אני לא יודעת אם לרוב זה המקרה, בטח לא במדינות
כמו רוסיה, שבהן לעיתים במקום להשתמש באמצעי מניעה או לעשות הפלה, האימהות הביולוגיות פשוט משאירות את הילד בבית חולים מיד לאחר הלידה ואפילו אינן מתעניינות אחר כך מה עולה בגורלו. אבל גם בהנחה שברוב המקרים מאלצים הורים ביולוגיים שכן מסוגלים ורוצים לגדל את ילדיהם לוותר עליהם, אין לדעת מה קרה במקרה הפרטי שבו מדובר כי אין לנו שום מידע על נסיבות המסירה לאימוץ הספציפיות במקרה הזה.
אבל גם בהנחה שכל מה שאתה כותב נכון גם במקרה הספציפי הזה, האימוץ המדובר הזה הוא כבר מזמן עובדה קיימת ומוגמרת בשטח ואימו המאמצת היא אימו על פי חוק ויש לה זכויות הוריות. עובדתית וחוקית היא מוכרת כאימו והוא כבנה היחיד, ובלי קשר לסיבה ולאופן שבה אומץ היא אוהבת אותו ודואגת לשלומו ולבריאותו. אפשר לדון בשאלה העקרונית והפילוסופית אם ומתי טוב או מותר למסור ילדים לאימוץ, אבל שוב - כל זה לא רלוונטי למצב הקיים בפועל במקרה הפרטי הזה, שבו האימוץ כבר מזמן התרחש והילד המאומץ כבר הוכר כבנה החוקי של אימו המאמצת. איך ולמי יעזור במקרה הזה למנוע את זכויותיה החוקיות, שאין להן במקרה הזה אפילו כל קשר ואינן באות על חשבון המשפחה הביולוגית, שלפיהן יש לה זכות להחליט אם לחתום על אישור לשירות קרבי או לא?
כאמור, אם אתה רוצה להיאבק למען שינוי חוקי האימוץ, בבקשה, איש לא מפריע לך. אבל זה לא קשור כלל למקרה הספציפי שלפנינו וכבר לא ישנה לגביו דבר, ובטח ובטח שהזכות לחתימה אינה פוגעת בשום צורה ביחסים פוטנציאליים או ברגשות שיכולים להיות בין הילד המאומץ למשפחתו הביולוגית. היא רק יכולה לתרום לסיכוי שיישאר בחיים. אין לי ספק שגם משפחתו הביולוגית לא הייתה רוצה שהילד ימות רק כדי שלא יתנו לאימו המאמצת לממש את זכותה להגן עליו, בין אם זה יובא לידיעתם ובין אם לא.
נכון, החיים הם דבר מסוכן, ואפילו בלצאת מהבית ולנסוע בכביש יש סיכון, ואף אחד לא יודע אם לא ימות בעוד שנייה או דקה או שעה או יום או שבוע או חודש וכו'. אבל זה לא אומר שצריך להגדיל את הסיכון הזה כשיש אפשרות להקטין אותו. שירות קרבי הוא בהחלט מסוכן יותר לחייו של החייל משירות שאינו קרבי, וזה בלי שום קשר לשאלה אם הוא מאומץ או לא ומה היו נסיבות האימוץ ואם הן מוצדקות.
אתה רוצה להיאבק על שינוי חוקי האימוץ? בבקשה, יש דרכים לפעול למען כך, אבל לא צריך וזה גם לא יעזור, לעשות את זה על חשבון זכויותיהם של אנשים במצב שהוא כבר עובדה קיימת ושממילא הפרתן אינה יכולה לעזור במאום לאף אחד מהצדדים המעורבים, כולל לאלה שאתה חפץ ביקרם (אלא רק להזיק להם במקרה הגרוע ביותר), או לשנות את העבר. אישית, אני לא רואה איך לעשות דווקא לאם המאמצת במקרה הזה יכול לשמש הצדקה לסיכון חיי הילד או לקדם במשהו את רווחתו האישית או את רווחת משפחתו הביולוגית.
אנחנו לא אלה שמתעלמים מהצד המאומץ או הביולוגי, בטח ובטח לא במקרה הספציפי הזה, שבו הפרת זכויותיה החוקיות של האם המאמצת לא תתרום מאום לצד הביולוגי כי זה גם לא אמור להיות באינטרס המשפחה הביולוגית להניח לילד לקחת סיכון גדול שאפשר היה בקלות למנוע. אם יש מי שמתעלם מטובתם ורגשותיהם של כל הצדדים ללא יוצא מן הכלל, כולל הביולוגיים, במקרה הפרטי הזה הוא אתה, כי אתה טוען שזה מוצדק לסכן את חיי הילד רק כדי להוכיח נקודה עקרונית נגד אימוץ ולעשות דווקא לאם המאמצת.
ומי שעקרונות יותר חשובים לו מרגשות או מחיי אנשים בשר ודם, הוא בהחלט קיצוני, פנאטי ואובססיבי, לא משנה כמה יכחיש זאת
