הלקח הכי חשוב שנלמד בשנתיים האחרונות היה
לפתוח את הכניסה השניה למבנה עצמו. זה עזר מאוד בפקקים בכניסה למבנה עצמו, וזה מצוין. גם העברת הכניסה לאשכול 1 לכניסה הימנית סייעה למדי, עוד לקח מצוין. אבל השנה הדוכנים במעבר היו בעייתיים יותר מהשנים האחרונות, בעיקר בגלל אחד מהם (כפי שציינת) שחבל שלא הוזז במהלך היום הראשון. אבל הוא הוזז למחרת, כנראה, כי הפקק הענק והמגוחך נעלם.
הלובי צפוף ביום הראשון באשמת הקופות. אבל כשהתורים הענקיים מגיעים לדוכנים הענקיים שיש שם, הכל מתמזג ובקושי יש מקום לזוז. כבר ב-11:00 בבוקר, שעה לפני תחילת הלו"ז של היום הראשון, היה די מלא. אולי שווה לשקול שביום הראשון לא יהיו דוכנים בכלל בתוך האשכול (או לשים רק דוכנים קטנים), ולאפשר להם להכנס ביום השני. כי זה סיוט שמתחיל להמאס על יותר ויותר אנשים. אם כבר חייבים לעמוד בתור, לפחות שיהיה מקום, לפחות שהיאוש יהיה נוח.
צורך נוסף הוא כמובן להוסיף עוד קופות (בלי לזלזל לרגע בלוגיסטיקה הכרוכה בזה). אין ספק שהקופות ביום הראשון לא עומדות בקצב. במיקום הנוכחי של הקופות אין איפה להוסיף עוד מחשבים. אם דוכני הענק לא היו בפנים, אפשר בעקרון להוסיף קופות, גם אם זה רק ביום הראשון.
והתורים מושפעים מהקצב של הקופות. המתנדבים, המחשבים, המדפסות, האנשים שנכנסים באמצע התור. אין ספק שנהיה שם ג'ונגל ישראלי ולא נעים. והחום לא מסייע. אני עמדתי ביום הראשון 20 דקות בתור של 6 אנשים בלבד, כדי לקנות שני כרטיסים. זה לא סביר בשום קנה מידה. זה משהו שחייב להשתנות, אחרי שנים שלא השתנה ממש (יכול להיות שהוסיפו עוד קופה או שתיים בשנים האחרונות, קשה לשים לב כשהעומס נשאר).
אגב, יש עוד דוכן קטן אחד בפנים שעדיין לא עף החוצה. הדוכן ליד הכניסה לאשכול 2 ושירותי הגברים עף מזמן, וטוב שכך. הדוכן ליד הכניסה (החדשה) לאשכול 1, ליד המשחקיה וליד שירותי הנשים נשאר, ואין לו פואנטה שם. בטח לא כשהמוני אנשים ממתינים לאשכול 1.
