נקודה במימד
הזמן הוא רציף וההווה הוא נקודה בזמן, אין בכך כל סתירה משום שההווה אינו קטע מתמשך אלא רק נקודה ספציפית השייכת לקטע מתמשך, כל הקטע האינסופיהמסתיים באותה נקודה הוא העבר וכל הקטע האינסופי המתחיל ממנה הוא העתיד, גם בעבר היתה מציאות וגם בעתיד תהיה מציאות, מציאות מתקיימת כל הזמן ולא רק בהווה, אינך יכול לטעון שהעבר והעתיד אינם מציאותיים. המדענים קבעו באופן שרירותי את נקודת ההתחלה של הזמן במפץ הגדול, באותה מידה ניתן היה לקבוע כל נקודה אחרת, אך משום שהזמן הוא ללא סוף וללא התחלה אין לכך משמעות ורעיון הקביעה השרירותית שרת אותם רק לצורך חישוב זמן התהוות היקום, אך הנקודה הסינגולרית ממנה התהווה היקום היתה קיימת במשך כל הזמן (אינסוף) שהיה לפני הפיצוץ, לצורך נוחות חישובית בלבד החליטו המדענים לקרוא לזמן הפיצוץ תחילת הזמן. אני לא דתי אלא דאיסט, אני מאמין באלוהים כבורא העולם (מבחינה רוחנית ולא פיסית, משום שהנקודה הסינגולרית היתה קיימת בצורה זו עד הפיצוץ, אך החיים לא היו קיימים תמיד) אך לא רואה בכך שום קשר לדת משום שהבריאה אינה מוכיחה מערכת חוקים כלשהי או אמונה כלשהי, אלא רק סיבה ותוצאה גרידא.