קטני אמונה
קודמכל הערות: עין הנץ - מסכים כמובן, אך עם השגות: אם אי-אפשר להסביר לאילו שעיניהם טחו מראות, כיצד תסביר את הצלחתם של המחזירים-בתשובה? (וכאן אתעלם משרלטנים מוצלחים כאמנון יצחק, המשתמש בדמגוגיית-הפחדה ובסילופים שונים ע"מ להשיג את התוצאה אצל אנשים הנוחים להשפעה.) יש צוהר לליבו של כל אדם, במיוחד אם הוא פתוח ומוכן להקשיב. ולא להתעקש שהוא צודק גם אם הוא לא בטוח שהוא צודק. זה עובד ל-2 הכיוונים. באך - כתבת שה"הארה" שלך באה לאחר ש"עשית דווקא" ורבש"ע לא שלח מכת ברק לטגן אותך. נראה שנתת לאנקדוטה מטופשת שסיפרה לך מישהי (שבטח לא נחשבת לאותוריטה כלשהי) לסובב לך את הראש, ורק אח"כ חיפשת צידוקים אצל ניטשה. אם יורשה לי להיות עז-מצח, אני מנחש שגם אחרים מהמגלומנים כאן הגיעו למסקנות שלהם בתור צידוק לסטגנציה שלהם או למרד שלהם. (כמדומני, קפת הצהירה על כך.) ומה לעשות, 1 מהרעות החולות אצל דתיים בפרט ואצל יהודים בכלל היא לדחוף ת'אף ("תגיד, אבש'ך מחזיק שפנים במקרר?"). אני מתעב את האספקט הזה לפחות כמוך. כנצר למשפחה דתית, קיבלתי את הדת כמובן-מאליו עד לגיל 15 לערך. עד אז, חיפשתי סיבות להישאר דתי. אך מאז, התחלתי להרהר ולחפש גם סיבות לכיוון השני. היות ובניגוד לבאך אני יותר פרוידיאני בגישתי ומאמין שלהורי היתה השפעה חזקה עלי לאין-ארוך מהתת-מודע הקולקטיבי (במיוחד עד הגיל הנ"ל, שכן תמיד העדפתי ספר טוב על פעולה בתנועת הנוער), הרהרתי רבות בשאלה: האם אני דתי מפני שהורי דתיים? האם יש משהו נוסף שמחזיק אותי בסטטוס-קוו או שאני אבן המתגלגלת מכוח האינרציה? דשתי בנושא במשך מס' שנים באופן יומיומי כמעט, בעיקר ביני לבין עצמי. בסוף(?) החלטתי שאני מאמין באלהים ושהוא ברא את כל מה שקיים (כן, אף את הכופרים בקיומו. אירוני-משהו) ושכל הכתוב בתורה - אמת לאמיתה ולא סיפורי אלף לילה ולילה. קצרה היריעה מלהלאות אתכם, מגלומנים יקרים, בכל הלבטים, התהפוכות, הפאזות והתהליכים שעברתי עד שהגעתי לכך. רק את זה אומר: כאיש-מדע וכאחד שהתעניין במדע מאז שהוא יודע לשאול, יצא לי להיתקל בכ"כ הרבה תופעות שסיפקו לי את ה"הוכחות" שאני (עם דגש על אני) זקוק להן להימצאות בורא ליקום. לא סתם אנקדוטות, אלא תופעות בסיסיות וחשובות, באם בפיסיקה, אסטרופיסיקה, ביולוגיה, וכו' פלספלצנות: אני משום-מה לא מצליח לשלול קיום ישות עליונה ע"י הוכחות מתמטיות ופיסיקאליות, au contraire; לדידי, אפילו אם יצליחו לקשור את כל הקצוות לתיאוריית-על מאחדת, היא עצמה תהיה ראיה לכך שמישהו יצר משהו מושלם בתכלית השלמות בכוונה-תחילה. עצם קיומו של יקום הניתן לייצוג ע"י אלגברה (שהיא הרי הבסיס למתמטיקה גבוהה יותר, כולל אפילו את תורת הכאוס) שולל לעניות דעתי את ההיפך - משהו שנוצר סתם כך, כי אז במקרה הטוב האנטרופיה היתה מניבה לא יותר מאשר פירורי אבק המרחפים בחלל אינסופי. למעשה, אפילו אנטרופיה לא היתה קיימת... ולא יסלח לי סטיבן הוקינג, אבל גם זה בסדר. ---- לסיום, בכ"ז אנקדוטה: רצו לבחון את אמרת הכנף "אם מליון קופים יתקתקו על מליון מכונות-כתיבה במשך מליון שנה, לאחד מהם בטח יצאו כל כתבי שייקספיר." הושיבו כמאה קופים ליד מאה מקלדות-מחשב ונוכחו שחלק מהקופים "נתקעו" באות אחת אחרי כמה שניות ואילו אחרים העדיפו להטיל הפרשות על המקלדת.
