הנה הצעות לשיפור לכוכבים
המודל הגיאוצנטרי הינו מודל לתיאור היקום. ההנחה הבסיסית של המודל היא שהארץ עליה אנו חיים נמצאת, פיזית, במרכז היקום, והשמש, הירח, כוכבי הלכת, וכוכבי השבת מסתובבים סביבה. במאה הרביעית לפני הספירה הדעה הנפוצה בקרב היוונים הייתה שהארץ היא כדור. אריסטו אימץ מודל זה, וטען שכוכבי הלכת טבועים בגלגלי בדולח המסתובבים סביב כדור הארץ, ושהגלגל החיצוני – שכונה המניע הראשון – מניע אותם.
סדר הגלגלים היה מהירח, הנע במהירות הגדולה ביותר בשמיים, בפנים, ועד שבתאי, הנע במהירות הנמוכה ביותר בשמיים, בחוץ. את גלגל שבתאי הקיף גלגל בו הוטבעו כוכבי השבת, כולל אילו היוצרים את שנים עשר המזלות. מכיוון שהוא נראה כמסתובב סיבוב אחד ביום, הוא נקרא גלגל היומי. את הגלגל היומי הקיף גלגל המניע הראשון.
עם השנים, כאשר התצפיות הראו שכוכבי הלכת אינם נעים במעגלים מושלמים, הכניסו אסטרונומים כתלמי בספרו אלמגסט שינויים למודל, לדוגמא שכוכבי הלכת מסתובבים במעגל קטן על גלגלי הבדולח.
המודל הגיאוצנטרי לא היה מקובל על כולם. לדוגמא, אריסטרכוס מסמוס טען בשנת 260 לפני הספירה שהכוכבים מסתובבים סביב השמש (המודל ההליוצנטרי).
המודל הגיאוצנטרי היה מקובל בקרב חכמי ישראל. לדוגמא, חיים ויטאל כתב את ספר התכונה שנועד לעזור לחשב את תנועת גרמי השמיים, ומהם את לוח השנה העברי. פרק ב' (עמוד טו') עוסק "בביאור הגלגלים המקיפים את הארץ מספרם דרך כלל הם ט' גלגלים, ואלה שמותם ממעלה למטה, העליון שבכל הט' נקרא גלגל היומ"י או גלגל המקיף, ותחתיו בתוכו גלגל המזלות ובתוכו גלגל שבת"י, ובתוכו גלגל צד"ק ובתוכו גלגל מאדי"ם, ובתוכו גלגל חמ"ה ובתוכו גלגל נוג"ה, ובתוכו גלגל כוכ"ב ובתוכו גלגל לבנ"ה, ובתוכו הם הד' יסודות... ונמצא שכדור הארץ היא נקודת ומרכז האמצעי של כל הגלגלים הסובבים עליה כולם, וי"א שיש עוד למעלה מאלו הט' גלגלים גלגל העשירי העליון מכולם שמקיף וסובב את כולם ונקרא גלגל השכ"ל, כי איננו גשם כלל כשאר הגלגלים שהם בעלי גשם וצורה".
בהמשך נכתב "ודע כי הגלגל העליון הט' הנקרא היומי אין בו שום כוכב כלל ולכן נקרא גלגל החלק, וכל מגמתו ועסקיו לסבב ולהכריח את הגלגלים שבתוכו שיסבבו מן המזרח למערב פעם א' בכל כ"ד שעות, כמו שנתבאר בפ"ג, וכל הכוכבים כלם זולת ז' כוכבי לכת הם קבועים בגלגל הח' הנקרא גלגל המזלות, ובשאר ז' גלגלים התחתונים אין בכל א' מהם זולתי כוכב א' בלבד בכל גלגל מהם, וסדורן מלמעלה למטה שצ"ם חמכ"ל והם הנקראים ז' כוכבי לכת שהם שצ"ם חנכ"ל כנזכר וכלם יתבארו במקומותם במושבותם דרך פרט:
ונחזור לעניין הגלגלים עצמם ואופן מעשיהם, דע כי כוכב תקוע בגלגל כמסמר בדלת, והגלגל חוזר והכוכב תקוע בו". הטקסט ממשיך, ובעמוד כא' מתוארים הגלגלים הקטנים שנוספו על הגלגלים הגדולים כדי לתקן את התצפיות.
המודל מופיע גם אצל מחברי ספרי קודש אחרים, כמו הרמב"ם, ואין ספק שהוא פורסם כנכון, נכון דיו כדי להשתמש בו לחשב את לוח השנה, לצרכי תורת הנגלה.
עכשיו אפנה לקבלה, היא תורת הנסתר. בספר עץ חיים, שער ב' ענף ב', נאמר "באופן שי' עיגולים דא"ק הם מתעגלים ומקיפים וסובבים כל שאר עיגולים אשר בכל העולמות וכל שאר העיגולים הם מוקפים תוך אלו כי כל עיגול המשובח מחבירו הוא מקיף את חבירו וסובב אותו והיותר תחתון במעלה מחבירו הוא יותר פנימי והוא מסובב מחבירו עד שנמצא היותר פנימי מכולם הוא גרוע מכולם והם בחי' הרקיעים והגלגלים של עולם העשיה שהם י' גלגלי הרקיע הנזכר בהקדמת התיקו' והם נקראים אופנים אשר הם הרקיעים הסובבים עלינו בעולם השפל ובעולם החומרי הזה".
שער מג' ענף ב' עוסק בבאור שמים דעשיה, ומסביר כי "הנה י' רקיעים הם ונזכר פ' ויקהל והם סוד ט"ס עלאין דעשיה כנ"ל ונוסף בהם וילון הוא נגד עטרת היסוד המכניס ומוציא והבן זה שאינו משמש כלום אלא כניסה ויציאה והרקיע הוא יסוד דעשיה ובו קבועים חמה ולבנה כוכבים ומזלות ... ובזה הרקיע יש בו כל הט' גלגלים הקיפים העולם והם שהזכירו הפילוסופים בספריהם ובז"ת הם ז' כוכבי לכת ובח' שאר הכוכבים והי"ב מזלות ובט' גלגל היומי המקיף כולם בכ"ד שעות ממזרח למערב וכל אלו הט' גלגלים קבועים ברקיע רמז לדבר ויתן אותן אלהים ברקיע השמים ולא אמר ברקיעים וזה יובן מברייתא דשמואל הקטן שכתב שהרקיע עשוי כאהל כמ"ש בפרקי ר"א וקאמר אח"כ שהגלגלים סובבים ובזה יצדקו דברי חכמים הם התוכניים והבן זה ואלו הגלגלים הם י' בחי' יסוד דעשיה ולמעלה מהם שחקים כו' עד ערבות כו' וכ"ז בעשיה ואלו הם הז' רקיעים שנתבאר בספר הרזים בסוד המלבוש".
נמצא שהמחבר של ספר עץ חיים טוען שהמודל הגיאוצנטרי נכון, חכמי התכונה צודקים, וגלגלי הספירות הן חלק מעץ החיים (יסוד של עשיה), ולכן חלק אינטגרלי מתורת הסוד.
בספר שערי קדושה, חלק שלישי, שער ראשון נאמר "הנה שבעה רקיעין הן,
והעליון נקרא ערבות, לפי שכולל שלש ספירות ראשונות דעשיה, והם גלגל השכל,
גלגל המקיף, גלגל המזלות. וחמשה גלגלים (שצמח"נ) שבתאי צדק מאדים חמה
נגה, (שהם חג"ת נ"ה) חסד גבורה תפארת נצח הוד, וגלגל ששי יסוד, כולל כוכב
ולבנה. והאחרון נקרא וילון אינו משמש כלל (חגיגה דף י"ב ע"ב) כי הוא ספירת
מלכות דעשיה וגם היא בעצמה נחלקת לעשר ספירות שבה. והם, וילון כתר שבה
וארבע היסודות אש רוח מים עפר שבעולם השפל, הם חכמה ובינה ושש קצוות
התפארת והמלכות. ונמצא שהמלכות שבמלכות שבה היא יסוד העפר, כלי וגולם
לכל העולם כלו, ובזה היסוד העפר נמצאו כל התולדות שבה כלולים מכל הארבעה
יסודות הנזכרים, בסוד הכל היה מן העפר:"
המחבר של ספר שערי קדושה הולך עוד צעד נוסף, ומזהה את הספירות של עולם
עשייה עם הספירות של המודל הגיאוצנטרי – כתר היא גלגל השכל, חכמה היא
גלגל המקיף, בינה היא גלגל המזלות, חסד היא גלגל שבתאי, וכך הלאה.
אז זה יפה שהרבנים ידעו כמה כוכבים יש ביקום, רק חבל שלא היה להם מושג קלוש איך היקום נראה.
