יום העצמאות- אמור להיות שמח... בשבילי לא!

Kagg6

New member


גמני רוצה!! אני לא לומד\גר באשדוד, אבל אני מאוד אוהב את העיר! היו לי פעם חברים מהצבא וביליתי שם פעם, היום כבר לא.. עיר מדהימה!:)))

תאמת ניאמס לי לצאת לתל אביב כל הזמן... אפשר להצתרף???
 

rasmus girl1

New member
כעקרון יש,

אבל הם נמאסים מהר ואחרי כמה סופשים כבר יוצא שהיית בכל מקום אפשרי באשדוד..

לפעמים אני נוסעת לראשון/רחובות.. על הקיבוצים שמעתי,בעיקר מאנשים שגרים בגדרה והסביבה, יש מקום נחמד,עם מוזיקה טובה שאת ממליצה עליו?
 

ldgirl

New member
מבחינתי

אפשר אפילו לעשות מיני-מפגש דרומיים

בכל מקרה עוד לא נקבע כלום :)
 

Kagg6

New member
כן יש,

אומנם זה לא ת"א, אבל יש שם כמה ברים מאוד נחמדים
, חלקם ממש על החוף. או שסתם אפשר ללכת לאכול ביחד
בכל מיקרה
אני בעד לעשות משהו באשדוד, התגעגעתי לעיר!! מי מארגן??
 
במקום שיציעו לי!! מציעים לאחרים!!

אפילו בפורום לא אוהבים אותי!!!

חחח לאיזה רמה הגעתי :/
 

ldgirl

New member
אתה רציני?!

תראה כמה אנשים פה הגיבו לך... מזדהים איתך והציעו לך לפנות אליהם (כולל אני!)
חוץ מזה Kagg6 כן הציע לך!

תפתח את העיניים ותראה את כל ההזדמנויות לחברויות שיש לך כאן!
 

ldgirl

New member
תחשוב על זה רגע

ממה אתה בדיוק מתבייש? זה פורום... אתה לא חייב לחשוף את עצמך בשום צורה וגם אם כן אתה יכול לפתוח משתמש אחר בסופו של דבר.
ו"רחוק" זה יחסי.... הארץ שלנו קטנה... אתה מתאר מציאות מסוימת שאתה עובר אבל לא מוכן לנסוע בסביבות השעה (פחות או יותר) בשביל לנסות לשנות משהו... אז השאלה שלי... אתה באמת רוצה לשנות משהו? אם כן, אתה צריך להתאמץ קצת בשביל זה...
וזה אומר גם הדבר הכי קטן כמו לשלוח למישהו כאן הודעה בפורום...
 

Kagg6

New member
בוא בוא

לת"א, או אם נעשה מפגשון דרום...

כמה בירות יעיפו לך תביישנות, מנסיון
 

rasmus girl1

New member
"די רחוק" אשדוד רחובות?

20 דק' ברכב! אלא אם כן אין רכב/רשיון ואז זה כבר משהו אחר P:
ואגב, הצעתי לה כי כתוב לה בכרטיס דרום ולך ת"א והמרכז..
 

Relaborat

New member
אין מה להתבייש

אנשים פה *רוצים* בחברתך. וממתי רחובות הפכה לקיבינימט אני לא יודע :)
 
כמה שאלות...

קראתי את מה שאתה כותב ואני מבינה מדבריך שאתה בהחלט מרגיש לבד ואולי אפילו כועס מעט על עצמך שלא הצלחת ליצור קשרים לאורך זמן.
גם מאוד בלט לי הנושא שציינת שמהצבא לא יצאו חברויות ואולי אפילו אויבים... קוןדם כל עוד יש לך הרבה זמן לשנות ולהשתנות ולרכוש חברים מדהימים. ועכשיו אני אנסה להבין יותר- ראשית, למה אתה חושב שרכשת אויבים בצבא? האם יש משהו בהתנהגות שלך שאתה יכול לשים עליו את האצבע ולומר שבגללו זה קורה? (אני לא מכירה אותך, אבל סיבות לכך לרוב הן בשל אחד או יותר מהבאים: שתלטנות יתר, סנוביזם, חוסר בטחון, ווכחנות יתר, טיפוסים שנוטים לדכא את היתר ולראות פסימי מאוד, נרקיסיסטים ועוד מגוון סיבות שכרגע אני לא יכולה לחשוב עליהן...) האם יש תכוהנות מסוימות שמציקות לך בך? מחשבות מסוימות שליליות?
תענה לעצמך ותנסה להבין מאיפה זה נובע-דרך להגיע לשנה הבאה עם חברים מתחילה בצעד קטן של מודעות והתמודדות עם הנושאים שזקוקים לשינוי.

בהצלחה
 
כמה תשובות...

בצבא יצא לי שם של מניאק
מהסיבה הפשוטה שעשינו בעיות ואז עשינו הגרלה על הראש של מי זה יצא
וזה נפל עלי, ולא הסכמתי להישפט כי באמת לא עשיתי כלום אז למה שהכל ילך עליי.
ואז התחילו המריבות ומאז כולם שנאו אותי וזה רק הידרדר כל הזמן...

היה לי קטע בצבא שהייתי צריך לשחק אותה כאילו אני רוצה להתאבד כדי לראות מה הבחור השני יעשה (זה היה בקורס פיקודי כלשהו)
בקיצור פשוט אמרתי לו את האמת בפנים ובכיתי לו כי אמרתי לו בדיוק מה אני מרגיש (בפעם הראשונה), הבן אדם היה בטוח שאני רוצה להתאבד ופשוט חיבק אותי ולא נתן לי להזיז את הנשק...
פעם ראשונה שהרגשתי שלמישהו אכפת ממני :/
לא היתי כל כך חבר של הבן אדם אבל זה הרגיש לי טוב שהוא נתן לי את התחושה הזו.

אני ידוע שאני חסר ביטחון, ואולי גם אגואיסט כי אני דואג קודם כל לעצמי כי אף פעם לא היה לי אף אחד אחר לדאוג לו
אחת הסיבות שנשים לא אוהבות אותי לאורך זמן זה כי אני "דביק" אני פשוט מחבק ואוהב ונותן מעצמי כל כך הרבה לבחורה עד שפשוט נמאס לה ממני
כי אין לי למי לתת חוץ ממנה

עכשיו לכי תדעי מתי אני אמצא את הבאה
אני תמיד גם אומר לבחורה שאני רוצה להתחתן (וזה מרתיע אותם) כי אני מפחד שלא אצליך להשיג כלה
ויותר גרוע, אילו "חברים" שלי יהיו מוזמנים
כוס אמק איזה חיים עלובים יש לי!!!!
 
שלום לך אדוני שלום...

אני מבינה את האכזבה והפליאה מזה שאתה כאילו לא מתאים לסכימה המוכרת של החיים... "התקופות היפות" לא היו כאלה יפות בשבילך, החברים לא הגיעו. ואני מרגישה שאתה כאילו שופט את עצמך לחומרה כדי להקדים תרופה למכה – כדי שלא תיפגע אחר כך כשאחרים ישפטו אותך או ידחו אותך...
זה מפחיד מאוד, אני יודעת.
אין לי יותר מדי דברים מפתיעים להגיד לך – הרי אתה רואה בעצמך שכולם פה מנסים לעזור, וכולם לוקחים ברצינות את השרשור שפתחת, וכולם מדברים מלבם אליך... אז אתה בודאי מתעודד מזה כבר, לא? אני חושבת שזאת כפפה מעולה שאתה יכול להרים. ונכון שזה מפחיד, ובגלל זה אני חושבת שאולי יעזור אם תיקח צעדים קטנים בכל פעם, עד שתרגיש מחוזק.
למה אני מתכוונת ב"צעדים קטנים"? למשל – שתרשה לעצמך "ליפול" על מישהו בתור תרגול. בדומה למה שחבר'ה כאן המליצו לך... אתה יכול לפרק את החשש ואת המתח מאינטראקציה עם אחרים ע"י תרגול. לא יכולה להבטיח שזה יעבוד, אבל למה לא להתחיל לנסות?
אז אתה יכול להתחבר לצ'ט של סה"ר, ממש כאן. הצ'ט אנונימי ויש שם מתנדבים כמוני שמקשיבים לך, מתעניינים במה שיש לך לספר... ורק לא שופטים. אנחנו מאמינים בך ויודעים שבדידות זה דבר חונק ומתסכל... וממש לא מגיע לך לעבור את זה לבד.
אז, אני לא רוצה לייעץ לך יותר מדי... אני לא יודעת יותר טוב ממך איך לחיות את החיים. אבל כן רוצה לשלוח לך חיבוק ואמפתיה... ומקווה שהענן השחור הזה יחלוף מעליך עם הזמן. אמנם זאת תקופה עכורה שנמשכת כבר הרבה זמן, אבל זה לא כל החיים. מקווה שתבוא לשיחה...
שלך,
מתנדבת סה"ר


נ.ב.
אני מקווה שאני לא ממש מגזימה עכשיו, ושלא איבדתי אותך כאן... אבל מרגישה צורך להכיר לך את הקליפ הזה. מראים שם את ההבדל בין איך שאנשים תופשים את עצמם לבין איך שאחרים תופשים אותם... הרגיש לי מתאים לצרף את זה.
 

obelina

New member
אני לא מתיימרת לייעץ לך, אלא לספר לך מה

מאפיין בנאדם חברותי:
הוא אוהב לארח בצל קורתו.
 
למעלה