אדוני שלום
New member
יום העצמאות- אמור להיות שמח... בשבילי לא!
שלום,
אז כמו כל שנה ביום העצמאות, אני מבטיח לעצמי שזה יהיה השנה האחרונה שזה יהיה ככה אבל זה לא משתנה
.
אני רק מחפש להתפרק קצת אז אני כותב כאן.
אני בן 24 והבעיה העיקרית שלי היא שפשוט אין לי חברים, שזה דבר שמדהים אותי ומעציב אותי כאחד.
סיימתי את התיכון ללא חברים (אין לי מושג איך, למה או כמה)
נתתי מעצמי 3 שנים למדינה (גו'בניק אבל עדיין נתתי מעצמי), וסיימתי ללא חברים (אני חושב שיותר עם אויבים)
יש לי בפייסבוק 230 חברים, ו0 חברים אמיתיים.
אני לא אוהב לצאת יותר מידי, כאילו אני התחלתי לאהוב אבל אין כל כך עם מי :/
הפסקתי הרבה תקופות שכולם אומרים שהם התקופות הכי יפות, ואני מלבד להלהן ולהגיד "כן, נכון" בחיוך מבוייש, וכמובן בליבי מחכה שהכל יגמר.
אתמול היה ערב עצמאות, ציפיתי חיכתי אמרתי לעצמי "אולי הפעם אלוקים ישלח אליי סימן ומישהו יתקשר לשאול "בא לך לצאת?"
וכמובן שזה לא קרה, אז כמו כל ערב העצמאות שמעתי את הזיקוקים, בכיתי קצת ונירדמתי.
כיום אני עובד בעבודה דיי נחמדה משקיע הרבה בעבודה ונותן מעצמי
המשכורת לא מחזירה לי בחזרה את ההשקעה שלי, אבל זה מעביר לי את הימים מאשר לשבת בבית ולהתבוסס בדכאונות.
אומרים לי שאני נראה דיי טוב, האמת קשה לי להאמין
אז אני מתאמן קצת בחדר כושר ועושה מידי פעם פוזות כאחד שיש לו מיליארד חברים ועוד כמיליון בחורות
כמובן ששום דבר מזה איננו נכון.
המזל הוא שלפחות אני לא בתול
ועוד יצא לי להיות עם כ4 בחורות לפחות, אז זה חצי נחמה.
אני ממש יושב במחשב ופשוט כותב
כותב על מי שאני, איך שאני. ואפשר לסכם זאת במילה אחת "כלום" ואם נאריך אז אפשר יהיה להגיד "כלום ושום דבר"
אולי בעצמאות הבא זה יקרה ואקבל שיחת טלפון מאדם שאקרא לו חבר והוא יגיד לי "יוצאים לדפוק את הראש קצת", ואולי עוד שנה זה יקרה במציאות ולא רק בסרטי קומדיה שאני רואה במשך כל היום.
עצמאות שמח לכולם.
שלום,
אז כמו כל שנה ביום העצמאות, אני מבטיח לעצמי שזה יהיה השנה האחרונה שזה יהיה ככה אבל זה לא משתנה
.אני רק מחפש להתפרק קצת אז אני כותב כאן.
אני בן 24 והבעיה העיקרית שלי היא שפשוט אין לי חברים, שזה דבר שמדהים אותי ומעציב אותי כאחד.
סיימתי את התיכון ללא חברים (אין לי מושג איך, למה או כמה)
נתתי מעצמי 3 שנים למדינה (גו'בניק אבל עדיין נתתי מעצמי), וסיימתי ללא חברים (אני חושב שיותר עם אויבים)
יש לי בפייסבוק 230 חברים, ו0 חברים אמיתיים.
אני לא אוהב לצאת יותר מידי, כאילו אני התחלתי לאהוב אבל אין כל כך עם מי :/
הפסקתי הרבה תקופות שכולם אומרים שהם התקופות הכי יפות, ואני מלבד להלהן ולהגיד "כן, נכון" בחיוך מבוייש, וכמובן בליבי מחכה שהכל יגמר.
אתמול היה ערב עצמאות, ציפיתי חיכתי אמרתי לעצמי "אולי הפעם אלוקים ישלח אליי סימן ומישהו יתקשר לשאול "בא לך לצאת?"
וכמובן שזה לא קרה, אז כמו כל ערב העצמאות שמעתי את הזיקוקים, בכיתי קצת ונירדמתי.
כיום אני עובד בעבודה דיי נחמדה משקיע הרבה בעבודה ונותן מעצמי
המשכורת לא מחזירה לי בחזרה את ההשקעה שלי, אבל זה מעביר לי את הימים מאשר לשבת בבית ולהתבוסס בדכאונות.
אומרים לי שאני נראה דיי טוב, האמת קשה לי להאמין
אז אני מתאמן קצת בחדר כושר ועושה מידי פעם פוזות כאחד שיש לו מיליארד חברים ועוד כמיליון בחורות
כמובן ששום דבר מזה איננו נכון.
המזל הוא שלפחות אני לא בתול
ועוד יצא לי להיות עם כ4 בחורות לפחות, אז זה חצי נחמה.
אני ממש יושב במחשב ופשוט כותב
כותב על מי שאני, איך שאני. ואפשר לסכם זאת במילה אחת "כלום" ואם נאריך אז אפשר יהיה להגיד "כלום ושום דבר"
אולי בעצמאות הבא זה יקרה ואקבל שיחת טלפון מאדם שאקרא לו חבר והוא יגיד לי "יוצאים לדפוק את הראש קצת", ואולי עוד שנה זה יקרה במציאות ולא רק בסרטי קומדיה שאני רואה במשך כל היום.
עצמאות שמח לכולם.
