יצא לי לחשוב על משהו.. נראה לי חדש...

[Defuse]

יצא לי לחשוב על משהו.. נראה לי חדש...

טוב אז ככה.. סתם חשבתי על לייזר ואז הגעתי לאור.. עכשיו בעצם שאלתי את עצמי.. מה מצב הצבירה של האור?.. אז אני לא זוכר בדיוק איך קוראים למצב הצבירה הרגיל של האור.. אבל אפשר לשנות את האור לגז לפי דעתי... למשל תקחו שקית עם קצת מים.. תחממו אותה.. (אור = המקור של החום כמו בתנור וכו'..) והשקית תתנפח... עכשיו שחושבים על זה טיפשי לאמר שבגלל החום החלקיקים מתרחקים אחד מהשני ומכסים אזור יותר גדול (כמו ניפוח השקית..) כי בעצם מה נוצר שמה באמצע? סתם פתאום אין כלום באמצע? אין משהו שדוחף אותם החוצה? הם סתם מחליטים להתרחק בגלל החום?.. אז בעצם החלל שנוצר ביניהם ומה שגורם לשקית להתנפח הוא אור במצב צבירה של גז!! בעצם האור הופך לגז במגע עם מים!! וזה נשמע הרבה יותר הגיוני! במקום לאמר שהמים מחליטים להתרחק אחד מהשני בגלל החום שהאור יוצר.. האור פשוט נכנס ביניהם וגורם לשקית עם המים למשל להתנפח! מה אתם חושבים על זה?.. ורק שתדעו אין לי ידע עמוק בפיזיקה אז אם זה לא נכון והוכיחו כבר שזה לא נכון.. אז תגיבו יפה....

 

[טל ר]

ומה אם תחמם את המים

ללא שימוש באור, למשל על ידי חשמל או ראקציה כימית? מכאן, שמה שגורם למים לשנות את מצב הצבירה שלהם אינו אור במצב צבירה של גז.

 

[maverick 42]

לאור אין מצבי צבירה

מכיוון שלאור אין מסה. אחרת הוא לא היה יכול לנוע במהירות האור.

 

[אמִיר]

האם באמת אין לאור מצבי צבירה?

אני לא מצפה שהוא יהיה גז-נוזל-מוצק, אבל האם אין לו מצבי צבירה אחרים? כמו למשל ש"על-נוזל" הוא מצב צבירה חדש, אי אפשר להגיד בצורה דומה שלייזר למשל הוא מצב צבירה חדש? הרי לאור יש כל מיני תכונות תרמודינמיות (טמפרטורה, לחץ), אז אולי גם אפשר למדוד מעברי פאזה. המממ.. מישהו יודע?

 

[kozakish]

זה לקח קצת זמן, אבל תהנה-

http://www.nature.com/nphys/journal/v2/n12/abs/nphys466.html אתה יודע איך להיכנס לדברים האלה? אתה צריך להכנס לIE דרך ה-CITRIX ןאז תוכל לקרוא את המאמר אם יש לנו אפשרות של גישה מרחוק ל-Nature. ואם לא אז רק מהאוניברסיטה. לא שאני חושב שבאמת תרצה לקרוא את זה... ועוד אחד- http://www.ingentaconnect.com/content/els/01406701/1997/00000038/00000004/art84614

 

[kozakish]

ולקח קטן שלמדתי

אם אתה מחפש בגוגל אז תחפש Phase transitions ולא phase shifts כי השני, כמו שאתה בטוח מבין, נותן תוצאות מתחום אחר לחלוטין.

 

[אמִיר]

שאול! ברוך הבא לפורום!

תודה על הקישור.. למרות שצדקת,לא בטוח שאני באמת רוצה לקרוא את זה

 

[milloarnon]

Nature photonics

ואוו. זה חדש ה-Nature photonics הזה. אתה יודע אם הם סלקטיביים כמו ב Nature רגיל ?

 

[kozakish]

אין לי מושג, סתם חיפשתי בגוגל

 

[kozakish]

אכן רואים שאין לך רקע עמוק בפיסיקה...

בכל אופן, כדאי שתלמד מה זה חום קודם -http://en.wikipedia.org/wiki/Heat . אחרי זה מה זה פוטונים - http://en.wikipedia.org/wiki/Photon ואז תראה בעצמך שמה שכתבת לא ממש הגיוני. אם קשה לך להבין באנגלית את כל המושגים חפש בגוגל בעברית, אני מניח שתמצא משהו, אולי יותר פשטני(לא שויקי זה ממש מדעי עמוק אבל בכל זאת) אבל זה יעזור לך להבין את הדברים שאתה מדבר עליהם יותר לעומק.

 

[Defuse]

טוב קראתי את ההתחלה בשני המאמרים...

והגעתי למסקנה שאני עוד צריך לעבוד על התאוריה הזאתי חח.... אבל ד"א איך זה יכול להיות שהאור זז בלי מסה? אז מה מזיז אותו? בעצם התאוריות של אינשטיין סותרות אחד את השניה.. באחת הוא אומר שהאור הוא סוג של אנרגיה טהורה ושאין לה מסה.. ובתאוריה אחרת (ששכחתי את השם שלה חח.. ) הוא אומר שהאור נמשך לכוכבים ענקיים כמו כדור הארץ בגלל כוח הכידה.. אז איך זה יכול להיות שהאור מושפע מכוח הכבידה אם אין לו מסה?? לא הצלחתי למצוא תמונה.. אבל אני דיי בטוח שאתם מכירים את התאוריה שהאור נמשך למסה גדולה...

 

[avinamal]

אמרתי לך כבר 1000 פעם

שלא ככה מאייתים אל השם שלו - אבל אתה בשלך.

 

[kozakish]

שני דברים

1.לעולם אל תגיד -"התאוריות של אינשטיין סותרות אחד את השניה" כשאין לך מושג קלוש מה אף אחת מהן באמת אומרת. 2.אם אתה רוצה לדבר על התיאוריות של איינשטיין כדאי שתקרא עליהן קצת, נסה בויקיפדיה- ייחסות כללית ויחסות פרטית.

 

[pelegs]

התאוריות של איינשטיין

(ספציפית תורת היחסות הכללית) לא מתארות כבידה ניוטונית - כלומר, המשיכה שגוף אחד ירגיש כתוצאה מגוף אחר היא תוצאה של עיוות גיאומטרית המרחב סביב גוף זה, ולא של "כוח" שתלוי במכפלת המסות שלהם. לכן אין כאן סתירה. *אולי בעוד 8 שנים, כשיעבירו שוב את הקורס ביחסות כללית בטכניון, אני באמת אבין לעומק את מה שאמרתי כאן

 

[אחמס1]

מה העניין הזה עם ""אנרגיה טהורה""?

מישהו (אולי אתה?) אמר כבר כאן לפני כמה שבועות שהאור (או משהו כזה) הוא ""אנרגיה טהורה"". אין לתואר "טהור" כל רלוונטיות לגבי שם העצם "אנרגיה", אנרגיה לא יכולה להיות מלוכלכת ולא יכולה להיות מדודללת, היא לא יכולה להיות פוזלת ולא יכולה להיות טהורה.

 

[אחמס1]

כן, האור הוא גז. אבל לא מהסיבה שאמרת.

בפיזיקה סטטיסטית מתייחסים לאור בתור "גז בוזונים". אפשר להגדיר לו טמפרטורה (ככה בדיוק מוצאים את הספקטרום של קרינת גוף שחור) ופוטנציאל כימי (אפס). אחת הסיבות שאפשר להתייחס לאור כאל גז היא שהחלקיקים שלו לא מבצעים אינטראקציה אחד עם השני*, כמו בגז אידיאלי (ולא כמו בגז ריאלי). >> אין משהו שדוחף אותם החוצה? הם סתם מחליטים להתרחק בגלל החום?.. יש משהו שדוחף אותם החוצה, האנרגיה הקינטית שלהם, שהיא בעצם מגדירה את הטמפרטורה. כאשר זו נמוכה מ-100 מעלות צלזיוס המולקולות יוצרות קשרים שמשאירים את כל המים בתור גוש אחד, כשהטמפרטורה עולה על 100, למולקולות יש מספיק אנרגיית תנועה בשביל שהקשרים לא יווצרו או יתפרקו מהר. * פוטונים כן עושים אינטראקציה ב-QED בסדר רביעי, אם מישהו מצליח להראות את האפקט של זה על קרינת גוף שחור נא להודיע לועדת פרס נובל.

 

[avinamal]

רגע אחמס

החלקיקים בגז אידיאלי אמורים להתנגש אחד בשני התנגשות אלסטית לחלוטין, כך שהתנע יועבר ביניהם - זה המנגנון בעזרתו מגיעים לש"מ. איזו אינטרקציה יש בין הפוטונים (או בוזונים, מה שבא לך) שמקבילה להתנגשויות הללו?

 

[אחמס1]

שאלה יפה וחכמה

גז פוטונים מגיע לשווי משקל רק עם הקירות של המיכל שמחזיק אותו. ההחזרה מהקירות משמעותה למעשה בליעה של אטומים בקיר את הפוטון ופליטתו מחדש. הקירות בש"מ ובטמפרטורה מסויימת, והתפלגות האנרגיה המתאימה של הפוטונים (הספקטרום) בהתאם. לכן אם יש חור קטן בקיר, אזי האור שיוצא ממנו הוא בדיוק רב קרינת גוף שחור, וזאת הסיבה שאומרים ש"חור בקופסה הוא גוף שחור מושלם". ד"א, הקונספט של גז בוזונים הורחב להרבה סמי-חלקיקים חוץ מפוטונים, למשל גז פונונים (הקוונטות של תנודות בסריג מתנהגות ממש כמו קוונטות של אור, ומאופיינות ע"י וקטור גל k כלשהו ואנרגיה (או תדירות)) או מגנונים (שזה כמו פונונים רק לתנודות של ספין). ויש כמובן גם גז בוזונים מבוזונים אמיתיים, כמו גרעיני הליום. לכל הנ"ל תכונות משותפות וחשובות, שנובועות גם מהיותם גז וגם מהיות החלקיקים המרכיבים אותם בוזונים. למשל עיבוי בוזה-אינשטיין.

 

[avinamal]

תודה על ההסבר

האמת היא שאין לי מספיק רקע בנושא כדי להבין את ההרחבות שהבאת... אבל מעניין לדעת שיש כזה קונספט בכלל.

 

[אמִיר]

לא חושב

גם בגז אידיאלי לא מניחים שקיימת איזשהיא אינטראקציה בין החלקיקים (כולל התנגשות). מה שכן צריך, באופן תיאורטי, שזה שיהיה "אמבט חום" שהחלקיקים יוכלו לקבל/לתת חום בצורה מסויימת. מבחינה מעשית, לפעמים אמבט החום הזה הוא חלקיקים אחרים (אפשר להסתכל על רוב הגז בתור האמבט, ועל איזשהו חלק קטן בתור המערכת), אבל גם הדפנות מספיקות כדי ליצור גז אידיאלי..