לפי ההגיון הזה, כולנו אמורים לברוח
מכאן, שכן "הפסיכי" הזה מדבר על השמדת מדינת ישראל כבר שנה (אגב, על הכחדת יהודים כיהודים דווקא לא ידוע לי שהוא דיבר). מדינה שמעוניינת בהכחדת יהודים לא משריינת בפרלמנט שלה מקום ליהודים. אבל על השמדת הישות הציונית איראן מדברת כבר שנים. הנה נאום של נשיא איראן לשעבר, האשמי רפסנגאני משנת 2001: "השימוש בנשק גרעיני לפתרון בעיית ישראל בהתנגדותם [לציונות], חייבים המוסלמים לכתר את הקולוניאליזם ולהכריח את הקולוניאליסטים לבחון האם ישראל מועילה להם. אם יום אחד, עולם האסלאם יהיה מצויד בנשק שישראל מחזיקה כרגע - אותו יום, תגיע דרך היהירות העולמית למבוי סתום. מפני שהשימוש בפצצת אטום אחת על ישראל לא יותיר דבר על האדמה, אולם לעולם האסלאם היא תגרום רק לנזק." הנורות האדומות וצופרי האזעקה היו צריכים להידלק ולהישמע (וכבר מזמן, לפני הרבה יותר משנה) דווקא בישראל, לא בקרב יהודי איראן. אז מה את אומרת? נקום ונברח מכאן? או שצריך לעשות משהו אחר, אקטיבי והתקפי?