"יועצת התקשורת של האמהות היחידניות" היא בכלל בזוגיות
- פותח הנושא אמאנחל
- פורסם בתאריך
לא הבנתי את המניעים של יוזמת ההצעה
פרסום אישי?
הרי רוב הסיכויים שהיא תמצא מתחת לבית עוד ילד מאותה תרומה שווה לסיכוי שאני אקבל שיחה מהראלה ממפעל הפיס.
כמו שכתבו כאן, מי שיודע שנולד מתרומה, זה הדבר הראשון שיברר מה המקור של בת הזוג שלו ואם הוא נכנס למיטה עם מישהי שהוא לא ניהל איתה שיחה ולא יודע מי היא ומה היא, כנראה שהסדום ועמורה לא מקורה בזרע.
היום ילדים גדלים למציאות הזאת וזה הרבה יותר מובן וטבעי מאשר לפני 15-20 שנים.
אני יודעת מניסיון, שאם רציתי לקנות מתורם שלא נשארו לו יותר מידי מנות, לא מכרו לי אותן כי הן מיועדות לנשים שכבר קנו, אני לא מבינה את השאיפה שבנק הזרע ידאג ליצר משפחות גרעיניות, כ"א לוקח לה מס' שונה של טיפולים להכנס להריון, יש שנקלטות מהר ויש שלוקח להן מעל 10 טיפולים, כמה מנות על הבנק לשמור להן ולכמה זמן?
אם היא רוצה היא תמיד יכולה ליבא זרע מחו"ל ואז הסיכוי קטן יותר לעוד אחאים.
פרסום אישי?
הרי רוב הסיכויים שהיא תמצא מתחת לבית עוד ילד מאותה תרומה שווה לסיכוי שאני אקבל שיחה מהראלה ממפעל הפיס.
כמו שכתבו כאן, מי שיודע שנולד מתרומה, זה הדבר הראשון שיברר מה המקור של בת הזוג שלו ואם הוא נכנס למיטה עם מישהי שהוא לא ניהל איתה שיחה ולא יודע מי היא ומה היא, כנראה שהסדום ועמורה לא מקורה בזרע.
היום ילדים גדלים למציאות הזאת וזה הרבה יותר מובן וטבעי מאשר לפני 15-20 שנים.
אני יודעת מניסיון, שאם רציתי לקנות מתורם שלא נשארו לו יותר מידי מנות, לא מכרו לי אותן כי הן מיועדות לנשים שכבר קנו, אני לא מבינה את השאיפה שבנק הזרע ידאג ליצר משפחות גרעיניות, כ"א לוקח לה מס' שונה של טיפולים להכנס להריון, יש שנקלטות מהר ויש שלוקח להן מעל 10 טיפולים, כמה מנות על הבנק לשמור להן ולכמה זמן?
אם היא רוצה היא תמיד יכולה ליבא זרע מחו"ל ואז הסיכוי קטן יותר לעוד אחאים.
ג ם משתתפת
New member
אני מבינה מאוד
כמרבית הנשים שנזקקות לתרומת זרע, בחרה עם חברתה בבנק זרע קרוב, זמין וזול יחסית. אחרי שנולדה הילדה, התפתחה גם המודעות לעניין האחאים. באמצעות האתר/פייסבוק מצאה 10 אחאים לבתה. המחשבה שמדובר בשוק פרוץ, שאין גבולות, ושבסביבה גיאוגרפית אחת ובשכבות גיל סמוכות נולדים ילדים בעלי מטען גנטי משותף מרתיעה אותה. יש נשים שזה לא מפריע להן כהוא זה - היא לעומת זאת, מוטרדת.
היא מוטרדת מהאפקט הפסיכולוגי של הידיעה, מהאפקט הביולוגי של נישואי קרובים, או שסתם חושבת שלשורשים ביולוגיים יש משמעות. נשים רבות חושבות כך, חלקן מחפשות חיפוש יזום, אחרות נחרדות מהמחשבה שבמקרה ייוודע להן על אחאים לילדיהן. הרי בסופו של דבר זה אותו המקור: התחושה שלתורם יש חשיבות פסיכולוגית. זה המקום להסכמה שבפורום לא מפרסמים פרטים על התורם, כדי שלא ייווצר מצב שאישה תדע על אחים ביולוגיים קונקרטיים לילדיה.
אותה אישה רואה את המצב במדינה: שנים על שנים דיברו על הסדרה, והעניין תקוע. לכן היא מתגייסת לקדם את הנושא. כי זה בנפשה, כי היא מאמינה שזה משמעותי לילדתה.
אין דבר כזה ייצוג מלא של קבוצות, ואין "האימהות היחידניות". אבל כשם שקבוצת הפורום הגדירה מיהי יחידנית אמתית, כך זכותה של קבוצת אימהות להגדיר מה האינטרסים של הקבוצה שהתאגדה. באותה המידה יכולה להתאחד קבוצה אחרת של נשים יחידניות שחרדות מהגדלת חלקו הפסיכולוגי של התורם, ולהתנגד לכל מהלך של פגיעה במה שנהוג היום, וגם זה בשם האינטרסים של היחידניות.
אני לא רואה שום אינטרס נסתר, ובוודאי לא חשה כעס.
כמרבית הנשים שנזקקות לתרומת זרע, בחרה עם חברתה בבנק זרע קרוב, זמין וזול יחסית. אחרי שנולדה הילדה, התפתחה גם המודעות לעניין האחאים. באמצעות האתר/פייסבוק מצאה 10 אחאים לבתה. המחשבה שמדובר בשוק פרוץ, שאין גבולות, ושבסביבה גיאוגרפית אחת ובשכבות גיל סמוכות נולדים ילדים בעלי מטען גנטי משותף מרתיעה אותה. יש נשים שזה לא מפריע להן כהוא זה - היא לעומת זאת, מוטרדת.
היא מוטרדת מהאפקט הפסיכולוגי של הידיעה, מהאפקט הביולוגי של נישואי קרובים, או שסתם חושבת שלשורשים ביולוגיים יש משמעות. נשים רבות חושבות כך, חלקן מחפשות חיפוש יזום, אחרות נחרדות מהמחשבה שבמקרה ייוודע להן על אחאים לילדיהן. הרי בסופו של דבר זה אותו המקור: התחושה שלתורם יש חשיבות פסיכולוגית. זה המקום להסכמה שבפורום לא מפרסמים פרטים על התורם, כדי שלא ייווצר מצב שאישה תדע על אחים ביולוגיים קונקרטיים לילדיה.
אותה אישה רואה את המצב במדינה: שנים על שנים דיברו על הסדרה, והעניין תקוע. לכן היא מתגייסת לקדם את הנושא. כי זה בנפשה, כי היא מאמינה שזה משמעותי לילדתה.
אין דבר כזה ייצוג מלא של קבוצות, ואין "האימהות היחידניות". אבל כשם שקבוצת הפורום הגדירה מיהי יחידנית אמתית, כך זכותה של קבוצת אימהות להגדיר מה האינטרסים של הקבוצה שהתאגדה. באותה המידה יכולה להתאחד קבוצה אחרת של נשים יחידניות שחרדות מהגדלת חלקו הפסיכולוגי של התורם, ולהתנגד לכל מהלך של פגיעה במה שנהוג היום, וגם זה בשם האינטרסים של היחידניות.
אני לא רואה שום אינטרס נסתר, ובוודאי לא חשה כעס.
אני רוצה להאמין
שמי שבחרה להביא ילד לעולם מתרומת זרע (לבדה או בזוגיות חד מינית) עשתה את זה אחרי שהבינה במה מדובר ובדקה את ההשלכות. קשה לי מאוד לקבל שמישהי תבחר בבנק זרע רק כי הוא "זול וקרוב" מבלי לחשוב על כל ההשלכות של הנושא. אישית כל הנושא של האחאים מאוד הטריד אותי לפני כן, במיוחד אחרי שקיבלתי את רשימות התורמים הזמינים בתל השומר בזמנו ובילינסון ונחרדתי מאפשרויות הבחירה המצומצמות. בסוף בחרתי בתורם חו"ל. אני מתקשה להאמין שזה לא עובר לכל אחת בראש כשהיא עומדת בפני הבחירה הזו.
שמי שבחרה להביא ילד לעולם מתרומת זרע (לבדה או בזוגיות חד מינית) עשתה את זה אחרי שהבינה במה מדובר ובדקה את ההשלכות. קשה לי מאוד לקבל שמישהי תבחר בבנק זרע רק כי הוא "זול וקרוב" מבלי לחשוב על כל ההשלכות של הנושא. אישית כל הנושא של האחאים מאוד הטריד אותי לפני כן, במיוחד אחרי שקיבלתי את רשימות התורמים הזמינים בתל השומר בזמנו ובילינסון ונחרדתי מאפשרויות הבחירה המצומצמות. בסוף בחרתי בתורם חו"ל. אני מתקשה להאמין שזה לא עובר לכל אחת בראש כשהיא עומדת בפני הבחירה הזו.
ג ם משתתפת
New member
מכירה הרבה נשים שחושבות אחרת ממני וחוו אחרת את התרומה
מכירה אישה שהרתה מתוך תחושה ברורה שעד שהילד יגדל תבוטל האנונימיות בחוק, והוא יוכל לפתוח את "תיק התרומה" שלו. ניסיתי לשכנע אותה שספק אם יקרה רטרואקטיבית, אבל ללא הועיל. ולא היה לה כסף לרכוש תרומה פתוחה מחו"ל.
מכירה נשים שהרו (מזמן) בלי להכיר את האופציה של ייבוא זרע פתוח מחו"ל.
וגם בפורום אנחנו רואים שינויי גישה מרגע שהילד נולד (בדרך כלל האמירה הרווחת כאן, לפחות בפומבי, שמרגע שהילד נולד התורם הופך לפחות משמעותי).
מכירה אישה שהרתה מתוך תחושה ברורה שעד שהילד יגדל תבוטל האנונימיות בחוק, והוא יוכל לפתוח את "תיק התרומה" שלו. ניסיתי לשכנע אותה שספק אם יקרה רטרואקטיבית, אבל ללא הועיל. ולא היה לה כסף לרכוש תרומה פתוחה מחו"ל.
מכירה נשים שהרו (מזמן) בלי להכיר את האופציה של ייבוא זרע פתוח מחו"ל.
וגם בפורום אנחנו רואים שינויי גישה מרגע שהילד נולד (בדרך כלל האמירה הרווחת כאן, לפחות בפומבי, שמרגע שהילד נולד התורם הופך לפחות משמעותי).
משמעות של בחירה
דעות יכולות להשתנות. השאלה מה הפעולה שנוקטים בה בעקבות שינוי הדעה? מבחינתי לכל אדם יש אחריות על הבחירות אותן קיבל ואם יש כאן משהו לא מוסרי זו הפעולות של אותן נשים לבטל החלטות שהן עצמן קיבלו. פעולות המשפיעות הן על התורמים והן על משפחות אחרות. חוסר השלמה עם החלטה שהתקבלה צריכה להפתר בין האדם לעצמו, בתוכו פנימה ולא באמצעות פעולות לביטול בחירה אותה לקח במו ידיו.
דעות יכולות להשתנות. השאלה מה הפעולה שנוקטים בה בעקבות שינוי הדעה? מבחינתי לכל אדם יש אחריות על הבחירות אותן קיבל ואם יש כאן משהו לא מוסרי זו הפעולות של אותן נשים לבטל החלטות שהן עצמן קיבלו. פעולות המשפיעות הן על התורמים והן על משפחות אחרות. חוסר השלמה עם החלטה שהתקבלה צריכה להפתר בין האדם לעצמו, בתוכו פנימה ולא באמצעות פעולות לביטול בחירה אותה לקח במו ידיו.
ג ם משתתפת
New member
כל זה נכון - במצב שבו ההחלטה נוגעת לנשים בלבד
בתרומת הזרע יש עסק שהנשים עושות עם המדינה, עם בנק הזרע ועם התורמים - כדי לקדם את האינטרסים שלהן. לתוצר של אותה עסקה עשויים להיות אינטרסים אחרים. הוא לא בחר בדרך הזאת, ומילדים בוגרים בעולם אנחנו רואים שיש ילדים לתרומות שמרגישים שזכויותיהם הבסיסיות הופרו.
אני כן מסכימה עם התחושה שיש בעייתיות בכך שנשים בחרו בדרך אחת, בשעה שיש אלטרנטיבות, ואז מנסות להילחם בה. אבל במקרה של הסדרת התרומות אין בררה: צריך לפקח על מספר הילדים שנולדים לכל תורם ולמנוע תרומות כפולות בבנקים שונים.
לעומת זאת נושא הסרת האנונימיות כששני הצדדים רוצים, חיפוש אחאים וכו' יכול להיות גם מאבק של הילדים הבוגרים. אני מניחה שזה גם מה שיקרה: בעוד עשור, אולי קצת יותר, יתייצבו אצל המחוקק ובתקשורת קבוצות ילדים שיטענו להפרת הזכויות ויעידו על רצון שלא מרפה לסגור מעגל. הם יראו קבוצות אחרות של ילדים שנולדו בתרומה פתוחה, ויתבעו, לכל הפחות, להשוות את זכויותיהם לזכויות הילדים המאומצים. ברור שלא כל הילדים ירגישו כך, אבל בעידן הרשתות החברתיות והשינוי המתמיד בנושא התרומה לכיוון של פתיחות - אני מאמינה שזה יעלה לכותרות.
ויכול להיות שאז גם תשתנה החקיקה.
המפתח בעיניי, אגב, הוא התשלום לתורם. ברגע שישלמו 2000-3000 ש"ח לתרומה, שמחולקת לפחות ל-10 מנות, יגיעו תורמים נוספים בתנאים שונים.
בתרומת הזרע יש עסק שהנשים עושות עם המדינה, עם בנק הזרע ועם התורמים - כדי לקדם את האינטרסים שלהן. לתוצר של אותה עסקה עשויים להיות אינטרסים אחרים. הוא לא בחר בדרך הזאת, ומילדים בוגרים בעולם אנחנו רואים שיש ילדים לתרומות שמרגישים שזכויותיהם הבסיסיות הופרו.
אני כן מסכימה עם התחושה שיש בעייתיות בכך שנשים בחרו בדרך אחת, בשעה שיש אלטרנטיבות, ואז מנסות להילחם בה. אבל במקרה של הסדרת התרומות אין בררה: צריך לפקח על מספר הילדים שנולדים לכל תורם ולמנוע תרומות כפולות בבנקים שונים.
לעומת זאת נושא הסרת האנונימיות כששני הצדדים רוצים, חיפוש אחאים וכו' יכול להיות גם מאבק של הילדים הבוגרים. אני מניחה שזה גם מה שיקרה: בעוד עשור, אולי קצת יותר, יתייצבו אצל המחוקק ובתקשורת קבוצות ילדים שיטענו להפרת הזכויות ויעידו על רצון שלא מרפה לסגור מעגל. הם יראו קבוצות אחרות של ילדים שנולדו בתרומה פתוחה, ויתבעו, לכל הפחות, להשוות את זכויותיהם לזכויות הילדים המאומצים. ברור שלא כל הילדים ירגישו כך, אבל בעידן הרשתות החברתיות והשינוי המתמיד בנושא התרומה לכיוון של פתיחות - אני מאמינה שזה יעלה לכותרות.
ויכול להיות שאז גם תשתנה החקיקה.
המפתח בעיניי, אגב, הוא התשלום לתורם. ברגע שישלמו 2000-3000 ש"ח לתרומה, שמחולקת לפחות ל-10 מנות, יגיעו תורמים נוספים בתנאים שונים.
קשה לי קצת אם הדימוי של עסקה ותוצר
אבל אם כך את רואה את זה אז כל זוג הורים שמביא לעולם ילד גם כן עושה עסקה שיש לה "תוצר". כל החלטה שעושה הורה או זוג הורים נוגעת גם לילדיהם: כמות הילדים שהביא לעולם, באיזו מדינה בחר להביא את ילדיו, ההפרעות מהן הוא סובל וכן הלאה . . . לכל דבר יש השפעה על הילד. אף ילד לא בוחר לאילו הורים הוא נולד ויתכן שהאינטרסים שלו שונים לחלוטין מהאינטרסים של הוריו.
חוקים נקבעים על ידי בני אדם ומהי זכות בסיסית נקבעת על ידי בני אדם. כמובן שאין לנו אפשרות לשלוט ולהחליט מה ירגישו ילדינו, אך ההרגשה כעת היא, שמי שמחליטות שהופרה כאן זכות בסיסית הן דווקא הנשים שבחרו "להפר" אותה. אין לי אשליות שאנחנו יכולות לקבוע מה יחושו ילדינו כאשר יגדלו, אך אני מאמינה שאווירה יכולה להשפיע.
אבל אם כך את רואה את זה אז כל זוג הורים שמביא לעולם ילד גם כן עושה עסקה שיש לה "תוצר". כל החלטה שעושה הורה או זוג הורים נוגעת גם לילדיהם: כמות הילדים שהביא לעולם, באיזו מדינה בחר להביא את ילדיו, ההפרעות מהן הוא סובל וכן הלאה . . . לכל דבר יש השפעה על הילד. אף ילד לא בוחר לאילו הורים הוא נולד ויתכן שהאינטרסים שלו שונים לחלוטין מהאינטרסים של הוריו.
חוקים נקבעים על ידי בני אדם ומהי זכות בסיסית נקבעת על ידי בני אדם. כמובן שאין לנו אפשרות לשלוט ולהחליט מה ירגישו ילדינו, אך ההרגשה כעת היא, שמי שמחליטות שהופרה כאן זכות בסיסית הן דווקא הנשים שבחרו "להפר" אותה. אין לי אשליות שאנחנו יכולות לקבוע מה יחושו ילדינו כאשר יגדלו, אך אני מאמינה שאווירה יכולה להשפיע.
ינקינטונה 2
New member
לי זה לא עבר בכלל בראש. אבוי
רציתי ילד. עבורי תרומת הזרע משולה לתרומת דם.
ולכן התורם חסר משמעות עבורי.
להוציא את הוקרת התודה שאני אהיה חייבת לו לעד.
והאחאים - הם שותפים לזרע.
שום קרבה כזו או אחרת אין בין הילד שלי אליהם.
וכן, הלכתי לאיכילוב כי אני גרה לא רחוק משם.
ובחרתי תוך שלוש דקות תורם ואני רצינית.
רציתי ילד. עבורי תרומת הזרע משולה לתרומת דם.
ולכן התורם חסר משמעות עבורי.
להוציא את הוקרת התודה שאני אהיה חייבת לו לעד.
והאחאים - הם שותפים לזרע.
שום קרבה כזו או אחרת אין בין הילד שלי אליהם.
וכן, הלכתי לאיכילוב כי אני גרה לא רחוק משם.
ובחרתי תוך שלוש דקות תורם ואני רצינית.
אז אצלי זה עבד הפוך
גרתי אז 10 דקות מתל השומר והיו להם רק 12 תורמים ברשימה אם אני זוכרת נכון. ולא הטרידו אותי האחאים כמו החשש שאני אטייל ברחוב עם ילד וגבר שנורא דומה לו יעבור על פנינו פתאום.........
העניין עם התורם שהוא חסר משמעות *לנו*, אבל אנחנו לא יודעות מה הוא יהיה לילדים. ואני חושבת שמכאן באה הסקרנות של האמהות, שמחפשות איזה שהוא קצה חוט עבור הילדים, שאולי יוכלו לתת לילדים תשובות בעתיד?! כי אחרת אני באמת לא מבינה איך אפשר לחתום על הסכם בידיעה שהתרומה אנונימית ולנסות להפוך אותה אח"כ למשהו אחר כי "לא ידעתי / לא חשבתי שזה ככה / האמנתי שדברים ישתנו " וכו. עשינו בחירה רציונלית וצריך לעמוד מאחוריה ולכבד אותה.
גרתי אז 10 דקות מתל השומר והיו להם רק 12 תורמים ברשימה אם אני זוכרת נכון. ולא הטרידו אותי האחאים כמו החשש שאני אטייל ברחוב עם ילד וגבר שנורא דומה לו יעבור על פנינו פתאום.........
העניין עם התורם שהוא חסר משמעות *לנו*, אבל אנחנו לא יודעות מה הוא יהיה לילדים. ואני חושבת שמכאן באה הסקרנות של האמהות, שמחפשות איזה שהוא קצה חוט עבור הילדים, שאולי יוכלו לתת לילדים תשובות בעתיד?! כי אחרת אני באמת לא מבינה איך אפשר לחתום על הסכם בידיעה שהתרומה אנונימית ולנסות להפוך אותה אח"כ למשהו אחר כי "לא ידעתי / לא חשבתי שזה ככה / האמנתי שדברים ישתנו " וכו. עשינו בחירה רציונלית וצריך לעמוד מאחוריה ולכבד אותה.
הגישה שלי היתה דומה לשלך..
קצת התלבטתי אם ליזום הורות משותפת, רק שחששתי מכל מיני דברים שעלולים להיות עם זר...
הפרוצדורורה של חו"ל נראתה מייגעת..
אני עדיין פתוחה לזוגיות ובונה עליה בעתיד!
אם לדוברת מטעם עצמה י כח אז היא צריכה להסדיר פיקוח בחוק או באמצעות תקנות. זה יועיל לתורמים ולנתרמות
קצת התלבטתי אם ליזום הורות משותפת, רק שחששתי מכל מיני דברים שעלולים להיות עם זר...
הפרוצדורורה של חו"ל נראתה מייגעת..
אני עדיין פתוחה לזוגיות ובונה עליה בעתיד!
אם לדוברת מטעם עצמה י כח אז היא צריכה להסדיר פיקוח בחוק או באמצעות תקנות. זה יועיל לתורמים ולנתרמות
איזו הסדרה ריאלית אפשרית כאן?
מישהי יודעת איך הנושא מנוהל בחו"ל, אם בכלל?
כי ככל הידוע לי, בחו"ל יש שתי אפשרויות: תורם פתוח או סגור. במקרה של תורם פתוח כמובן שהכל ידוע, וזו בחירה חופשית של התורם והאישה האם להשאיר פתח ליצירת קשר.
אבל מעולם לא שמעתי על שום "הסדרה" של תורמים אנונימיים סגורים. כל הרעיון של היותם תורמים סגורים הוא שאין הסדרה ואין מעקב אחר התורמים ו\או צאצאיהם.
ההתעקשות על הסדרה כזאת פוגעת בעצם הרעיון של תורם סגור. יש פה פגיעה הן בתורמים, שתרמו זרע בבטחון מלא שהתרומה תישאר אנונימית, והן בנשים שבחרו ביודעין בתרומה אנונימית ועכשיו מאלצים אותן לעבור "הסדרה" ולהיכנס לאיזה מאגר מידע שמעולם לא רצו להיות חלק ממנו.
מישהי יודעת איך הנושא מנוהל בחו"ל, אם בכלל?
כי ככל הידוע לי, בחו"ל יש שתי אפשרויות: תורם פתוח או סגור. במקרה של תורם פתוח כמובן שהכל ידוע, וזו בחירה חופשית של התורם והאישה האם להשאיר פתח ליצירת קשר.
אבל מעולם לא שמעתי על שום "הסדרה" של תורמים אנונימיים סגורים. כל הרעיון של היותם תורמים סגורים הוא שאין הסדרה ואין מעקב אחר התורמים ו\או צאצאיהם.
ההתעקשות על הסדרה כזאת פוגעת בעצם הרעיון של תורם סגור. יש פה פגיעה הן בתורמים, שתרמו זרע בבטחון מלא שהתרומה תישאר אנונימית, והן בנשים שבחרו ביודעין בתרומה אנונימית ועכשיו מאלצים אותן לעבור "הסדרה" ולהיכנס לאיזה מאגר מידע שמעולם לא רצו להיות חלק ממנו.
בנקים בארה"ב
אני הזמנתי תרומה מחו"ל, בעיקר כדי לחסוך את ההתלבטות של כמה אחאים יכולים להיות בארץ. הבנק ממנו הזמנתי מחתים (באמצעות הנציגות בארץ) על מסמך שאני מתחייבת ליידע במקרה של לידה. ככה הם מבצעים מעקב אחר כמות הילדים לפי מדינה. לישראל למשל המקסימום שאפשר מאותו תורם זה 8, לא כולל אחים מלאים.לפינלנד 5, בהתאם לגודל האוכלוסיה.
אחרי שדיווחתי שילדתי הפנו אותי לפורום בפיייס של מציאת אחאים, ולשיקולי אם אני רוצה להצטרף או לא.
אני יודעת שלבנק הדני, שקיים משנות ה-60 או משהו כזה יש קבוצה שכוללת תורמים, אבל הם ביקשו להצטרף. הכל וולנטרי.
אני הזמנתי תרומה מחו"ל, בעיקר כדי לחסוך את ההתלבטות של כמה אחאים יכולים להיות בארץ. הבנק ממנו הזמנתי מחתים (באמצעות הנציגות בארץ) על מסמך שאני מתחייבת ליידע במקרה של לידה. ככה הם מבצעים מעקב אחר כמות הילדים לפי מדינה. לישראל למשל המקסימום שאפשר מאותו תורם זה 8, לא כולל אחים מלאים.לפינלנד 5, בהתאם לגודל האוכלוסיה.
אחרי שדיווחתי שילדתי הפנו אותי לפורום בפיייס של מציאת אחאים, ולשיקולי אם אני רוצה להצטרף או לא.
אני יודעת שלבנק הדני, שקיים משנות ה-60 או משהו כזה יש קבוצה שכוללת תורמים, אבל הם ביקשו להצטרף. הכל וולנטרי.
ג ם משתתפת
New member
אין קשר בין אנונימיות להסדרה
בנק הזרע הוא גוף ממסדי, ולכן מי שרוצה להתפרנס בלי שיהיה כל רישום, ומי שרוצה להרות בלי רישום (ולממן את התהליך בעצמה), כנראה לא מתאימים לבנק הזרע בישראל.
הבנק עומד לביקורת, ובכלל זה תהליכי הסדרת מספר התרומות. לכן הוא חייב לנהל רישום קפדני של הנשים שלוקחות ממנו מנות, הוא מיידע לעתים אימהות אם התגלו לקויות בילדים אחרים מאותו התורם, ושומר על כל הפרטים לעת מצוא.
כרגע אין הגבלה חוקית על מספר הילדים מכל תורם, ואף על פי שהתורמים מתחייבים שלא לתרום במקום נוסף, מנהלי בנקי זרע סיפרו על הצלבת פרטים עם מנהלים אחרים וגילוי תרומות כפולות.בהיעדר פיקוח והסדרה, הכול עומד על האינטואיציות והיוזמה של המנהלים.
המדינה נוקטת מוסר כפול: כשמדובר בייבוא זרע מחו"ל, היא מגבילה מאוד את מספר הילדים לכל תורם (5 או 8). מספר גבוה יותר פוגע בשלום הציבור, וכל זה כאשר התורם ומשפחתו אינם חיים בארץ. אבל כשמדובר בעסק הכלכלי שלה, פתאום ההגבלות אינן מחייבות, ומספר הילדים גדול עשרת מונים.
אז כן, חייב להיות רישום מסודר, בעיניי לפחות. החוק שקראתי שהציעו גם דיבר על כך שהילדים והתורמים יוכלו בבוא העת לפנות לבנק הזרע, וברצות שני הצדדים להסיר את האנונימיות שלהם. כך שאפילו לשם כך צריך רישום.
בנק הזרע הוא גוף ממסדי, ולכן מי שרוצה להתפרנס בלי שיהיה כל רישום, ומי שרוצה להרות בלי רישום (ולממן את התהליך בעצמה), כנראה לא מתאימים לבנק הזרע בישראל.
הבנק עומד לביקורת, ובכלל זה תהליכי הסדרת מספר התרומות. לכן הוא חייב לנהל רישום קפדני של הנשים שלוקחות ממנו מנות, הוא מיידע לעתים אימהות אם התגלו לקויות בילדים אחרים מאותו התורם, ושומר על כל הפרטים לעת מצוא.
כרגע אין הגבלה חוקית על מספר הילדים מכל תורם, ואף על פי שהתורמים מתחייבים שלא לתרום במקום נוסף, מנהלי בנקי זרע סיפרו על הצלבת פרטים עם מנהלים אחרים וגילוי תרומות כפולות.בהיעדר פיקוח והסדרה, הכול עומד על האינטואיציות והיוזמה של המנהלים.
המדינה נוקטת מוסר כפול: כשמדובר בייבוא זרע מחו"ל, היא מגבילה מאוד את מספר הילדים לכל תורם (5 או 8). מספר גבוה יותר פוגע בשלום הציבור, וכל זה כאשר התורם ומשפחתו אינם חיים בארץ. אבל כשמדובר בעסק הכלכלי שלה, פתאום ההגבלות אינן מחייבות, ומספר הילדים גדול עשרת מונים.
אז כן, חייב להיות רישום מסודר, בעיניי לפחות. החוק שקראתי שהציעו גם דיבר על כך שהילדים והתורמים יוכלו בבוא העת לפנות לבנק הזרע, וברצות שני הצדדים להסיר את האנונימיות שלהם. כך שאפילו לשם כך צריך רישום.
ג ם משתתפת
New member
חיפשתי ברשת
אני רואה שיש כל מיני נוסחים שעומדים לדיון.
באחד מהם, ישן, מצאתי את זה:
25.
(א) אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, לרבות פרטים מהמרשם אודות תורמי זרע או נתרמות או דבר העשוי להביא לזיהויים, או דבר הולדתו של אדם מתרומת זרע, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי פרטיו של תורם שהסכים בכתב כי פרטיו יימסרו בין לפני מתן תרומת הזרע ובין אחרי מתן תרומת הזרע, ובהיקף שהסכים לו, ובלבד שלעניין מי שנולד מתרומת זרע שהוא קטין תידרש הסכמת אמו.
***
זאת הצעת חוק של עתניאל שנלר מ-2011.
אני רואה שיש כל מיני נוסחים שעומדים לדיון.
באחד מהם, ישן, מצאתי את זה:
25.
(א) אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, לרבות פרטים מהמרשם אודות תורמי זרע או נתרמות או דבר העשוי להביא לזיהויים, או דבר הולדתו של אדם מתרומת זרע, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי פרטיו של תורם שהסכים בכתב כי פרטיו יימסרו בין לפני מתן תרומת הזרע ובין אחרי מתן תרומת הזרע, ובהיקף שהסכים לו, ובלבד שלעניין מי שנולד מתרומת זרע שהוא קטין תידרש הסכמת אמו.
***
זאת הצעת חוק של עתניאל שנלר מ-2011.
החוסר בהסדרה נועד לחפות על המחסור החמור בתורמים
כיום הזמן הממוצע להמתנה לפגישה הראשונית בבנקים הציבוריים עומד על 4 חודשים,
כאשר בחלק מהבנקים יש 2-5 תורמים שנתיים
ומגיעות בממוצע 6-8 נשים ביום (חישוב גס מהתבוננות שלי...)
אם יהפכו את הפיקוח להדוק כך שיהיה מעקב ודיווח על כל הפריה הפריה כולל מספר לידות ושמירת מנות לאחים עתידיים ,
הכמות השנתית של התרומות תספיק בקושי לשבוע
מה שיגרום בטווח הקצר לזינוק במשך ההמתנה מחודשים לשנים (זמן שאין לכל אחת), ובטווח הארוך לסגירה וצמצום הבנקים מחוסר כדאיות כלכלית.
כרגע ההייצע ה"אין סופי" מחפה במידה מה, על שאר המחדלים בתחום, לא רואה דרך להגביר את האכיפה בלי שינתן פיתרון כולל ואחראי לבעיית הייצע...
כיום הזמן הממוצע להמתנה לפגישה הראשונית בבנקים הציבוריים עומד על 4 חודשים,
כאשר בחלק מהבנקים יש 2-5 תורמים שנתיים
ומגיעות בממוצע 6-8 נשים ביום (חישוב גס מהתבוננות שלי...)
אם יהפכו את הפיקוח להדוק כך שיהיה מעקב ודיווח על כל הפריה הפריה כולל מספר לידות ושמירת מנות לאחים עתידיים ,
הכמות השנתית של התרומות תספיק בקושי לשבוע
מה שיגרום בטווח הקצר לזינוק במשך ההמתנה מחודשים לשנים (זמן שאין לכל אחת), ובטווח הארוך לסגירה וצמצום הבנקים מחוסר כדאיות כלכלית.
כרגע ההייצע ה"אין סופי" מחפה במידה מה, על שאר המחדלים בתחום, לא רואה דרך להגביר את האכיפה בלי שינתן פיתרון כולל ואחראי לבעיית הייצע...
מאיפה הנתונים על מספר התורמים?
אני מתעניינת בכנות.
אני קיבלתי תור תוך חודש (בהדסה הר הצופים), לא שאלתי כמה סה"כ תורמים יש להם, אבל לדרישות הספציפיות שהגדרתי הוצעו לי ארבעה.
גם אין לי שמץ של מושג כמה נשים מגיעות, מתוך 7 הפעמים שהגעתי לשם להוציא מנה להזרעה רק פעמיים נתקלתי בנשים אחרות.
אני מתעניינת בכנות.
אני קיבלתי תור תוך חודש (בהדסה הר הצופים), לא שאלתי כמה סה"כ תורמים יש להם, אבל לדרישות הספציפיות שהגדרתי הוצעו לי ארבעה.
גם אין לי שמץ של מושג כמה נשים מגיעות, מתוך 7 הפעמים שהגעתי לשם להוציא מנה להזרעה רק פעמיים נתקלתי בנשים אחרות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.