הפיסיקה של אריסטו היתה מקובלת במערב
החל מהמאה הרביעית לפני הספירה, ואומצה כדוקטרינה של הכנסיה מאות שנים לפני שהספר הזוהר נכתב (או לוקט) ע"י משה בן ליאון. לפיה העולם הוא כדור, השמש סובבת סביבו, ומכאן שלכל איזור השמש מגיעה בשעה אחרת, ושחלק מהבריות "למטה" וחלק "למעלה". העובדה שכשהולכים צפונה לילות החורף מתארכים היתה מן הסתם ידועה בעולם העתיק. לגבי קיומם של קטבים ויום רצוף ללא לילה, תהיתי לעצמי אם דבר כזה היה ידוע בימי הביניים - ואכן, בספר הזוהר לפחות זה לא כתוב. המקור שאתה מסתמך עליו הוא בטח זה:
דְּהָא כָּל יִשׁוּבָא מִתְגַּלְגְּלָא בְּעִגוּלָא כַּכַּדּוּר, אִלֵּין לְתַתָּא, וְאִלֵּין לְעֵילָּא, וְכָל אִינּוּן בִּרְיָין מְשַׁנְיָין בְּחֶזְוַויְיהוּ מִשִׁנוּיָא דַּאֲוִירָא. כְּפוּם כָּל אֲתַר וַאֲתַר, וְקַיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ כִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא. ועַל דָּא אִית אֲתַר בְּיִשּׁוּבָא, כַּד נָהִיר לְאִלֵּין, חָשִׁיךְ לְאִלֵּין, לְאִלֵּין יְמָמָא, וּלְאִלֵּין לֵילְיָא. וְאִית אֲתַר דְּכוּלֵיהּ יְמָמָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לֵילְיָא, בַּר בְּשַׁעֲתָא חֲדָא זְעֵירָא. וְהַאי דְּאָמַר בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי, וּבְסִפְרָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן הָכִי הוּא. דְּהָכִי כְּתִיב ...
תרגום : כל העולם מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למעלה, ואלו למטה,וכל אלו הבריות משונות במראיהן משינוי האויר, כפי כל מקום ומקום, וקימים במקומם כשאר בני האדם, ועל זה יש מקום בעולם כאשר מואר לאלו, חשוך לאלו, לאלו יום, ולאלו לילה, ויש מקום שכולו יום ולא נמצא בו לילה, חוץ משעה אחת קטנה, ומה שכתוב בספרים הקדומים, ובספרו של אדם הראשון כך הוא. שכן כתוב ...
