רק חצי מהבנתך נכון ../images/Emo77.gif
שלום הקשר רציני ובכוונתי להזדקן עם הגברת. במילים אחרות... נתינה, במערכת זוגית, כמובן אחרי מה שעברנו אמורה להיות כמו בזוגיות ראשונה ושלמה! בנוגע ליכולת שלה, כבר הזגרתי שהיא עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה - עוד שבועיים וזה נגמר... עד אז אין עם מי לדבר. המצב זמני, ולא לרוץ למסקנות. נניח שהיא כרגע בנסיעת עסקים במקום מרוחק, בעוד שבועיים היא חוזרת. עכשיו זה כן בסדר? נושא הילדים שלה עבר כמה שלבים, החל מניסיון חזק מאוד שלה לפתרון! זה לא עבד, הם הגיבו באופן קשה, היא נותרה חסרת כלים ולמרות שזה נראה מוזר, לא ידענו (היא בעיקר) מה לעשות עם תגובותיהם של הילדים. כמה מהצעותי, לא עלו יפה ולכן החלטתי שאני לא אתערב יותר. בעיקרון, הנפשות הפועלות די מורכבות ולכן אין הדברים פשוטים כלל ועיקר. מאחר וניסינו ביחד וזה לא עבד והיה מאוד קשה, וניסינו בלי וגילינו שזה בלתי נסבל (ללא טעם) בחרנו לנסות את הדרך השלישית: לגור בניפרד ולחיות ביחד, עד שהילדים יהיו גדולים או יקבלו את הקשר. זה כרגע המצב. אני לא הולך עבורם על ביצים. אני מנסה להיות לצידה של זוגתי במצב שמתבקש, ולא טוב לי שהילד לוקח טרמפ ועוין בו זמנית. איפה פה הניצול? חוצמיזה, לא מכריחים אותי לכלום. אני עוזר או כי מבקשים או כי מתבקש מהבנתי את המצוקות או הצרכים בבית (שלה)... אני מניח שכל בן/בת זוג שאוהבים היו נוהגים כך.