ילד מקסים שגדל בלי אבא בלי אחים...

[חיפוש אדום]

מסכימה עם "צעירים חסרי מנוח"...

היו לך כבר המון הצעות בשרשור האחרון. את חייבת להתחיל לנסות. אם לא תנסי ברגליים, כלומר תקחי את עצמך ואת בנך, ותיסעו להתארח לא תדעי לעולם אם יש תקשורת או אין... שווה לנסות ולא לפסול מראש. גם מבחינה חינוכית, עלייך לשדר לילדך שצריך לנסות.. ואם לא טוב, לא נוסעים יותר. אבל חייבים לנסות. פעוטתי בת 4, וחברתי הטובה היא חד הורית עם ילד בן 5. הילדים לא מתקשרים ביניהם, אבל מכירים, כי אנחנו חברות. אז מידי פעם היא מגיעה אלי לארוחת ערב בימי שישי, למרות שהבן שלה לא "חבר" של הקטנה שלי. אז מה... הוא מוצא לעצמו עיסוקים אחרים: משחק במחשב, מוצא משחקים בחדר שלה וכו'. לא תמיד צריך ללכת רק לפי רצונות הילד. מציעה לך לקחת הצעה אחת מאלו שנכתבו למעלה, וליסוע. דבר נוסף, לא צריך להתביית על מישהו כל שישישבת. אפשר לשנות כל סוףשבוע, או טוב יותר להחליט שנוסעים כל שבת שלישית למשפחה אחרת. אפשר גם להזמין אליכם... מקווה שעזרתי. בהצלחה, צאי לדרך בלי חשש!

 

[אמא של ילד פלא]

כולכם מוזמנים לביקור וצרכי הילד קודמים

עצם המפגש עם עוד משפחה חד הורית נועד מבחינתי למען הילד שלי, לי באופן אישי אין צורך בעוד חברים או מפגשים חברתיים. היום יש לי צורך אחר, להיות לבד עם עצמי, זה מה שחסר לי בהיותי הורה יחיד לילד שגדל בלי אבא כשהוא נמצא כל הזמן רק איתי. אני לא מחפשת חברה חדשה אלא חברים ומשפחתיות עבור הילד שלי, כל המטרה היא למלא את הצרכים שלו, להקטין את החסכים. לכן ברור שאני רוצה להתחשב ברצונו בנושא הזה ולעשות מה שטוב בשבילו. הרי אני עושה את כל זה למענו. יש דברים אחרים בהם אני מחליטה גם אם הוא לא תמיד מסכים, אבל בחירת חברים בשבילו תיעשה תמיד על ידו. בשביל לשחק לבד עם עצמו הוא לא צריך בבית ילדה קטנה שתשחק בנפרד, ולאחר זמן מה הוא ירצה לשחק איתי, כי ימאס לו לשחק עם עצמו. כך שחברה אם ילדה קטנה ממנו לא תפתור לנו את הבעיה, אולי רק באופן חלקי בלבד, ולכן, כנראה ש"חיפוש אדום" לא שמה לב שכן קיבלתי כמה הצעות, ולא ראיתי שהיו כל כך הרבה, ושלחתי במסר את כתובת האימייל שלי וטלפון להתקשרות.. לגבי נסיעות מחוץ לעיר, אין לי תקציב למימון דלק לנסיעות ארוכות כשיגרה של סופי שבוע, זה יקר לי מדיי. אני יכולה לנסוע מחוץ לעיר באופן חד פעמי באיזה חג.. אבל לא כשיגרת סופי שבוע. אין לי גם כוחות פיסים ואנרגיות לכך, אני כל השבוע בדרכים בגלל עבודתי. בנוסף, הילד שלי זקוק לשעות מנוחה ובית בסופי שבוע ולא לנוע ולנוד בדרכים... יהיה נחמד להיפגש עם חברים שיהיו כמו משפחה, לארוחת שישי, לטיול של שבת, ואולי בחגים לסוף שבוע או יותר, אבל חלק מהשבת אנחנו זקוקים לשקט שלנו, ולא להיות שישי שבת שלם עם חברים.. אין פה עניין של פסימיות אלא של צרכים אחרים אולי משלך, "חיפוש אדום" אם מישהו מהמרכז רוצה לעשות את הדרך אלינו ולהיפגש, בבקשה, הדלת שלנו פתוחה. אולי תתני לי את הפרטים של חברתך הטובה עם הילד בן החמש, זה יכול אולי להתאים...

 

[m i c h a l i]

שלחתי לך מסר אתמול

ואני שמחה לקרוא שזו לא דעתי האישית בלבד... לרגע חשבתי שרק אני רואה זאת. המון תירוצים למה לא להיפגש ... המון סיבות ל "לא". מי שמחפש משהו ומציעים לו עזרה מקבל את העזרה המוצעת מכל הלב ורק אחר כך בוחן אם זה מתאים לו או לא. אם את לא מחפשת חברה ולא חסרה לך פעילות אז למה את מחפשת "משפחה" ולא "רק" חברים בגיל הבן שלך? ילדים אחרים אפשר להכיר גם בשכונה, בגינה ציבורית אבל גם כאן צריך לצאת ולבלות מספיק זמן בחוץ כדי להכיר. התחושה שעולה לי מההודעות בשרשור הזה שאת בעצם מחפשת בייביסיטר. (הבקשה מחיפוש בסוף ההודעה שלך ממש מעליבה...)

 

[אמא של ילד פלא]

מיכלי, ההתנשאות והכעס בתגובותיך אינם נעימים

מיכלי, הביקורת שלך והשיפוטיות במכתבייך אינם נעימים, מותר לאנשים לחשוב אחרת על דברים ואין צורך לכעוס כל כך. לא הבנתי מה בדיוק העליב במשפט האחרון של תגובתי הקודמת, אנא הסבירי למה כוונתך. אין לי שום כוונה להעליב אף אחד, אלא להביע את דעותיי. אני מחפשת כמה דברים, בין היתר גם בייבסיטר, אח בוגר לבן שלי שזקוק לדמות גברית להזדהות איתה, שיהיה איתו בלעדיי קצת, כדי לאפשר לי גם זמן פנוי, מה שאין לי כמעט בכלל וחסר לי מאד. פסק זמן מהילד הוא דבר חיוני, ולרוב ההורים החולקים הורות עם שותף (גם אם הוא גרוש או פרוד) יש פסקי זמן, מה שלי אין. אין כל פסול בלחפש בייבסיטר ומעולם לא הסתרתי את הצורך הזה שלי ושל הבן שלי שהוא טבעי ולגיטימי. בנוסף לחיפוש אח בוגר לבן שלי, ובלי שום קשר, אנחנו לפעמים לבד בשישי שבת או חג. בימי השבוע אנחנו כן עמוסים ועסוקים, רק בשבתות וחגים לפעמים קצת קשה. לא כל אדם שנפגוש יתאים לנו, ואנחנו מן הסתם לא נתאים לכל משפחה. לא תמיד נוצרת כימיה בין אנשים. אני לא פוסלת ניסיון להכרות ואת כנראה לא שמת לב שהושטתי יד לכל המעוניין להכיר, לעבור לטלפון ולבדוק אם זה מתאים. לא ברור לי מה מקור הכעס הרב שלך כלפיי, ואני מבקשת שתשני את הטון כי זה פשוט לא נעים ומיותר.

 

[m i c h a l i]

התנשאות וכעס?

אני מודה שקשה לי עם אנשים שמבקשים ודורשים אבל לא עושים דבר כדי לשנות . בסך הכל ניסיתי לשים לך מראה ולחדד את דרישותייך. כנראה שזה לא נעים. חלק מהעיניין בפורום הוא לשמוע שלל תגובות, גם אם הם לא ממש מה שציפית. לא תמיד התגובות הן מחבקות ומלטפות. אני אעזוב בשלב זה... בהצלחה בכל מקרה

 

[אמא של ילד פלא]

כן, זו נימת מכתבייך

מיכלי, אני כן עושה בשביל לשנות, ואני עושה הרבה. נראה לי שאולי את לא ממש קוראת בעיון מה שאני כותבת כי התגובות שלך אינן לעניין. כתבתי כבר מזמן שפירסמתי מודעה בעיתון כשחיפשתי אח בוגר לילד שלי, פנו אליי רבים, מצאתי בחור נחמד שהיה עם הבן שלי לאורך תקופה, הוא עזב כשנולד לו ילד משלו לצערי, ואז פירסמתי שוב מודעה ובא עוד מישהו... אם זה לא נקרא לעשות אז מה זה לעשות???? פניתי פה לפורומים והעליתי את הקשיים והמצוקות, ואני מתכתבת עם כמה אנשים ונעבור לטלפון בימים הקרובים, אם זה לא לעשות אז מה זה לעשות??? את היא השלילית, לא אני. אני אופטימית ביסודי וכך גם בני. את חורצת דין על אנשים החלטת שאני לא עושה, שאני פסימית, שאני מעליבה.. אלו האשמות די חמורות שאין להן מקום פה בתכתובות, וחבל שזו גישתך. היא מאד לא נעימה ולא מועילה לאף אחד.

 

[m i c h a l i]

מעניין שאני לא היחידה שחושבת כך

ובכל זאת את מוצאת לנכון להתייחס רק לדבריי ולא לשאר החברים.

 

[אמא של ילד פלא]

מדוע הלוחמנות? אני מתייחסת לכולם

מיכלי, לא ברור לי מדוע את כל הזמן מתקיפה, אני מתייחסת לכל פניה שאני מקבלת, ודרך אגב לא תמיד הרוב קובע, לא תמיד הרוב צודק, והחיים הם בכלל לא שחור ולבן, יש גווני אפור רבים ולאנשים נקודות מבט שונות ותפיסות עולם שונות. מה שנכון עבורך איננו בהכרח נכון עבורי. ואני קיבלתי תגובות שונות ולא כולם חושבים כמוך, ואולי גם לא כולם חושבים כמוני, וזה לא אומר שאת צודקת או אני, אין פה צודק ולא צודק, מותר לאנשים לחשוב אחרת על דברים, לא צריך לכעוס ולהתווכח.

 

[m i c h a l i]

../images/Emo140.gif

 

[חיפוש אדום]

חברתי היא מהצפון

ואת הבהרת שאין לך אפשרות ליסוע כ"כ רחוק...

 

[אמא של ילד פלא]

גם לי יש חברה במרכז

מיכלי, הבהרתי שאין לי יכולת כלכלית לממן נסיעות תכופות מחוץ לעיר, לא כתבתי מעולם שאינני יכולה לנסוע כלל. הבהרתי גם שאין לי כוחות נפש ואנרגיות פיסיות לנסיעות קבועות בסופי שבוע מחוץ לעיר וגם הבהרתי שבני זקוק לשעות שקט ובית להיות רק הוא ואני בבית, לפחות בחלק מסוף השבוע, ובמקביל הוא גם זקוק לחברה ולמשפחה בחלק אחר משעות היום. כמו לך, גם לי יש חברה טובה שגרה רחוק ממני, באיזור נתניה. למרות שאנחנו חברות טובות מילדות ואפילו יש לנו ילדים בגילאים דומים. למרות זאת אנחנו נפגשות לעיתים רחוקות כי כשגרים רחוק זה מזה ועובדים קשה לאורך השבוע, זה לא מעשי להיפגש באופן קבוע בימי שישי או שבת, בגלל המרחק. לכן חברה כזו, היא אולי חברה נהדרת ואני אוהבת אותה בכל ליבי, אבל מפגשים מעטים איתה לאורך השנה, אינם מהווים פיתרון למילוי חסכים של ילד קטן חסכים במשפחה מורחבת, באבא, באחים... אני לא פוסלת חברויות כאלו, ויש לי כאלו, אבל לא זה מה שחסר לנו היום בחיי השיגרה, ולא כל הצעה שמגיעה מתאימה לכל אחד. זה עדיין לא עושה אותו פסימי..

 

[m i c h a l i]

מה הקשר שלי להודעה הזו?

 

[אמא של ילד פלא]

מתנצלת, התכוונתי לחיפוש אדום

שלום מיכלי, רק לאחר שעניתי גיליתי שלא את כתבת על החברה בצפון אלא "חיפוש אדום" ותשובתי מכוונת למעשה אליו או אליה, ולא אלייך... אני בטעות לא שמתי לב שלא את כתבת את ההודעה הזו אלא חיפוש אדום... אבל לא חשוב מי כתב, חשוב מה כתבו, והתייחסתי לתוכן ההודעה ללא קשר למי כתב אותה... מתנצלת על הטעות, כנראה שהייתי עייפה, אני עובדת קשה, ופשוט לא שמתי לב מי כתב אלא מה כתב....

 

[אלן 1 היחידה]

אני מסכימה עם זה שלא תמיד זה מתאים,,,,,

אמרתי לך שבני בן 9 מאד בוגר ולכן הססתי קצת בנוגע למפגש,,ואולי אני טועה,,,?? אני אשמח ליצור קשרים,ותמיד אפשר לסנן לך ולהחליט מה נחמד,נוח,וטוב לשני הצדדים,, אגב,,נכון מה שאמרה קודמתי,אולי באמת הוא זקוק לביחד שלכם יחד בשבת??? אני עשיתי טעות ולא אחת עם הגדול שתמיד דאגתי שלא ישתעמם,ותמיד היו גירויים,, ודיי,,,עייפתי,,מה ר מאד הבנתי שמותר להשתעמם,לבהות בקיר,,לחלום,,,וזה חלק בהתפתחות שלהם, לי היה מאד חשוב להשקיע כל הזמן,לעומת הקטן היום שאני פחות זמינה ויותר זורמת איתו,,לאט לאט,,, אין ספק שגם מרחק מהווה לפעמים קושי,אבל תנסי לזרום,,מה כבר יכול להיות??? תתקשרי אליי השארתי טלפון במסר,,, אילנה

 

[אמא של ילד פלא]

חייה ותן לחיות זו הסיסמה

את צודקת אילנה, צריך גם מרחב מחיה... אני מודעת לזה והילד שלי בעצמו מבקש את זה.. הוא רוצה להיות לבד בבית ולנוח, ואני מבינה אותו ומכבדת את רצונו, ונהנית איתו מהשקט המשותף שלנו, ולאחר זמן מה הוא מבקש חבר... ואז אני מחפשת ולפעמים מוצאת איזה חבר פנוי שלא הלך לארוחת שישי עם הסבים או הדודים או הבני דודים וכו... אני רוצה להתקשר, פשוט לא היגעתי לזה עד כה.. גם את מוזמנת להתקשר אליי... במשך היום אני עסוקה עם הילד, ובערבים אני מתמוטטת מעיפות... אז אני לא מגיעה לטלפונים, אין בי כוחות.. אבל נעשה את זה בקרוב, אני מאמינה שאחת משתינו תמצא את הזמן להרים טלפון לשניה.. ונראה לי שילד בן תישע מאד יכול להתאים לבן שלי, שמאד אוהב בנים גדולים... הוא בעצמו מאד בוגר לגילו ואני לא יודעת איך הוא יסתדר שנה הבאה בגן החובה, שיש בו טרום חובה וחובה ביחד, וכל החברים שלו מהחובה עולים לכיתה א' בזמן שהוא (השנה הוא בטרום, הוא קטן מהם) נשאר בגן לשנה השניה שלו, לחובה, ואז יגיעו קטנים...והוא אוהב ומסתדר עם גדולים..) נקווה לטוב...

 

[אין אני של הצאט]

לא נעים להיצטרף

אבל פסימיות היא מילת מפתח פה אבל לקחת לי את המיליםפ מהפה

 

[מבט אל האופק]

מסכימה איתך מאוד../images/Emo45.gif

מחד היא מחפשת חברה לילד,מאידך היא בוררת בצורה מוגזמת לדעתי, כנראה שתצטרך משפחה בהזמנה,שיתאים הן מבחינת הגיל,המין והמרחק הג"ג.