יצא לי לחשוב על משהו.. נראה לי חדש...

aetzbar

New member
כדי שיהיה טעם לדיון הזה, יש להפוך מושג

סובייקטיבי, למושג אובייקטיבי. על השאלה מה זה אור ? עונים במעשה ולא בדיבורים. מדליקים מנורה ואומרים ... זה אור... והמביט יודע מה זה אור. הידיעה באה מעצמה על ידי מבט פשוט במנורה, אבל זוהי ידיעה פרטית. כל אחד יודע על פי מבט מה זה אור ? אבל איך אפשר להפוך את הידיעה הפרטית הזו לידיעה כללית ? כל אחד יודע מה זה חום , על ידי מגע ישיר, אבל איך מתרגמים את הידיעה הזו לידיעה כללית. האם אפשר להסביר חום בדיבורים ? המדע עוסק בידיעות כלליות השוות לכולם, ובלי תרגום המושג "אור" למושג כללי בר מדידה, אין טעם לכל הדיון הזה, והוא נשאר כבול במלכודת המלים. הצעה לתרגום המושג אור למושג כללי : אור הוא גל אנרגיה , וגל אנרגיה יכול לנוע במרחב אנרגטי. בברכה א.עצבר
 

aetzbar

New member
התשובה פשוטה מאוד,

כמו שגל מים נע במים, גל אנרגיה נע באנרגיה. א.עצבר
 

maverick 42

New member
מים מורכבים מאטומים

ממה מורכבת אנרגיה? מהי מסתה? איך היא בכלל נראית?
 

aetzbar

New member
תשובה שהיא בגדר של דעה אישית בלבד

יש השקפה שבה החומר הוא בדיד, ויש השקפה שבה החומר הוא רציף. בהשקפת רצף מושג "האטום - כחלקיק יסודי של חומר" לא יופיע. אנרגיה היא אנרגיה, או דבר מטאפיסי בעל מידה פיסית. חומר הוא חומר, או דבר פיסי בעל מידה מטאפיסית. מסה זה שם מקוצר "למידה של חומר" על פי אלה אין מובן לשאלות שהצגת. א.עצבר
 

pelegs

New member
ברבור שטויות זה בזבוז של זמן בעל מידת זמן

(מבוזבזת)
 

maverick 42

New member
מה הכוונה השקפת רצף?

או לשם המחשה - במידה והיה לי מיקרוסקופ ממש ממש ממש חזק, מה הייתי רואה אם הייתי מסתכל על חתיכת חומר כלשהי? לפי השקפת הטבע הבדיד שלי, אני אראה ענן הסתברותי של אלקטרונים (שזה כנראה יראה כמו אלקטרון אחד שנעלם ומופיע כל פעם במקום אחר, במהירות גבוהה מאוד, כך שבעצם יראה כאילו הוא בכל המקומות בו זמנית) סביב גרעין של פרוטון אלקטרון. מה אתה תראה?
 

aetzbar

New member
המחזיק בהשקפת רצף, אינו מצפה לשום חידוש

במבט דרך המיקרוסקופ על חתיכת חומר. הרסיס הזעיר ביותר של גוש ברזל, הוא ברזל. כל אפיון של גוש הברזל יופיע ברסיס הברזל. על פי דמיון, ברזל זה שם של "צורה פיסיקלית" וצורה היא אותה צורה בלי כל קשר למידתה. כל רסיס של גוש ברזל לא יגלה שום חידוש מזה של גוש הברזל, ואפילו הוא ילך ויתקרב למידה אפסית. זה הרעיון הבסיסי של השקפת רצף, והוא רעיון אריסטוטלי קדום. רעיון זה עומד במבחן הסתירה, ואילו רעיון של חומר בדיד נכשל במבחן הסתירה. א.עצבר
 

prefect

New member
ולא מפריע לך שההשקפה הזאת לא עומדת

במבחן המציאות? ומה זה מבחן הסתירה לכל הרוחות?
 

maverick 42

New member
אוקי... אז שאלה:

כיצד השקפת הרצף מסבירה את פצצת האטום? מה בדיוק קורה שם? האם לא קיימת פה סתירה?
 

aetzbar

New member
את עיקרון ההצמדה הצגתי כבר כמה

פעמים בפורום, ועל פיו נתפס כל גוף ממשי על פי צירוף מידות של חומר ואנרגיה. אין תפיסת חומר לבד, ואין תפיסת אנרגיה לבד, ולעולם הם צמודים יחדיו. עיקרון ההצמדה בשלמותו כולל תפיסת 6 דברים בעלי מידה, היוצרים את דמותו ומהותו של גוף ממשי. בדמותו מופיעים המרחק, השטח והנפח, ובמהותו מופיעים החומר האנרגיה והזמן. מהותו של הגוף הממשי, מציגה את המענה העקרוני לשאלתך. א.עצבר
 

maverick 42

New member
מספר שאלות

1. מרחק. מרחק ממה? מהי נקודת האפס? 2. חומר? מה הכוונה? אני מניח שאתה לא מתכוון ל: אש, מים, אדמה ורוח
3. מה הכוונה "מהותו" של גוף ממשי? דמותו אני מבין. דמותו זה כיצד שהגוף נתפס בחושינו. אך גם מהותו של הגוף נתפסת בחושינו (למשל, אם מדובר בגוף ברזל, אז אנו רואים, חשים, שוקלים, שומעים ואף טועמים כי הגוף עשוי ברזל). ניתן גם עקרונית לזהות מוחשית את אנרגיית הגוף (תלוי כמובן כיצד מגדירים אנרגיה) ואת זמן הגוף (תלוי איך מגדירים זמן). בעצם מה שאני שואל הוא: האם ניתן למדוד בעולמנו המוחשי את מהותו של גוף כלשהו? ובמידה ולא - כיצד ניתן לקבוע אותם. במידה וכן - איך הם נקלטים בחושינו? כיצד אחד מכמת אנרגיה של גוף? לשם ההבהרה - אינני מנסה להתחכם. אני באמת ובתמים מנסה להבין את ה weltanschauung שלך אודות העולם הפיזיקלי שלנו וכיצד ניתן לתארו מתמטית.
 
אילו איפיונים מגדירים את החומר?

מהם האיפיונים שעליהם צריך חומר לשמור כדי לשאת את שמו ללא קשר לגדלו? האם אפיונים אלו סובייקטיבים, כלומר ניתן להגדיר פרה, למשל כ"עושה מוווו" ואז לטעון שסטייק אינו חומר פרה מכיוון שהוא חלקיק שלא עושה מוווו"? או שאולי איפיונים אלו מוכרחים להקיף בחינות מסויימות, אם כן מהן הבחינות הללו?
 

aetzbar

New member
אפיונים פשוטים הנובעים "מהתנהגותו" של החומר

במציאות הממשית. דוגמה: מסמר ברזל, מייצג (בקירוב) את היסוד החומרי ברזל ברזל מחליד , מתמגנט, מעביר חשמל, ניתן לניסור , ניתך בטמפרטורה של 1000 מעלות, יש לו אנרגיית רחיפה, ואם נרפה ממנו הוא יפול ארצה. אלה חלק מאפיוני הברזל, ומומחים במתכות יכולים להוסיף עוד אפיונים רבים. אפיונים אלה יופיעו ברסיס ברזל ובגוש ברזל ענק. לכן, ניתן לכנות את היסוד - צורה פיסיקלית ריבוע הוא שם של צורה גיאומטרית, וריבוע גדול ידמה לריבוע קטן, המידה לא משנה את הצורה ברזל הוא שם של צורה פיסיקלית, וגם כאן המידה בה מופיע ברזל, לא משנה את הצורה. א.עצבר
 

the YOOK

New member
לא הבנתי,

האם כאשר אתה מסתכל על ריבוע מסויים במיקרוסקופ אתה תראה ריבועים קטנים המרכיבים אותו? הבעיה בתפיסה שלך של החומר היא שלפי תפיסה זו קיימים מאות אלפי סוגים של "חומר", ולא ניתן לחזות דבר בשיטה זו (אתה באמת חושב שהמציאות מורכבת מכל כך הרבה סוגי "חומר"?). כמו כן- כיצד אתה מסביר ראקציות כימיות למינהן?
 
אני לא מבין מה זו "צורה פיסיקלית"

האם אתה יכול לתת כמה דוגמאות קצרות ל"צורות פיסיקליות"? נראה לי שיותר טוב לכנות את מה שאתה מתכוון אליו "תבנית כימית", הלא כן? המילה תבנית מעידה על יכולת שיכפול צורות- למשל שיכפול צורה מהמקרוקוסמוס למיקרוקוסמוס. בנוסף לכך, האם ככל שחוקרים חומר ברמות מיקרוקוסמיות או לחילופין מקרוקוסמיות, האם כך הוא ישמור על תכונותיו לאין סוף או שיש גבול לכמות השיכפול התבניתי שלו במיקרוקוסמוס/מקרוקוסמוס?
 

aetzbar

New member
את המושג "צורה פיסיקלית" ניתן לתפוס

בדמיון לתפיסת המושג "צורה גיאומטרית" מצירוף מידות של נפחו ושטח פניו של גוף ממשי נובעת צורה גיאומטרית, ומצירוף מידות של חומר הגוף ומידת הנפח הנתפסת, נובעת צורה פיסיקלית, שהיא היסוד. ולחלק השני של שאלתך- מי שמחזיק בהשקפת רצף, מחזיק בדעה כי המידה שבה יופיע יסוד, אין לה כל קשר עם אפיוניו, והם ישארו כמו שהם. א.עצבר
 
למעלה