכן אפשרות ותחליטו ממש קרוב לטיסה.
בהצלחה בכל מה שתחליטו

 

[קסם מעשית]

למרות שאנחנו שלא תוכננה לנו נסיעה הקיץ

הייתי מבטלת בשנייה ולא מקדישה לזה מחשבה נוספת.
המשפחה שלנו גרה בעוטף עזה וב"ש, ואחרי שנים רבות בהם חווינו את איימת הטילים אני לא מוכנה לסכן את עצמי או את הבנות שלי.
אחרי הרבה דיונים עם בעלי, שכמובן הכריז שהיינו נוסעים כמו גדולים ומתמודדים עם התוצאות, אמרתי לו שפעם הבאה שהוא רוצה לטוס לחופשה איתנו היעדים המועדפים עלי הם סוריה, עירק או אפגינסטן, מדינות עם היסטוריה עשירה (חלקה קשורה גם בהיסטוריה יהודית), יפות לטייל בהן, אוכל מעניין, רק שהבעיה הקטנה היא עיניין הביטחון האישי.....
נכון שנורא לעשות את ההשוואה הזו, אבל כרגע מדינת ישראל במצב של מלחמה, וליבי עם המשפחה שלי, החברים שלנו ובעצם כל תושבי המדינה, באופן אישי, אני לא רואה סיבה להגיע לנופש וליצור טראומות עתידיות או לגרום לילדות לחשוב על ישראל כמקום מסוכן (ולקחת את הסיכון שהן יפחדו לטוס לשם בעתיד).

 

[boneguy]

מסכים עם כל מילה

 

[noaronen1]

אני עדיין על הגדר

כמו שמותק כתבה, אני לא חושבת שיקרה משהו פיזי לילדים. זה לא החשש שלי. אבל אני זוכרת כנערה (גם בכתה י"א) שלא ישנתי בלילה מחשש שתהיה סירנה. הרעש הזה עד היום מעביר בי צמרמורות.
אני יודעת שהילדים של האחים שלי לא ממש מתרגשים - או לפחות ככה הם מציגים אתזה, אבל אני חושבת שאחרי שרואים את הצד השני של החיים כאן, הילדים שלי כל כך לא רגילים למציאות הזו, ואני יודעת שהם יקחו את זה קשה.
forglemmigej גם ציינה (וגם חברה שכתבה לי אימייל) שכרגע אנשים לא ממש יוצאים ועושים דברים מחשש האזעקות, אז נכון שאנחנו באים לבקר משפחה וחברים, אבל אני גם רוצה לעשות משהו ולא כל הזמן להיות תקועה בבתים כי עוד רגע אזעקה...
אני אהיה חייבת להגיע אם החתונה שלשמה אנחנו באים לא תדחה, אבל אם לא היתה חתונה בהחלט הייתי מבטלת.

 

[rona73]

אנחנו נוסעים

כמובן שקשה לי עם זה,אבל אנחנו ניהיה בתל אביב.ההורים שלי לא מתנגדים לנסיעה בכלל.

מקווה בכל ליבי שעד עז זה יגמר! הלחימה מאוד אינטנסיבית וכבר יש בקשה להפסקה.

החלטה לא קלה.

 

[קוף מקליד]

עדיין מתלבטים

אנחנו אמורים לטוס ב-24. ההתלבטות גדולה, גם רוצה לחסוך מהילדים את זה וגם מעצמי. בנוסף לחרדה אני גם לא מסוגלת לשאת את האווירה הציבורית שיש בישראל בכל פעם שהלהבות עולות. וכמו שכתבתן, מה הטעם לטוס אם אי אפשר לצאת מהבית?
בנוסף יש גם שיקול כלכלי: החברה שנטוס איתה בדרך הלוך מוכנה להציע דחייה של הכרטיס, אבל בחברה של החזור אי אפשר לבטל, וזה הפסד כספי גדול. ואם יגיעו להסכם כלשהו?
בינתיים נראה שהמצב רק גרוע יותר, אני ממש מתלבטת.

 

[אמא נייחת]

פרספקטיבה מהארץ

אנחנו בארץ כבר שנה ואני עדיין גולשת אצלכן, מסרבת לעזוב.

המתח של המצב מחלחל יותר ויותר, אנשים יותר עצבניים במיוחד ילדים שכבר עברו את שלב ההרפתקאה המסעירה ועכשיו זה יום יום של לחץ, כואב לי לומר לכן את זה אבל גם אם זה יגמר בימים הקרובים נראה לי שיקח זמן עד שאנשים ירגעו. הילדים שלי שואלים אם גם בקליפורניה יש אזעקה ואני רק יכולה לתאר לעצמי את הילדים שלכן שלא יודעים מה קורה סביבם איך הם יגיבו אם חס וחלילה תהיה אזעקה. אנשים מדברים פוליטיקה בלי לסנן מילים ליד ילדים וכך יוצא שילדים שומעים דברים מאוד חריפים (מוות לערבים למשל באוטובוס, רדיו בהסעה לגן שמפרט פצועים ובתים הרוסים) שהייתי מעדיפה שלא ישמעו (ושלא יהיו קיימים)
מה גם שמנסיון שלי ושל נשים נוספות - אף אחד לא יעזור לכן אם תהיו ברחוב עם הילדים בזמן צבע אדום. הייתי מעדיפה לא לחשוף את הילדים שלי לכל זה ולקרובים שרוצים לבוא ארצה ושאלו לדעתי אמרתי שעדיף לא לבוא. אלו רק שני השקל שלי אבל אולי בגלל שאני בארץ אבל גם יודעת איך זה להיות לא בארץ חשבתי שלכתוב לכן יכול אולי לעזור למי שמנסה לגבש החלטה.

 

[קוף מקליד]

תודה, זה באמת חשוב

איכשהו אני רוצה להאמין שבגלל שאנחנו תיירים בחופשה, נוכל להימנע מחלק מהדברים האלה - ניסע באוטו, נהיה אצל קרובי משפחה רגישים, נסגור את הרדיו והטלוויזיה (מה שאנחנו בדר"כ עושים, אז זה לא ייראה לילדים חריג). במלים אחרות, לנסות להיות עם ולהרגיש בלי. התגובה שלך גורמת לי להבין שאולי אי אפשר להיות בישראל ולטמון את הראש בחול.
אוף, הילדים כל כך יתאכזבו!!!

 

[noaronen1]

תודה רבה על הכינות ונקודת המבט מהארץ

זה מאוד חשוב לשמוע את הקול הזה, במיוחד שחוית גם את החיים בצד השני של הכדור.

 

[alphadelta]

כשחיים בתוך זה זה אחרת. אבל...

חזרנו הביתה מביקור בארץ לפני שבוע. כבר היה מפחיד, לחוץ ולא נעים ביומיים האחרונים. כולל שאלות מהג׳וניור מה יקרה אם טיל יעוף על המטוס שלנו תוך כדי המראה. אם היינו מתכננים לטוס לארץ עכשיו, עם כל הכאב והגעגועים - לא היינו טסים. זה עצוב, זה לא נעים לחשוב ככה, אבל אין בי צורך לחשוף את הילדים (ואותנו המבוגרים) למתח הזה. הייתי בסרט הזה בתור ילדה. לא זקוקה להדרן.

 

[ניריתסקוטלנד]

אני נמצאת בארץ, עוד לפני שהתחיל המצב הזה.

אנחנו נמצאים אצל אבא שלי בשפלה ויש אזעקות, שומעים בומים וזה לא נעים. יש ימים שבוני יותר מפחדת ויש שפחות.

בסה"כ אנשים נמצאים בכל מקום ולא מסתגרים בבתים ואני מדברת על השפלה, אזור ירושלים, ת"א וצפונה. היינו בחיפה עכשיו 3 ימים ולמרות שאמרו שיש אזעקות, אנחנו לא שמענו אותן

ודווקא היינו באזור האמור.

לדעתי, אם אתם מגיעים לאזור השרון וצפונה או לאזור ירושלים, פחות בעייתי. באזורים הבעייתיים, לא הייתי באה

זה לא שהילדים הישראלים רגילים לזה) למעט מי שגר בדרום בעייתי, אבל לפחות הם נמצאים בבית. הילדים שלנו, לא בבית, שזה כבר שם אותם במקום רגיש וזה מאוד שונה וקשה.

כתבו מעלי לגבי השיחות של המבוגרים והדברים שנאמרים בטלביזיה. אנשים לא מסננים ליד ילדים בכלל, ואם את אומרת משהוא, זה רק מגביר את הנושא

הטלביזיה משדרת בזמן אמת איפה יש אזעקות, ולכן הרבה אנשים משאירים את הטלביזיה דולקת. לא בכל מקום שומעים את האזעקות כאשר הבית סגור עם מזגנים.

אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה לנסוע היום

אבל אני לא מקדימה את החזרה שלי

מה שבטוח, שזאת חופשה שתזכר לתמיד ובוני חווה את החוויה הישראלית

 

[mumfor4]

מעדכנת

התקשרתי לאיזיג׳ט ( על כמה זמן לקח להם לענות בפעם אחרת

)
הנציגה הבהירה שהם לא משנים כרטיסים לישראל כרגע כי אין הנחיות מיוחדות מנתב״ג .
זה בניגוד למה שחברה שלי שבדקה איתם לפני יומיים אמרה לי .
אז הנציגה ביקשה לצלצל שוב שלושה ימים לפני הטיסה , כשאמרתי שזה לא בא בחשבון ושזה לחוץ מדיי היא הסכימה שאני אצלצל ביום ראשון , כלומר שבוע לפני המועד המיוחל .
אנחנו נהיה בעמק יזרעאל בעיקר , תיכננו לנסוע למרכז אבל אולי אנשים מהמרכז יגיעו אלינו .
אז כרגע לא מבטלים אבל עוקבים בדריכות ונראה ...
תודה לכול מי שענתה והגיבה .

 

[קוף מקליד]

החלטנו להחליט בלי קשר להפסד על כרטיסי הטיסה

זה פשוט מטורף, ככל שהמועד מתקרב כך קשה לי יותר לחשוב בצלילות.
לא יודעת איך להסביר לקטנה למה מבטלים ולא יודעת איך להכין אותה למה שצפוי אם ניסע.
הגדול כבר הודיע שייסע בכל מקרה - הוא בן 14 ומותר לו לטוס לבד...
דיברתי היום עם חברים בת"א והנחישות שלהם להמשיך לחיות כרגיל ויהי מה רק זעזעה אותי יותר. איך אפשר להמשיך בחיים כרגיל כשיש סתם דברים קטנים כמו אזעקות או רסיסים שנופלים בגינה ליד הבית?!
זה הזכיר לי כמה מפתחים עור עבה כשגרים בישראל, והעור שלנו כבר נעשה דק ועדין בתנאים השלווים שלנו.
ואם זה לא מספיק, המחשבה על הכניסה הקרקעית לעזה וההפצצות שם הופכת לי את הקרביים. לא יודעת אם אני מסוגלת לשאת את האווירה הציבורית בישראל כרגע, כשהמטוסים מפציצים בתי חולים בעזה והטוקבקיסטים מריעים.
איזו מועקה.

 

[מרב של ערן]

את הנחישות להמשיך לחיות כרגיל אני דווקא מבינה. מה שאני לא מצליחה להבין זה את האווירה הציבורית המזעזעת שלקוחה מבית מדרשם של משטרים חשוכים שכולנו מכירים. אבל מאז שאני זוכרת את עצמי אמרתי שהבעיה עם הכיבוש היא הרעל שהוא מפיץ בתוך מדינת ישראל הרבה יותר מהרעל שהוא מפיץ בשטחים הכבושים.

 

[forglemmigej]

לא שאני בעד הכניסה

אני מאד מאד נגד זה תמיד נגמר רע, במוקדם או במאוחר יחטף חייל או שניים ותהיה רשימת דרישות מעזה ועד רפיח ומי יודע מתי יצאו ..האסטרטגיה של מדינת ישראל היתה הרבה פעמים קצרת ראות. מצד שני-
אין שום קשר לכיבוש, ישראל התפנתה מגוש קטיף בשנת 2005 והאם זה קרב את השלום המיוחל האם נוצרו יחסי מסחר וידידות בין שני הצדדים האם ירי הרקטות פסק , האם תושבי עוטף עזה שנמצאים שמה לפני ששת הימים נקראים כובשים? הרי גם באר שבע חוטפת ורחובות וקרית אנג'לס ..והאם אוסטרליה וניו זילנד הן לא שטחים כבושים כל האיזור שם בפסיפיק הוא שטח כבוש אחד גדול , את המיעוטים דכאו עד העצם כך שאין להם מלה כמו במזרח התיכון כשהם יכולים להתנגד למי שהתישב בתוכם ולא מתאים לסגנון החמולתי-שבטי , אגב השנאה כלפי הכובש הציוני אין לה דבר וחצי דבר עם הזהות היהודית אלא שגורם זר כל כך התישב בינהם ומנסה לחנך אותם, אז כל האיזורים האלו שהבריטים התישבו לפני מאות בשנים והביאו את הסדר והארגון שלהם למקומיים ודכאו ביד קשה ביותר כל רצון לשמור על הזהות שלהם שלא לדבר על השפה והחינוך מוטב שיסתכלו טוב טוב אל תוך עצמם ולסיפור שהם ניזונים ממנו לפני שהם מבקרים אחרים.

 

[mumfor4]

מסכימה איתך

שנאת היהודים התחלפה בשנאת הציונים , מילה אחרת לשנאה בת מאות שנים .
קשה לערבים להכיל את קיומה של מדינת ישראל ואין קשר לכיבוש .
אני דווקא בעד הכניסה לעזה והשמדת ארגון החמאס .
גם הערבים הבינו שמדובר בארגון טרור , ראו הפניית עורף המצרים , פריסת צבא לבנון לאורך מקומות שבהם שוגרו רקטות לעבר צפון ישראל ושתיקת ירדן .
אם העזתים היו משקיעים את כול המרץ בפיתוח במקום בחפירת מנהרות ורצון להשמדת המדינה , הם היו נווה מדבר .
ליבי על התושבים האומללים שם .