הבעל של חותנתי
רק לאחרונה, בטח בגלל פרשת טננבאום הוסבה תשומת לבי שלאשה יש: חם וחמות, לגבר יש חותן וחותנת, רק רציתי שתד'ו. אז הבעל של חותנתי חושב ומתנהג כמוך, אם כי לפעמים הצחוק הורג אותי מהסתירות, אבל זה לא לעג, כי אינני לועג לו אלא מעריך את המאמץ שלו, ובמקביל גם אני מתאמץ בשבילו. למשל, האם כשאזמין אותך אליי לביתי תאכל? אחי, העובד את אלוהים במלוא הרצינות, מאז זכה ל"הארה" לא יאכל ולו פרור בביתי, יעדיף לא לבוא אליי ולהלבין את פניי מאשר לחטוא באכילת "לא כשר", ואילו הבעל של חותנתי, הוא לא פותח ארונות. המשמעות: אחי חושב/מאמין שפרה מדרום אמריקה היא מקור החלב של קיבוץ במרכז הארץ [אינני מתייחס כמובן לסוגיית הבשר "האחר", שזו עוד סיבה שאין סיכוי שאחי יבוא אליי], ועל כן, העובדה שיש לי כיור אחד, מערכת כלים אחת, או אני לא מנקה את הבית לכבוד פסח, היא סיבה גם לקרוא לי בהמה, ולחשוב בין היתר שבני נוח עדיפים עלי. [ נו, דיסו.. דת/אמונה..] הבעל של חותנתי חושב שאמונתו אינה כפויה עליי. כשהוא בא אליי הוא יאכל [אם כי אני מצדי אקפיד על מזונות לא חלביים ולא בשריים, ואברר היטב היטב אם כלי האוכל שלי מתאימים, או שאקנה חד פעמיים, והוא ינופף יד הצידה בחוסר נחת ויאמר - מתאימים לי כלי האוכל שלך]. אחי והבעל של חותנתי קשורים אליי בקשרי משפחה. אין ליקשר אמוני אתם, אין לי כל קשר חברתי-מעמיק אתם השפה שאני מדבר בה מחברת בינינו ככלי תקשורת ולא מעבר לזה ועל כן ישראליות היא מצב תודעתי אחר לגמרי. ישראליות מורכבת משורשים דתיים [לא לאומיים!!] שמקורם: יהדות-נצרות-איסלאם. הישראליות היא לידה של תנועה לאומית 100 שנים אחרי אירופה, הפלסטיניות היא לידה של תנועה לאומית 30/40 שנים אחרי הציונות. ישראליות היא פסיפס של דרמות קיצוניות מאוד. אבל ישראליות היא חילוניות במהותה. הסמלים שלה לאומיים חילוניים ולא דתיים.
רק לאחרונה, בטח בגלל פרשת טננבאום הוסבה תשומת לבי שלאשה יש: חם וחמות, לגבר יש חותן וחותנת, רק רציתי שתד'ו. אז הבעל של חותנתי חושב ומתנהג כמוך, אם כי לפעמים הצחוק הורג אותי מהסתירות, אבל זה לא לעג, כי אינני לועג לו אלא מעריך את המאמץ שלו, ובמקביל גם אני מתאמץ בשבילו. למשל, האם כשאזמין אותך אליי לביתי תאכל? אחי, העובד את אלוהים במלוא הרצינות, מאז זכה ל"הארה" לא יאכל ולו פרור בביתי, יעדיף לא לבוא אליי ולהלבין את פניי מאשר לחטוא באכילת "לא כשר", ואילו הבעל של חותנתי, הוא לא פותח ארונות. המשמעות: אחי חושב/מאמין שפרה מדרום אמריקה היא מקור החלב של קיבוץ במרכז הארץ [אינני מתייחס כמובן לסוגיית הבשר "האחר", שזו עוד סיבה שאין סיכוי שאחי יבוא אליי], ועל כן, העובדה שיש לי כיור אחד, מערכת כלים אחת, או אני לא מנקה את הבית לכבוד פסח, היא סיבה גם לקרוא לי בהמה, ולחשוב בין היתר שבני נוח עדיפים עלי. [ נו, דיסו.. דת/אמונה..] הבעל של חותנתי חושב שאמונתו אינה כפויה עליי. כשהוא בא אליי הוא יאכל [אם כי אני מצדי אקפיד על מזונות לא חלביים ולא בשריים, ואברר היטב היטב אם כלי האוכל שלי מתאימים, או שאקנה חד פעמיים, והוא ינופף יד הצידה בחוסר נחת ויאמר - מתאימים לי כלי האוכל שלך]. אחי והבעל של חותנתי קשורים אליי בקשרי משפחה. אין ליקשר אמוני אתם, אין לי כל קשר חברתי-מעמיק אתם השפה שאני מדבר בה מחברת בינינו ככלי תקשורת ולא מעבר לזה ועל כן ישראליות היא מצב תודעתי אחר לגמרי. ישראליות מורכבת משורשים דתיים [לא לאומיים!!] שמקורם: יהדות-נצרות-איסלאם. הישראליות היא לידה של תנועה לאומית 100 שנים אחרי אירופה, הפלסטיניות היא לידה של תנועה לאומית 30/40 שנים אחרי הציונות. ישראליות היא פסיפס של דרמות קיצוניות מאוד. אבל ישראליות היא חילוניות במהותה. הסמלים שלה לאומיים חילוניים ולא דתיים.