ילד מקסים שגדל בלי אבא בלי אחים...

[אמא של ילד פלא]

זה לא כל כך פשוט מיכלי

הצעות לבילוי יש בלי סוף, לא זו הבעיה. הבעיה היא שאין עם מי, וגם אם פנתה אלי מישהי עם ילד בן ארבע ורבע, היא גרה בהרצליה ואני בחיפה, לא נוכל להיפגש באופן קבוע לארוחת ערב ביום שישי , אולי פעם ב.. אבל זה לא מעשי לחיי היום יום בגלל המרחק הגאוגרפי. לי אין תקציב לנסיעות רבות ועם ילדים לא כל יום שישי נוסעים מחוץ לעיר. צריך למצוא שותפים הגרים בסמוך, וגם חשוב שתהיה איתם כימיה טובה, שיווצר הצורך והרצון לבלות יחד, שיווצרו יחסי קירבה. אני אשמח להכיר חד הוריות מחיפה עם ילדים בגילאים דומים, והכפפה שלי מושטת, אבל צריך שניים לטנגו את יודעת... ולא פשוט למצוא אמא עם ילדים בגילאים דומים שגם מבלים לבד ברוב השבתות והחגים ומחפשים מה שאנחנו מחפשים, ושתהיה כימיה טובה בין הילדים... אני זרקתי את הכפפה כבר מזמן, ועד כה, למרות פניות חמות ותומכות, עוד לא נתקלתי במשפחה חד הורית מחיפה או סביבתה, שתתאים לנו.. (מבחינת הצרכים והרצון, והגילאים והמיקום.. שאלו דברים בסיסיים אלמנטרים..)

 

[m i c h a l i]

צריך להתחיל ממשהו

וגם פעם ב... זה יותר טוב מכלום. אל תגידי כמה זה לא פשוט או קשה או לא מתאים. מי שלא מנסה לא ידע לעולם. בכל מקרה בהצלחה

 

[אמא של ילד פלא]

הקושי הוא מציאות שמלווה באושר ושמחה

נדמה לי שכבר הסברתי לך מיכלי, שאני עושה עשרות טלפונים ויוזמת מפגשים עם חברים ומשפחה, וכל הזמן מנסה... מקבלת הרבה סירובים ומרגישה לעיתים נודניקית, אבל אין לי ברירה כי הילד שלי זקוק לפעילות ולחברה סביבו, לכן אני מתמידה בנסיויותיי וברוב המיקרים אני כן מוצאת בסוף פתרונות, אבל זה עולה לי במאמצים רבים, ואני ממש לא נהנית לרדוף אחרי אנשים, פשוט אין לי ברירה. ואלמלא הייתי מנסה, היינו רוב השבתות והחגים לבד רק שנינו. וכשאנחנו לבד, הוא מבקש חבר, הוא מביע רצון להיפגש עם אנשים לחוש חום קירבה ומשפחתיות סביבו. אני בהחלט מרגישה את הילד שלי ולא רק נדמה לי מה חסר לו ולמה הוא זקוק.. אני עושה הכל למענו כדי להקטין את החסכים אבל בתוכי כן כואב לי וכן קשה לי, ומותר להגיד מה שמרגישים וחשים. אילו המשפחה המורחבת היתה יותר תומכת היה קל יותר, אבל לצערי בילוי ממושך עם הילד שלי נחשב בעיניהם לנטל כבד, במקום שיחשב לפרבילגיה ולזכות גדולה.. הקושי קיים, הוא מציאות שמלווה אותנו לצד האושר והשמחה.

 

[סיוולה]

ואני זורקת לך עוד כפפה. יש רכבת

לא יודעת כמה עולה נסיעה ברכבת, גיליתי שנסיעה באוטובוס זה 5.10 בתוך העיר. אני מוכנה לארח אתכם לשישי - שבת. אני גרה בחולון. יש לי ילדה בת 13 ילדה בת 3 ו- 6 חתולים (מתוכם 4 גורים שנולדו ב- 1.4, וזה לא עבודה בעינים). תבואי עם רכבת לתל-אביב, אני אבוא לאסוף אותך ואחזיר אתכם במוצאי שבת לתחנת הרכבת. מה דעתך? אני זורקת כפפה, מקוה שאחרות יצטרפו. מזמינה בשמחה. אני משפחה חד הורית, גם כן, רווקה לא נשואה, אבא אחד מתעלם מתנכר מנוול לילדה בת ה- 13, ואבא השני (של בת ה- 3 בתמונה), וגם אני מתמודדת עם מציאות בלתי אפשרית. מה המוטו שלי בחיים. יש שתי ברירות לחד הורית או להתמודד או להתמוטט. מה אני בוחרת, למרות הכל הכל הכל - ל ה ת מ ו ד ד. וההזמנה לשישי - עדיין בתוקף. תשלחי לי אפילו במסר פרטים, אני אחזור אליך. בשורות טובות ושבת שלום, ורד

 

[אמא של ילד פלא]

הזמנתך מרגשת וראויה להערכה

עניתי לך גם במסר, שההזמנה שלך נוגעת לליבי, אבל בני בן החמש היום מגבש את זהותו הגברית והוא מעדיף להיפגש עם בנים ולא עם בנות (ברור שבעתיד זה ישתנה) וגם עם ילדים בגיל שלו. ילדה בת שלוש נחשבת בעיניו תינוקת, היא פשוט לא מעניינת אותו. כמונו, גם הוא בוחר את חבריו ויש לו העדפות משלו שאני מכבדת. אני לא פוסלת שום אפשרות ואם תהיו בסביבה, תבואו לקפה לשעה שעתיים ונבדוק איזו כימיה תיווצר, ובהתאם לכך נמשיך הלאה.. ואם תתפתח חברות ויחסי קירבה בין משפחותינו ובינינו, נשמח לבלות יחד סופי שבוע, אצלכם או אצלינו ואולי בצימר בצפון.. הכל פתוח, כדאי להתקדם צעד צעד... בכל אופן אני מודה לך על ההזמנה, ואשמח להמשך הקשר בינינו. אפשר להתכתב באימייל ולעבור גם לטלפון ולבדוק אפשרויות.. שתהיה לכם שבת שלום..

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo8.gifאותי את לא מזמינה,,????בצחוק ,,,,

לי יש כריש בבית בן 9,,,ולך בנות,,,,אבל ברצינות,,,יפה לך וכל הכבוד על היוזמה,, שבת טובה יקירה אילנה

 

[סיוולה]

את מוזמנת עם הכריש - מתי

שאת רוצה.

 

[מבט אל האופק]

../images/Emo13.gif

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo24.gifשלום לך,גם אני הייתי במצב הזה עד,,,,

שנולד בני הקטן לפני שנה וחצי ושינה את חיינו בבית,המשפחה גדלה. למרות שזה היה מקשר שהיה והריון לא מתוכנן אחד השיקולים להשאיר את ההריון היו גילי,(42) והעובדה שבני ילד יחד,ואין משפחה תומכת וכו',והוא היה מבודד,אומנם היו לו חברים ונכון שהיה ילד יחיד ומושקע וכו',,,אבל,זה עדיין לא היה אותו הדבר,,. למרות שאני מגדלת לבד ולא קל,אבל האושר גדול,יש לו אח ולמרות שעבר משבר גדול כשהופיע ה"תינוק הזה" היום הוא מוקיר אותו מאד ומאד דואג לו,והוא רק בן שנה וחצי,,, אני מקבלת תמיכה כספית מהאבא ואין קשרואני מגדלת לבד,בימים אלו עברנו לצפון שם קבלתי דיור ציבורי,להגיד לכם שקל,ממש לא,אבל אני מאושרת בחלקי,ההתאקלמות תקח זמן אבל השורה התחתונה היא שהם יהיו מאושרים שתהיה להם קורת גג(לנו) ושלא יחסר להם כלום,כי חייתי במרכז והיה ממש קשה. לבני השנה היה חונך דרך בה"ס (הוא בן 9 ביולי הקרוב) והיה בחוג פעמיים בשבוע,, אני מבינה מאד לליבך אבל,,תהיה חזקה שדרי חוזק ורוגע,ברגע שיהיה בבה"ס יהיה קל יותריותר חברה,פעילות,חוג כזה או אחר,גם היום את יכולה לנסות בגילו הצעיר,לנסות דרך שכנות,,אני באופן אישי ולשמחתי מתחברת מהר אך,טיפוס של "חיי.ותן לחיות" ואשמח לעזור בכל דבר,,, אגב,,בעיקר בחגים ושבתות אני חשה את זה,אבל אני עורכת שולחן ונרות ומנסה /משתדלת עד כמה שיותר,, מקווה ליצור כאן קשרים בצפון עבורי ועבור הילדים, בהצלחה אילנה

 

[אמא של ילד פלא]

תודה על התמיכה והפירגון, אילנה

הי אילנה, מילותייך ממש עודדו אותי, אני מבינה שאת במצב דומה... האם מותר לשאול אותך לגבי הילד השני, האם יש לו אבא? האם זה אותו האבא כמו של הראשון? הבן שלי משתוקק לאח, וגם אני. אני כבר מתקרבת ל - 44... ובטיפולי פוריות (בגלל הגיל..) כבר קרוב לשנתיים... חולמת על עוד ילד, יהיה מאד קשה בעיקר כלכלית, הוריי לא תומכים כי הם חוששים מההוצאות שעלולות ליפול עליהם, הם לא יודעים על הטיפולים.. אבל כאם שכולה שאיבדה בעבר את כל עולמה, ילד אחד לא מספיק לי, להוריי יש שלושה ולי רק אחד חי ואחד מת... ואני חייבת לבני החי עוד אח או אחות, לפני שיהיה מאוחר מדיי... כנגד כל הסיכויים, אני ממשיכה לנסות אפילו שזה גומר את כל חסכונותיי הדלים... הבעיה שלי היא לא בימי השבוע העמוסים בהם הילד שלי עסוק ונהנה מחיי חברה נפלאים, אלא סופי שבוע, שישי שבת וחגים... אז אני עושה שמיניות באויר כדי למצוא חברים או משפחה שייפגשו איתנו, מרדפים טלפונים, כדי שהוא לא ישאר לבד ויחווה את הבדידות, והגעגועים לתא משפחתי שלם, לאבא, לאחים... אני מאושרת עם ילדי המקסים, אבל הלב קרוע מבפנים בגלל החסכים אליהם הוא גדל אותם הוא לאט לאט מפנים ונעשה מודע... ולי זה מאד כואב... למרות שידעתי מראש למה אני נכנסת והחיים הם פשרה, הכאב בא מבפנים, אני ללא משדרת אותו לילד שלי, אלא רק אושר אופטימיות ושמחה, אבל בפנים לעיתים אני נקרעת... וחשה מעין שליחות כזו, להגדיל את המשפחה, כמה שאוכל... שיהיה לך יום יפה

 

[אלן 1 היחידה]

החיים הם פשרה אבל,,,מתמודדים עם מה שיש

ואני מדברת מתוך נסיון רב,התפשרתי על דיור בצפון,בכדי לגדל אותם בכבוד ולא להחסיר מהם כלום, מי יודע מה צופן העתיד שאני מתכוונת לשנות לטובה..??? הבנים שלי,כל אחד מאב שונה,ואני מקבלת מזונות רק מאחד,המצב הכלכלי לא קל אבל מסתדרים, פה יהיה קל יותר כי אין שכירות של 2200ש"ח שרובץ לך על הראש כל הזמן,די,עייפתי מזה.והשינוי שעשיתי אומנם לא קל כרגע אבל הוא לטובה,והכול יהיה בסדר, גם לי אין בכלל עזרה וכשהייתי צריכה אז הייתה שכנה,בייבי סיטר,אין מה לעשות,למדתי לגדל לבד, אתמול הייתה תוכנית בערוץ 2 וממש הזלתי דמעות,איזו אחווה של אחים ומשפחה,מדהים,, עשינו על האש בחג עם אבא שלי שבא עם הבת זוג שלו ,היה נחמד רק שיש לה פה גדול ומידי פעם אני דואגת "לסגור לה אותו"חחח,,אין ברירה,פלצנית מרגיזה (סליחה על הבוטות) ואני הולכת ליזום מפגשים עם אימהות כאן ,ויש קצת קשרים בפורומים כאלה ואחרים,לאט לאט, אגב,אם מותר לשאול,מה קרה לבנך שנפטר?? נורא כאב לי לשמוע את זה. אני חושבת שיהיה חכם מאד אם יהיה עוד ילד,אני אשמור לך דברים של ליאם, אבל את צריכה לרצות,וזו החלטה שלך בלבד, שבת טובה אילנה

 

[אמא של ילד פלא]

שאלה לאילנה

אז בני כמה הילדים היום? איפה אתם גרים? אולי נוכל להיפגש ולבדוק אם יש כימיה בין הילדים ובינינו? אפשר לאחד משפחות מדי פעם לערבי שישי משפחתיים... או לטיולי שבתות או לצימר של סוף שבוע... מה דעתך לבדוק אפשרויות? לא עם כל אחד הילד שלי מתחבר, כמונו, גם לילדים טעם בבחירת חבריהם, וככל שהוא גדל הוא מסנן, את זה כן ואת זה לא...

אבל תמיד אפשר לנסות...

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo24.gifיקירתי,אשמח מאד אך ילדיי ,,,,,

הבכור בן 9 ביולי,והקטן תינוק מדהים כבן שנה וחצי,,,, נכון שזה עניין של כימיה אבל לרוב הילדים מסתדשרים טוב יותר מאשר המבוגרים,יש להם את הדרך שלהם. בני הבכור מאד חברותי וכבר רכש חבר/שניים ,ואנחנו גרים במגדל העמק במרכז. אילנה

 

[סיוולה]

אילנה. כל הכבוד. מה זה מתגעגעת

שיהיה לך בהצלחה, וחזקי ואמצי. את אישה מקסימה ומדהימה. נשיקות.

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo25.gifמתגעגעת,,יפה לך עכשיו שאני בצפון,,,,

למה לא ביקרת יותר בחולון??? בכל אופן את מוזמנת תמיד,אני מתכוונת ליזום עבורי ועבור ניתאי(ובעצם גם ליאם אפילו שתינוק) מפגשים עם הורים/משפחות במצבי כי אנחנו חייבים חברה וגם בני הבכור שקצת קשה לו במיוחד בגלל שעדיין לא נכנס למסגרת,ולמרות שהוא משחק כאן למטה לפעמים עדיין זה לא זה. חייבת לעשות שינויים בחיי ולהכיר אנשים למען כל המשפחה,אז תקשיבי,,, אני קונה מנגל/פחמים,את מביאה מעצמך מה שבא לך,אני קונה גם ונעשה יחד על האש,,מה דעתך? עצמאות בפתח ואני מתכוונת ללכת איתם ולעשות על האש ,מבחינתי,גם לבד,,אולי אגיד לאחי שיבוא ויביא איתו דברים כי זה משפחה אכלנית,,חחחח להבדיל אנחנו,, את מוזמנת,, מה שלום הגדולה?? אילנה של ניתאי וליאם המיוחדים שהפכו אותי למי שאני היום(הרבה בזכותם ייאמר)

 

[סיוולה]

הכל בסדר. מעבר לצרות שבפתח

הכל טוב וסבבא. למה לא באתי. עובדת קשה / חולה קשה - בזכות הכשרון האדיר שלי, גרמתי לעצמי נזק בחוליות הצוואר C4-5-6, אז אני מ- 19.3 פשוט בהתנהלות מול העבודה וכאבי תופת בצוואר. הגדולה - גיל ההתבגרות - סיוט. הקטנה - גיל התבגרות ראשוני - נקוה שיהיה בסדר.

 

[אמא של ילד פלא]

אילנה, צרי קשר טלפוני

הי אילנה, איך מעבירים פרטים אישים רק בינינו? האם תרצי לעשות פיקניק עצמאות עם הילד שלי בן החמש ואיתי? אולי נדבר בטלפון וננסה לארגן משהו? אני בעד !!! תשלחי לי מסר אישי ונחליף פרטים..

 

[talil1]

הי

שלחתי לך מסר.

 

[צעירים חסרי מנוח10]

אמא של ילד פלא שלום ושבת שלום

כבר יומיים שאני עוקבת אחרי ההודעות שלך. נכנסת לליבי. אך האמת כשכל פעם שאני קוראת את התשובות שלך את משדרת פסימיות גדולה. כל הזמן הבן שלך לא אוהב, הבן שלך מחפש זהות גברית, לדעת הבן שלך ילדה בת שלוש תינוקת, אין תחבורה, זה רחוק, אין כסף, אין ואין ואין. הילד מקבל מה שאת משדרת לו. לא בהכרח הוא לא הסתדר עם בנות. לא בהכרח בת שלוש היא תינוקת בשבילו להיפך הוא יוכל להיות לה אח בוקר. מזמינים אותך שולחים לך כפפות ואת כל הזמן מחפשת מה לא טוב בקשר. בבקשה תיזרמי. ואת מנסה להניק יותר מה שהעגל רוצה לינוק. אם כל השבוע אתם מלאים בפעילות. למה את חושבת שלא יהיה נחמד לבנך הקטן להיות רק עם אימו לבד. למה כל הזמן צריך להיות עם אנשים או מחוץ לבית. יקירתי. שימי לב לתשובות שלך אני לא רוצה להישמע ביקורתית אך את פסימית. בכל דבר את מנסה למצוא את השלילי. וחבל.

 

[אמא של ילד פלא]

אני ממש לא פסימית, שיתפתי בקשיים, זה הכל

אני לא פסימית אלא מציאותית. שיתפתי בקשיים אבל גם בדברים הטובים. לגדל ילד לבד זו משימה לא קלה, הילד שלי הוא הדבר הנפלא שקרה לי, ויש לנו הרבה רגעי אושר צרוף, אבל יש גם קשיים. לא כל הצעה מתאימה לנו גם אם היא אמיתית ויפה ובאה מהלב. אני כן פתוחה להצעות אבל גם מציאותית ומכירה את הבן שלי ואת היכולות שלנו. ימות השבוע שלנו בדרך כלל מלאים וגדושים, הקושי בא לידי ביטוי בעיקר שבתות וחגים ובהעדר משפחה מורחבת תומכת ודמות אב. משפחה אחרת שגרה בכרמיאל או בתל אביב, לא יכולה להוות פיתרון למילוי החסכים החסרים בשיגרה , ואני לא פוסלת להכיר אותה וליצור חברות בהתאם לכימיה שתווצר, אבל לא נוכל להיפגש כדרך קבע בימי שישי ושבת, כמו שאפשר להיפגש עם מי שגר קרוב. גיל הילדים ומינם כן משמעותי לילד בן חמש שמתעניין בבני גילו ובבנים בעיקר. בגיל 5 בנים מעצבים את זהותם המינית, ובאופן טבעי רוצים להיפגש עם בני מינם. כל ילד הוא אחר, והבן שלי נמשך לבני גילו וגם לבוגרים יותר, אבל בנות, ובנות צעירות פשוט לא מעניינות אותו. לכן, לא כל הצעה מתאימה, אבל תמיד צריך להיות אופטימיים.. וזה המסר שאני משדרת לבני מאז שהוא נולד, וזו אחת הסיבות להיותו ילד עליז ושמח מלא ביטחון ואופטימיות..