יודה, אם תתמקד בעיקר, אהיה לצדך
ואשיר לך בהופעה פרטית "ים של דמעות" עד שתתפקע החזיה מעל הציצים שלי, ואז באמת תראה את האור. ולעניינינו (יסלח אלוהים [יס באך] שאני אפ'פם לא יודעת לאיית את המילה הזאת נכון), השאלה אם יש אלוהים או לא, היא אקדמית לחלוטין, במלוא מובן המילה. לעומת זאת, בוא נקבל את ההנחה שיש אלוהים. נו ואז? עכשו שיבואו כל המאמינים, ויוכיחו שיש קשר בינו לבין החוקים שלהם. שיוכיחו שהיה מעמד הר סיני. שיוכיחו שהייתה קריעת ים-סוף, ושיוכיחו שאליהו עלה בסערה השמימה. אתה מבין יודה, לא אכפת לי כהוא זה להגיד שיש אלוהים. כי גם אם הוא ישנו, לא נראה לי שאכפת לו מאיתנו. לא נראה לי שהוא רוצה להיות משמעותי בעיני מקרובים קוסמיים כמונו. נכון שאתה לא רוצה להיות משמעותי לנמלים שבחצר, או בתקרה או באמבטיה שלך? ולמה אפ'חד לא התייחס לטענה הפסיכולוגיסטית שלי, למה?