יאלה קדימה...לאהבה....קדימה

rolan

New member
יאללה קדימה לאהבה../images/Emo160.gif

נפלא עין!
רעיון מצוין
אני קוראת כאן את השרשורים האחרונים וקשה לי איתם - כבר כתבתי על זה...
ממש מתאים לי לכתוב קצת על אהבה
כל יום היא מתחזקת אצלי והיום יותר מתמיד
היתה תקרית קטנה עם קטנתו של אוהי.
עכשיו ממרחק של זמן, אני רואה כמה קטנה היתה ויכלה להישאר כזאת אם לא הייתי בוחרת להיעלב.
אבל אני, אין לי מושג מדוע... נעלבתי.
אהובי היקר, הכי קרוב אלי, "חטף" את תוצאות העלבון והכעס.
הוא בדרכו המאוד מיוחדת, ניטרל והפסיק את העניין, לאט לאט ומאוד בעדינות שיחרר אותי מכל העניין. לא וויתר ודיבר איתי ברוך בנועם וכך כאשר הבטתי בעיניו המלאות אהבה נגמר הכעס נשכח העלבון.
יש לי אהוב נהדר!
אני גם יודעת שמחר כשתזרח שוב השמש ואפקח את העינים כל הזכרונות הרעים מאמש ימחקו, יעלמו ולא אזכור אותם יותר...
שלכם
 

rolan

New member
נא להכיר משפחת רולנאוהי../images/Emo57.gif

לצורך סיפורינו כאן המצאנו כינויים גם לילדינו והם מבטאים משהו מאישיותם כפי שאנחנו רואים אותה. אוהי - איש נפלא, קיבלתי אותו במתנה אחרי תקופת החושך בחיי (עליה עוד אספר בהזדמנות...), מקסים, מצחיק, טוב לב, חכם ומיוחד מאוד. סיפר לכם את סיפור פגישתנו המצחיקה והמיוחדת. החיים לידו הם כייף אחד גדול, לומדת ממנו כל יום דברים חדשים, על החיים, טבע, מוסיקה, יחסים בין אנשים ועוד המון המון... הביא איתו שלושה ילדים והם: ברווז הגדול בן 24 כבר עצמאי ואינו תלוי בנו מבקר מעט (לצערי) אך בקשרים נפלאים עם אביו. טליה היא האמצעית בת 22 מקסימה ונהדרת ממש דומה לאבא, ילדה מבינה, תומכת ומתחשבת, אני אוהבת אותה, מבקרת מעט משום המרחק הפיזי מאיתנו. חתלתולית הקטנה בת 16 מפונקת ורגישה, אוהבת את אבא וקשה לה הפרידה מאוד, מבקרת אותנו לעיתים ואני מנסה לקרב אותה כמה שיותר כדי שתתחמם בחומנו, אני אוהבת אותה והיא מתרככת לאט לאט ומתקרבת צעד צעד בזהירות - בסוף... תילכד ברשת. אלו הם דעתי ומחשבותי על ילדיו של אוהי, הוא יוסיף משלו בהמשך... ואני? אני הבאתי שתיים שהן: שבלולית - הגדולה שלי בת 18 אוטוטו מתגייסת, ילדה יפה נהדרת מוכשרת בטירוף ורגישה מאוד, קשים לה עכשיו המעברים, סיום ביה"ס הגיוס הקרוב... אנחנו עוזרים כמיטב יכולתנו המוגבלת מול המתבגרים המבולבלים הללו... סייחה היא הקטנה שלי בת 16 מקסימונת נהדרת, היא המרחפת מעל הכל, תמיד טוב לה, לא נתקעת ולא מסתבכת הכל טוב אצלה... זוהי משפחתנו המורכבת בקיצור מאוד, עוד סיפורים בוודאי תשמעו עלינו בהמשך. בשולי הסיפור, אני רוצה גם להוסיף ולומר, כי החיים יחד לא היו נפלאים כל כך, אם לא היה אוהי אהובי המנצח על ההרמוניה הזו.
 

ע י ן

New member
כמה פירגון וחום ורגש..../images/Emo42.gif

רולן , נפלא ממש ... הלוואי ותדעו עוד הרבה שמחה וקירבה כנה... משפחה מורכבת ושמחה.
 

oehhe

New member
אפילו לי יש את הגבולות שלי

כמה אני יכול לסבול? כמה דבש ומתק, כמה הילולים וקילוסין יכול אני לקרוא על אודותי? ואני, אני לא ידעתי שאני כזה. מה לא ידעתי? עדיין אינני מסכים עם כל ההגדרות הללו, קשה לי עם זה, אני לא רגיל בכגון אלו. נכון, נעים לנו וטוב ביחד. שליו נינוח וחמים. הרבה פירגון ואהבה. אבל מכאן ועד לספר לכל העולם שאני איש טוב? זה נראה לי קצת מוגזם. אני מנסה לספר כאן את המשך הסיפור: הכל כזכור לקוראים הנאמנים התחיל מכוס קפה שבאה לאחר שבוע של צ'אט (שנערך דרך שרתי ICQ למרות שפחות ממאה מטרים הפרידו בינינו). מאז אותו קפה לא נפרדנו ליותר מיום למעט נסיעות עסקים שלי לקצווי גלובוס. השבלולה והסייחה קלטו אותי מיומי הראשון כאילו הייתי שם תמיד, אינני יכול לסמן יום או זמן בהן הרגשתי שמעכשיו אני בן בית, זה פשוט היה מבראשית. גן החיות שלי התנהג כל אחד אחרת. ראשונה הייתה טליה, היא הבינה שיש כאן משהו אמיתי ושצריך לשתף פעולה, היום היא משוחחת עם רולן בטלפון יותר מאשר איתי וקושרת קשרים (על כך בסיפור אחר) נגדי ביחד עם רולן. הברווז, הוא באגם שלו, מאום לא מעניין אותו, מגיח לבקר רק כשאונסים אותו, יש לו את עולמו שלו. חתלתולית, לה היה מאוד קשה, היא הטילה חרם, לא רצתה לבוא ולא רצתה לשמוע כלום. שמרה על קשר אמאוד מיוחד איתי, אבל לבוא לביתנו, זה לא. הייתה זו רולן האגדית שהצליחה לקרב אותה לאט אבל יפה. והיום, זה כבר הרבה יותר טוב. אבל לעזזאל!!! מה לנו כי נלין? אנחנו אומרים: קשר בעייתי, החתלתולית לא שיתפה פעולה. בסך הכל מדובר בכמה חודשים! אין לי קנה מידה של אחרים, ואולי זה גם לא כל כך חשוב מה עושים האחרים. אני חושב שאפילו במקרה של חתלתולית זה היה מהר. זהו, שוב נגמר לי הדיו בעט המשך יבוא כנראה.
 

rolan

New member
זה ככה אצלו....... ../images/Emo8.gif

תמיד מצטנע... לי זה תמיד מובן מאליו - פירגון וחיזוק יש כאלה שקשה להם עם זה - גם לי... הלוואי וכל זה יהיה להרבה שנים טובות ולעוד אנשים כאן, שם ובכל מקום על פני האדמה. הרבה סבל וכאב יש בעולם, אז אם יש מישהו שיש לו את הפינה הפרטית שלו שמחזקת, אוהבת ותומכת בו, אני הראשונה לפרגן על כך... שיהיה לכולנו רק טוב.
 

rolan

New member
עוד סיפור אחד על אהבה ../images/Emo23.gif

ותסלחו לי מראש... כל מי שמכיר את הסיפור, הוא הופץ ברחבי הרשת מספר פעמים אך בעיני הוא יפיפה ומתאים בכל הנסיבות אז קחו אותו... סיפור על אהבה ושיגעון מספרים שפעם אחת, במקום כלשהו על פני האדמה, התאספו כל הרגשות והתכונות האישיות של בני האדם. היה להם קצת משעמם ולכן שיגעון הציע: "בוא נשחק מחבואים!" הסקרנות הרימה גבה ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה: "מחבואים ? איך משחקים את המשחק הזה ?" השיגעון הסביר: "אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון, אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור , אחפש אתכם". ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך גבוה שזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות. אך לא כולם הסכימו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר , שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה, הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש אך מה שכנראה הפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה). אחת .... שתיים ..... שלוש ..... החל לספור השיגעון. הראשונה שהסתתרה הייתה העצלנות- היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה, הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתר כיוון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחברותיה ! ולכן ויתרה עליו: " חור בגזע עץ ? מושלם בשביל הצניעות! מאחורי כנפי פרפר ? מושלם בשביל החושניות! " וכך הלאה. בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה. התשוקה הסתתרה בלוע הר געש , והאהבה בתוך שיח שושנים. 999,999 מיליון ! סיים השיגעון לספור והחל בחיפושים. ראשונה נמצאה העצלנות - רק שלושה צעדים משם. אח"כ מצא את הספק: יושב על הגדר ולא מצליח להחליט עדיין היכן להסתתר. אח"כ שמעו את התשוקה מרעידה הר געש. פתאום הופיעה הקנאה וכך נמצאה גם ההצלחה. רק האהבה לא הופיעה בשום מקום. השיגעון חיפש מתחת לכל אבן, מאחורי כל עץ, בפסגות ההרים....וכשעמד להתייאש ראה שיח ורדים והחל לחפש בין ענפיו. פתאום נשמעה צעקת כאב: הקוצים פצעו את האהבה בעינה. השיגעון לא ידע מה לעשות בכדי להתנצל: בכה , התחנן , ואפילו הבטיח להתלוות אליה לכל מקום. ומאז אותו יום - האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה !
 
משהו חיובי

על אהבתי - ברור שזו אהבה גדולה. ילדי - ודאי שהם נפלאים. אני דווקא רוצה "להשוויץ" בגירושי. כשנפרדנו עשינו ביחד מאמץ מאד גדול שזה יכאב כמה שפחות לנו ובעיקר לילדינו. ולא שהיה קל .אני זוכרת כעס צעקות בכי . אבל ברגעים המכריעים,כאשר טובת ילדינו היא העומדת על הכף - התגברנו על כעסינו ,בלענו את גאוותנו. גם כיום אני רואה בבעלי לשעבר בן משפחה. שקרוב אלי . ביקשתי ממנו בזמנו שבמידה ויקרה דבר מה לי ולבעלי -יקח את הקטנים אליו. הרי יש לו בת קטנה, כך שעניני חינוך קרובים לו והם מכירים אותו. הוא כמובן אמר לי לא לבלבל לו את המוח ,ומה פתאום אני חושבת על המוות. ושאלתי את הילדים הגדולים מה דעתם והם אמרו לי שהם רוצים לגדל את הקטנים בעצמם ולהישאר יחד (הגילים :18,17 )ואני מכבדת רצונם. אבל הוא היה השם הראשון שעלה בדעתי. אני מרגישה קרובה אליו. לא רומנטית. אבל לנו ולילדנו ברור שאנו ההורים שלהם,במשותף.
 
למעלה