Boston Guy
New member
יש לכותבת רגשות אשמה. "מסוכסכת עם עצמה"?
יש בי הרבה סימפטיה לישראל, אבל אין בי רגשות אשמה על כך שאני לא חי בה.
וזה כנראה מכיוון שאף פעם לא הזיז לי מה חושבים עלי אחרים.
הפוסט של הכותבת נקרא כמו איזו שהיא התחטאות (או אם נשתמש בביטוי פחות ארכאי - נסיון פאטתי להתנצלות ) - מין נסיון נואש "למצוא חן" ולרקוד "מה יפית" לפני הפריץ. רק שלא ברור מי זה הפריץ הזה שלפניו היא מנסה לרקוד...
רילוקיישן אינו מילה בעברית. והמשמעות שלו בשפה האנגלית היא "כשמעביד משלם לך כדי לתעבור למקום אחר לצורך עבודה אצלו".
המצב שהכותבת חיה כרגע אינו "רילוקיישן". הקטע הזה בחייה הסתיים לפני יותר משנתיים. היא חיה היום מחוץ לישראל בלי שום "תירוץ". נראה שמצד אחד היא לא חיה בשלום עם ההחלטה שהיא עשתה, ומצד שני אין פרנסה והיא לא רוצה לחזור עם הזנב מקופל בין הרגליים לישראל - ולכן עלה לה הרעיון ה"גאוני" של לעשות מוניטיזציה של הישראליות שלה. העניין הוא שהיא לא הראשונה ולא האחרונה שניסתה למצב עצמה ולהתפרנס מ"להיות ישראלית בחו"ל". ב 20 השנה שאני חי מחוץ לישראל ראיתי עשרות כאלו - ורובם גילו שזה לא קל להתפרנס מישראלים...
ומכיוון שאני דוגל ב shock theraphy - וסולד משימוש במילה ה"מכובסת" רילוקיישן - הרי המסר שלי לגברת: את לא "ברילוקיישן".
את יורדת.
י
ו
ר
ד
ת.
וכל הפומפוזיות והפאתוס במניפסט לא יהפכו את זה ל"רילוקיישן".
אני לא מרגיש צורך להתנצל, אני לא מרגיש צורך ל"כפר על זה שעזבתי" - אני חבר ופעיל בקהילה יהודית כזו או אחרת לא כ"נציג של ישראל" ולא כ"יחסי ציבור למדינת ישראל" אלא כאדם פרטי שתמיד היה פעיל חברתית ומעורב בקהילה. ויותר חשוב לי לעזור לזקן שחי בצד השני של השכונה וצריך מישהו שיסיע אותו למרפאה ביום שלישי או למשפחה מהקהילה שבה האימא שברה רגל בסקי וצריכה עזרה עם קניות - מאשר לשמש "מלון בחינם" לישראלים שאיני מכיר שמשום מה הגברת החליטה שאני צריך לתרום ל wunderlust שלהם.
השיר של ניקוי ראש מדבר על האנשים שעזבו את ישראל בשנות ה 60 וה 70 של המאה הקודמת - אלו שעזבו לפני יותר מ 40 שנה ולפני יותר מ 50 שנה. מאז חלפו הרבה מיים אפילו בירקון. אני חושב שהגאונות שבו היא שהוא רלוונטי 40 שנה אחרי זה ומתאר במדוייק את הדואליות שהייתה אז ביחס של רוב החברה הישראלית למהגרים מישראל. הדואליות הזו היום מוגבלת לחלק הרבה יותר מצומצם של החברה - חלק שאיכשהוא יש לו ייצוג משמעותי בפורום הזה, ומעניין היה לבדוק מדוע.
יש בי הרבה סימפטיה לישראל, אבל אין בי רגשות אשמה על כך שאני לא חי בה.
וזה כנראה מכיוון שאף פעם לא הזיז לי מה חושבים עלי אחרים.
הפוסט של הכותבת נקרא כמו איזו שהיא התחטאות (או אם נשתמש בביטוי פחות ארכאי - נסיון פאטתי להתנצלות ) - מין נסיון נואש "למצוא חן" ולרקוד "מה יפית" לפני הפריץ. רק שלא ברור מי זה הפריץ הזה שלפניו היא מנסה לרקוד...
רילוקיישן אינו מילה בעברית. והמשמעות שלו בשפה האנגלית היא "כשמעביד משלם לך כדי לתעבור למקום אחר לצורך עבודה אצלו".
המצב שהכותבת חיה כרגע אינו "רילוקיישן". הקטע הזה בחייה הסתיים לפני יותר משנתיים. היא חיה היום מחוץ לישראל בלי שום "תירוץ". נראה שמצד אחד היא לא חיה בשלום עם ההחלטה שהיא עשתה, ומצד שני אין פרנסה והיא לא רוצה לחזור עם הזנב מקופל בין הרגליים לישראל - ולכן עלה לה הרעיון ה"גאוני" של לעשות מוניטיזציה של הישראליות שלה. העניין הוא שהיא לא הראשונה ולא האחרונה שניסתה למצב עצמה ולהתפרנס מ"להיות ישראלית בחו"ל". ב 20 השנה שאני חי מחוץ לישראל ראיתי עשרות כאלו - ורובם גילו שזה לא קל להתפרנס מישראלים...
ומכיוון שאני דוגל ב shock theraphy - וסולד משימוש במילה ה"מכובסת" רילוקיישן - הרי המסר שלי לגברת: את לא "ברילוקיישן".
את יורדת.
י
ו
ר
ד
ת.
וכל הפומפוזיות והפאתוס במניפסט לא יהפכו את זה ל"רילוקיישן".
אני לא מרגיש צורך להתנצל, אני לא מרגיש צורך ל"כפר על זה שעזבתי" - אני חבר ופעיל בקהילה יהודית כזו או אחרת לא כ"נציג של ישראל" ולא כ"יחסי ציבור למדינת ישראל" אלא כאדם פרטי שתמיד היה פעיל חברתית ומעורב בקהילה. ויותר חשוב לי לעזור לזקן שחי בצד השני של השכונה וצריך מישהו שיסיע אותו למרפאה ביום שלישי או למשפחה מהקהילה שבה האימא שברה רגל בסקי וצריכה עזרה עם קניות - מאשר לשמש "מלון בחינם" לישראלים שאיני מכיר שמשום מה הגברת החליטה שאני צריך לתרום ל wunderlust שלהם.
השיר של ניקוי ראש מדבר על האנשים שעזבו את ישראל בשנות ה 60 וה 70 של המאה הקודמת - אלו שעזבו לפני יותר מ 40 שנה ולפני יותר מ 50 שנה. מאז חלפו הרבה מיים אפילו בירקון. אני חושב שהגאונות שבו היא שהוא רלוונטי 40 שנה אחרי זה ומתאר במדוייק את הדואליות שהייתה אז ביחס של רוב החברה הישראלית למהגרים מישראל. הדואליות הזו היום מוגבלת לחלק הרבה יותר מצומצם של החברה - חלק שאיכשהוא יש לו ייצוג משמעותי בפורום הזה, ומעניין היה לבדוק מדוע.