אם כבר לפשט את המורכב אז עד הסוף
א. ראשית אני אמרתי שכך אני חושב שליבוביץ' היה אומר. וזאת בהסתמך על אמירות דומות שלו על הרג של ילדים. הוא מחה על כך שהצבא הרג טרוריסטים בגיל העשרה. אפשר לצפות בזה בשידורים המוקלטים.
ב. ההבדל בין מה שכתבתי למה שציטטת אמנם דק אך משמעותי. את ציטטת אותי אומר כביכול שישראל יורה על ילדים ואילו אני כתבתי שישראל יורה טילים ומשמידה ילדים. אני לא חושב שרובם המכריע של חיילי צה"ל רוצה להרוג ילדים.
ג. עם זה, כולנו היינו עדים לתיאורים של ריקי בתקופות שונות. הייתי עד לדברים דומים מאוד יותר מעשר שנים אחרי ואני זוכר אותם היטב. מהרס של רכוש, פגיעת שווא בתשתיות ובחקלאות ועד להכאות ואף הרג של חפים מפשע, שלא הזיזו לאף אחד. לא לחיילים הפשוטים ביותר ולא לקצינים הבכירים ביותר. אני זוכר אישית את הפוגעים. בהם אנשים ערכיים מאוד שאיבדו את האנושיות ועברו אל הלאומיות ואל החייתיות.
ד. התיאורים הללו מעידים שהניסוח הנכון אינו שישראל עושה הכל כדי שלא ייפגעו חפים מפשע. הניסוח הנכון הוא שישראל דואגת לאינטרסים שלה והיא רוצה להימנע מביקורת עליה, על כל המשתמע מכך, גינויים, תביעות, משברים ביחסי חוץ עם שותפות, או החרמות ופגיעות כלכליות. אשר לישראלים, שאלה קשה היא עד כמה, על סמך התיאורים הללו, אפשר לומר שאכפת להם ממה שקורה לשכנינו או שמא הם היו מעדיפים שישקעו בים. אני תוהה אם נכון לומר שהמחבלים מסתתרים מאחורי אוכלוסייה אזרחית. כלומר זה נכון פעמים רבות, אפילו אומרים שבבית החולים שיפעה שורצים מחבלים, (לא בטוח שמישהו מאיתנו במצב שלהם היה נוהג אחרת) אבל גם כאן אני חושב שהניסוח הנכון אינו שהם מסתתרים מאחורי אוכלוסייה אזרחית כביכול במקום להימצא בשטח אש (שהיה קיים בלבנון), אלא שהם חיים באוכלוסייה אזרחית.
ה. זה אולי יישמע דמגוגי, אבל לאמא של הילד כלל לא אכפת על מי כוון הטיל. אכפת לה במי הוא פגע. השאלה היא מה צריך לעשות כשיודעים שחפים מפשע ייפגעו. ועל פי הסרט "שומרי הסף" התשובה הזו רחוקה מלהיות חד משמעית ויש שיאמרו רחוקה מלהיות מעודדת.