נו באמת
א. מדינת ישראל לא משתמשת בשטחים ל"יצירת מרחב מחיה" אלא בדיוק ההפך-מנסה למסור אותם בכל הזדמנות מדינית שעוברת וכשזאת לא עבדה גם החלה בתוכנית של נסיגה חד צדדית מהשטחים בעזה (ההתנתקות) ורצתה גם ליישם תוכנית של נסיגה חד צדדית ביו"ש (ההתכנסות) אלא שהתגובה בשטח של הפלשתינאים לנסיגה החד הצדדית מעזה (טרור) הפכה את זה למגוחך,וגם לאחר מכן ישראל יצאה מגדרה כדי לסיים את הסכסוך הזה (קרי הצעת אולמרט בזמנו).
בנוסף אני רוצה להעיר על הפסקה הראשונה של הודעתך "כיבוש צבאי" שבתקופה בה השטחים הללו נכבשו לא היה עם פלשתיני והשטחים הללו נכבשו ממצרים (עזה) ומירדן (יו"ש) שאיתם,אגב,יש לנו הסכמי שלום. אז מספיק עם הדמגוגיה. מעבר לכך נראה לי שחל בלבול בעובדות-הצד שמסרב להכיר בקיומו ובזכותו למדינה של הצד השני הוא הצד הפלשתיני שגם המתונים שבהם (אבו מאזן) מסרבים להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
ב. מעבר לסעיף א' -הקישור שאתה עושה עם המושג "מרחב מחיה" הוא מקומם בלשון המעט. "מרחב מחיה" בהקשר הנאצי היה כיבוש מקום מסויים,סילוק האוכלוסיה המקומית או הפיכתה לעבדים של הגזע הארי ויישוב מחדש של השטח ע"י גרמנים. בהתחשב בזה שאין אף מפלגה כיום ואין פוליטקאי (מלבד הקצוות הקיצוניים ביותר של הימין,כמו פייגלין) שמדבר על דבר כזה (קרי טרנספר) אלא להיפך-המדיניות של מדינת ישראל מדברת על 2 מדינות ל2 עמים וכל תוכנית מדינית שנידונה מדברת על נסיגה משטחי יו"ש ומדינת ישראל כבר פינתה במהלך חד צדדי אלפים מאזרחיה,אינני מבין מה התוכן בדברים הללו מעבר לניפופי ידיים.
יותר מזה-אם נלך לפי הגדרתך שהרי היהודונאציזציה האמיתית התרחשה במלחמת העצמאות שבה בהחלט נכבשו שטחים ע"מ שיתגוררו בהם יהודים ועד היום רבים מתושבי ירושלים ותל אביב למשל מתגוררים בבתים שהיו של ערבים שנמלטו או גורשו (תלוי את מי שואלים) במהלך המלחמה ואין צורך להגיד שלא קיבלו פיצויים על הרכוש האבוד. שהרי זה מרחב מחיה. וגם הנאצים השתמשו במושג "מרחב מחיה",ומכיוון שליבוביץ' היה קצין במלחמה הזאת ואפילו השתתף בכיבוש ירושלים-שהרי ליבוביץ' יהודונאצי!
או שנרד מעץ הדמגוגיה הזה ונתעסק בתוכן-מלחמות אינן דבר נחמד,וכשעם נלחם על עצמאותו במלחמה שנכפתה עליו,הוא גם כובש שטחים כדי שהבירה שלו לא תהיה במרחק ירי מרגמה של האויבים המקיפים אותו,ועד כאן לגבי מלחמת העצמאות. במדינת ישראל יש פושעים,ויש נבלות,ויש אנשים שאיבדו את הדרך. אבל מדינת ישראל איננה יהודו נאצית וכל הראיות מראות שברמת העיקרון ישנה חתירה מתמדת ותקווה מתמדת לשלום גם בקרב העם וגם בקרב המדיניות הרשמית,שנענתה עד כה לצערי הרב (ואינני אומר זאת בציניות) בקסאמים בפיגועי טרור ובחינוך לשנאה בצד השני.