ייאללק.

SupermanZW

Well-known member
כן

דיברתי על האנרגיה ממנה מורכב העולם. אם בדרך קסם תצליח לעבור בציר הזמן קדימה או אחורה תגיע לעולם באותה תקופה, אך דרך כזאת לא קיימת, אינך שולט בזמן. אינך יכול לטעון שלנקודה על ציר הזמן אין ממשות משום שכל פונקציה שתיקח מתקיימת בתחום מסויים, אינך יכול לטעון שנקודה הקיימת בפונקציה בתחום מסויים היא חסרת ממשות, גם לא חייבת להיות יחידה בסיסית שאי אפשר לחלק, כל תחום רציף ניתן לחלק לאינסוף מקטעים ע"פ שיטת רימן. כל נקודה בפונקציה היא בעלת משמעות, וכך כל נקודה על ציר הזמן.
 

selgarat

New member
בוא לא נכנס למטמתיקה

כי שם אתה באמת נופל. נעזוב את הרעיון הזה, נסכם ששנינו נשב ונחשוב על זה. לגבי המעבר על הציר יש לי עוד שאלה. אם אמרת שאני יכול לעבור קדימה או אחורה ולהגיע לעולם זהה לזה שכאן רק מתאים לנקודת הזמן ההיא אז יוצא שהעולם שלנו קיים כמו שהוא באין סוף נקודות זמן בו זמנית (אם המקום שעזבתי קיים והמקום שהגעתי אליו קיים סביר להניח שהוא קיים גם בל נקודה אחרת). אם כך העולם לא קיים רק בפני עצמו אלא באין סוף וריאציות תלוי בנקודת הזמן. אם אתה מאמין שיש לך אפשרות אמיתית לבחור איך יתנהלו חייך, הרי שהעולם בעתיד לא קיים רק פעם אחת לכל נקודת זמן אלא בכלל אין סוף פעמים כדי ליצג אין סוף אפשרויות להתקדם לאותה נקודת זמן. וברגע שמגיע ההווה לאותה נקודת זמן ומתברר איזו אפשרות נבחרה לאן הולכים כל שאר האפשרויות גם זה בטח לא חשוב נוסיף לזה את המסקנה המתבקשת שאתה בעצמך קיים באין סוף גופים. שהרי אם נחזור לעבר שלך באותה דרך קסם ותפגוש את עצמך תהיה הנשמה שלך קיימת בשני גופים שונים, סביר להניח שזה לא התרחש באותה שניה שעברת אליה בלבד אלא שכל הזמן אתה קיים באין סוף גופים, אחד בהווה והרבה בעבר ובעתיד. ושוב כדי לאפשר לך בחירה אמיתית אז כשמסתכלים על העתיד בכל צומת שאתה עומד צריך להיות עולם בו תחליט לפנות שמאלה ואחד בו תחליט ימינה, וכאשר ההווה מגיע לאותה צומת ואתה בוחר אז אחד מהם נעלם, ושוב לאן זה לא ברור. לא נראה לך הרבה יותר מדי מסובך? הרבה יותר מדי אנרגיה מבוזבזת, למה לעולם להתקיים בעבר? למה לבזבז כל כך הרבה אנרגיה על משהו שאין בו שום תכלית. בכל מקרה הדבר היחיד שנשאר חשוב מהעבר הוא הזיכרון וזה קיים רק בהווה (אתה זוכר עכשיו משהו שקרה בעבר - הפעולה לזכור זה בהווה). למה להחזיק אין סוף עולמות אפשריים בעתיד או אפילו עולם אחד בלי בחירה אלא רק הצעד הטיבעי הבא (אם נניח שיש מישהו שיודע מה בחרת עוד לפני שתבחר ועדין אתה כביכול בוחר), למה להחזיק את העולם העתידי הזה אם בכל מקרה הוא לא תורם לאף אחד. מה אתה מרוויח מזה שקיים עולם בכל נקודת זמן? מה מרוויח מזה אלוהים? איזו מטרה יש לעשות את הדברים כל כך מסובכים ומורכבים? לא קל יותר להחזיק עולם אחד? ולהעביר בו אנרגיה שתשנה אותו, אנרגיית זמן. והעולם כמו שהיה בעבר כבר לא קיים אלא השתנה למה שהוא עכשיו, והעולם כמו שהוא יהיה בעתיד לא קיים עד שאנרגית הזמן תשנה אותו בהווה ותמשיך עד למצב אותו דמיינת כעתיד. ואז ברור יותר גם למה אי אפשר לעבור לעבר או לעתיד, הם לא קיימים.
 

SupermanZW

Well-known member
תשובה

גם אתה חלק מהעולם ותקופת קיומך אינה נקודה על הציר אלא קטע הזמן בין מועד לידתך למועד מותך. אם נתייחס לעולם כפונקציה המתקיימת בתחום מסויים, האם תוכל להגיד כי אינסוף הנקודות בהן מתקיימת הפונקציה היא אינסוף פונקציות?, כמו כן לא תוכל לומר שהעולם המתקיים באינסוף נקודות על ציר הזמן הוא אינסוף עולמות, הוא עולם אחד אשר נמצא במצבים שונים לאורך ציר הזמן. אפשרות הבחירה שלך מאפשרת לך לבחור רק כיצד אתה תנהג ולא לבחור כל מה שיקרה בעולם בזמן שאתה חי, אך לאחר שפעלת את הנעשה אין להשיב ולא ניתן לבחור שוב באפשרות שונה שהיתה קיימת לפני שבחרת. משום שאתה קיים רק בגוף אחד ולא באינסוף גופים אתה יכול לבחור באפשרות אחת בכל פעם שיש באפשרותך לבחור, ולא באינסוף, משום שאתה קיים פעם אחת באינסוף נקודות על ציר הזמן מרגע לידתך עד רגע מותך, כמו ההסבר על העולם. אין משמעות לשאלה מה אני מרוויח מקיום העולם כפי שהוא או מה אלוהים מרוויח מכך משום שהעולם כבר קיים ואתה לא תוכל לשנות אותו, אתה רק יכול לשער השערות לגביו. המדענים לא מתייחסים אל הזמן כאנרגיה, אתה היחיד שטוען שהזמן הוא אנרגיה. אנרגיה יכולה להשתנות כפונקציה של הזמן, אך הזמן אינו אנרגיה.
 

selgarat

New member
אתה בוחר להתעלם

ברור לי לחלוטין שבשיטתך אם נשים התחלה וסוף אז יש קטע עם אין סוף נקודות ואז אין בעיה לדבר על דבר רציף. אבל לא שאלתי על תחום כמו תקופת חיים. שאלתי על העכשיו. ואם זה גם כן קטע אז הוא צריך התחלה וסוף שונים אחד מהשני, איזה התחלה ואיזה סוף, שונים, יש לעכשיו? לעניין האין סוף עולמות המתבקש משיטתך, אז אם אני יכול ללכת לתקופת זמן אחרת ולמצוא את עצמי שם סימן שיש שני העתקים ממני, ואם יש שני העתקים ממני סביר להניח שיש שני העתקים לעולם כולו, ואם זה נכון לאותן שתי נקודות זמן אז זה אמור להיות נכון לכל הנקודות, מכאן קיימים אין סוף עולמות. ואחרי הכול זה אתה שאמרת שאם הייתי יכול הייתי מסוגל לבקר את העבר שלי זה פשוט טכנית בלתי אפשרי, ובעבר שלי התקיימתי ואם אפשר תאורתית לבקר שם אז קיימים שני העתקים שלי אחד צעיר יותר מהשני. לגבי המשפט האחרון שכתבת, הבאת טענה בלי שום הסבר, פשוט כתבת מה שאני חושב ואז כתבת שזה לא נכון בלי לנסות להסביר למה. אני חושב שאחרי שאני משקיע כל כך הרבה בלנסות להראות לך למה אני חושב שאתה טועה ושהזמן הוא לא מימד אתה יכול לפחות להסביר בקצרה למה הרעיון שהזמן הוא אנרגיה הוא טעות. לכתוב שאין משמעות לשאלות שלי זה באמת יפה מאוד אבל שוב בלי הסבר, זה שהעולם כבר קיים ואני לא יכול לשנות אותו לא מסביר למה הוא קיים כמו שהוא קיים, או יותר נכון למה הוא לדעתך הוא קיים כמו שאתה חושב שהוא קיים.
 

SupermanZW

Well-known member
אין העתק

לו היית חוזר אחורה בזמן היית נמצא שם פעם אחת בלבד בגיל בו היית בזמן אליו חזרת, אינך יכול להגיע לתקופה בה לא היית קיים משום שלא היית קיים, כנ"ל גם לגבי העתיד, תוכל להגיע רק לתקופה בה תהיה קיים ולא לתקופה בה לא תהיה קיים, לא תגיע כפי שאתה לראות כיצד היית או תהיה בזמן אחר אלה פשוט תעבור לחיות באותה תקופת זמן אליה אתה עובר, בה אתה קיים פעם אחת ולא פעמיים ולא אינסוף. גם אם אני טועה וגם אם לא, גם אם אתה טועה וגם אם לא, קיומו של העולם כפי שהוא אין בו הכרח שיגרום תועלת לי לך או לאלוהים, הוא פשוט קיים, ולא הוכח שום קשר מדעי לכך שהעולם קיים באופן מסויים בו יש קשר לתועלתו של מישהו בצורה זו או אחרת, אלא רק להיפך, היצורים החיים והצמחים מתאימים עצמם לתנאים הקיימים על כדור הארץ ולא להיפך. אני לא מבין את טענתך שהזמן הוא אנרגיה, האם תוכל להסביר זאת?
 

selgarat

New member
אנחנו ממש לא על אותו גל

אתה לוקח רעיון תאורתי לחלוטין וממציא לו חוקים והגבלות שאין לך מושג לגביהם. אני אסביר את כוונתי לגבי הכפילויות דרך דוגמא אחרת כי נראה לי שאת זו לקחנו רחוק מדי. אם הזמן הוא אכן מימד התכונות שלו אמורות להיות כמו של שאר המימדים, אורך, רוחב וגובה. נקח לרגע את הפינה הימנית תחתונה של המסך שלך כנקודת האפס של האורך והגובה. עד כאן בסדר. עכשיו אם תשים בנקודה זו את האצבע שלך אז האצבע שלך נמצאת בנקודה אפס אבל לא בשום מקום אחר. אם תעלה את האצבע שלך למעלה אז מבחינת האורך היא באותה נקודה אבל מבחינת הגובה בנקודה חדשה. והחלק היותר חשוב הוא שהיא כבר לא בנקודה אפס של הגובה. כדי שהאצבע שלך תהיה בשתי נקודות צריך להעתיק ממנה שני העתקים ולשים אחד בנקודה אחת והשני בשניה. אותו רעיון צריך לעבוד גם עבור ממימד הזמן, חומר מסויים, במקרה זה היקום, יוכל להתקיים ביותר מנקודת זמן אחת חייב להיות העתק נוסף ממנו בנקודה האחרת. הרעיון שהזמן הוא אנרגיה אומר שהזמן הוא לא אחד מהמרכיבים של היקום כמו האורך והגובה, הזמן כמו כוח המשיכה משפיע על העולם החומרי, זו אנרגיה שמשפיעה על החומר ונובעת ממנו בדיוק כמו כוח המשיכה. תחשוב על היקום כמצבור של חומר וחלל שהשפעת האנרגיה הזו היא אפשור שינויים. שים לב שבכל נוסחת חישוב אנרגיות נכנס גם הזמן, מעיין אנרגיה קבועה שנותנת לעולם את הקצב. בתנאים מאוד מסויימים ניתן להגדיל או להקטין את השפעת האנרגיה וככה ליצור מעין התקדמות בזמן או התעכבות בו. אבל אתה נשאר אתה. אני לא בטוח אם אפשר להפוך את כיוון ההשפעה לחלוטין וכאילו לגרום לך לחזור בזמן, אבל זה כבר פרטים שוליים. הרעיון הוא שזו אנרגיה בדומה לכוח המשיכה שמשפיעה כאילו בלי שתרגיש על כל חומר.
 

SupermanZW

Well-known member
אורך רוחב וגובה

התייחסותך ליקום היא כאל נקודה במרחב והתייחסותי אליו היא כאל גוף במרחב, בורו הוא שלנקודה קואורדיננטות מסויימות בהן היא נמצאת ותו לא, אך כל גוף (שאינו נקודתי) שתיקח נמצא בתחום מסויים על פני המרחב, האם תוכל לומר שגוף שאינו נקודתי הנמצא בתחום מסויים במרחב נמצא בו אינסוף פעמים רק משום שכלולות בו אינסוף נקודות במרחב?, בוודאי שלא, כך גם היקום, משום שאינו גוף נקודתי נמצא באינסוף נקודות במרחב, כולל מימד הזמן, ואינך יכול לטעון שמשום שהוא קיים באינסוף נקודות בציר הזמן הוא קיים באינסוף העתקים. התיאוריה שלך על הזמן כאנרגיה מעניינת, אך אם הזמן הוא אכן אנרגיה, מהם הגורמים המשפיעים על אנרגיה זו, וכיצד אנרגית הזמן לא מצייתת לחוק שימור האנרגיה, הזמן הרי גדל ללא הפסקה וללא סוף ואינו שומר על ערכו במימדים השונים ואינו מומר לשום סוג אחר של אנרגיה, כיצד תפתור פרדוקס זה?
 

selgarat

New member
ישבתי וחשבתי

בכמה ימים האחרונים ישבתי לחשוב על ההודעה שלך, האמת בהתחלה קניתי לחלוטין את מה שכתבת כאן, אם מסתכלים על העולם כגוף בזמן אז אולי יש משמעות להסתכלות על הזמן כמימד. כשאתה מגדיר תחום בתוך הזמן נקח לדוגמא את החיים של איש אנגלי מלפני מאה שנים (סתם בא לי) אז התחום הזה מגדיר מצב קבוע, אם נכיר את החיים שלו לפרטיהם נוכל להסתכל על הגוף ולהגיד בדיוק מה יש בו, מכיוון שעכשיו הוא קבוע סביר להניח שגם כשהאיש היה חי המצב היה כזה, תכונות הגוף לא משתנות רק כי מסתכלים עליו ממקום אחר במימד. אבל אנחנו יודעים שהזמן לא קבוע, הוא משתנה, העתיד שהיה בשבילו נזיל ולא ידוע הוא בשבילנו היסטוריה קבועה וברורה לכל פרטיה. בנוסף לזה קיימת עדין בעיית ההווה. אם העולם הוא גוף בתוך מימד הזמן, מה תפקיד ההווה, איך יכול להיות שאתה גוף בתוך הזמן שחווה את הזמן בצורה מאוד נקודתית. אי אפשר להתכחש למציאות שבה אתה חווה את החוויות שלך וחושב את המחשבות שלך, והמציאות הזו היא עכשיו. בסדר נניח שקיים באופן קבוע עבר, אבל גם הוא משתנה, ההווה של הרגע כבר הפך לעבר בזמן שחווית אותו, אז הגוף שהגדרת עם התחלה וקצה עוברת בו נקודה כמו גל ורק דרכה אתה יכול לחוות את הזמן, רק בנקודה הזו יש לזמן משמעות. בסופו של דבר הבחנתי באשליה. תחשוב על סלסלת תפוחים. זה נכון אתה יכול לדבר על כל תפוח כל פעם מחדש, אבל אתה יכול גם להגדיר את קבוצת התפוחים כגוף אחד, לתת לו שם (נגיד יוסי) ולהגיד שצריך להעביר את יוסי למקום אחר. אז זה נכון שהגדרת הגוף יוסי עזרה לך להתיחס אל קבוצת התפוחים, אבל בסופו של דבר זה כל מה שיש שם, תפוחים. להסביר את האנלוגיה, הזמן, אתה חווה אותו רק דרך ההווה, הנקודות שאתה אוסף מהעבר כביכול אל תוך הגוף שלך הן נקודות שהיו הווה כמו שאתה זוכר אותו, שאספת ביחד, והנקודות מהעתיד הן נקודות הווה כמו שאתה מקווה שיהיו. אז אספת את כל נקודות הזמן האלה והגדרת לך קבוצה שאתה רואה כגוף ומתיחס אליה כגוף, אבל היא אשליה שנועדה לנוחות. לגבי הזמן כאנרגיה אז העובדה שאנחנו לא יודעים מאיפה מגיעה האנרגיה ולאן היא הולכת לא משנה את האפשרות שהיא קיימת, יכול להיות שכמו כוח המשיכה גם את המקור לאנרגיה זו יום אחד מישהו יגלה. אם אתה מבקש ניחושים אז אני חושב שאנרגית הזמן נובעת מאיתנו, בדיוק כמו כוח המשיכה, אתה יודע שאתה מושך אליך כל גוף שסביבך. לאן היא הולכת, היא מפעילה את העולם, אם תסתכל על כל משוואת אנרגיה תראה שכדי לקבל כמות אנרגיה כלשהיא צריך זמן. תמיד התיחסו אליו כאל פרמטר כתוצאה ממימד אבל גם כפרמטר של אנרגיה יש לו שם תפקיד. לגבי איך אנרגית הזמן מבוטאת בעולם אז אני חושב שבמחשבות, אם תשים לב אז רעיון ההקפאה אומר שאם נביא אותך למצב שאתה לא חושב (אפילו ברמת המולקולות) אז לא תהיה עליך השפעה של הזמן. בלי מחשבות אתה לא מתקדם בזמן, העולם ממשיך להתקדם כי הוא כן חושב אבל אתה לא, אולי זה בגלל שאנרגית הזמן שלנו מבוטאת במחשבות, והזמן משתנה באופן אישי ודרך כל מחשבה. התאוריה הזו כמובן דורשת להאמין שגם אבנים ועפר חושבים ברמה כזו או אחרת, שכן גם הם מזדקנים, אבל זה עניין אחר.
 

SupermanZW

Well-known member
תחום בזמן מול תחום במרחב

הגדרת את החיים של האנגלי מלפני 100 שנה כמצב קבוע, המצב נראה קבוע רק אם אתה מתייחס לכל שנות חייו כאל מצב קבוע, לאחר שמת ניתן לראות את כל מה שעבר בחייו כהיסטוריה קבועה, אך עבור אותו האנגלי, בזמן שהיה חי חייו כלל לא היו מצב קבוע, אלא חלו בהם שינויים כל הזמן, כאשר אנו מסתכלים על ההיסטוריה היא נראית כקבועה, אך עבור האנשים שחיו בהיסטוריה היו חייהם דינמיים וחלו בהם שינויים עם הזמן. אם במקום להגדיר תחום מסויים בזמן כמהלך חייו של מישהו, נגדיר תחום אחר (אפילו קצר יותר) בזמן המציין את נסיעתו של מישהו במכונית מתל אביב לאילת, האם כאשר תיקח תחום זה, שאורכו כ-4 שעות בסה"כ תוכל לומר שאותו אדם ומכוניתו היו במצב קבוע במשך הנסיעה?, אני מניח שלא, וזאת משום שהם זזו במרחב המוכר לנו, המכונית והנהג היו קיימים רק פעם אחת בתחום הזמן הזה, אך בכל נקודה בזמן היו במיקום אחר, אך לא ניתן לומר שכל מקום בו היו הנהג והמכונית לפני נקודת זמן שנבחרה באופן שרירותי בתחום לא קיים עוד משום שאין הנהג מסוגל לראות את אותו מקום, כך גם לא ניתן לומר שמשום שאיננו מסוגלים לראות את העבר כעת אינו קיים עוד. כעת אתייחס לאנגלי, תסכים איתי שבמהלך חייו חלו שינויים רבים בו, במעשיו, במקומות בהם היה, באורח חייו, והיתה דינמיות מתמשכת בכל מהלך חייו, הוא עשה דברים, ולא היה סטאטי בשום נקודה מרחבית, גם אין סיבה להניח שהיה סטאטי בתחום הזמן בו חי, לכן אין מדובר כאן במצב קבוע. לשם אנלוגיה אקח את המתח החשמלי הזורם בשקעים בביתי, מתח סינוסואידאלי של 220V בתדר של 50HZ , האם תוכל לומר על גל סינוסואידאלי שהוא מצב קבוע?, הרי ידוע שערך המתח הרגעי (DC) הנמדד בכל נקודת זמן בגל זה יהיה שונה, למרות שכל ערך יחזור על עצמו כל 20 מ"ש, אך בקצב דגימה מהיר יותר ממשך המחזור ניתן יהיה להבחין בשינויים. (למרות שערך המתח מוגבל בתחום מסויים) , תוכל לכן לקרוא למתח זה מצב יציב, אך לא קבוע בשום אופן, לכן תוכל להשליך שמהלך חייו של האנגלי גם כן לא היו מצב קבוע, משום שחלו שינויים בחייו בכל רגע ורגע.
 

selgarat

New member
אתה התיחסת אל תקופה כגוף

ואם היא גוף שקיים במלואו אז אין שינויים שלא היו מובנים כחלק מהגוף ולכן להסתכל על גוף שנמצא כולו בעבר ולהסתכל על גוף שנמצא בחלקו עדין בעתיד אמור להיות זהה, הגוף כולו קיים ולכן צורתו ותכולתו אמורים להיות קיימים גם הם. אתה מנסה להציג את זה כאילו הגוף נבנה תוך כדי בזמן שאתה בעצמך אמרת שהכל קיים בו זמנית, שבזמן שעכשיו משהו נמצא בעתיד הוא כבר קיים וחלק מהגוף. אם כך איזה שינויים? וכן אם נסתכל על כל הגל כולל חלקי הגוף שלו בכל הזמנים אז כן הוא מאוד קבוע. אני לא מדבר על קבוע במובן של צפוי וברור מראש, אמרנו שעבור האנגלי החיים שלו כן מלאים שינויים אבל אנחנו שרואים את כל הגוף שלו מהצד רואים שלא מדובר בשינויים כי הכול קיים ולכן לא משתנה, הדבר הקבוע הוא הגוף כולו, ברור שכאשר ההווה עובר בו הוא יוצר אשליה של שינוי. זה הכול לפי שיטתך אני לא מבין למה זה לא ברור, אלה רק מסקנות מתוך ההנחות שלך. בכל מקרה אמרתי שיש לי בעיה עם לראות את הדברים ככה, אז נמשיך הלאה.
 

SupermanZW

Well-known member
ההבדל הקטן

אם אנו מסתכלים על גוף במהלך קטע זמן נוכל לומר שהגוף על כל מצביו קיים בשלמותו בקטע הזמן הזה, אך ההווה הוא רק נקודה בזמן, ולכן גוף אשר "נבנה" בהווה נמצא למעשה בתהליך אשר יסתיים בנקודה מסויימת בעתיד. שוב נסתכל על הגל החשמלי, אתה הרי מסכים שההווה הוא נקודה בזמן, לכן אם ברגע זה בדיוק המתח בשקעי החשמל בביתך הוא 50V- האם תוכל לומר (לפי טענתך שהעבר והעתיד הם אשליה) שכל המצבים האחרים בגל (מ- 220V- עד 220Vפרט ל- 50V-) הינם אשליה ואינם קיימים? מכאן נובע שאדם הצופה על תהליך מסויים המתרחש בהווה רואה אותו כ"נבנה" על ציר הזמן ואילו אדם הצופה על תהליך אשר התרחש בעבר רואה אותו כ"שלם" על ציר הזמן, איני רואה כאן שום סימן לאשליה אלא פשוט נקודות מבט שונות.
 

selgarat

New member
אבל זה אותו גוף באותו מקום בציר

אם אני אניח לבנה באמצע הכביש אתה תראה אותה מימין ואני משמאל, שנינו נראה הבדלים בלבנה אבל באופן עקרוני זו אותה לבנה ולכן יהיו לה את אותן תכונות. אצלך יש תכונות שונות לגוף רק מעצם שינוי נקודת המבט, זה בעייתי.
 

SupermanZW

Well-known member
לא בדיוק

בוא נניח שאני נמצא בתוך בית אשר משפצים בו את המטבח ואני רואה כיצד משפצים את המטבח, לעומתי אתה עומד בחוץ (לא מול המטבח אלא בצד השני) ומסתכל על הבית ולא רואה שום שינוי, כלומר אני רואה תהליך ואתה רואה בית במצב קבוע וללא שינויים, כאן השוני נובע רק מנקודות המבט. עוד דוגמה, נניח שאתה עומד בתוך כדור הנמצא בתוך קוביה ואני עומד מחוץ לקוביה, אתה רואה גוף כדורי ואני רואה קוביה, שוב הבדל משמעותי. ההנחה שלך היתה ה\נכונה רק למבט מבחוץ (הקבלה למבט מחוץ לקטע הזמן המדובר), ואילו שלי מראה את ההבדל בין מבט מבפנים למבט מבחוץ (הקבלה למבט מתוך קטע הזמן בהשוואה למבט מחוץ לקטע הזמן, בהתייחסות לקטע הזמן כאל קטע במרחב). מבטים מנקודות שונות יכולים להראות כאילו לגוף תכונות שונות למרות שאין הדבר כך.
 

shloמי

New member
גן עדן וגיהנום

אלו מקומות שיצרו אנשים בשר ודם על מנת להרתיע ולשלוט על אנשים אחרים אלוהים הוא\היא הרוח האוניברסלית האנרגיה הכי גבוהה ביקום של אהבה תמיד תכנתו אותנו אם זה ההורים בדרכם שלהם , החברים , בית הספר אמצעי התקשורת למיניהם ועוד... תחשוב על זה ותבחר את הדרך שלך אני כבר בחרתי את הדרך שלי והיא א ה ב ה אוניברסלית בברכת אור ואהבה שלומי
 

vizini

New member
מושג הזמן הוא יחס סדר בין סיבה

ותוצאה. האם בגן עדן ובגיהנום אין סיבה ותוצאה? ואין קשר ביניהם?
 

sarav55

New member
אין קשר בינהם

שוב הכל במובן רוחני גן עדן זוהי הרגשה רוחנית עילאית וגיהנום זה הרגשה רוחנית כמו מעין מצוקה שאותה צריכה הנשמה לעבור וזה תלוי בזמן שנקצב לה להיות שם
 

vizini

New member
צר לי, אך אני לא מבין איך דברייך

קשורים לשאלתי.
 

saar7650

New member
שאלה, סופרמן-

נניח ודבריך נכונים וישנן נשמות שנכרתות מהעולם הבא. (כמו שהרמב"ם מפרש את עניין עונש ה"כרת" הכתוב בתורה). בורא עולם לא מונע מאף אחד להיכנס לגן עדן, האדם עצמו ידע שכך יהיה כלומר שחטאו ימנע ממנו להגיע לגן עדן. לכן אין אתה יכול לתלות את "האשמה" על אלוקים. אדם שהפוטנציאל שלו להגיע לדרגה בכירה במפעל מסוים הוא מאוד גבוה, אך עשה מעשה שגרם לפיטוריו ולהטלת ווטו ע"י מנהלי המפעל להחזירו לעבודה. (כמובן שאותו מעשה נרשם בתקנון המפעל כמעשה ש"אין עליו תקנה"). האם נאמר שמנהלי המפעל גרמו לאותו אדם לפספס את הפוטנציאל הטמון בו?!
 

SupermanZW

Well-known member
האדם מוגבל ואלוהים כל יכול

אלוהים ברא את כל הנשמות ורוצה בטובתן, לכן ברא את הגיהנום ע"מ לתקן את נשמות החוטאים, ע"מ שיוכלו לקיים את יעודם בעולם הבא, לא יתכן שאלוהים "בזבז" חלק מבריאתו. הדוגמה של המפעל אינה תקפה משום שהאדם הוא מוגבל ואין ביכולתו ליצור מערכת תיקון מושלמת כמו אלוהים, והאדם שפוטר מעבודתו (בצדק) יוכל למצוא עבודה במקום אחר, לעומת זאת אדם הנשלח לגיהנום לנצח לעולם לא ייתקן וימשיך לסבול לנצח גם לאחר שישולם המחיר עבור חטאיו.
 

saar7650

New member
הרעיון ב"כריתות הנפש" הוא-

שאותה נשמה חטאה (=החטיאה את מטרתה) ולא הצליחה לממש את הרצון האלוקי. עקב כך שלא הכינה עצמה ולא השכילה את המושכלות, היא אינה יכולה ליהנות מהמושכל (שזו ההנאה בעולם הבא ע"פ הרמב"ם). ולכן היא מחוייבת כרת. "לא יתכן שאלוהים "בזבז" חלק מבריאתו." הוא לא בזבז חלק מבריאתו. האדם עצמו הוא שפספס את מטרתו בעולם ועקב כך גם את השכר הצפון לו בגנזי מרום. אלוקים נתן תיקון לאדם בעולם זה ע"י תשובה. אין חטא שאין לו תיקון. אך מנגד- יש חטאים שתיקונם הוא שונה. לדוגמא- ישנן עבירות שאין יום הכיפורים מכפר. ישנן עבירות שתשובה תולה ויוהכ"פ מכפר. ישנן עבירות שאך ורק מיתה. וכיו"ב. גם לאותה נפש שעונשה הוא "כרת" היה תיקון! אך אותה נפש פספסה את התיקון. "והאדם שפוטר מעבודתו (בצדק) יוכל למצוא עבודה במקום אחר" נניח והוא רוצה לעבוד אך ורק במפעל שממנו פוטר. או דוגמא אחרת שבה אדם עם פוטנציאל אדיר, פשע ונגזר עליו דין של מס' מאסרי עולם ללא חנינה. כאן אין לו את אפשרות מימוש הפוטנציאל שטמון בו.
 
למעלה