בטח שאצרף הפנייה...
בוא ונקרא מה מספר משה על המשלחת לסיחון מלך האמורי: "כו וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, דִּבְרֵי שָׁלוֹם, לֵאמֹר. כז אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ: לֹא אָסוּר, יָמִין וּשְׂמֹאול. כח אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן-לִי וְשָׁתִיתִי; רַק, אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. כט כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ-לִי בְּנֵי עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְהַמּוֹאָבִים, הַיֹּשְׁבִים בְּעָר--עַד אֲשֶׁר-אֶעֱבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ." בקיצור, משה טוען שהאדומים ומואבים מכרו לבני ישראל מזון ומים. יש רק בעיה פצפונת עם הגרסה הזו... היא סותרת את המתואר בספר במדבר. בוא ונקרא את הנאמר בספר במדבר פרקים כ'-כ"א: משה שולח משלחת למלך אדום בבקשת מעבר ומכירת מזון. מלך אדום מסרב. התוצאה: " וַיְמָאֵן אֱדוֹם, נְתֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר, בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל, מֵעָלָיו. וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר." אחרי מות אהרון והנצחון על הכנענים בערד, מופיע המשך המסע: "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, לִסְבֹב, אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם;" אז מתרחשת פרשת נחש הנחושת, ואחריה נאמר: "וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ, בְּאֹבֹת. יא וַיִּסְעוּ, מֵאֹבֹת; וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מוֹאָב, מִמִּזְרַח, הַשָּׁמֶשׁ. יב מִשָּׁם, נָסָעוּ; וַיַּחֲנוּ, בְּנַחַל זָרֶד. יג מִשָּׁם, נָסָעוּ, וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי: כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי." בקיצור, ברור לחלוטין שבני ישראל לא עברו כלל בתוך ארץ אדום (וממילא לא קנו שם כלום), וגם את ארץ מואב הם עקפו - ולא מוזכרת שום מכירת מצרכים ע"י המואבים. אתה מוזמן להסביר לי האם משה טעה בנאומו, או שמא כותב הנאומים שלו התבלבל ברישומים ולא ידע היכן בדיוק עבר המסע.