בבקשה...
בתי גרה בלונדון, מפני שנסע לשם ללמוד, על ידי עבודה, ועשתה את זה לבדה, בלי עזרה של אף אחד. היא נסעה לשם, מפני שהיא למדה משחק וכתיבת מחזה, ולונדון המקום למטרה הזאות. לאחר שסיימה את לימודיה, חזרה הביתה, סיימה במשך שלושה חודשים את המחזה הראשון שלה, נסעה ללונדון, וסיכנה את כל חיסכונותיה לעלות להבמה את המחזה, במה שהיא שיחקה, והפיקה כלל כל עבודת היחסי ציבור. היא היתה היחידה בקבוצה שלה, שהעזה לעשות זאת , ולי אין שום ספק, שיכלה לעשות את זה, רק בזכות, שילדותה לא היתה קלה,ולמדה כאן, אך להתמודד עם בעיות...דרך אגב, את המחזה שלה שלחתי לוילוז'ני, שהתנדבתי עבורו בבחירות, אפילו לא קראה את המחזה, לא שהתעניין מעבר לזה...הוא משחק בדרמה, בהבימה, שכתב המחזה למד באותו מקום, איפה שבתי, אבל הוא אנגלי, לא ישראלית, אז לוקחים את המחזה שמצלצל חו"ל....כל עבודת בתי שולחת לתאטראות בארץ...מה לעשות, שבלונדון מקבלים ביתר פתיחות...אמרתי לה, שאת המחזה הזה, שסיימה, היא צריכה לשלוח ישר מלונדון, אז, אולי יש סיכוי, שיפתחו את המעטפה... לאחר המחזה הראשון שלה נסעה לניו יורק, כי חשבה, שהבריכה של לונדון צפוף בדגים, ולהתקדם אפשר יותר טוב בארצות הברית...לא סיימה את השנה, מפני שלא סבלה את המקום, את האמריקאים...חזרה ללונדון, עם מחזה השניה שלה, שכתבה בהשרעה של קרובת משפחה מבוגרת מאוד, שאהבה אותה, ונפתרה... בלונדון, עם הקשרים שבנתה במשך לימודיה, הצליחה לגייס את מורתה לביים ואת מרכז תרבות ההונגרי, לתת חסות להצגה...הפרמיארה היתה השנה, בפברואר, כאשר האולם התמאלה עד אפס מקום, לכן פתחו את הדלתות לחדר מדריגות, כי גם שם ישבו אנשים...אחרי זה נסעה לניו זילנד, לשלושה חודשים, וחוץ מלטייל בנתה קשרים עם תאטרונים בוולינגטון...מאז קיבלו את המחזה החדש שלה, ויש סיכוי טוב, שיעלו להבמה...את הקיץ עברה שוב בלונדון, כי ידידים שלה היו בחופש, ושמרה על הבית בנטינג היל...וכתבה, בתנאים טובים...סיימה את המחזה השלישי שלה, וספר על ניו זילנד.....עכשיו עושה את כל העבודות, המקדימות לעלות להבמה את מחזה השלישי שלה, בקשר עם תאטרון בוולינגטון, ומחפש מוציא לאור לספר....בתי לא ברחה מכאן, בגלל שהיתה לה רעה,או קשה. החפך הנכון. בחרה במקצוע, שאפשר ללמוד ברמה הכי גבה....בלונדון. לא נסעה להונגריה (חוץ מחופש אחרי הצבא, וללמד עיברית כדי לחסוך כסף מינימלי לנסוע ללמוד), למראת, שאזרחית, אביה שם, והיתה יכולה לנצל את כל הקשרים שלי לקדם את עצמה...היא נסעה למקום, שלהתקבל ללמוד הקשה ביותר, לבחורה, שיש לה מבטה הונגרית-עיברית-ערבית-אמריקאית...שנה וחצי למדה רק דיקציה, לשפר את המבטה שלה...היא לא קיבלה ממני או מאביה גרוש לעשות, מה שהיא אשתה...ברגע שביססה את שמה, כמחזאית, יכולה לחזור לארץ, כי לא משנה איפה היא כותבת, וכשחקנית דבקה כאן הרבה יותר קל לה עם שער הבלונדיני הטבעי יופיה המיוחדת, המערבת שלה. בני, לאחר 4 וחצי שנה בשריון, התחילה לעבוד כמאבטח, בכל מקום אפשרי, כי שום עבודה לא הייה לו "מתחת לכבודו"...אבל בחור כשרוני, די מהר הגיע לצוות הבטחה של אחוזת שרי אריסון. אחרי 11 לספטבמבר, לפני שנתיים שרי הציה לו לעבוד על האוניות של החברה, באזורים השונים מסביב ארצות הברית...היו חגים, ישבנו, ושאל, מה לעשות...אמרתי לו, שהתנאים, שיקבל שם כל-כך טובים, שבשנה, שנתיים יכול לחסוך כסף ללימודים, ואז, הוא לא צריך לעבוד על יד הלימודים (רוצה להיות אדריכל, למראת, שתמיד המלצתי לבחור משהו אחר...)בחו"ל הכיר בחורה אוסטראלית, שהוא היום בהריון...הם בארץ, כרגע, את האוניות עזבו, נוסעים לאוסטראליה ללדת, וחוזרים לארץ בערך עוד שנה, כאשר בני יתחיל ללמוד כאן, ומתכוונים לגדל את ילדיהם כאן.... צעירים, בני 20 נוסעים בכל העולם, וזה מצוין...חבל, שאני לא יכולתי לעשות את זה בצעירותי....לומדים, עובדים, רואים עולם, וחוזרים הביתה... דיברנו על זה, בדיוק עכשיו, שאיפה לגדל ילדים...באוסטראליה השקטה או כאן...לא רק אני, בני גם חושב, שזה מקום עדיף לכל מקום אחר... עוד פרטים אתה רוצה לדעת על חיים הפרטיים שלי, ושל ילדי?